30 שנה לאסון צ'רנוביל

[hans]

ואם מסתכלים על זה בצורה הכי קרה/יבשה/סטטיסטית, תחנות כוח גרעיניות הרבה יותר ידידותיות לסביבה ולאנושות יותר מכל שיטה אחרת - כולל סכרים הידרואלקטריים שמוחקים שטחים עצומים. כן, גם בשקלול אסונות בסגנון פוקושימה/צ'רנוביל. דילמה.

[sperial]

העניין הוא שmריך להחליט מי הפחות מזיק. כיון שמדובר בדברים שקשה להשוות (נזק מתמשך ברמה שנראית נמוכה, מול אסונות כבדים נדירים) ההחלטה אינה פשוטה. עם זאת ככל הנראה סה"כ בהיסטוריה מספר החולים והמתים כתוצאה מזיהום של בערה גדול פי כמה ממספר נפגעי תחנות גרעיניות ותאונות בהן. עם זאת, אין לי מספרים שבהם מספר הנפגעים מתוקנן לכמות האנרגיה המופקת בכל דרך, ויותר מזה - חלק מהמספרים "רכים" כיון שבהרבה מקרים קשה לקבוע את הקשר בין סיבת המחלה או המוות לבין הגורם הסביבתי.

[tzvipper]

הבעיה עם תחנות כוח גרעיניות (במתכונת הנוכחית על בסיס ריאקציה גרעינית עם חומרים מאוד נדירים ומסוכנים כמו אורניום מעושר ופלוטוניום) זה במקרה של תקלה יש תמיד אסון. זה כולל שטח זיהום ענקי שמשפיע על כל העולם. העננים הרדיואקטיביים מצרנוביל הגיעו לאירופה ואמריקה. כתוצאה מאסון בפוקושימה יש זיהום בים, כולל דגים. כל הנפולת הרדיואקטיבית מתפזרת ושטח הפיזור כל הזמן גדל.

חוץ מזה, קרו הרבה יותר אסונות כאלה מצרנוביל ופוקושימה. ברוסיה לא חסרים מקרים שהסתירו את זה מהציבור. ואני לא מדבר על שדות ניסויים גרעיניים בסמיפלטינסק, נבאדה ועוד. יש איזוטופים רדיואקטיביים שזמן הפירוק שלהם ארוך יותר ממה שציויליזציה האנושית תשרוד (לפי מקורות פיסימיים). כלומר כוצאה מאסונות כאלה יש שטחים בהם אסור יהיה לחיות במשך עשרות אלפי שנים.

 

יש אסונות שקרו ואנחנו יועדים עליהם רק עשרות שנים אחרי שזה קרה, כמו במתקן העשרה של שנות ה50' באנגליה. יש גם סיפורים על מפעל טקסטיל שלנו.

האנושות לא מסוגלת להתמודד עם אסונות גרעיניים ואינה מסוגלת להתמודד עם פסולת גרעינית. לאן אתם חושבים הולכת הפסולת הגרעינית מתחנות כוח? קוברים אותה בחביות אחרי טיפול בסיסי במדינות עולם השלישי, ים ורוסיה.

 

צריך לחפש מקורות אלטרנטיביים (למשל כורים על המלחים של טריטיום). למשל הליום 3 שיש בירח (אומרים שזה יהיה דלק העתיד אחרי שהאנושות תשרוף את כל הנפט לקראת 2050 וכאשר הם לא ירצו לחיות בזיהום ראיואקיבי מכוח הגרעיני). זה יוביל ללחימה על משאבים על הירח.

 

אבל האנושות לא לומדת מאסונות כל עוד מה שמניע זה תעוות בצע של קומץ קטן של אנשים, שכל מה שרוצים זה להתעשר.

עריכה אחרונה ב-30 לאפריל, 2016 על ידי tzvipper

[sperial]

צביפר - אנחנו חוזרים לאטיופים?

טריטיום חומר נדיר, לא יכול לשמש מקור אנרגיה.

הליום 3 יכול, תאורטית, לשמש בכורי היתוך, אבל זה נראה רחוק מאד מלהפוך מעשי.

דלקים מאובנים מהוים סכנה לכל האנושות ולא רק לה.

למקורות אנרגיה מתחדשים - סולרית, הידרואלקטרית, רוח - מחיר סביבתי וכלכלי לא קטן.

בקיצור - צריך לבחור את הרע במיעוטו. כנראה שיש אנשים שחשובים שהאנרגיה הגרעינית עונה לצרכים, לפחות בתנאים מסויימים.

