התמודדות עם מצב חירום בבית

[sperial]

אניכלל לא הופתעתי מתזמון השרשור. לפני כשבוע היה ארוע כזה שהתפרסם בכל אתרי החדשות - קצין משטרה בן 45 שנפטר בפתאומיות בעת שטיפל בבנו הפעוט, ונמצא על ידי כוח משפטה שפרץ לדירה אחרי שהשכנים שמעו את הילד בוכה.

[eyali23]

עומרי קצת "פרנואידיות" לא הרגה אף אחד , תעשה מה שאתה חושב לנכון .

אני בדיוק כמוך better to be safe than sorry.

הכי חשוב להקנות לילד בטחון עצמי במקרה שחלילה לא יקרה לך משהו אלא גם לסובבים אותו.

שכוייח חבוב.

[yossy]

ילד בן 4 ניתן בקלות ללמד ללחוץ על כפתור 1 בסוללורי לאמא,ואת

זה אני אומר ממש מניסיון. פשוט להגדיר חיוג מהיר ולתרגל איתו, הדור

הזה ממש גדל לתוך זה, פשוט סוללולרי בהישג יד רק לא קרוב מדי מאימת קרינה,

אגב קרינה,מדדת קרינה בבית? אני למשל מנתק מתג חשמל ראשי,בחדר ילדים, אבל

אם תתחיל עם זה השמים הם הגבול ובאמת אין סוף לתרחישים,

לעניות דעתי הצנועה הפיתרון הוא חינוך נכון,ואמונה שיהיה טוב.

שים לב שלילדים רכים בשנים יש חושים מאד מפותחים שניחנו בהם,גם אם אתה ממש

משתדל להראות ביטחון אבל אתה חרד מתרחישים ותסריטים בתוכך זה מקרין לילד ואז

נגרם לו חוסר ביטחון.

 

אם עדיין לא ראית את העונה האחרונה של מראה שחורה ממליץ לך לצפות בפרק ה2 שלה

Black mirror season 4 episode 2

 

פרק מצויין ומאד רלוונטי.

עריכה אחרונה ב-31 לינואר, 2018 על ידי yossy

[אורי מ.]

אני חושב שהבעיה היא לא בדאגה/חרדה שלך ממה יקרה, אלא מההשפעה של כל המהלך על הילד.

נניח שתתקין אמצעי כזה או אחר ועכשיו אתה צריך לבוא לילד וללמד אותו להשתמש. מכיוון שהסיבה היחידה להשתמש היא כשאתה לא זמין, מצב שכנראה לא קורה באופן רגיל, אז הילד עלול להתחיל לפתח חרדות, שהרי הנה אתה בא ומציג לו מצב שבו אתה לא בסביבה והוא נשאר לבד, או בסביבה ולא זמין עבורו.

מעבר לזה, עצם ההתעסקות שלך בעניין עלולה לשדר לילד את מצב החרדה שלך וילדים קולטים את זה דיי בקלות.

[איציק נ.]

תיפקוד במצבי מצוקה הוא בערך כמו לשחק ברולטה רוסית, אין לדעת מה יהיה.

 

סבתי ז"ל חטפה התקף אסטמה קשה בבית, כמה שעות לפני שדודתי (דאז דודתי היתה משהו באיזור גיל ה 45 בערך) טסה חזרה לביתה בארה"ב.

דודתי עברה קורסים לא מעטים (היא גם מתנדבת כ"דולה" בחדרי לידה) בכל מה שקשור להנשמות והצלת חיים.

באותו הרגע היא לא תיפקדה וסבתי ז"ל פשוט מתה לה בידיים (לא כביטוי, אמיתי !), והמחשבה שעוברת לך בראש "איך לעזאזל דבר כזה יכול לקרות ?".

יש אנשים שלא מסוגלים לתפקד במצבים קיצוניים\מצוקה, לרוב מדוברים באנשים שמטבעם לחוצים\נלחצים מהר אך לא רק, הם שם מכל הסוגים ומכל המינים והגילאים.

אין יום שעובר בלי שאני חושב על זה - שאולי היא יכלה להיות איתנו אם רק היה נעשה מאמץ מינימלי (הנשמות ועיסוי חזה להחדרת חמצן לגוף) - ובסופו של דבר: אי אפשר לשפוט אדם במצב כזה.

 

איציק

[tzahico]

אני חושב שהדעות בשרשור מתחלקות לאלו שבאים ממשפחות של יקים, ואלו שלא

 

חיפוש זריז בגוגל העלה את https://mykidsconnect.com/index.php?route=kids-gps-tracker/features/sosEmergencyButton ועוד מספר מוצרים בסגנון.

