שרשור המתיחות הגדול.

[aa123]

אחרי זה:

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=336602

 

ספרו על מתיחות שעשיתם לאחרים

[edan82]

לא בדיוק מתיחה אבל קטע משעשע....ראשית הרקע:

 

כשעברתי להונג קונג ההורים שלי עוד לא הסתגלו להבדלי השעות (הונג קונג 5 שעות קדימה בקיץ ו-6 שעות קדימה בחורף), לכן לעיתים היו מתקשרים אלי ביום חמישי או שבת בערב (שעון ישראל) ואני לרוב הייתי עונה להם במצב רוח HAPPY HAPPY שנבע מכמויות אלכוהול גבוהות בדם (אצלי היה איזה 2 בלילה, הייתי באמצע בילוי).

 

הקטע עצמו:

 

כחודשיים לאחר שעברתי להונג קונג חזרתי לארץ כדי לסגור דברים שנשארו לי פתוחים, את מועד הנחיתה תיאמתי עם אחים שלי וביקשתי שלא יגידו כלום להורים- נפתיע אותם.

נחתתי בסביבות 2 וחצי לפנות בוקר, וכעבור שעה הגענו לבית הוריי, היה חורף ולילה גשום.

תו"כ שאנחנו מוציאים את המזוודות מהמכונית אח שלי מציע שאני אתקשר להורים ואבשר להם שהגעתי, כך הם מצד אחד עדיין יהיו מופתעים, אבל לא יהיו מופתעים מדי (בכל זאת, את שנות ה-30 שלהם הם סיימו לפני מעל 20 שנה).

 

הסכמתי, וכך תו"כ שאנחנו פורקים מזוודות אני מתקשר לנייד של אמא שלי, כעבור כמה צלצולים היא עונה לי, השיחה מתנהלת בערך כך:

 

אני- היי אמא, תפתחי את הדלת של הבניין, הגעתי לביקור.

אמא- מה ?!

אני- אמא, תפתחי את הדלת, יורד גשם וקר פה!

אמא-עידני מה קרה ? אתה לא מרגיש טוב ?!

אני-אמא אני רציני, אני נמצא בכניסה לבניין, באתי לביקור.

אמא-עידני מה שתית ?! אתה בסדר ?!

 

אני בא לענות לה ואז היא מנתקת לי את השיחה.

תוך כדי שאני מספר את תוכן השיחה לאחים שלי ושלושתינו מתגלגלים מצחוק- הנייד של אחי מצלצל, אמא על הקו.

 

אמא (בהיסטריה): תתקשר מהר לעידן, הוא עכשיו התקשר אלי, נראה לי שהוא שתה יותר מדי או משהו, הוא חושב שהוא בארץ.

אחי (מתגלגל מצחוק): אמא, טוב עכשיו ברצינות, תפתחי את הדלת לפני שאנחנו נכנסים להיפותרמיה פה בגשם...

 

ואז (סוף סוף) נשמע זימזום הפתיחה של האינטרקום....

 

גם אחרי שנכנסנו לדירה לקח לאמא שלי איזה 5 דקות לעכל שאני באמת בבית.

 

[שניר106]

היה לי קטע דומה שחזרתי באחת מהחופשות מגיברלטר,

 

ישבתי בסלון, ואמא שלי עברה לידי פעמיים (!) לפני שהבחינה בכלל שאני בבית.

 

בפעם השלישית היא עברה והסתכלה עלי וכמעט קיבלה התקף לב