המלצה חמה על מסעדת דוניה רוסה

gsi16v · ב-10 לאוקטובר, 2015

לא אמרתי שהאוכל היה סבבה...

היה תפל וסתמי, בטח עבור מסעדה ארגנטינאית ש"מתמחה" בגריל בשר.

צחצחת שיניים לפני שהגעת לשם?

אומרים שבמשחה יש חומר מאלחש שגורם לטעם המזון להיות סתמי ותפל

עם רוב המזון שתארת, צריך להיות ממש גרילמן "מומחה" כדי להוציא אותו עם טעם סתמי ותפל ואני בטוח שזה לא המקרה.

יתכן והציפיות העילאיות השביתו לך קצת טעמים וזה שהמקום היה הומה גרם טיפה לעיקוב בשרות

edan82 · ב-10 לאוקטובר, 2015

לגיטימי שלא כולם יהיו מרוצים ותמימי דעים, יחד עם זאת אני נוטה להסכים עם GSI שצריך להיות מאוד מוכשר כדי להוציא כזו רשימת בשרים כפי שתיארת (FITCH) כשכולם סתמיים ונקודת האור היחידה מגיעה מהצ'יפס.

או שהסטנדרט שלך כל כך גבוה בנוגע לבשר או שבאמת באת עם רמת ציפיות מוגזמת, קשה לי להאמין שמסעדת בשרים הוציאה כזו רשימה מכובדת של בשרים כשהם כולם לא משהו.

אני גם סעדתי בעבר במסעדה המדוברת וחייב לציין שנהנתי, האוכל היה טעים ועשוי במידה וגם המיקום עם כל הנוף הפסטורלי שמסביב מוסיפים לחוויה.

אני אגב לא בעל רכב איטלקי, עקיצה שלטעמי לא היתה במקומה.

Derish · ב-10 לאוקטובר, 2015

אני אגב לא בעל רכב איטלקי, עקיצה שלטעמי לא היתה במקומה.

כל עוד הן נעשות ברוח טובה, עקיצות כאלה תמיד במקומן, בדיוק כמו עקיצות על איך שאני עזבתי בזמנו את הפורום (בקול תרועה רמה) או על הסיפור עם האטיופים בעפולה. כשאתה עושה/מדבר/כותב שטויות יש לזה השלכות, וכנ"ל כשאתה מתלהב יותר מדי ממשהו סתמי כמו אלפא/בראבו/פביה.

החדשות הטובות הן שמבחינה סוציולוגית זה מעיד על תכונה קולקטיבית של צניעות. הלוואי שהתופעה הזאת הייתה נפוצה יותר גם בחיים הרגילים בישראל ולא רק בקארזפורום.

oryo · ב-10 לאוקטובר, 2015

רשימת המנות שלי אמנם קצרה יותר, אבל בביקור שלנו שם הן נתח קצבים והן פילה היו תפלים/סתמיים למדי (למרות שהנתח פילה נראה ממש טוב), רשמתי על כך בהרחבה בשרשור על מסעדות בשרים.

יכול להיות שסתם היה יום נאחס, אבל זה מה שהיה.

יבגניפ · ב-10 לאוקטובר, 2015

^ חוק דריש מס' 138947845 אומר שבכל שרשור בו תגיב, תגיע לדבר על עצמך ועל עזיבתך את הפורום תוך X תגובות, לכל X גדול מ0 וקטן או שווה ל5

בחזרה לשרשור, גם אני ביקרתי במסעדה עם עוד שני חברים מכאן באחד מימי החג, לפני שבוע או שבועיים.

הזמנו כמה מנות שונות, ועשינו sharing, ואני אישית נהנתי מכל מנה ומנה, מהראשונות ועד לקינוחים.

discoTD5 · ב-10 לאוקטובר, 2015

קבעתי לצהריים שם היום עם זוג חברים קרניבורים שאוכלים בשר ברמת צליה 'בלו'. עקב נסיבות אישיות לא יכולתי להגיע. הם כן.

