יוקר המחייה

[Apple]

נו באמת. אני מודה ומתוודה שהתחלתי לקרוא את השרשור מהאמצע.

 

אם ככה, שב בשקט ותהנה מהנסיעה - מצבך טוב משל רוב האנשים במדינה.

 

כן זה היה צד דיי מטומטם ומטורף.

אני אבל 76% ממנו עברו בשלום,נקווה שאסיים את השנה הזו

 

אני חייב את המצב שלי כיום להורים שלא ויתרו לי והכריחו אותי ללמוד ולחסוך!

[redroze]

דייב ואיציק170, סורי, עשיתי טעות בחישוב (חשבתי לפי חסכון של 4K ש"ח בחודש). בחישוב החדש יוצא לך 125K ש"ח ב-5 שנים.

לגבי איפה להשקיע, אני לא יועץ השקעות אבל מה שאני עושה זה כל חודש קונה ב-2K ש"ח מניות של חברה אחרת. תאמין לי שהידע שלי בשוק ההון ממש לא גדול אבל עובדה, בסיבוב הקודם עשיתי 5-6% שנתי (ואז הוצאתי הכל על המיאטה) ובסיבוב הנוכחי אני כבר עובר את ה-10% וזה ממשיך לטפס. ברור שלא כל המניות שלי הם הצלחה. היו כאלה שהפסדתי ואפילו כאלה שנמחקו לגמרי אבל זה היופי של אומנות הפיזור. מכיוון שהמניות שלי מפוזרות על כ"כ הרבה חברות כמעט תמיד המגמה הכללית היא חיובית (רשמתי כמעט כי תמיד יכול לחזור משבר כמו 2008 ולשבור את כל השוק). ברור גם שכל הכסף שלי לא מושקע שם, יש הרבה בצד באפיקים הרבה יותר סולידיים.

 

ספיראל, אני דיי מסכים עם מה שרשמת אבל זה דיון לא לשרשור הזה. אני מסכים שהשכלה מקלה/מקצרת בד"כ את הדרך לקבל משכורת מכובדת אבל יש מספיק אנשים שהצליחו גם ללא השכלה ויש מספיק אנשים שיש להם השכלה ומרוויחים משכורת רעב.

 

איציק נ, בגדול אני מסכים עם מה שאתה אומר אבל במציאות המצב הרבה יותר גרוע ממה שאתה חושב. אחרי שעברנו ביחד עם כל החברים שלנו את הגיל של החתונות לא מזמן, כרגע אנחנו בשלב ה"השרצה". אני בכוונה משתמש במילת גנאי הזו כדי להסביר לך שזה ממש כמו מחלה מדבקת. כמו בכל קבוצת אוכלוסיה יש בנינו מוצלחים יותר ומוצלחים פחות. אנשים לוקחים על עצמם בתקופה קצרה מאוד המון התחייבויות שכל שינוי קטן מהדרך המתוכננת (ולעיתים גם דרך כזו לא קיימת, פשוט "הולכים עם הזרם") עלול להביא אותם למצב חירום כלכלי.

ברור שלא ניתן לחכות למצב כלכלי יציב שבו הכל ישולם במזומן (בית, רכב, הוצאות וכו'). אבל גם זוג צעיר ומשכיל שמכניס סכום מכובד של 20K ש"ח לא צריך לנסות לעשות ילדים כאשר המימון ל-80% מהבית החדש הוא במכשנתא, הרכב הקטן משנת 2010 עדיין בהלוואה (וכיום הם בקושי מסתדרים איתו אחרי שנולד הילד כי אין כסף להתקדם למשהו טוב יותר) והאישה חייבת לחזור לעבודה אחרי 4 חודשים כי הכסף של ביטוח לאומי נגמר (למרות שאם היה עוד קצת כסף היא היית נשארת עוד כמה חודשים בבית).

אם רק היו מחכים שנה שנתיים התסריט היה שונה לגמרי. אז נכון שזו לא קניה באיביי ושיתן לתזמן את הכל, אבל מצד שני קצת איפוק לא היה מזיק פה.

[itsik170]

אפל, המצב שלך מעולה.

הצלחת לרכוש דירה שאתה עוד רווק, רק אל תשכח לרשום אותה בהסכם ממון, שאם חס וחלילה תתגרשו לא תישאר עם חצי דירה.

