מהי רמת המכונאים בארץ?

[SG159]

לפי רוב התגובות ברשת, רוב המכונאים בארץ כביכול חאפרים. קשה לדעת שאתה בא למוסך אמין ומקצועי, אלא רק אם אתה מקבל המלצות.

 

זה אפשרי שמכל אלפי המוסכים שיש בארץ יש כמה עשרות שבאמת אפשר לסמוך עליהם?

 

מה המצב באירופה וארה"ב, גם ככה?

[אושריקו]

יש הרבה מכונאים טובים, כאלו שחיים את זה שנים, נותנים שירות אמין, מקצועי וכן הלאה.

 

אבל...

החאפרים השתלטו עליהם ומונעים תדמית חיובית שיש לכמה מהם.

 

 

אתם רואים את הקומבינות שעושים,

את הטעויות ואת המשכורת הנמוכה ואז מתפלאים שהעסק רקוב.

 

אין היום בעל מוסך שמוכן להשקיע מ0 עד 100 בבחור מתחיל , אלא לוקחים כח אדם זול וחאפרי וקורה מה שקורה.

 

חוץ מזה שבתור אחד שלמד במכללה והוציא תעודה ויש לו ספר אוטוטורניקה, חצי מהדברים שכתובים בספר אף מכונאי לא באמת יודע או מתייחס לזה אלא עובד לפי "נסיון החיים".

WTH?

[vadim6385]

אפשר להגיד ש80 אחוז מוציאים שם רע לכל השאר.

[SG159]

עצוב בכלל שיש 80 אחוז...

[shugiflex]

לצערי תופעת החאפר אינה מוגבלת לעולם המכונאים.

[SlowRide]

בכל תחום שמשלמים בו מינימום ללא אפשרות פיתוח וקידום אמיתי החאפריות תחגוג.

[discoTD5]

כמו רמת עורכי הדין, רואי החשבון, הבנקאים, הרופאים, וחברי הכנסת. יש חאפרים, יש טובים, יש מצויינים. (טוב, במחשבה שניה לא כמו חברי הכנסת).

הרצון להכליל הוא טעות. נתקלת בשני מכונאים לא טובים זה משליך על השאר? אולי המכונאי מצויין אבל בעל המוסך נוכל?

[ג'וני בוי]

יש ויש. זה כמו שתשאל מה רמת הקבלנים, להבדיל מרמת הרופאים למשל ששם כולם לומדים את אותם החומרים ועוברים את אותה הכשרה. במקצועות שאין תוכנית מסודרת וכל בוגר מגמת מכונאות בתיכון מקצועי יכול להיות מוסכניק, זה יוצר הבדלים גדולים וברורים ברמה.

[zaf]

רמת המכונאים תלוייה מאד ברמת ההכשרה. ולא מדובר רק בהכשרה הבסיסית בקורסים של משרד העבודה או מכללות טובות ככל שיהיו, אלא ההכשרה הפרטנית של יצרני הרכב. מרבית היצרנים דורשים מנציגם הרשמי לבצע הכשרה במפעלי היצרן או במתקני ההדרכה שלו.

לא כל הנציגים שולחים מספיק אנשים להדרכות האלה. בעיקרון יש להכשיר מדריך של מדריכים על מנת שכלל צוות המכונאים/חשמלאים/מאבחנים ילמדו איך לטפל נכון ברכבי היצרן. להרבה יצרנים יש גם קיטים של כלים יעודדים ויחודיים עבור דגמים שונים.

ככלל למרבית הנציגים (יבואנים) יש את כל הקיטים של הכלים אבל לא תמיד עבור כל המכונאים בכל המוסכים. תוסיפו לזה את יכולות האילתור של המכונאים המקומיים ותקבלו תמונה לרמה המשתנה של המכונאים.

 

אני נתקלתי במכונאים במורשה פורד שלא בצעו נוהל תקין של החלפת תושבת מנוע פוקוס (דור ראשון) מתוך עצלות, (למרות שעבור עבודה של 10 דקות חייבו על פי שעתון מקסימלי) הרימו את המנוע מעט על מנת לשחרר את התושבת הפגומה, ואחר כך השאירו את המנוע מוחזק רק על ידי התושבות הנותרות. נחשו מה..גם התושבות האחרות נקרעו אחרי כמה זמן . הוראות היצרן היו - לתמוך במנוע מלמעלה ! עם מתלה מנועים ולא להשעין על מגבה ולדחוף את המנוע למעלה (ובזווית) .