יצאו מרוצים עד מאוד. מאוד מאוד.

Night Driver · ב-10 לאוקטובר, 2015

עזבו, זה עניין של טעם ובכל מסעדה על אותה המנה בדיוק לא יהיו אף.פעם 100% מרוצים וזה בסדר גמור.

אני ואחרים נהננו שם והוא ואחרים אחרים לא. זה לגיטימי לחלוטין כי טעים או לא טעים זה דבר סובייקטיבי.

Derish · ב-10 לאוקטובר, 2015

^ חוק דריש מס' 138947845 אומר שבכל שרשור בו תגיב, תגיע לדבר על עצמך ועל עזיבתך את הפורום תוך X תגובות, לכל X גדול מ0 וקטן או שווה ל5

מנהיגות מתחילה מדוגמה אישית.

סתם, האמת שאם לא תדע לרדת על עצמך פה ושם, מישהו כבר יעשה זאת בשבילך. כולנו (טוב, רובנו) היינו פעם צעירים וטמבלים ולכן חשוב לא לקחת את עצמנו יותר מדי ברצינות.

Fangio · ב-11 לאוקטובר, 2015

שמח לקרוא את ההמלצות כאן וגם את הדיס, כי מהן אפשר ללמוד ולהשתפר.

יש עניין שאני חייב להאיר בזרקור ונראה לי שזה המקום המתאים ביותר והוא חו"ד מכל הסוגים על המסעדה.

אני פעיל בפורום משנת 2003, מעט אחר כך הקמתי את ה"דוניה רוסה" בעין הוד יחד עם אחי, בתוך מבנה שהיה נטוש כארבע שנים, יש לי פינה מאוד חמה בלב לחברי הפורום (בהתחלה היינו כמה עשרות) ואם אני יודע על חבר פורום שמגיע להתארח אני דואג לו בצורה ייתרה. מניח שלו הייתי דייג שחבר בפורום דייגים השיקוף של המסעדה בפורום זה היה נחסך מכם.

מסכים עם מי שכתב שהדוניה היא ככל ייתר המסעדות, יש טובות יותר ויש פחות, אפשר להגיע ומאוד להנות ומותר גם לא, קורה.

ערוץ 10 בחר בנו לפני כמה שנים לאחת משלושת מסעדות הבשר הטובות בארץ, מבקר האוכל שגיא כהן הודיע שאצלנו אכל את הסינטה הטובה בארץ אבל זה בשוליים של העשיה שלנו, כי להחזיק בארץ מסעדה באיזור שאינו הומה, במשך 13 שנה, את זה קשה לתחזק עם בשר ירוד ואוכל תפל, הסועדים כאן אינם מטומטמים.

הייתי רוצה לראות יותר קולגות שלי שמתעניינים בתחום הרכב ונוטלים חלק פעיל בפורום, זו תהיה ברכה לכולם ובינתיים אם אתם מתכוונים לפקוד את המסעדה אשמח לדעת על כך מראש או שתחפשו אותי בזמן הביקור.

oryo · ב-11 לאוקטובר, 2015

שמח לקרוא את ההמלצות כאן וגם את הדיס, כי מהן אפשר ללמוד ולהשתפר.

:mm_yeah:

כן ירבו אנשים, ובמיוחד בעלי עסק, שמחזיקים בגישה הזו.

ישה · ב-11 לאוקטובר, 2015

וכך כתב אברהם לינקולן

אפשר לעבוד על חלק מהאנשים כל הזמן, ועל כל האנשים חלק מהזמן, אבל אי אפשר לעבוד על כל האנשים כל הזמן."

הייתי פעמיים

פעם מבלי לספר שאני חבר בפורום , היה טוב מאוד

פעם כאשר אורגן ערב של חברי הפורום אז זכינו לפינוק ייתר.

