יוקר המחייה

[David32]

החיים פה פשוט לא איכותיים.

 

החיים פה זה מה שאתה עושה איתם בעצמך. אבל פה זה Extra Hard Mode ובמקומות אחרים נדמה לנו שפחות (לא גרתי אז אני לא יכול להגיד בבטחה).

[Keyser]

אתם יודעים מה "מפחיד"? ששמונים אחוז מהחברים שלנו בתהליך להגר בדיוק כמונו.

כולם צעירים, משכילים, נשואים/ +1, חילוניים, עשו צבא ועושים מילואים, מרוויחים לא רע ומשלמים מיסים.

אז מי ישאר לכבות את האור?

 

אלו שלא יכולים להגר בקלות.

 

חוץ מזה, אני לא מדבר על השתקעות בחו״ל. אני רוצה (לרצות זה מאוד נחמד...) לעשות רילוקיישן במסגרת עבודה ל 5-10 שנים, לצבור רכוש בלי תקרת הזכוכית שיש כאן והמיסים שנדחפים בכל מקום ואז לחזור. עם שיטת המיסוי הנוכחית אם אין לך הון שהשגת ללא עבודה אין לך ממש סיכוי להתעשר (50% מס הכנסה ובנוסף עוד שלל דברים אחרים). אבל אם יש לך משהו לבנות עליו, רק אז אתה יכול להגיע לחיי רווחה (=לא בהכרח מותרות, אלא פחות דאגות) בארץ.

 

כבר כתבתי שבכדי לרכוש רכב יוקרה (אה-לה M5 או 911), בלי להיכנס להלוואות מפוקפקות אתה צריך להניח בצד סכום כסף רציני מאוד כל חודש - וגם אז התהליך ימשך שנים, כי אתה צריך לחיות מהמשכורת שלך. כלומר גם אם אתה מרוויח *נטו* 12,000 או שתחסוך עד הפנסיה (אם לא עד הקבר) כי המיסוי פה פשוט לא יאפשר לך את זה.

 

מה שמתסכל הוא שיקר פה בגלל טמטום וחוסר ביצים של הממשלה. שיכנסו כבר בנמלים ויבעטו את כל העובדים החוצה. שיתפעלו את הנמלים עם חברות זרות או חיילים ושידאגו לצווי חירום שימנעו מההסתדרות לעשות קונצים. אחר כך אפשר לטפל במועצת הלול/ירקות/חלב ולנקות את ביטוח לאומי מכל מיני שלא מגיע להם כלום (לאו דווקא חרדים). אחר כך אפשר להתפנות לפרס הגדול - חברת החשמל.

[SuperBamba]

החיים פה זה מה שאתה עושה איתם בעצמך. אבל פה זה Extra Hard Mode ובמקומות אחרים נדמה לנו שפחות (לא גרתי אז אני לא יכול להגיד בבטחה).

 

זה לא הכי נכון. מצד אחד אמנם אני יותר רגוע בכביש. אבל בעבודה למשל אני מקבל לחץ של לקוחות ותלונות על זמנים ואיחור של 2 דקות ואת גישת ה"מגיע לי" הישראלית ומזה אין לי איך לברוח אלא אם אתפטר מהעבודה. ואני מניח שאתה מבין מה הבעיתיות בזה.

[David32]

אבל בעבודה למשל אני מקבל לחץ של לקוחות ותלונות על זמנים ואיחור של 2 דקות ואת גישת ה"מגיע לי" הישראלית ומזה אין לי איך לברוח אלא אם אתפטר מהעבודה.

 

כמובן שאני מכיר את זה. אני נמנע מעבודות עם שירות פרונטלי , זה פשוט לא אני.

ד"א מניסיון של חבר (שד"א יורד מהארץ שבוע הבא לאנגליה) אפשר להתמודד עם זה ולא להתעצבן ולהתעלם ולשים את זה באיזו פינה. זה אפשרי , לא כול אחד יצליח , לא כול אחד רוצה לנסות (וגם זה בסדר).

