הזמנות מוצרים מחו''ל - חוסכים כסף או יורים לעצמנו ברגל?

[ChemGuy85]

אני מסתכל על חברים של הורים שלי שעשו עלייה בשנות ה-90 ורובם המוחלט פוטרו בגיל מבוגר ממשרות יחסית רציניות מסיבות כאלו ואחרות ופשוט לא הצליחו להשתלב פעם נוספת בשוק העבודה. מי שכן הצליח להשתלב זה לא היה בתפקיד וברמת שכר שהייתה לו קודם. אני מדבר איתך על ירידה מ-20 אלף בתור עובד בכיר יחסית בארגון ל-7 אלף בתור נהג אוטובוס. נפילות ברמה כזאת. המזל שלהם שרובם סיימו את המשכנתא על הדירה.

 

מצד שני להורים שלי יש חברים שעשו עלייה בשנות ה-70 (הגל הראשון מברית המועצות), השתלבו במגזר הציבורי, חיממו כיסא 30 שנה, יצאו לפנסיה והיום יונקים מעיטני הציבור.

 

פריווילגיה כזאת לא תהיה לדור שלנו. זה נגמר.

 

אבל תראה אני ממש לא מופתע מהתגובות שאני קורא כאן. רוב המוחלט של הגולשים הם:

 

א. צעירים

ב. שכירים

עריכה אחרונה ב-21 לנובמבר, 2018 על ידי ChemGuy85

[sperial]

1. לגבי העגלות - בחלק מהסופרים בהם ני מבצע קניות הקופאיות מתקתקות את זה יותר טוב: בתחילת היום מציבות עגלה ריקה ליד כל קופה, וכל לקוח מעביר את המוצרים מהעגלו שלו לזו של קודמו, ומשאיר את שלו לבא אחריו. גם אין בעיה עם החמיש"ח שכן בכל עגלה יש מטבע.

 

2. יש עניין של הרגלי הלקוחות - יש כאלה שיתלהבו מכל חידוש, ויש כאלה שלעולם לא יסתדרו לבד אם מחמת מוגבלות או מחמת שמרנות, בשבילם אפשר להשאיר קופה אחת או שתיים גם בסופרמרקט גדול.

 

3. יש לי רושם שחלק מעניין הקופות האוטומטיות (וזה נכון גם לגבי שירותים אחרים) הוא עניין של אוכלוסיה. לא תמצאו אותן, נניח, ברמי לוי או ויקטורי, חלק גדול מהאוכלוסיה המבצעת קניות שם משתמשת במזומן ומאותגרת טכנולוגית. לא לשכוח, האוכלוסיה בפורום הזה יחסית צעירה ופתוחה לחידושים, אבל לא כל אחד כך. אולי כבר סיפרתי כאן, אבל לפני מספר שבועות פגשתי קולגה, אדם כבן 65, שעבודתו מצריכה שימוש בלא מעט טכנולוגיה (אם כי לא אלקטרונית). הבחור החזיק בידיו פנקסי תשלומים של מס הכנסה וביטוח לאומי. כאשר שאלתי אותו למה אינו משלם מהבית תשובתו היתה "מספר כרטיס האשראי שלי לא יכנס לאינטרנט", ואם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר? אנחנו רואים את זה נהדר בדיוק היום בקיטורים לקראת הוצאת המזומן משימוש באוטובוסים בגוש דן, ותירוצי הסוחרים לדחיית הכנסת ה-EMV והקונטקטלס בעמדות התשלום בעסקים. דרך אגב, בלא מעט קומות בעולם זה פועל כך כבר שנים, והפלא ופלא, כולם מסתדרים. העיקר שאנחנו "אומת הסטארט אפ" ו"מאמצים מוקדמים" של טכנולוגיות. מנהלים, בבקשה הרשו לי לומר: חחחח.