[YNV]

אולי קשור לנושא:

כמעט לכל אחד יש הובי. ההובי של אבא שלי הוא חרדה מפני אסונות.

בכל סיטואציה הוא ימצא מה עלול להשתבש וידאג לדאוג. ככל שמזדקן, כמובן שהעניין מחמיר.

בתור ילד, הוא בעיקר הזהיר אותי מפני התחשמלות.

היום אני מגרד את ה40 ועובד במקצוע מאוד טכני עם ידיים שחורות. אני מסוגל לבצע המון דברים אבל הפחד מחשמל נשאר.

גם כשאני מכריח את עצמי לטפל בענייני חשמל, אני בודק כל כמה שניות ברמה אובססיבית שאף אחד לא בדיוק עכשיו מרים את הפקק שרגע לפני זה הורדתי.

כל הרמה של פקק בארון חשמל מלווה בזיעה קרה. זה חזק ממני.

חומר למחשבה

 

Sent from my SM-G930F using Tapatalk

[system_x]

זה מזכיר לי תקופה לפני שהיה לי ילד, שקראתי פוסטים של אנשים שכתבו שהם נכנסים מדי פעם לחדר של הילד לבדוק שהוא נושם. חשבתי שהם פשוט מעופפים לגמרי. אבל, אני לא יודע למי מכם יש ילדים, זה משנה את ההסתכלות על החיים באופן קיצוני, לחלק מההורים פחות ולחלק יותר, ואני מודה שגם אני נכנס לחדר שלו לפני שאני הולך לישון, מקרב ראשי אל ראשו ומקשיב לנשימות.

יש גם אומרים שהמכשיר ששמים לפעוט מתחת למיטה שמנטר נשימות ומצפצף אם לא מזהה נשימה הוא מוגזם, אבל כשיש לכם ילדים תעשו ה-כ-ל כדי להבטיח את שלומם, לא משנה כמה מגוחכים תרגישו.

אסיים ואוסיף תגובה שהגבתי בפרטי לאדם יקר ששלח לי הודעה:

 

(מסוגנן למען הכלל):

 

תודה חברים יקרים על ההתייחסות,

 

 

האמת, שאני חושב שנשמע (נקרא) שקצת הקצנתי והגזמתי, כיאה לכתיבה בפורום להבדיל משיחה מילולית. באמת שאני לא אדם חרדתי מטבעי, רק מה שנקרא Overthinker, חושב יותר מידי על כל האופציות והאפשרוית הקיימות.

הנושא הזה אכן חשוב לי, ובשיחה עם מספר אנשים מאוד רציניים, בוגרים ובכירים באותו הנושא קיבלתי מהם תגובות אחרות לגמרי, כולם אמרו לי שגם הם חשבו על הנושא ואף הדריכו את הילדים שלהם כיצד להתמודד עם מצב בו ההורה נמצא במצוקה.

בכל אופן, תמיד אוהב לקרוא תגובות, מכל הרבדים, מכיוון שחוץ מהיותי פסיכי אני גם יודע לקבל ביקורת

 

 

תודה חברים, ויום מקסים.

 

יש לי שני ילדים, אני בודק נשימות, כל פעם שאני קם אני מוודא שהם מכוסים היטב, לקטן יש בייבי סנס במיטה אבל מכאן ללנבא את המוות שלי או קריסה פתאומית? לטעמי הרחקת לכת מהנורמה, אני לא יודע מה מתחולל אצלך בראש ואני מקווה שאכן הקצנת פה כי זה נשמע קיצוני. עוד ממני תופסים פרנויד ופסיכי בהרבה הקשרים של ילדים אבל לא הגעתי למצב כזה.

כמו שהעלת פה סיטואציה אני יכול להעלות לך עוד 10, תתחיל להתכונן לכל אחת מהן?

[avargel]

גם לי יש שנים, בת 5 ובן חצי שנה

במסגרת נוהל קימה לארוחות לפעוט באמצע הלילה בודק גם את הבכורה, מלטף מנשק ומאזין לנשימות.

 

ועדיין השאלה של פות"ש לטעמי מגיעה ממקום לא מאוזן רגשית / מנטלית / נפשית.

סורי, אבל בחרת לפתח בפורום ציבורי. אני לא כותב כדי להעליב, אלא כדי לעזור.

 

לילה טוב ורק בריאות לכולם

[vadim6385]

אצל מישהו שאני מכיר, אובססיה לפחד ממוות הגיעה למצב שבו הוא לא יוצא מהבית ולא מתקלח (אני מתאר לעצמי שזה בגלל שהוא מפחד להחליק במקלחת).