בסופו של דבר יש אנשים שמוותרים ואיכשהו מסתדרים עם כול מה שהולך פה בארץ בלי להתעצבן יותר מדי, אבל נראה לי שהם מעטים.

שים לב רק שאתה לא מתנהג כמו אחד "מהם", על אנשים אחרים נורא קל לראות דברים כאלה , על עצמך פחות.

[ETAA]

אתם יודעים מה "מפחיד"? ששמונים אחוז מהחברים שלנו בתהליך להגר בדיוק כמונו.

כולם צעירים, משכילים, נשואים/ +1, חילוניים, עשו צבא ועושים מילואים, מרוויחים לא רע ומשלמים מיסים.

אז מי ישאר לכבות את האור?

 

הסר דאגה מלבך. אתה וחבריך אינם מדד סטטיסטי. כל הנתונים הרשמיים דווקא מצביעים על ירידה חדה בהגירה/ירידה מישראל לעומת שנים עברו. אני חושב שמי שהיגר מישראל למדינה מערבית אחרת בשנות ה-70 וה-80 שיפר את רמת החיים שלו בצורה משמעותית אך היום קשה הרבה יותר לשפר אותה כי הפערים הצטמצמו מאוד.

 

בישראל יש את שיח הרחוב שהוא בסגנון: "הכל פה נורא", "כולם מהגרים" "הכל פה מתפרק" "כולם מפוטרים" ...., אבל יש את המציאות שהיא לעתים קרובות די שונה (רק בחודשים האחורנים היו המון פרסומים על גלי פיטורים, אך הנתונים מצביעים על כך שהאבטלה ירדה לשיא).

[SuperBamba]

אני גם לא חשבתי שאני מתאים לשירות. איכשהוא נהייתי אחראי שירות לקוחות. אני משתדל לקחת את הכל ברגוע. על חוויות שירות שליליות שהיו לי לא עשיתי רעש. רק נתתי הערות ותמיד בצורה יפה . אם פיצה איחרה לי (הייתי מזמין מהרשת שאני עובד בה כיום, עוד לפני שהתחלתי לעבוד שם) הייתי מתלונן רק לאחר זמן מסוים וגם אז. יותר לכיוון לשאול מה קורה עם זה ולמה אני עוד מחכה. אם כי זו פחות הבעיה. הבעיה מתחילה כשלקוחות שקונים במקום ישר שואלים כמה זמן הם יצטרכו לחכות ותוך כמה זמן זה מוכן. כאילו במדינה הזאת אנחנו משלמים מס על המתנה ויש לקצר אותה כמה שאפשר.

 

בברצלונה היינו נכנסים לחנות/מסעדה (לא בדיוק מסעדה. יותר פסט פוד). מזמינים ויושבים. חלק מהכיף הוא הישיבה שלפני ולהעביר את הזמן עם הנאשים שאתה עומד לאכול איתם. אף אחד לא שאל מתי האוכל יהיה מוכן והנה פלא! האוכל היה מוכן וגם די מהר.

 

קצת סבלנות לא הרגה אף אחד.

[Talgaz]

ETAA

 

 

נתונים מסולפים לחלוטין כמובן, שאפשר לשחק איתם איך שרק רוצים.

אחוזי ה"אבטלה" רחוקים שנות אור מאחוזי הלא מועסקים.

הנתון שאתה קורא עליו לא כולל את אלו שלא מחפשים עבודה, הוא מתייחס לכל משרה חלקית כאדם עובד, ובשורה התחתונה מציג תמונת מצב ורודה בהרבה מהמציאות.

אתה יכול להגיד שיש ירידה, אבל במקום ה5 וחצי אחוזים שהתנוססו על שער "ישראל היום" (במקרה?) תנסה 23 אחוז מהאוכלוסייה בגיל עבודה שאינם מועסקים. הנתון נכון לתחילת 2013, אולי באמת ירד מאז ל5.