 

4. לגבי רשתות הסלולר - דומני שהדיון בשרשור הנוכחי הוא בעניין מכשירי הקצה. סיפור חברות הסלולר והתשתיות שלהן לא שייך לכאן אלא לנושא תחרות דורסנית שנותנת לצרכנים מחירים נוחים אבל תשתיות מיושנות. דווקא נושא אבדן המשרות כאן מתקשר יפה למשרות שהתטכנולוגיה תחליף - אין עוד צורך בנציג כדי להפעיל או לבטל איזה שירות. להערכתי היתה כאן איזו האצה של תהליך שהיה מתרחש בכל מקרה. בדומה לביטוחים הישירים ולשירותי הבנקאות.

 

5. גיק - לגבי שאלתך האחרונה נראה לי שיש כאן שילוב של בעיה אמיתית ושל נוחות למדינה: הבעיה האמיתית היא חשש מזיוף והחלפת מכשירים ישנים בחדשים תוך השתמטות ממיסים, והנוחות היא חסכון בביורוקרטיה (המדינה צריכה לשלם פחות משכורות) וכמובן תוספת הכנסות.

עריכה אחרונה ב-21 לנובמבר, 2018 על ידי sperial

[Night Driver]

 

 

אה, ואלו שהלכו הבייתה? תהיה בטוח שהם לא נשארו מובטלים עד היום. הולכת עבודה אחת, באה אחרת. דלת מסתובבת.

את המחיר שילמו חברות גדולות ומסואבות שרק מנסות כל הזמן למצוץ את הלשד של העצמות של הלקוחות שלהן. אני מאחל את זה לכל חברה גדולה ומסואבת, שיקרה להן מהפך שכזה.

 

חזרה לנושא.

אם הטענה של "זה דופק את הכלכלה" נכונה, הרי שהכלכלה הקיימת איננה נכונה! ויש לעשות בה רוויזיה רצינית.

אם היבואנים לא יכולים למכור במחיר תחרותי מול חו"ל, יש פה שורה של בעיות. אם המפיצים לא יכולים למכור במחיר תחרותי מול חו"ל ואחד מול השני, יש פה שורה אחרת של בעיות.

בעבודתי אני נתקל כל הזמן במוצרים שעלותם בארץ דומה לזו של חו"ל (לדוגמא, מוצרי דרמל למשל), וגם במצבים ומוצרים שמהם אני יכול לראות את "כוחות השוק" שדואגים שהמחירים יהיו גבוהים, כגון תשלומים שונים על הדרך. הם מביאים חברים כל הזמן...

 

קחו למשל את המע"מ על הבלו שחל על הדלק. הגיוני? אתם משלמים 17% על משהו שכבר מחירו עלה בעקבות מס אחר- על המחיר הגבוה, כמובן.

קחו למשל את מגדלי הירקות, שמקבלים אגורות שחוקות בודדות לכל קילו תוצרת. מאיפה הגענו ל-8 ש"ח לקילו? קופונים שזה, זה, זה, ההוא והם צריכים לגזור, פלוס מיסים בכל שלב בתהליך. אז מייבאים... יותר זול, מסתבר. עגבניות מטורקייה, מלפפונים מעזה ...

קחו למשל את מכון התיקנים. רוצה לייבא משהו חדש? ייקח חצי שנה, והאתנן יהיה עשרות אלפי ש"ח. רוצה לייבא משהו שמישהו כבר מייבא? יש לזה אישור מיוחד, ייקח עד חצי שנה, והאתנן יהיה רק כמה אלפים, למרות שההוא שמייבא את זה רשמית שילם כמה עשרות אלפים כבר. הכל טוב.

כל ההתנהלות בארץ נראית בהתאם.

אם מספיק אנשים יעבירו את הקניות שלהם לחו"ל, נראה פה תגובת שרשרת שבה החזירים ייפלו, יישארו פחות עסקים פעילים- אבל אלו שכן יישארו, יהיו טובים עבור הצרכן המקומי, ואז נראה חזרה לרכש מקומי איפה שזמן האספקה סביר ואפשר למשש את המוצר.

 

ידידי בעל הנוצות, אתה יודע שהדרמל שאתה מוכר בארץ כחנות היה צריך לעבור מכון תקנים (כ 10,000 שקל אישור דגם 4 פעמים בשנה לכל תת דגם ועוד 5 כלים בשנה שמושמדים וזה רק אם הכל הלך חלק), לשלם מכס 10% ולשלם מע"מ. כל זה היבואן המסודר משלם ואתה לא.