סביר שצמחונים ייהנו פחות

נהג מתחיל · ב-11 לאוקטובר, 2015

הערת אגב, שלא יחשבו שבתפריט יש חלק שמיועד רק לחובבי איטלקיות- חובבי וואגיות ספורטיביות ירגישו אף הם בבית בדוניה רוסה.

ARKODrama · ב-11 לאוקטובר, 2015

מבקר האוכל שגיא כהן הודיע שאצלנו אכל את הסינטה הטובה בארץ

הישג יפה מאוד

אפשר את הכתבה ? אני לא מצליח להיזכר מתי הוא פירגן למישהו... שאפו

Fangio · ב-11 לאוקטובר, 2015

[TABLE=width: 408]

[TR]

[TD][TABLE=width: 408]

[TR]

[TD=class: newsVitzTitle, width: 408, bgcolor: #f7e4d5, align: right]ארגנטינה זה כאן[/TD]

[/TR]

[/TABLE]

[/TD]

[/TR]

[TR]

[TD][TABLE=width: 408]

[TR]

[TD=class: newsMainVitzSubTitle, width: 408, bgcolor: #f7e4d5, align: right]שגיא כהן אכל בדוניה רוסה הנהדרת שבעין-הוד את נתח הסינטה הכי טעים שפגש בשנים האחרונות[/TD]

[/TR]

[/TABLE]

[/TD]

[/TR]

[TR]

[TD][TABLE=width: 408]

[TR]

[TD=bgcolor: #f7e4d5][/TD]

[/TR]

[/TABLE]

[/TD]

[/TR]

[TR]

[TD][TABLE=width: 408]

[TR]

[TD=width: 408, bgcolor: #f7e4d5][TABLE=width: 382]

[TR]

[TD=width: 110][TABLE=align: left]

[TR]

[TD=align: center][/TD]

[TD=align: center]דפדף בסטייל[/TD]

[TD=width: 13, align: center][/TD]

[/TR]

[/TABLE]

[/TD]

[TD=class: newsVitzCredit, width: 272]שגיא כהן

22/1/2005 11:04[/TD]

[/TR]

[/TABLE]

[/TD]

[/TR]

[/TABLE]

[/TD]

[/TR]

[TR]

[TD][TABLE=width: 408]

[TR]

[TD=bgcolor: #f7e4d5][/TD]

[/TR]

[/TABLE]

[/TD]

[/TR]

[TR]

[TD=bgcolor: #f7e4d5][TABLE=width: 408]

[TR]

[TD][/TD]

[/TR]

[/TABLE]

[/TD]

[/TR]

[TR]

[TD][TABLE=width: 408]

[TR]

[TD=colspan: 3][TABLE=width: 408]

[TR]

[TD=bgcolor: #f7e4d5, align: left][/TD]

[TD=class: newsMainVitzBody, bgcolor: #f7e4d5, align: right]בארגנטינה אוכלים יותר בשר בקר לנפש מאשר בכל מקום אחר עלי אדמות. הארגנטינאים אוהבים לטעון, ויש לא מעט שיסכימו, שהסיבה לכך היא שהבשר בארגנטינה הוא הטוב בעולם. האמת היא שהסיבה המקורית שונה לגמרי. הפאמפס, ערבות העשב האינסופיות המשתרעות על גדות הריו פלטה ומכסות חלקים נרחבים משטחן של ארגנטינה ואורוגוואי, הן האדמות המובחרות ביותר בעולם לגידול בקר. מאז שראשוני הכובשים הספרדים הגיעו לארגנטינה על עדרי הפרות והכבשים שלהם, האזורים האלה שימשו לגידול כמויות אינסופיות כמעט של בקר.