שאלתי למה עשו ככה, אמרו לי שהנוהל של היצרן "סתם מסורבל" כי צריך לחבר ווי תליה על מנת להניף את המנוע , קל יותר לשים "בוק" והנמיך את הליפט על מנת לשחרר את הלחץ של המנוע מהתושבת... ולתפארת מדינת ישראל.

[outlander]

סע לברלין, אולי שם יצא לך יותר זול..

[חולגי]

בעייה נוספת - מכונאי טוב, שמנסה להגדיל כבר ראש, ייתקל לפעמים (בגלל זה) ביחס עויין מהמנהלים.

שמעתי כמה סיפורים כאלה גם.

[youval11]

אתם מתארים את הסימפטומים של הבעיה,הבעיה עמוקה וקריטית יותר וקשורה למשרד החינוך בתקופה של לימור לבנת הכפכפף נעל בית ששלחו אותה ללמוד תפירה בויצו בתיכון אז שהפכה שר חינוך החליטה לסגור את בתי הספר המקצועיים.

אין יותר נגרות,חשמל רכב,מכניקה,מכונאות רכב ,ועוד ועוד כל המקצועות הטכנים נסגרו,אבל יש תאטרון,ספורט,ועיתונות.

עשו ועושים נזק בלתי הפיך שחושבים שכולם מתאימים לאקדמיה.

אז מי שמשתחחר היום מהצבא ,קצת חופש וטיול בחו"ל - יש לו את הידע בגיל 27 במקרה הטוב של מי שסיים בעבר תיכון וקצת עבד בצבא במקצוע. אז הולכים לעסוק בתווך או סחר משהו ,פה הבעיה שלנו כל השאר זה סימפטומים של מדיניות ממשלתית איומה.

[vadim6385]

כ(טוב, במחשבה שניה לא כמו חברי הכנסת).

 

חברי הכנסת דווקא מייצגים את האוכלוסיה בישראל יופי.

 

אלה בדיוק אותם ישראלים רמאים ותחמנים, רק שהם היו בזמן הנכון במקום הנכון.

אין יותר נגרות,חשמל רכב,מכניקה,מכונאות רכב ,ועוד ועוד כל המקצועות הטכנים נסגרו,אבל יש תאטרון,ספורט,ועיתונות.

עשו ועושים נזק בלתי הפיך שחושבים שכולם מתאימים לאקדמיה.

 

זאת לא בעיה רק של לימור לבנת, אלא של דור שלם, שבסך הכל רצה בטובת הילדים שלו, אבל גרם להם נזק עצום בכך.

בשנות ה50-60-70, אולי 80, אנשים היו הרבה פחות ניידים. מי שסיים בית ספר, התגייס לצבא (כי להשתמט היה עדיין BIG NO NO, שעשה לך כתם לכל החיים), ואחרי הצבא היה חוזר, והולך לעבוד במה שהיה, שזה מפעל/מוסך/מחסן/חנות/נגריה וכו' (או חותם קבע) ועובד שם עד הפנסיה.

 

תואר היה לפחות מ10 אחוז מהאוכלוסיה, שזה או ילדי עשירים, או איזה גאונים מטורפים שקיבלו מלגות מהמדינה. כך או כך, תואר (באמת לא משנה במה) היה מבטיח לך עבודה בשכר נאה במשרד ממוזג עם פקידה כוסית.

 

וטבעי שההורים רצו שגם לילדים שלהם יהיה כזה, לכן דחפו אותם ללמוד לתואר הנכסף, ועל הדרך הכניסו להם לראש ש"לא תלמד, תהיה כמו אבא שלך במפעל כל החיים", וגרמו להם להתבייש בעבודת כפיים.

 

וככה אתה רואה את המצב שיש היום, שיש כמויות של בוגרי אקדמיה מובטלים, ויש מחסור בעובדים מקצועיים (ואלה שיש, ברמה מאוד נמוכה, כי זה מה שתקבל כשתתייחס בחוסר כבוד לעובדים שלך).

עריכה אחרונה ב-24 למרץ, 2016 על ידי vadim6385

[GOLF]

התגובות סטו מהנושא העיקרי - יש הבדל בין רמת הידע והמקצוענות לחאפריות.

חאפריות באה מבעלי מוסכים שמנסים לחסוך על חשבון לקוחות והמכונאים מבצעים.

לדעתי אחוז המכונאים המקצוענים יחסית דווקא גבוה, זה עניין החאפריות שמציג תמונה הפוכה.

[mishawel]

אז זהו שחאפריות זה גם עניין של חוסר מקצועיות, והחוסר מקצועיות נובע מהחוסר ידע וההכשרה