 

לגבי פירות וירקות יש לך גופים ממשלתיים שהורסים את השוק המקומי.

 

אתה אומר שאם כולם יעבירו את הקניות לחול החזירים יפלו. החזירים זה לא בעל החנות או אפילו בעל העסק שנוסע ביגואר. כגי להרויח את היגואר הזו הוא שם כמה עשרות או מאות מליונים של כסף פרטי ומקבל עליו תשואה של 5-10% שזה לא בשמיים כשאתה לוקח בחשבון גם את הסיכון. אותם חזירים גם מעסיקים אותך ועוד מאות אלפים שילכו הביתה ואז לא יהיה מי שיקנה באינטרנט.

[Nemesis]

 

חוץ מזה, במיסוי על יבוא אישי יהיה צורך במשהו שלא ניתן לאכוף: שת"פ של המוכר הסיני. להזכירם, כמה שאתם מבקשים הצהרת אמת על מחיר המכשיר הוא ישלח כ"מתנה" בשווי $3, גם אם מדובר ביהלום רב ערך. אז מישהו רוצה לזמבר את הסיני? הצחקתם את פפו.

 

 

למה צריך את השת"פ שהל הסיני? לא צריך שום דבר. הקונה ממלא באתר רשות המיסים את הפרטים האמיתיים, מהו הפריט וכמה הוא עולה. לחשבונית בחבילה אין משמעות. אם וכאשר החבילה הולכת לבדיקה מדגמית. משווים את הפרטים שהרוכש מילא לסכום הרשום בחשבונית. הסכום הרשום בחשבונית לא הגיוני? אפשר לבדוק בקירוב מהו המחיר האמיתי של המוצר. הרוכש שהצהיר הצהרת שקר יענש.

 

העלויות הנלוות שלהם גבוהות מאוד לעומת הספקים בו"ל. אני עובד מול עסקים דומים לשלי בחו"ל והעלויות שונות לגמרי.

 

אנחנו משלמים המון על תקינה, שכירות, ארנונה, משכורות ועוד.

 

תקינה בתחום הקמעונאי היא לרוב לא עניין גדול. העלות מתחלקת על פני מספר גדול של מוצרים.

ארנונה, שכירות ומשכורות יש בכל מקום, לא ברור מה ההבדל. במדינות המפותחות השכירות והמשכורות גבוהות יותר לרוב, אז לא ברור העניין.

 

אם מדובר בחנות שמוכרת פריטים שעולים גרוש וחצי כמו מגן מסך לטלפון, אז כנראה שכדאי להעביר את העסק לאון-ליין, וישארו מספר קטן של חנויות יקרות שישרתו מי שדחוף לו.

 

ענף הסלולר הסתגל, אבל אתה לא יודע מה הלך מאחורי הקלעים. משכורות נחתכו. אנשים הלכו הביתה. השקעה בתשתיות ירדה בצורה ניכרת. ל-20 שקל בחודש קשקשת ללא הגבלה יש מחיר.

 

לא דיברתי על ענף התקשורת הסלולרית. דיברתי על ענף המכשירים הסלולריים.

המחיר בארץ לרוב הוגן, כל שלרוב לא משתלם לייבא מחו"ל מכשיר שנמכר בשוטף ולא אך הושק.

 

 

אגב בכלל לא ברור למה צריך ללכת לסופר לקניות כאשר אפשר להזמין הכל עם משלוח עד הבית. כשקונים באתר של רשת המזון יש המון הנחות שאין בחנות. מחיר המשלוח יוצא הרבה יותר נמוך ממה שמרוויחים על הנחות אם עושים קניה של 400-500 ש"ח ומעלה.

 

לרוב המחירים של הרכישה אונליין גבוהים יותר מאשר בחנות בפועל. תוסיף לזה את עלות המשלוח, ואת העובדה שתמיד ברגע האחרון מתקשרים אליך שאין את זה וזה וזה וזה, למרות שהם כמעט תמיד קיימים בסניף הפיזי.

אני עדיין מזמין לפעמים אונליין, אבל זול יותר זה לא.