לכל מי שמבקר אותך, אם היה לי את אותו סכומים כמו שאתה מגלגל, גם הייתי קונה דירה (ואולי אוטו פשוט יותר) מתחתן ואז חי הרבה יותר טוב מזוגות שמממנים בעלי דירות כל החיים שלהם.

 

אגב, גם אני וגם חברה הוצאנו את הכסף שלנו מהפקדונות בבנק וכרגע הוא נמצא בבית השקעות (אני ביקשתי תיק סולידי ומפוזר) ובנתיים הוא מפגין ביצועים לא רעים.

[Apple]

אפל, המצב שלך מעולה.

הצלחת לרכוש דירה שאתה עוד רווק, רק אל תשכח לרשום אותה בהסכם ממון, שאם חס וחלילה תתגרשו לא תישאר עם חצי דירה.

לכל מי שמבקר אותך, אם היה לי את אותו סכומים כמו שאתה מגלגל, גם הייתי קונה דירה (ואולי אוטו פשוט יותר) מתחתן ואז חי הרבה יותר טוב מזוגות שמממנים בעלי דירות כל החיים שלהם.

 

אני חייב להודות שיש פה אלמנט אדיר של מזל,

וההורים זה גם פאקטור

[sperial]

 

ספיראל, אני דיי מסכים עם מה שרשמת אבל זה דיון לא לשרשור הזה. אני מסכים שהשכלה מקלה/מקצרת בד"כ את הדרך לקבל משכורת מכובדת אבל יש מספיק אנשים שהצליחו גם ללא השכלה ויש מספיק אנשים שיש להם השכלה ומרוויחים משכורת רעב.

 

איציק נ, בגדול אני מסכים עם מה שאתה אומר אבל במציאות המצב הרבה יותר גרוע ממה שאתה חושב. אחרי שעברנו ביחד עם כל החברים שלנו את הגיל של החתונות לא מזמן, כרגע אנחנו בשלב ה"השרצה". אני בכוונה משתמש במילת גנאי הזו כדי להסביר לך שזה ממש כמו מחלה מדבקת. כמו בכל קבוצת אוכלוסיה יש בנינו מוצלחים יותר ומוצלחים פחות. אנשים לוקחים על עצמם בתקופה קצרה מאוד המון התחייבויות שכל שינוי קטן מהדרך המתוכננת (ולעיתים גם דרך כזו לא קיימת, פשוט "הולכים עם הזרם") עלול להביא אותם למצב חירום כלכלי.

ברור שלא ניתן לחכות למצב כלכלי יציב שבו הכל ישולם במזומן (בית, רכב, הוצאות וכו'). אבל גם זוג צעיר ומשכיל שמכניס סכום מכובד של 20K ש"ח לא צריך לנסות לעשות ילדים כאשר המימון ל-80% מהבית החדש הוא במכשנתא, הרכב הקטן משנת 2010 עדיין בהלוואה (וכיום הם בקושי מסתדרים איתו אחרי שנולד הילד כי אין כסף להתקדם למשהו טוב יותר) והאישה חייבת לחזור לעבודה אחרי 4 חודשים כי הכסף של ביטוח לאומי נגמר (למרות שאם היה עוד קצת כסף היא היית נשארת עוד כמה חודשים בבית).

אם רק היו מחכים שנה שנתיים התסריט היה שונה לגמרי. אז נכון שזו לא קניה באיביי ושיתן לתזמן את הכל, אבל מצד שני קצת איפוק לא היה מזיק פה.

 

ההערה שלי לגבי השכלה היא הערת אגב, ואני יודע שלימודים לא מבטיחים פרנסה טובה - אלא רק משפרים את הסיכוי. ושים לב שציינתי לימודים, לאו דווקא אקדמיים.

 

לגבי גיל הנישואין והבאת ילדים - מה לעשות, גיל הנישואין עלה בשנים האחרונות באופן חד מאוד. יש לכך הרבה סיבות כלכליות וחברתיות. איני זוכר שראיתי פילוח של המגזר היהודי לפי דתיים ושאינם דתיים, אבל אני מניח שהגיל חציון לשאינם דתיים צריך להיות בסביבות 30 לגברים ו-28 לנשים, אולי אפילו יותר. וכפי שכתב איציק נ. - בגילים אלה הביולוגיה מתחילה לתת את אותותיה.