 

לשמחת האנושות אין לו ילדים (מפחיד לחשוב מה יקרה לילדים אצל אחד כזה), גר עם אמא בדירת עמידר. הפחד שלו התחיל מזה שמשהו יקרה לאמא שלו, והתפתח לזה ששניהם חיים מהפנסיה של אמא, כי הוא (בחור בן כ30) לא יוצא מהבית, לכן לא עובד.

[ישה]

במסגרת כלשהי שמעתי את הסיפור על אחד כזה שלא יוצא מבית העץ שלו מחשש לאסונות

 

עץ עבות בחצר נפל על הבית והרג את הבחור

[omricn]

אני חושב שהתבלבלתם ולקחתם את זה למקום אחר, אני ממש לא מפחד\חושש\חרד ממוות (לפחות לא יותר מכל אדם נורמטיבי), אני חושש ממצב בו אם אהיה במצוקה לילד לא תהיה אפשרות להתמודד.

[ליין מן]

עזוב את התשובות הציניות - יש לך חשש, העלו רעיוות טובים.

נסה להתקין כפתור מצוקה ולמד את הילד.

אפשר כפתור מצוקה פיזי בקיר הבית, אפשר נישא אלחוטי.

אפשר בטלפון הביתי, או בפלאפון.

 

ודבר שאנו עושים מילדות - נמצאים בקשר עם האחרים.(עבודה בלילה עם כסף)

בכייף מתקשרים ומוסרים אם מתעקבים היכן נמצאים, ואם מאחרים.

זה גם יוצר קטעים נחמדים , יש הודעות מוכנות בטלפון עם בדיחות שאנו עדיין חיים.

יצא לי להישאר לישון בבתים של בחורות.. עם דיווח, ואח"כ הודעה לבחורה.. אין לי אישור.

סתם, אבל זה כייף להגיד את זה.

 

כל-אחד צריך לעשות את המתאים לו, במידה ואתה רואה חשש, כן אפשר לאבטח את האחריות.

 

 

אייל.

[A_lex]

אני חושב שהתבלבלתם ולקחתם את זה למקום אחר, אני ממש לא מפחד\חושש\חרד ממוות (לפחות לא יותר מכל אדם נורמטיבי), אני חושש ממצב בו אם אהיה במצוקה לילד לא תהיה אפשרות להתמודד.

דווקא הבנתי את כוונתך, ולכן שאלתי את מה ששאלתי.

נגיד וקרה לך משהו ועכשיו הילד תקוע בדירה אפילו לשלושה ימים. מה הוא צריך כדי לשרוד?

- מניעת פגיעה עצמית בזמן חוסר השגחה - לדעתי בית צריך להיות מלכתחילה מסודר בצורה כזו. סורגי ילדים על החלונות, חומרים כימיים נעולים. חפצים חדים או מסוכנים אחרים מחוץ להישג יד של פעוט וכו'.

- מים זמינים - תשים כמה בקבוקי מים במקום נגיש ותוודא שהילד מסוגל לפתוח אותם (כלומר לפתוח את הפקק פעם אחת ולא להדק חזק מדי).

- מזון - תשים איזה קופסאת קורנפלקס במקום שהילד יוכל להגיע אליו עצמאית.

 

האם תהיה לו טראומה מכזה דבר? סביר להניח. אבל ממילא תהיה לו טראומה אם אבא שלו ימות פתאום והוא יצטרך להזעיק עזרה כדי שיצילו אותו.

 

אני כותב את זה ממקום של אבא לשתי פעוטות. עד השרשור שלך לא ממש חשבתי על זה, אבל עכשיו אני רואה שסך הכל הבית שלי מוכן למצב כזה (פרט לעניין המים אבל לא סביר שאצלי יעברו ימים עד שמישהו יבוא לחפש).

[שגיא 601]

פות"ש יקר, החיים מסוכנים!

לדעתי, אסור להגיע למחשבות של אם ואם כי בסוף תשתגע. כמעט בכל דבר או זמן טמון סיכון שיכול להרוג אותך או מי מקרוביך במקום וללא התראה. יש לי חבר במדא, שבמהלך שנותיו ראה עשרות גופות של אנשים שקמו בבוקר ולא ידעו שלא יסיימו את היום...

אך עם כל זאת, רוב האנשים כן מסיימים את היום ובסוף הכל סטטיסטיקה והסיכוי שתמות פתאום הוא אפסי.

חשוב יותר, אתה עלול להכניס לילדך פחדים שיקח לו המון זמן להשתחרר מהם כשהוא יתגבר אם בכלל..

לבוא לילד בן 4 ולתדרך אותו שאם אבא מתעלף / מפרכס עם קצף בפה וכו' אז לרוץ וללחות על כפתור המצוקה זה לדעתי להכניס פחדים יותרים לראשו.