[ברווז]

גולן טלקום נמצאים בחובות של מיליארדים. פרטנר שלחו הביתה מעל 7,000 עובדים. האינטרנט הסלולרי שאנחנו מקבל בארץ בין הגרועים בעולם המערבי.

 

"הולכת עבודה אחת, באה אחרת. דלת מסתובבת." זו אשלייה של שכיר צעיר שחי בבועה. בגיל מבוגר תגלה שעבודה אחת הולכת ועבודה אחרת לא באה וגם אם באה אז ממש לא במשכורת שהייתה לך במשרה הקודמת.

 

התפיסה שכל עצמאי הוא אוטומטי חזיר מראה מה הסטטוס התעסוקתי שלך.

 

שמע, אתה קופץ למסקנות מאד מהר ומאד שגויות.

תקרא קצת אחורה בפורום, ותראה מי ומה אני ומה הסטאטוס התעסוקתי שלי.

רמז? הייתי עצמאי בעבר, בעל עסק, וחזרתי להיות כיום שכיר. כך שנקודת המבט שלי מכילה כמה נקודות שלרוב האוכלוסייה אין.

תודה על המחמאה לגבי "צעיר". כבר מזמן אני לא.

 

יודע מה, גם הבנת הנקרא שלך מעט לוקה בחסר. איפה כתבתי שכל עצמאי הוא אוטומטי חזיר בדיוק? ולמה אתה חושב שאני חושב ככה? במיוחד לאור העובדה שכתבתי על 2 המצבים האפשריים.

 

נראה לי שהצעיר מבינינו זה אתה, עם תפיסה מוזרה קצת שהתקשחה מאד ורק לאחרונה. מציע לך לשמור על ראש פתוח יותר, אולי תלמד מזה משהו.

 

גולן נמצאים בחובות? כן, כי הם ניסו לייצר משהו חדש עם תועלת ללקוח. בזכותם אנחנו משלמים היום רק 20-30 ש"ח לקשקשת בלי הגבלה ואינטרנט די חופשי. אם אתה זוכר, בעבר היינו משלמים מעל שקל לדקת זמן אוויר (או חלק ממנה). אמנם לפני שנים, אבל גם זה היה. לא יודע להעיד לגבי איכות האינטרנט משום כיוון אז לא אגיב לטענה.

 

מי שרוצה לעבוד, ימצא עבודה. כן אותם תנאים, לא אותם תנאים, תנאים יותר טובים גם יש. מי שבאמת רוצה, יפתח עסק. מבוגר, צעיר. אני מכיר אישית פנסיונר שפתח עסק לפני מספר שנים. סבי ז"ל עבד כשומר לאחר הפנסייה. שוב, למי מאיתנו יש ראייה של שכיר "נטו" ?

מסכים אתך שלאחר גיל 40 זה נהיה קצת יותר קשה, אבל יש מקומות שדווקא מעדיפים אנשים מבוגרים יותר- הם יותר מיושבים בדעתם ופחות בעלי נטייה להחליף עבודות. אני לא דואג לאף אחד מאלו שאיבדו את עבודתם לאחר שהחברה שבה הם עבדו עשקה את הלקוחות במשך שנים. קצת כואב לי על גולן, הם היו הוגנים מאד מההתחלה. הם לא נרכשו ע"י מישהו לאחרונה?

 

ולמה אתה נתפס דווקא לתחום הסלולר? לא חסר פה חברות גדולות אחרות.

כלי עבודה חשמליים למשל. המחירים בארץ גבוהים מחו"ל רק בגלל מכון התיקנים ומיסים. תוריד את הפאקטורים האלו, ותגלה שהמוצר בארץ יכול להיות זול הרבה יותר. נסה לקנות באמאזון (גרמנייה או בריטניה, איפה שהמתח זהה לזה שבארץ) מוצר חשמלי ותגלה שמחירו עם המיסים קרוב מאד או זהה לאלו שבארץ, עם הבדלים די מינוריים.

אביזרים של דרמל, שדיברתי עליהם קודם. היבואן מוכר אותם במחיר הוגן מאד. המשווקים, לרוב, מוכרים אותם במחירים מקבילים לאלו של חו"ל.