 

אישית התחתנתי בגיל 32 (ואשתי צעירה ממני בשנה), ודי מיהרנו בנושא הילדים. המצב הכלכלי היה סביר - שנינו עבדנו בעבודות יציבות. למזלנו לא היו בעיות מיוחדות מבחינת ההריונות, אבל תחשוב על האשה שמתחילה לנסות להרות בגיל 32, מגיעה למסקנה שיש בעיה בגיל 33, מתחילה הליכי טיפולי פוריות בגיל 34 ועד שהיא יולדת היא בת 36. מה הסיכוי שלה לילד שני, שלא לדבר על שלישי?

[itsik170]

אין מה לעשות, אם ההורים נותנים אז תיקח, בגלל זה ציינתי לטובה את ההורים שלי שמשלמים לי שכירות.

עזוב את זה שאמא שלי קנתה בית שני, היא תמיד דואגת לטפטף לנו שזה יותר בשבילנו מאשר בשבילה (אכן מרוקאית אמיתית).

 

בנתיים הבעיה שלי מרוכזת בחתונה שחברה שלי מדבר עליה (למרות שאפילו עדין לא הצעתי לה נישואים).

לך תמצא איפה להתחתן, שהיא חולמת על גן אירועים בקיץ (למרות שאני משכנע אותה שמבחינה תקציבית עדיף אולם יפה אפילו בחורף), שהורים שלי מקריית גת וההורים שלה מכרמיאל (ועל הדרך יהיו כנראה גם אורחים מאילת שיהיה צריך לארגן להם אוטובוס) ושת"א והמרכז לא ממש באים בחשבון כי המחירים שם יקרים לעומת הפריפריה.

 

וזה עוד לפני שדיברתי על רב, צלם, תקליטן, עיצוב, אלכוהול, שמלת כלה, חליפת חתן...

לפחות את העיצוב של ההזמנה חסכתי (קרוב משפחה יעשה לי סקיצות בפוטושופ) - וגם זה רק גרושים.

[Apple]

אין מה לעשות, אם ההורים נותנים אז תיקח, בגלל זה ציינתי לטובה את ההורים שלי שמשלמים לי שכירות.

עזוב את זה שאמא שלי קנתה בית שני, היא תמיד דואגת לטפטף לנו שזה יותר בשבילנו מאשר בשבילה (אכן מרוקאית אמיתית).

 

בנתיים הבעיה שלי מרוכזת בחתונה שחברה שלי מדבר עליה (למרות שאפילו עדין לא הצעתי לה נישואים).

לך תמצא איפה להתחתן, שהיא חולמת על גן אירועים בקיץ (למרות שאני משכנע אותה שמבחינה תקציבית עדיף אולם יפה אפילו בחורף), שהורים שלי מקריית גת וההורים שלה מכרמיאל (ועל הדרך יהיו כנראה גם אורחים מאילת שיהיה צריך לארגן להם אוטובוס) ושת"א והמרכז לא ממש באים בחשבון כי המחירים שם יקרים לעומת הפריפריה.

 

וזה עוד לפני שדיברתי על רב, צלם, תקליטן, עיצוב, אלכוהול, שמלת כלה, חליפת חתן...

לפחות את העיצוב של ההזמנה חסכתי (קרוב משפחה יעשה לי סקיצות בפוטושופ) - וגם זה רק גרושים.

 

אל תתחתן באולם אירועים שעולה 150 אלף,

אני גם לא חושב על זה,בשביל 3-4 שעות שווה להוציא סכום כזה אסטרונומי.

אפשר להכניס ב40-50 בקלות.

[itsik170]

כל אחד והסביבה שלו.

קודם כל ברור שזה אירוע שארצה לחגוג בעיקר עם החברים.

מצד שני אין לי כוח להתחיל לצמצם מי יגיע ומי לא, בייחוד מהמשפחה ששם לא בא לי שיתחילו לדבר למה הזמנתי דוד אחד ואת הדוד השני לא או חברים שהייתי אצלם בחתונה, אבל הם לא יהיו כי "צמצמתי" אותם.

