שימוש במצבר כמקור מתח (בשביל מקרן)

[Mosho]

יש בזה איזושהי פגיעה ממשית במצבר?

 

תודה

[mosa1001]

כל צריכה חיצונית מהמצבר מקצרת את אורך החיים שלו.

[אורי41]

המצבר בנוי להיתמלא ולפרוק רק שהוא לא אוהב את הקצוות (לא אוהב = מקצר חיים )

כל עוד לא רוקנת את המצבר מתחת למינמום אתה יכול להנות מסרט טוב חופשי

בהצלחה

[ד_ר_ו_ר_]

אתה מתכוון ממיר מתח ? ל220V ולהשתמש במוצר ביתי ?

באיזה רכב מדובר ? איזה מצבר ? אלטרנטור ?

בזמנו יצא לי למתקן סוואנות, שני אלטרנטורים, שני מצברים, ממיר מתח רציני ביותר , LCD 42" , מחשב ביתי , סוג של חפ"ק .

 

אם תפרט יותר על הרכב/ מקרן זה יעזור מאוד .

 

פעם ראיתי בפימפ מיי רייד רכב שמכסה המנוע שלו נפתח הפוך (כמו בקליאו ישנה) ויש מקרן קטן על הדשבורד , ואפשר לשבת ברכב ולראות סרט , משהו מדהים .

[מרק10]

יש בזה איזושהי פגיעה ממשית במצבר?

 

תודה

 

אין שום פגיעה ממשית במצבר בזה שאתה מחבר צרכן נוסף שצורך זרם מהמצבר.

כול עוד שתדאג שלא לפרוק את המצבר מתחת למתח קטבים של 11.6 וולט ותשמור על המצבר טעון תמיד המצבר יישרת אותך נאמנה.

ככול שמספר מחזורי הפריקה/טעינה הינם רבים יותר אורך החיים של המצבר התקצר.

[Mosho]

תודה רבה לכם, הרכב הוא (היא?) מגאן בת שנה, אני לא בטוח לגבי הציוד, אני אברר.

[שרות לקוחות טלרון]

מצבר המיועד להתנעה בלבד, יספק מספר אלפים של התנעות שהן פריקות מאד שטוחות.

פריקת התנעה DOD – Depth of Discharge = 0.15%, אינה מהווה גורם המשפיע על אורך חיי המצבר (המצבר מת לרוב בשל קורוזיה פנימית מסיבות שונות וירידה במפלס החומצה עקב אי שימוש במכסה כפול למצבר)

בנוסף לפריקה האפסית בעת התנעה, יש לקחת בחשבון פריקה קבועה הנגרמת ממערכות שונות ברכב כגון, אזעקה, מחשב וכו' . פריקה ממוצעת כזו הנה בסדר גודל של 3% ואף היא שטוחה יחסית ומאפשרת אלפי פריקות.

פריקות עמוקות יותר מכל סיבה שהיא יגרמו למצבר קיצור משמעותי באורך חיים.

שימוש במצבר כמקור מתח למקרן ליותר ממספר דקות בודדות מהווה פריקה עמוקה ויקצר את אורך חייו.

אפשר לחשב את עומק הפריקה (היחס בין הזרם של המקרן כפול מספר שעות השימוש ביחס לקיבול המצבר ב AH) אבל ניראה לי מיותר.

חיבור המקרן לרכב מונע (מצבר בטעינה) עדיף כמובן אבל עדיין יש לוודא שהאלטרנאטור יעמוד בצורכי המקרן אחרת שוב המצבר יפרק.

במידה ועליך להשתמש במקרן באופן סידרתי ואינך רוצה להקדיש לכך מצבר ייעודי, מומלץ להתקין ברכב מצב בטכנולוגיית AGM שמתמודד טוב יותר בפריקות עמוקות (מצבר שכיח ברכבי יוקרה בעל צרכנים חשמליים רבים)

[מרק10]

מצבר הרכב אכן נקרא מצבר התנעה אך אין שום מניעה להשתמש איתו לצרכים אחרים כול עוד שומרים על כללים מסויימים. צריכת הזרם של מקרן היא לרוב בין 1-2 אמפר, צריכת זרם זו לא נחשבת צריכה גבוהה ומצבר הרכב מסוגל להתמודד עם צריכה זו בצורה מצויינת.

 

הפיתרון הפשוט ביותר למניעת פריקה עמוקה היא לחבר מנתק מעגל אוטומטי המנטר את מתח הקטבים של המצבר, ברגע שמתח הקטבים יורד מתחת ל-12.0 וולט (ניתן לכוון את המעגל למתח הרצוי) המעגל מנתק את המקרן בכדי למנוע פריקה עמוקה של המצבר.

מעגלים אלה נפוצים מאוד בקראונים.

 

בניתי בעבר אבטיפוס המסוגל למתג עומסים של עד 2 אמפר עם חיווי וגם עם התראה קולית והמעגל עובד מצויין.

[שרות לקוחות טלרון]

אם המקרן (+ הממיר!) ימשוך רק 2 אמפר במשך שעה, הפריקה תהיה יחסית שטוחה והנזק לא רציני.

 

בקראוונים, שבנויים נכון, מצברי תא השינה ניפרדים ממצבר המנוע ומיועדים לפריקות עמוקת ולרוב בטכנולוגיית AGM או ג'ל. תגובתם לפריקות עמוקות שונה ממצבר רכב רגיל ולא רלונטית לדעתי לסוגיה

[מרק10]

נצילות ממירי מתח נעה בין 80-85 אחוז לכן צריכת הזרם הנוספת היא לא משמעותית במקרה הזה עשוייה להגיע ל-1 אמפר (ההערכה בלבד).

 

החיסרון של מצברי AGM הינו המחיר הגבוה יחסית והרגישות הגבוהה של המצבר לטמפ' גבוהות לכן לא מומלץ להתקינו בתא המנוע אלא בתא המטען.

[Haim_gds]

מצטרף לדברי מרק. חוק אצבע הוא לא לצרוך יותר מ 60% מקיבולת המצבר אחרת נוצרות הבעיות הבאות:

1. הקטנת זרם התנעה.

2. קיצור אורך החיים של המצבר

3. הקטנת קיבולת המצבר בטווח הארוך. (לא סגור על זה)

4. טעינה בזרם גבוה כאשר המצבר מוטען לאחר מכן בזמן הנסיעה, תופעת לוואי של טעינה בזרם גבוה הן התחממות ואיבוד אלקטרוליט.

5. העמסת האלטרנטור למקסימום כאשר המצבר מוטען לאחר מכן בזמן הנסיעה.

 

דרך אגב, במקום לבנות את הקיט שמרק הציע תוכל לחפש מנתק מעגל אוטומטי בחנויות לציוד רכב. ראיתי מכשיר כזה לפני כשנתיים באוטו-דיפו בעלות של כ 300 ש"ח למיטב זיכרוני.

[שרות לקוחות טלרון]

40% DOD במצבר התנעה מקצר משמעותית את משך החייו