האם לדיקו בחובות? האם הם עומדים ליפול בגלל תמחור נמוך מדיי? לא נראה לי. כך שזה בהחלט אפשרי למכור במחירים הוגנים ועדיין לשמור על רווחיות טובה.

קח את רשת מגה. תמחרו גבוה, יחד עם מדיניות מבצעים גרועה וניתוק מדרישות השוק, והם קרסו יופי-טופי. ומדובר פה על מזון, לא משהו שמזמינים מחו"ל ולא משהו שאפשר לא לקנות החודש או להמתין לעשירי. אלא אם אתה מייבא מסחרית עגבניות מטורקיה ומוכר לרשתות המזון

 

הצרכן בארץ רגיל שדופקים אותו. רק כשקורה משהו ממש חריג, משהו מתחיל לזוז. כל עוד מחיר ליטר דלק לא איים להגיע מעל 8 ש"ח, קו אדום דמיוני משותף לרוב האוכלוסייה, לא עמדה להתחולל שום מהומה. דהיינו, 7.5 לליטר זה בסדר, אבל 8 לא. מאז ועד היום, מתי בפעם האחרונה מחיר הדלק עבר את ה-7 ש"ח לליטר בדיוק? ואיך זה יכול להיות?! אם מחירו התרומם בפראות שכזו, איך פתאום הוא "שותק" ונשאר נמוך? מאיזה כיוון שולטים עליו? ועוד מאז, נכנסו הגבלות סחר עם איראן שהיו אמורות לשלוח את מחירי הדלק מאד גבוה.

 

הכלכלה הישראלית צריכה לעבור טלטלה מהמסד ועד הטפחות. אבל מאחר וזה משחק לטובת הצרכנים ולא בעלי ההון, זה לא יקרה.

מי שאין לו כסף, לעולם ישלם יותר.

[Night Driver]

נמסיס, זהו שהתקינה לא זניחה בכלל.

 

זה כמובן תלוי במוצר שאתה מייבא אבל יש מוצרים שאתה תשלח את מכון התקנים 4 פעמים בשנה לחו"ל ועדיין יבדקו לך כל מכולה כאן בארץ.

 

לגבי שכר, תבדוק עלות שכר. יש לי עמיתים בחו"ל שמחזיקים עסקים דומים ועלות השכר נמוכה בכ 20% בגלל הפרשות שיש אצלנו ואצלם אים (אני מדבר על הולנד וגרמניה. לא מדינות עולם שלישי).

 

לגבי חנויות פיזיות, אין ספק שהן ילכו ויתמעטו ככל שמחסנים אוטומטיים יהפכו זולים ונגישים יותר ואלה שכן יישארו יהיו יקרות יותר.

 

היום ברשתות השיווק מעסיקים מלקטים שמכינים את המשלוחים מהמדפים בספור אבל להערכתי לא ירחק היום שהזמנות כאלה יגיעו מהמחשב שלנו למחשב של המחסן האוטומטי באיזה מרלו"ג איזורי שיסדר את המשלוחים לפי קו החלוקה שייבנה באופן אוטומטי בצורה האופטימלית תוך התחשבות בשעות עומס ומשם תצא משאית חלוקה בדומה לכדי המים של מי עדן.

[sperial]

ברווז, אני בכלל לא מרחם על גולן. הוא רימה את כולנו. לא פחות מזה.אם תבדוק היסטורית מי הבוס הקודם שלו והשותף שלו בחברת הסלולר, ותבדוק את ההפרות שלו את הרשיון שניתן לו ואת ההתחמקות מתשלום חובותיו לסלקום תבין שיש בעיה. האיש הזה לא היה צריך לקבל את רשיון חברת הסלולר, או שהפיקוח היה צריך לשבת לו הרבה יותר חזק על הורידים.

 

נמסיס - בהצעה שלך יש חור אחד, אבל גדול - צריך להיות איזה מספר שמקשר את ההזמנה, התשלום באתר רשות המיסים והחבילה עצמה. כל עוד מתבצע יבוא בדואר בלי מספר מעקב זה לא אפשרי. וכל עוד ישראל חתומה על אמנת הדואר הבין לאומית ימשיכו להגיע חבילות לא ממוספרות עם הצהרות מכס לא אמינות - כיון שזה טוב לסיני כלפי הרשויות הסיניות.