[Monopusto]

אבא שלי נקרא בצו חירום לעשות מילואים בכור ולסייע- הצליח להתחמק מזה ברגע האחרון בגלל שהיו לו שני ילדים קטנים בבית (אחי, בן שנתיים ואני, בן שלוש).

סבתא שלי ודודה שלי (אחותה של אמא שלי, ז"ל) גרו במרחק של כ- שעתיים וחצי נסיעה מהכור (בלארוס).

 

ראיתי את הלינק של HBO, שהועלה כמה הודעות לפניי ונכנסתי לדכאון קל (אח"כ ראיתי את זה- אם כבר עוף טופיק אז עד הסוף- מה שלא עזר).

[לנצ'יהוליסט]

כן... זה אני על רקע הכור.

יש לי המון תמונות משם ומהעיר פריפייאט.

 

[Buki]

היי, אפשר לינק לשאר התמונות?

 

צריך היום הייתר מיוחד לכניסה לשם כמו שהיה פעם או שכל אחד יכול להיכנס?

[לנצ'יהוליסט]

צריך אישור מיוחד, אך הוא ניתן בקלות בעד 200$ וזה כולל רכב שמסיע אותך בין האתרים מכיוון שאי אפשר לבקר שם לבד, רק בתוך קבוצה באישור של חודש מראש.

חוויה הזויה ומפחידה (העיר פריפייאט) שווה כל שקל! יש לקחת בחשבון רמות קרינה דיי גבוהות.

 

לינק:

 

 

[Buki]

תודה רבה. מה הגורם שעושה את הסיורים האלו?

[yehuda-k]

האנושות לא מסוגלת להתמודד עם אסונות גרעיניים ואינה מסוגלת להתמודד עם פסולת גרעינית. לאן אתם חושבים הולכת הפסולת הגרעינית מתחנות כוח? קוברים אותה בחביות אחרי טיפול בסיסי במדינות עולם השלישי, ים ורוסיה.

הציבור בעולם מתנגד להפקת אנרגיה מכורים גרעינים ובצדק. דליפות רציניות של אשפה רדיואקטיבית אמנם לא מתפרסמות בתקשורת אבל קורות גם במדינות מפותחות כמו צרפת, יפן וארה"ב.

 

האלטרנטיבה של יצור נקי של חשמל כמו מקרינת השמש או מהרוח היא עבודה בעיניים. באופן אבסורדי דווקא הטייקונים הם אלה שדוחפים את יצור החשמל הזה בגלל הרווחיות הגבוהה והלא מוצדקת. והנה סיפור כזה לדוגמא (עיתון "הארץ" היום, בתחתית העמוד).

 

נשארה האלטרנטיבה של שריפת נפט, פחם וגז ששמזיקות ומזהמות, אבל עם הזמן לומדים להפחית יותר ויותר את הזיהום שלהם. וכמובן אין תחליף לחסכון באנרגיה ובנושא זה ניתן להתקדם בגדול.

 

יהודה

[vadim6385]

שאלה:

 

למה מניעים טורבינות בתחנות כח עם קיטור, ולא עם מנוע תבערה פנימית?

 

הרי למנוע כזה יש נצילות הרבה יותר גבוהה.

[tzvipper]

ספריאל, צודק. התכוונתי לטוריום ולא טריטיום. טוריום הוא הנפוץ ויש לו יש איזוטופים עם אורך חיים קצר מאוד. מדברים כבר די הרבה זמן על אפשרות שימוש בו להפקת אנרגייה. אני לא יודע מה ההשלכות של שימוש כזה, אם זה בכלל פרקטי, אבל אם באמת יהיה שימוש באיזוטופים עם אורך חיים קצר מאוד, זה נשמע מבטיח במובן של לא לגרום אסון.

 

יהודה, דלקים זה לא פתרון לטווך ארוך כי כמות שלהם מוגבלת מאוד והנזק מהפקה שלהם אדיר. יש סברה שטוענת שסיבה להגדלת תדירות רעידות אדמה וחומרתן זה הפקת נפט. נפט לפי סברה זו משמש בתור משכך תזוזה של פלטות טקטוניות.

אני כמובן מסכים, עד שמשתמשים בהם צריך לחפש דרכים לחסוך ככל הניתן ולהקטין נזק לסביבה. השאלה מה יעשו כאשר הנפט יגמר?

 

Fat Bastard, יש תחנות כוח על מנועי דיזל, על מנועי גז (טורבינה בדומה למנוע סילון במטוס). אבל יש דלקים שבשימוש בהם קיטור הוא הדרך הנוחה ביותר להפיק אנרגייה.