[ETAA]

טל - אין לי שום סיבה להניח שרק בישראל מסלפים נתונים ובכל יתר העולם ישרים כמו סרגל. אם יש סילוף, אז הוא קיים בכל המדינות כך שהמצב בישראל מהבחינה הזו הוא די טוב יחסית לשאר העולם.

 

מהיכן אתה לוקח את הנתון של 23% אבטלה? זה נתון בדוק שיש לך לגביו אסמכתא כלשהי או שליפה מהמותן? אם זו שליפה אז זה עולה בקנה אחד אם מה שכתבתי בתגובה הקודמת שלי לגבי "שיח הרחוב".

[יבגניפ]

לא רק שהנתונים מסולפים, אלא שגם נכתב לא מזמן בynet שמי שניסה לפרסם את הנתונים האמיתיים (לא זוכר מה תפקידו בכח) פוטר מעבודתו.

השיח והנתונים לא שונים. יש פשוט כאלו שהם קצת יותר מבוגרים והספיקו להסתדר, כמו ההורים של לא מעט מחבריי, שיש להם וילות או דירות חדשות יוקרתיות בערי השרון הנחשבות, כי הם הספיקו לקנות אותן לפני 30 שנה, כשעוד היה אפשר. האנשים האלו לעולם יתקשו להבין למה הצעירים מתבכיינים, כי מבחינתם נראה שרק צריך לעבוד קצת קשה (כאילו פעם עבדו יותר קשה באמת) והכל יסתדר. ויש את כל השאר - פשוטי העם שעובדים כמו חמורים ומקבלים שכר מינימום, עובדי קבלן שנרמסים בכל הזדמנות אפשרית, עובדים בענף המזון, שומרים בקניונים וכו' וכמובן גם "סתם" צעירים.

 

תמיד הויכוחים האלו הם שיח חרשים. חלק הארי מהדור של ההורים, אם אפשר לקרוא לזה ככה, לא מצליחים להבין שהיום פשוט לא מספיק לעבוד באיזה מקצוע יוקרתי או נחשב כדי להצליח ולהסתדר. זה לא עובד. להורים של אחד מהחברים הטובים שלי הספיקה משכורת של מהנדס אלקטרוניקה כדי להקים וילה של 3 קומות בשכונה יוקרתית במרכז השרון. הבן שלהם, לעומת זאת, לא היה מצליח לקנות דירה 3 חדרים פשוטה בעיר נחשבת הרבה פחות, אם הם לא היו עוזרים. ולא, לא הוא ולא אישתו לא בזבזנים, לא קונים כל חודשיים טלפון חדש, לא טסים לחול כל יום וכל שאר הדברים.

[SlowRide]

חלק הארי מהדור של ההורים, אם אפשר לקרוא לזה ככה, לא מצליחים להבין שהיום פשוט לא מספיק לעבוד באיזה מקצוע יוקרתי או נחשב כדי להצליח ולהסתדר.

המשפט הזה כ"כ נכון.

הם בנו את עצמם בתקופה אחרת לגמרי. גם בלי תואר אקדמי, אם אתה טוב במקצוע שלך יכולת להתפרנס בכבוד ולחסוך.

[sronis]

אבל היסטורית - הדירה הקודמת שרכשתי עלתה 240000 דולר. כן, מתקופת האינפלציה הקשה בסוף שנות ה-70 ועד השנים האחרונות מחירי הדירות ננקבו בדולר של ארה"ב, ורק בשנים האחרונות, עם התחזקות והתייצבות שער השקל, חזרו להנקב בשקלים. כמובן שמסיבות משפטיות בחוזים ננקבו סכומים בשקלים, אבל כל התשלומים הוצמדו למדד זה או אחר (בחוזים מול קבלן) או לשער הדולר, (בדירות מיד שניה).