[Buki]

 

 

 

 

לרוב המחירים של הרכישה אונליין גבוהים יותר מאשר בחנות בפועל. תוסיף לזה את עלות המשלוח, ואת העובדה שתמיד ברגע האחרון מתקשרים אליך שאין את זה וזה וזה וזה, למרות שהם כמעט תמיד קיימים בסניף הפיזי.

אני עדיין מזמין לפעמים אונליין, אבל זול יותר זה לא.

 

חולק עליך, אני מזמין הרבה מאוד אונליין מרשתחת המזון. זה חוסך כמה עשרות שקלים בכל הזמנה, אחרי שמוסיפים את דמי המשלוח.

 

 

 

נכון שיש טעיות, לפעמים מביאים כמות שונה ממה שהזמנת, לפעמים מביאים קוטג' (לדוגמא) שהתוקף שלו נגמר עוד יומיים ועד כל מיני טעיות. אבל יוצא יותר זול, כמעט בכל ההזמנות.

 

 

וזה עוד לפני שמוסיפים כשעתיים שנחסכו מהזמן הפנוי שלך. שלזה אין כ"כ ערך אבל נגיד 100 ש"ח. פה כבר יש חיסכון ברור.

[Nemesis]

נמסיס, זהו שהתקינה לא זניחה בכלל.

 

זה כמובן תלוי במוצר שאתה מייבא אבל יש מוצרים שאתה תשלח את מכון התקנים 4 פעמים בשנה לחו"ל ועדיין יבדקו לך כל מכולה כאן בארץ.

 

לגבי שכר, תבדוק עלות שכר. יש לי עמיתים בחו"ל שמחזיקים עסקים דומים ועלות השכר נמוכה בכ 20% בגלל הפרשות שיש אצלנו ואצלם אים (אני מדבר על הולנד וגרמניה. לא מדינות עולם שלישי).

 

לגבי חנויות פיזיות, אין ספק שהן ילכו ויתמעטו ככל שמחסנים אוטומטיים יהפכו זולים ונגישים יותר ואלה שכן יישארו יהיו יקרות יותר.

 

היום ברשתות השיווק מעסיקים מלקטים שמכינים את המשלוחים מהמדפים בספור אבל להערכתי לא ירחק היום שהזמנות כאלה יגיעו מהמחשב שלנו למחשב של המחסן האוטומטי באיזה מרלו"ג איזורי שיסדר את המשלוחים לפי קו החלוקה שייבנה באופן אוטומטי בצורה האופטימלית תוך התחשבות בשעות עומס ומשם תצא משאית חלוקה בדומה לכדי המים של מי עדן.

 

מה פתאום 4 פעמים בשנה? לשם מה?

אולי זה תחום אחר, אבל במוצרים האלקטרוניים הסופר מסוכנים, שרחמנא ליצלן, מוזנים מ- 12 וולט ויכולים כנראה להשמיד עיר שלמה, מגישים לאישור ומקבלים אישור שנתי. מעולם לא נתקלתי במצב שביקשו יותר מפעם בשנה. אישור שנתי עולה לרוב מעט יותר מאשר אישור חד פעמי, אבל עדיין בסדר גודל של 4 ספרות למיטב זכרוני.

 

לגבי עלויות שכר, מתנצל, לא מבין כיצד זה ייתכן. שכר המינימום בגרמניה ובהולנד מגרד את ה-7,000 ש"ח לחודש. בהולנד אני לא יודע מה קורה, אבל בגרמניה אכן הפרשות המעסיק נמוכות משמעותית. אבל בהתחשב בהפרשי השכר לא ברור כלל כיצד השורה התחתונה היא שהשכר שם נמוך ב- 20%.

בנוסף, בל נשכח את העובדה כי הם מקבלים בערך כפול ימי חופשה, ימי מחלה בתשלום מלא מהיום הראשון ואת העובדה כי הדרך היחידה שלך לפטר עובד לא טוב היא רק אם הוא שרף לך את החנות בערך - המסקנה הזו לא הגיונית בעיני בכלל.