הבעיה היתה מה לעשות עם כל הבשר הזה. המרחק הגדול מהשווקים האירופיים גרם (לפני המצאת השימורים והקירור) לכך שלארגנטינאים היו רק שני שימושים למיליוני הבהמות שלהם. הראשון, והחשוב, היה תעשיית העור. ואכן, תעשיית הבקר הארגנטינאית היתה בראשיתה כמעט אך ורק תעשיית עור. העורות שימשו לייצור ציוד לאוניות והשאר יוצא לספרד ולארצות השפלה. הדבר השני שניתן היה לעשות מהבשר היה ג'רקי: רצועות בקר מיובשות, שיכלו להחזיק מעמד כמעט לנצח. הג'רקי, בשל עמידותו הרבה, היה המזון המועדף

[TABLE=width: 262]

[TR]

[TD][/TD]

[/TR]

[/TABLE]

על שודדי הים ולחלק מהם הוא גם נתן את שמם. המילה בוקאנירים, הכינוי שניתן לשודדי ים חסרי רישיון מלכותי, שהיו מאוחדים רק באיבתם לספרד, ניתן על שם ה"בוקאן", המילה הצרפתית שמציינת גם ג'רקי וגם את המתקן שעליו הוא מיוצר, מילה שהגיעה במקור משפת הטופי-גואראני של פרגוואי.

הג'רקי מיוצר רק מחלקים מסוימים של הפרה, ושאר הבשר מעדרי הפאמפס, בכמויות דמיוניות ממש, ניתן בחינם לגאוצ'וס. בשר בקר הפך, לפיכך,למזון הזול והזמין ביותר בארגנטינה.אז פלא שהארגנטינאים התרגלו לאכול כמויות עצומות שלו? ואיך יודעים, אגב, שהבשר אמנם היה זמין, אבל לא איכותי במיוחד? לפי זה שהגאוצ'וס, על אף אספקה אינסופית של נתחי בשר מעולים, פיתחו לעצמם טכניקות צלייה מתוחכמות לכל חלקי הבקר, כדי שלכל העסק גם יהיה קצת טעם. למעשה, רק במאה ה-19, כשארגנטינה התחילה לייצא בקר, חלה הקפיצה האיכותית הגדולה, בזכות הכלאות עם פרים מיוחסים שהובאו מהולנד ומאנגליה. ורק אז, כשהאיכות החדשה פגשה בטכניקות הישנות, תרבות הבשר הארגנטינאית הפכה משם נרדף לבזבזנות לשם נרדף לאיכות.[/TD]

[TD=bgcolor: #f7e4d5, align: left][/TD]

[/TR]

[TR]

[TD][/TD]

[TD=bgcolor: #f7e4d5][/TD]

[TD][/TD]

[/TR]

[/TABLE]

[/TD]

[/TR]

[TR]

[TD][/TD]

[/TR]

[TR]

[TD=colspan: 3][TABLE=width: 408]

[TR]

[TD=colspan: 4, align: center][/TD]

[/TR]

[/TABLE]

[/TD]

[/TR]

[TR]

[TD][/TD]

[/TR]

[TR]

[TD=colspan: 3][TABLE=width: 408]

[TR]

[TD][/TD]

[TD=bgcolor: #f7e4d5][/TD]

[TD][/TD]

[/TR]

[TR]

[TD=width: 7, bgcolor: #f7e4d5][/TD]

[TD=class: newsVitzGrayTitle, bgcolor: #f7e4d5, align: right]מנות ענקיות[/TD]

[TD=bgcolor: #f7e4d5, align: left][/TD]

[/TR]

[TR]

[TD=width: 7, bgcolor: #f7e4d5][/TD]

[TD=bgcolor: #f7e4d5, align: right][/TD]

[/TR]

[TR]

[TD=bgcolor: #f7e4d5, colspan: 3][/TD]

[/TR]

[TR]

[TD=width: 7, bgcolor: #f7e4d5][/TD]

[TD=class: newsMainVitzBody, bgcolor: #f7e4d5, align: right]מחוץ לארגנטינה קשה קצת להתרשם מהיכולת האדירה הזו של הארגנטינאים, אבל דבר אחד אי אפשר לקחת מהם: ההיסטוריה שלהם לימדה אותם להבדיל בין סטייק טוב לבינוני. ובדוניה רוסה, מסעדת הבשר הארגנטינאית המקסימה בעין הוד, הפכו את ההבחנה הזו לבסיס הקולינרי של המסעדה כולה. והם אכן מגישים כאן סטייקים טובים. או אם נדייק סטייקים טובים מאוד.