 

כשאמא שלי מכרה את הבית שלה, המחירים הנקובים היו עדיין בדולרים. זה היה לפני איזה 6 שנים ואני זוכר בפירוש שהעו"ד שעזר לה אמר שהיא יכולה לקבל מחיר X על הבית. שלושה חודשים אחרי, בערך, מכרנו את הבית ב-X*1.5. רק מה - בדיוק אז הדולר נפל מ-4.3 אם אני זוכר נכון ל-3.7, כך שהרווחים "קצת" הצטמצמו... כבר אז חשבתי לעצמי כמה זה מטופש שהמחירים הם עדיין בדולרים.

 

בכל מקרה, ברור שאם מתרחקים מהמרכז אפשר למצוא דירה בפחות ממיליון וחצי שקלים, אבל עדיין כמעט חצי מדינה גרה בטווח של 40 ק"מ מת"א.

 

הייתי רוצה לשאול שאלה מאוד מתבקשת מחברי הפורום, עד כמה הייתם רוצים לעשות רילוקישיין מהמדינה? האם היו לכם הצעות עבודה בחו"ל? עד כמה זה היה רלוונטי? מי שעשה כיצד הוא מרגיש עם העניין?

 

עשיתי רילוקיישן בעקבות הצעת עבודה בחו"ל (מחברה ישראלית), גם אם לא for life אז לפחות לכמה שנים. נמצא פה (אסטוניה) כבר שנה. בינתיים מרוצה. אבל חשוב להבין שצריך להיות בנאדם מאוד מסוים בשביל דבר כזה. בפירוש לא מתאים לכל אחד. ויש גם הבדל גדול אם נוסעים עם משפחה או בלי (כמוני).

 

רוני

[Talgaz]

טל - אין לי שום סיבה להניח שרק בישראל מסלפים נתונים ובכל יתר העולם ישרים כמו סרגל. אם יש סילוף, אז הוא קיים בכל המדינות כך שהמצב בישראל מהבחינה הזו הוא די טוב יחסית לשאר העולם.

 

מהיכן אתה לוקח את הנתון של 23% אבטלה? זה נתון בדוק שיש לך לגביו אסמכתא כלשהי או שליפה מהמותן? אם זו שליפה אז זה עולה בקנה אחד אם מה שכתבתי בתגובה הקודמת שלי לגבי "שיח הרחוב".

 

ברור שלא רק בארץ מסלפים.

אבל בארץ יש ריכוז גבוה מאוד של אוכלוסיה בגיל עבודה שלא עובדת. הריכוז המירבי הוא בקרב חרדים ונשים ערביות, שם אם אני זוכר נכון הנתונים עומדים על 56 אחוזים ו24 אחוזים בהתאמה.

הנתון של 23 אחוזי לא מועסקים לקוח מהלמ"ס, והשניים האחרים מהמרצה שלי לתחום. אוכל לשאול אותו מה המקור.

 

סתם אנקדוטה -

בקרב הoecd אנחנו מדורגים במקום מאוד נמוך מבחינת תוצר לנפש בממוצע. לעומת זאת, באחד המקומות הגבוהים במדידת תוצר לנפש עובדת.

[ETAA]

ברור שלא רק בארץ מסלפים.

אבל בארץ יש ריכוז גבוה מאוד של אוכלוסיה בגיל עבודה שלא עובדת. הריכוז המירבי הוא בקרב חרדים ונשים ערביות, שם אם אני זוכר נכון הנתונים עומדים על 56 אחוזים ו24 אחוזים בהתאמה.

הנתון של 23 אחוזי לא מועסקים לקוח מהלמ"ס, והשניים האחרים מהמרצה שלי לתחום. אוכל לשאול אותו מה המקור.

 

סתם אנקדוטה -

בקרב הoecd אנחנו מדורגים במקום מאוד נמוך מבחינת תוצר לנפש בממוצע. לעומת זאת, באחד המקומות הגבוהים במדידת תוצר לנפש עובדת.

 

מי שלא מחפש עבודה אינו מוגדר "מובטל", ולכן הנתונים לא מסולפים. יש אומנם בישראל בעיה קשה של השתתפות נמוכה יחסית בכח העבודה אך זו לא בעיית אבטלה.