 

לגבי ההזמנות מהסופר אונליין, כולי תקווה שיגיע היום שבו יהיה זול יותר להזמין אונליין, כמו שהגיוני בעיני, אבל אנחנו עדיין רחוקים נורא מכאן. יש לי דברים טובים יותר לעשות מאשר להסתובב בסופר ולהעמיס את העגלה.

 

ברווז, אני בכלל לא מרחם על גולן. הוא רימה את כולנו. לא פחות מזה.אם תבדוק היסטורית מי הבוס הקודם שלו והשותף שלו בחברת הסלולר, ותבדוק את ההפרות שלו את הרשיון שניתן לו ואת ההתחמקות מתשלום חובותיו לסלקום תבין שיש בעיה. האיש הזה לא היה צריך לקבל את רשיון חברת הסלולר, או שהפיקוח היה צריך לשבת לו הרבה יותר חזק על הורידים.

 

נמסיס - בהצעה שלך יש חור אחד, אבל גדול - צריך להיות איזה מספר שמקשר את ההזמנה, התשלום באתר רשות המיסים והחבילה עצמה. כל עוד מתבצע יבוא בדואר בלי מספר מעקב זה לא אפשרי. וכל עוד ישראל חתומה על אמנת הדואר הבין לאומית ימשיכו להגיע חבילות לא ממוספרות עם הצהרות מכס לא אמינות - כיון שזה טוב לסיני כלפי הרשויות הסיניות.

 

נכון, זה טוב רק לחבילות עם מספר מעקב. בינינו, בהתחשב בכמות החבילות שהולכות לאיבוד או מגיעות אחרי חודשים, אני מעריך שהרוב הגדול של הרוכשים וגם המוכרים מעדיף מספר מעקב. הרבה חנויות אונליין שולחות בעיקר או אך ורק עם מעקב.

[Nemesis]

חולק עליך, אני מזמין הרבה מאוד אונליין מרשתחת המזון. זה חוסך כמה עשרות שקלים בכל הזמנה, אחרי שמוסיפים את דמי המשלוח.

 

 

 

נכון שיש טעיות, לפעמים מביאים כמות שונה ממה שהזמנת, לפעמים מביאים קוטג' (לדוגמא) שהתוקף שלו נגמר עוד יומיים ועד כל מיני טעיות. אבל יוצא יותר זול, כמעט בכל ההזמנות.

 

 

וזה עוד לפני שמוסיפים כשעתיים שנחסכו מהזמן הפנוי שלך. שלזה אין כ"כ ערך אבל נגיד 100 ש"ח. פה כבר יש חיסכון ברור.

 

הזמן הפנוי הוא הזמן הפנוי, אי אפשר לתמחר אותו. ברור שעלות שעת עבודה נטו של מספר רב של אנשים שווה יותר מההפרש בעלויות של הזמנה אונליין.

אבל אני, ואני מניח שהרוב הגדול של האנשים לא באמת יכול להחליט שהוא נשאר לעבוד שעה נוספת ומזמין מהאינטרנט. אם הייתי יכול לא היתה שאלה בכלל.

מחיר של שעה פנויה לא באמת שווה לעלות שעת עבודה. זה כבר עניין אינדיבידואלי.

 

לגבי העלות בפועל, אני אנסה בהזדמנות לשמור חשבונית קניה מהסופר, ולהציג לך השוואה מול העלות אונליין.

יתרה מזו, בשופרסל כל הזמן שולחים לי קופון הנחה של 50 ש"ח בקנייה מעל 250 ש"ח בחנות אונליין. עשיתי את הבדיקות האלה כבר פעמים רבות.

אפילו עם הקופון הזה כדאי לי יותר ללכת ולקנות בסניף (לא בהכרח שופרסל).

[Night Driver]

נמסיס, זה מה שעושים לי על כלי עבודה שדומה מאוד למברגה ונמכר בכמות של כמה עשרות בשנה.

 

מוצרים בתו תקן זה 2 בדיקות מנלאות, 2 חלקיות ועוד 2 מבדקים.