 

כל הפקת אנרגיה היא בסופו של דבר מזיקה בדרך כזאת או אחרת. השאלה היא כיצד למצוא את הדרך לגרום כמה שפחות נזק תוך כדי בטיחות הגבוהה ביותר, כך שגם במקרה של תקלה לא יהיה אסון. מקווה שימצאו פתרון כזה שיהיה אפשר לחיות איתו.

[Pika007]

שאלה:

 

למה מניעים טורבינות בתחנות כח עם קיטור, ולא עם מנוע תבערה פנימית?

 

הרי למנוע כזה יש נצילות הרבה יותר גבוהה.

 

זה לא כזה נכון, מנועי בערה פנימית באופן כללי מתבססים על מחזור אוויר בשם מחזור אוטו, המנועים הכי יעילים שהאנושות הצליחה לבנות עובדים בנצילות של איפושהו בסביבות ה 45-50%, וסוג העבודה די בעייתי לייצור חשמל בתחנות כוח-

אתה מסתמך על פיצוצים. זה עומס תונד עצום (בקנה מידה של הפקת חשמל לעיר שלמה נגיד), דורש המון תחזוקה, אתה מוגבל מאוד בסוג הדלק, וצריך לדאוג לבעיות של הצתה מוקדמת/מאוחרת וכדומה. במנוע ענק כזה או אחר זו בעיה גדולה בהרבה לעומת בוכנות קטנות של רכב. יש תחנות כוח בעולם שעובדות עם מנועי בעירה פנימית, אבל הן קטנות ומוגבלות.

 

תחנות כוח בד"כ מתבססות על מחזור טורבינת קיטור (רנקין), טורבינת גז (ברייטון) או שילוב ביניהן. היעילות של היצורים כאלו נעה בין 40 ל 60%, והתחזוקה שהם דורשים נמוכה לאין שעור. הדוד והטורבינה של תחנה כזו עובדים שנים באופן מתמשך בלי שנוגעים בהם.

[yehuda-k]

יהודה, דלקים זה לא פתרון לטווך ארוך כי כמות שלהם מוגבלת מאוד והנזק מהפקה שלהם אדיר. יש סברה שטוענת שסיבה להגדלת תדירות רעידות אדמה וחומרתן זה הפקת נפט. נפט לפי סברה זו משמש בתור משכך תזוזה של פלטות טקטוניות.

אני כמובן מסכים, עד שמשתמשים בהם צריך לחפש דרכים לחסוך ככל הניתן ולהקטין נזק לסביבה. השאלה מה יעשו כאשר הנפט יגמר?

לגבי הכמות המוגבלת: קראתי שכבר הרבה עשרות שנים, בכל רגע נתון מלאי הנפט הידוע הוא כ 20 שנה. נכון שלאחר זמן מה הצריכה מקטינה את הרזרבות אבל בינתיים מתגלים עוד מאגרי נפט.

לגבי רעידות אדמה איני יודע אבל נוטה לחשוב שזה עוד ניפוח של עיתונאים שואפי סקופים לתוצאות מחקר קטן שלא נבדק כראוי.

אין מוצא אחר מלבד חסכון והמשך השימוש בנפט. ארה"ב היא דוגמא רעה לחסכון כי מחירי הדלק שם זולים מדי ומעודדים בזבוז.

כל הפקת אנרגיה היא בסופו של דבר מזיקה בדרך כזאת או אחרת. השאלה היא כיצד למצוא את הדרך לגרום כמה שפחות נזק תוך כדי בטיחות הגבוהה ביותר, כך שגם במקרה של תקלה לא יהיה אסון. מקווה שימצאו פתרון כזה שיהיה אפשר לחיות איתו.

הלואי שיתקיים מה שאתה אומר אבל כפי שקרה בעשורים האחרונים מתברר שאין מוצא אחר והאמצעי המעשי היחיד הוא חלקי- חסכון באנרגיה.

בינתיים יש צרות הרבה יותר גדולות לרוב האנושות כמו חוסר במיים נקיים, מזון, תוחלת חיים קצרה ועוד.

 

יהודה

עריכה אחרונה ב-2 למאי, 2016 על ידי yehuda-k

[sperial]

לגבי רעידות האדמה זה נכון - חפש את המונח "Fracking", הליך אשר גורם רעידות אדמה קלות.

בגרמניה היו ארועים כאלה שנכרכו בבארות גיאותרמיות.