 

עוד אנקדוטה - למרות הבכי והנהי של רובנו (כולל הח"מ), ישראל מדורגת במקום ה-16 בעולם במדד HDI שהוא המדד שבוחן את רמת הפיתוח של המדינה. הרבה לפני מרבית מדינות אירופה.

 

http://en.wikipedia.org/wiki/Human_Development_Index

[Talgaz]

הוא לא מסולף, הוא מוגדר בצורה מאוד נוחה, מאחר והוא מסווה את הנתון הכואב של 65 אחוזי תעסוקה בגילאים הרלוונטיים. לעומת 73 כממוצע oecd.

אגב - דיוק לגבי הנתונים שהעלתי קודם, 25 אחוז מהנשים הערביות עובדות ו-44 אחוז מהגברים החרדים.

 

 

אין ספק שברמה הלאומית המצב נפלא.

הטענה שלך, אם הבנתי אותה נכון, ובהחלט של הח"מ, היא שאותה רמה נהדרת לא בהכרח יורדת חזרה לאלו שבזכותה היא מתקיימת.

[Giladben.zaken]

אז זהו, שלא. אני גם בגילו של בעל השרשור, בן 31, התכנון שלי הוא להציע לחברתי בשנה הקרובה כיון שמה לעשות

היא גדולה ממני בשנתיים ואין לי פה הרבה מרווח תמרון עם הזמנים.

בעל השרשור בין 16 וכלל לא קוראים לו תפוחי, אלא מר ז'.

נכון, אבל זה (מן הסתם) תלוי היכן אתה קונה דירה. אני מסכים שכיום מליון וחצי זה מחיר לדירה "רגילה", אבל אם מרחיקים (אפילו לא יותר מדי) מתל אביב רבתי, המחירים צונחים כתלות בכמה אתה מוכן להרחיק. כמובן, יש לשקלל את התח"צ המחורבנת בארץ שמונעת מאנשים לעשות זאת.

 

אגב - ממתי מחירי הדירות התקבעו על מליון+ שקל כמחיר לגיטימי? נראה כאילו כשאנשים מדברים על מחירי דירות, סכומים כאלו מועלים בלי למצמץ בכלל. איך דירה מלכתחילה עולה מליון+ שקל? הרי כשחושבים על זה, כדי להרוויח (יותר נכון, לחסוך) מליון שקל דרושות תקופות מאוד ארוכות (ב10 שנים, אם חוסכים 10,000 בחודש, למשל) תוך הפרשת סכומים מאוד משמעותיים לחסכון.

כשמכונית עולה בין 100,000 ל-140,000 ש"ח, הגיוני ש-1000% משם תמצא את מחיר הדירה המקבילה שבין 1,000,000 ל-1,400,000 ש"ח, או אז זה לגיטימי.

זה שהשכר כל כך נמוך בישראל באופן ממוצע, חציוני, או איך שמעדיפים לחצות את זה, זה כבר ממש לא לגיטימי.

 

הייתי רוצה לשאול שאלה מאוד מתבקשת מחברי הפורום, עד כמה הייתם רוצים לעשות רילוקישיין מהמדינה? האם היו לכם הצעות עבודה בחו"ל? עד כמה זה היה רלוונטי? מי שעשה כיצד הוא מרגיש עם העניין?

פעם חשבתי על זה, קובלנה משפחתית מנעה ממני לחשוב על דברים שכאלה.

למעשה התרגלתי לחשוב ההפך, הציוני החדש הוא זה שלא רוצה לעזוב את ישראל ומבקש שלמרות כל החרא שפוגע במאוורר כל אדם צריך למצוא לעצמו את הדרך קדימה להצלחתו האישית.

להרבה אנשים קיים פוטנציאל להצלחה אישית שעקב הייאוש לא מגיע (מעיד על עצמי שהייתי שם ועכשיו מתקן את זה).

 

מישהו אמר: "מי שרואה את המכשולים הוא זה שהוריד את עיניו מהמטרה".