 

לגבי שכר הפרשות המעסיק לסוציאליות הרבה יותר גבוהות אצלנו.

[Buki]

הזמן הפנוי הרבה יותר יקר משעות עבודה. את רוב הקניות ה"פיזיות" אני עושה רק בלילה, בין 22:00 ל 23:00 או ברשתות שפתוחות בסופי שבוע, שם המחירים יקרים יותר.

 

 

 

הרבה יותר כייף להיות בשעות האלו בבית.

[Nemesis]

נמסיס, זה מה שעושים לי על כלי עבודה שדומה מאוד למברגה ונמכר בכמות של כמה עשרות בשנה.

 

מוצרים בתו תקן זה 2 בדיקות מנלאות, 2 חלקיות ועוד 2 מבדקים.

 

לגבי שכר הפרשות המעסיק לסוציאליות הרבה יותר גבוהות אצלנו.

 

לא ברור לי למה, אולי יש תקנות שונות על סוג כלי העבודה הזה. במוצרי האלקטרוניקה שאנחנו מעבירים לפעמים, שנתי או פר משלוח אם זה משהו חד פעמי שלא צפוי להגיע עוד.

 

אם אתה מוכר רק כמה עשרות כאלה בשנה, זה כנראה לא תחום קמעונאי ממש. מתייחסים בדיון לצרכנים - התחום הקמעונאי.

אם זה ציוד מקצועי, לרוב העוסק יעדיף לרכוש בארץ כדי שיוכל להתקזז בקלות.

 

 

הזמן הפנוי הרבה יותר יקר משעות עבודה. את רוב הקניות ה"פיזיות" אני עושה רק בלילה, בין 22:00 ל 23:00 או ברשתות שפתוחות בסופי שבוע, שם המחירים יקרים יותר.

 

 

 

הרבה יותר כייף להיות בשעות האלו בבית.

 

אני לרוב בצהריים קופץ שניה לסופר אם צריך כמה דברים קטנים, או אחרי העבודה עושה סיבוב זריז בסופר, עיכוב של 45 דקות.

[Derish]

מניסיוני במתן שירותים לענף ההייטק הגעתי למסקנה שחלק גדול מהעובדים בענף נמצאים על הספקטרום. הם מסתכלים על מקצועות ובני אדם כאילו מדובר במכונות שמבצעות פונקציה מוגדרת ואין להם יכולת להבין את המורכבות של דינמיקה בין אישית והפנים ארגונית.

 

כל פעם שאני שומע איזה "טכנולוג" מתאר כיצד תוכנת מחשב תחליף רופא/עורך דין/מנהלת חשבונות/רואה חשבון/ווטאבר אני נרגע כי אני מבין שאין לו מושג על מה הוא מקשקש.

מה שאתה מתאר זה טכנוקרט, כמעט ההגדרה המילונית של המונח. וזה נפוץ לצערי גם בין מנהלים שמוצנחים על חברות ומנסים ליישר אותן לנהלים ופרוצדורות, אבל בדרך רומסים כל חלקה טובה של תרבות ו-DNA שאפיינו וייחדו אותן בשוק.

 

 

מגמה שאני כן רואה לפחות במישור האמריקאי זה שיותר חברות ענק משתמשות ב-Networking הגלובלי שלהן בשביל לייצא משרות משרדיות מארה"ב למדינות עולם שלישי. לדוגמא אחד המשרדים הגדולים EY מוציא עבודת ביקורת ומס להודו.

זה אכן המצב, וזה הוסבר לנו כמגמה רשמית בלימודי מנע"ס באנגליה. לטענת המרצה המדינה פשוט לא יכלה להתחרות בכמות כח האדם וברמת הכישורים שלהם בהודו, לכן חברות רבות בחרו לעשות אאוטסורסינג לכל העבודה השחורה ולהשאיר רק את הניהול בידיי הבריטים. הצעד הזה הגיע כעשור אחרי שהכלכלה המקומית כבר עברה שינוי פאזה אחד, ממוצרים לשירותים.

[Asaf-R]

כתבה מ1955 שבעצם מסכמת את הכל ומראה שכלום לא השתנה.