 

חוץ מזה שאני לא מכיר אורח שיבוא וייתן פחות מ-250 ש"ח, ויש גם חברים ומשפחה שייתנו יותר.

חינה, למזלי זה ההורים של הכלה ישברו את הראש (ולא ממש יזיז לי אם הם לא יעשו - מה שלא מסתמן בכלל), ואמא שלי כבר אמרה שהיא רוצה לעשות שבת חתן מצומצמת.

 

חתונה זה לא לבזבז 150 אלף, כי אורחים מביאים כסף.

אני לא מתכנן אירוע גרנדיוזי עם מנות במחירים מטורפים או זמרים מזרחיים שיבואו להופיע או איזה לימוזינה או מסוק שיביאו אותנו.

סך הכל אירוע נחמד שאני ישתדל להגביל שייצא בערך עלות של 300 לבן אדם.

[Pavlik]

שרשור מאוד מעניין. גרם לי לחשוב על כמה דברים...

[THE-ONE]

איציק - אני לא חושב שרוב האנשים שמוציאים 100K ש"ח וצפונה על חתונה, בהכרח עושים זאת בשביל הצ'קים.

 

למען האמת אני מכיר 2 מקרים במשפחה הקרובה שלא כיסו אפילו את עלות החתונה ויצאו במינוס של 10K ו-20K ש"ח.

[Apple]

איציק - אני לא חושב שרוב האנשים שמוציאים 100K ש"ח וצפונה על חתונה, בהכרח עושים זאת בשביל הצ'קים.

 

למען האמת אני מכיר 2 מקרים במשפחה הקרובה שלא כיסו אפילו את עלות החתונה ויצאו במינוס של 10K ו-20K ש"ח.

 

הם עושים את זה כי כולם עושים,

ולפתוח חיים משותפים במינוס זו לא הגישה שלדעתי צריכה להיות אצל אנשים.

נכון ש10-20 אלף זה לא הרבה כסף ומהר מאוד מחזירים אבל עדיין זו גישה מוזרה.

 

החלום שלי זה דירה מול הים...

[samg]

יש את בת גלים בחיפה. המחירים שם נמוכים. ובעתיד הנראה לעין עם כל הפיתוח של העיר התחתית והפרויקט של חזית לים בחלק המערבי של נמל חיפה. המחירים באיזור רק יעלו. סתם ככה למתעניינים.

[itsik170]

אני לא בונה על לצאת ברווח מהחתונה שלי.

אני מודע לזה שעלול להיות גם הפסד של 10,000-15,000 ולא הפסד של מאות אלפים כמו שמתכננים פה.

 

מה שכן אני יתכנן אותה כמה שיותר יעיל.

אני לא יזמין אורחים בשביל הצ'קים שלהם, אני יזמין אותם כדי להשתתף בשמחה, זה שהם מביאים צ'קים זה כבר נורמה שקשה להשריש נגד וגם לא ממש בא לי להתחיל להתנגח מול דברים כאלה.

[ETAA]

השרשור הזה מחדד הבדלי גישות. גם אנשים מאוד מסודרים בישראל, לרוב לא רוכשים אינפיניטי ודומותיה, ואני מפרגן ל-APPLE שיודע לפנק את עצמו.

 

בסופו של יום, רכב, כמעט כל רכב, זה כסף לא גדול, ועדיין רוב האנשים נוסעים ברכב משפחתי ומקסימום באיזה "רכב מנהלים". בשכונה שלי למשל הבתים עולים באזור ה- 3 מיליון ש"ח ורוב הרכבים הם מאוד סטנדרטיים ודי חריג לראות רכב פרימיום (אפילו דייר די מפורסם מהשכונה, שהוזכר בשרשור הזה, נוסע רק ביונדאי). זה לא בא מחוסר יכולת אלא מגישה.

[qil]

מאוד מעניין, דווקא אני שמתי לב לתופעה ההפוכה שככל שרמת האוכלוסייה יורדת דווקא תרבות השופוני וההלוואות המטורפות לרכבים מחמירה.

 

אני גם רואה שבשכונות חדשות ששווי הדירה הממוצע עומד על כ2 מיל׳ רוב הדיירים מסתפקים ברכבים קטנים ואו משפחתיים זולים לאחזקה ואמינים.