אתם יודעים מה, למה להכביר מילים? קל ופשוט: מזמן לא אכלתי במסעדת בשר שבה נהניתי כל כך מהבשר. ולא רק. דוניה רוסה היא לא רק מסעדה טעימה, היא גם מסעדה מקסימה. התקרות הגבוהות, שולחנות העץ רחבי הידיים, השירות האכפתי, ומעל הכל, הריח. הריח הזה שאי אפשר לטעות בו של בשר עסיסי (הבקר מיובא מארגנטינה), שנצלה על גחלים איכותיות וארומטיות (בדוניה רוסה משתמשים בגחלי קברצ'ו לבן שמיובאות מארגנטינה). גם אם לא הגעתם לכאן רעבים, שתי דקות של ישיבה בתוך הארומה הנפלאה הזו ואולי איזה מבט חטוף בתוכנו של הסיר השחור, שבו מהביל נזיד היום על תנור במרכז המסעדה, יספיקו לכם כדי לפתח תיאבון של גאוצ'וס.

וזה טוב, כי המנות ענקיות. מנה של מיקס גריל בקר, למשל, כללה סטייק אנטרקוט של 300 גרם (שנראה, לשם שינוי, כמו סטייק של 300 גרם, אין לי חשק להיכנס עכשיו לכל תרגילי המדידה שמסעדות עושות, אבל סטייק גדול נראה כמו סטייק גדול), סטייק סינטה באותו משקל (נתח הסינטה הטוב ביותר שאכלתי בשנים האחרונות), שתי טבעות פילה בקר ועוד שני צ'וריסוס בקר. הצ'וריסוס כאן, עם הטעם המעושן הנהדר שהם מקבלים, הודות לטיפול הנכון על הגריל, הם מהסוג שמזכיר קצת את מראדונה: עבים, עגולים, עסיסיים, ועם נטייה לפתח התמכרות. המילוי שלהם טחון דק, כך שטעמו המעולה של הצ'וריסו הורגש בדיוק באותה מידה בכל ביס. שלא לדבר על הצ'וריסוס מבשר חזיר, נקניקיות שחמחמות-עסיסיות, שטעמן השתלב להפליא בסלסה קריאוג'ה ובצ'ימיצ'ורי המקומיים.

למנה אחרונה יש (כפי שכבר בטח ניחשתם לבד) אלפחורס וצ'חה, אותו קינוח מרנג וקצפת שכמעט הוביל למלחמה בין אורוגוואי לארגנטינה סביב השאלה מהי מולדתו האמיתית. ואם כל אלה לא מספיקים לכם, שימו לב למחירים: סטייק אנטרקוט של 300 גרם (ושוב, במובן הנדיב של 300) עולה כאן 54 שקל. סטייק סינטה באותו גודל עולה 52 שקל, צ'וריסו עולה עשרה שקלים. אלה מחירים נמוכים כדי שליש מהמקובל במסעדות דומות בתל אביב. והאיכות? פי שלושה. לפחות.

דוניה רוסה, עין הוד, טל ': 04-9543777.

[/TD]

[TD=bgcolor: #f7e4d5, align: left][/TD]

[/TR]

[TR]

[TD][/TD]

[TD=bgcolor: #f7e4d5][/TD]

[TD][/TD]

[/TR]

[/TABLE]

[/TD]

[/TR]

[/TABLE]

[/TD]

[/TR]

[TR]

[/TR]

[/TABLE]

זה היה לפני עשור, מקווה שמאז הצלחנו קצת להשתפר. מה שמדהים לראות את המחירים אותם שילמנו על סטיק אז, היום המחירים כמעט כפולים ויש מצב שאז מתח הרווחים היה גבוהה אפילו יותר. דאם.

עריכה אחרונה ב-11 לאוקטובר, 2015 על ידי Fangio

Tzvika-Pick · ב-15 לאוקטובר, 2015

היינו בשבת בצהריים, היה קצת הומה ורועש, שירות קצת איטי. התעכבו עם החשבון והתעכבו מאוד עם בקבוקי מים שבקשנו מפעם לפעם.
האוכל על כל גווניו, לרבות הראשונות - אמפנדס בשר, לחם הבית והמטבלים, הסלטים - בואנוס איירס, הספיישלים - כבר לא זוכר, אולי שקדים או אשכים, הפלטות בשרים (פילה, אנטריקוט, סינטה וצוריסוס) וגם הסטייק הלבן היה סתמי לחלוטין. הצ'יפס היה סבבה.

לקחנו גם בקבוק קאווה שהיה אחלה

כמובן תעטוף את כל זה במחירים לא ממש זולים ואין איפה לצאת מרוצה, במיוחד שבאת עם ציפיות גבוהות הודות להייפ.

בעקבות הביקורת, וגם בעקבות פוסט שראיתי בפייסבוק עם מבצע חדש, החלטתי לקחת חבר ולנסוע לדוניה.

הגענו אתמול בשעת ערב לאחר שהתקשרנו להזמין מקום בצהריים. בדיעבד לא היה צורך להזמין מקום, המסעדה לא הייתה מלאה.

הושיבו אותנו בפנים, היה קצת חם. המלצרית פתחה מיד מזגן, לא היינו צריכים לבקש. בכלל השירות היה אדיב, מהיר ויעיל.

הזמנו את העסקית/מבצע/תפריט דל-משהו. תקראו לו איך שאתם רוצים. המבצע כולל מנה ראשונה, סטייק אנטריקוט/סינטה/אנטריה/סלמון, תוספת, קינוח ושתייה קלה ב-150 ש"ח.

מיד עם ההזמנה הוגש לנו "לחם הבית" עם מטבלים. הלחם היה חם וטרי, חיסלנו אותו בדקה. היינו רעבים.

למנה ראשונה לקחנו צ'וריסו ואמפנדס. האמפנדס היו טובים. הצ'וריסו היה קצת קטן אבל טעים. ביחד עם הצ'ימיצ'ורי שהוגש לצידו היה מעולה.

אני הזמנתי סינטה, מ' שהגיע איתי הזמין אנטריקוט. לא שמעתי ממנו תלונות על האנטריקוט. אני אכלתי את הסינטה ונהנתי, היה טעים. מידת העשייה הייתה נכונה. עם קצת מלח גס מלמעלה היה סטייק טוב מאוד.

לצידו של הסטייק קיבלנו מן מחבת עם תפוחי אדמה קטנים בתיבול פשוט אבל יעיל. חוסלו.

לאחר מכן הוגשו לנו הקינוחים. מ' לקח בננה דל-קרמה או משהו כזה, לא התלונן וגמר הכל יפה מהצלחת. אני לקחתי טרפלס שוקולד שהלכו מצוין עם האספרסו הכפול שהזמנתי.

חשוב לציין שלמרות שאני מכיר אישית את Fangio לא הודעתי לו מראש על הגעתי והוא לא היה נוכח במקום. רציתי לקבל את התמונה המלאה וכרגיל לא התאכזבתי.

היום אני אכין סלט לארוחת צהריים.

התחברות

הצטרפו למשפחה

המלצה חמה על מסעדת דוניה רוסה

פוסטים מומלצים

נושאים פופולריים

נושאים חדשים

חברים