החברים שלנו מתל אביב...

[שלומי]

הכול בצחוק כמובן.

אבל באמת שיש הבדל גדול בין לגור בתל ברוך צפון (שזה מקום מצויין והלוואי והייתי יכול להרשות לעצמי לרכוש שם איזה דונם) לבין לגור באזורים הפנימיים של ת"א, איפה שהכול קורה. נכון, יש מינוסים לא קטנים לגור במרכז תל אביב אבל, ואת זה אני מנסה להגיד מהשלב הראשון של הת'רד הזה, יש פלוסים אדירים ומי שלא גר כאן באמת, לא יכול לחוות דעה, בטח לא על סמך העובדה שהוא מגיע פעם בשבוע לבלות באותם אזורים.

[אייל]

דווקא לא התלהבתי מי יודע מה מתל ברוך צפון....

במיוחד אחרי שרמת השרון הסמוכה אליהם מרחק מטרים בודדים בנו מעליהם בתים יותר גבוהים שסותמים להם את האוויר,

והתחילו לנסוע דרך השכונה מה שסותם להם גם את הכבישים.

(אני יודע שנתת את זה כדוגמא)

 

בקשר לכל השאר : אני מסכים איתך.

[qil]

הכתבה הזו מזעזעת לא תיארתי לעצמי שהמצב באוניברסיטאות קשה כ"כ.

 

סתם עוד פקטור קטן למשוואה, אמנם אני משלם 30 אלף שקל בשנה, אבל אני לומד במסלול ערב שבו כל המרצים נותנים שעות קבלה בשעות הערב (6,7,8,9) וגם השעות לימודים בשעות נוחות ומיועדים לאנשים שעובדים משרה מלאה מה שמאפשר לי להמשיך לעבוד במשרה מכובדת ומכניסה ביום ולהיות סטודנט בלילה .

 

אם הייתי צריך להגיע 3,4,5 פעמים בשבוע ללימודים בשעות האור, הסיכויים שלי למצוא עבודה כזו מכניסה ונוחה היו שואפים לאפס, מה שהיה גורם לזה שהייתי ממלצר בלילות, מקלל את עצמי בכל בוקר מחדש ובנוסף לכל הייתי מרוויח מחצית מהכסף, במקרה הטוב.

 

אז אני מעדיף ללמוד כמו בן אדם, לשלם קצת יותר (1800 ש"ח בחודש בשבילי זה לא כזה בשמיים), ולא לחיות כמו סטודנט ממורמר. נעזוב לשנייה את העובדה שבמהלך העבודה אני צובר ידע יקר ערך שבסוף הלימודים אני אהיה עם 3 שנים ניסיון (בפיתוח), מעל מרבית הבוגרים, באוניברסיטה או במכללות השונות.

 

 

זה עניין נורא אינדיווידואלי ובמקרה הזה אני ממש לא מסכים עם ההנחות שלכם שללמוד במכללה זה לצפונבונים טיפשים.

 

אבי.

[אייל]

עם כל הכבוד... זה מדעי החברה.... רוב היום הם יושבים בחוץ בדשא.... (על כן נקראים מדעי הדשא)

בהנדסה לא יהיו 700 סטודנטים בהרצאה. (גם לא רבע)

 

בקשר למסלולי ערב - זה היתרון המהותי של המכללות -הגמישות.

 

אם הייתי צריך להגיע 3,4,5 פעמים בשבוע ללימודים בשעות האור, הסיכויים שלי למצוא עבודה כזו מכניסה ונוחה היו שואפים לאפס, מה שהיה גורם לזה שהייתי ממלצר בלילות, מקלל את עצמי בכל בוקר מחדש ובנוסף לכל הייתי מרוויח מחצית מהכסף, במקרה הטוב.

 

אז אני מעדיף ללמוד כמו בן אדם, לשלם קצת יותר (1800 ש"ח בחודש בשבילי זה לא כזה בשמיים), ולא לחיות כמו סטודנט ממורמר

 

על זה נאמר:

קשה באימונים - קל בקרב.

קל באימונים - .......

 

ועוד דבר קטן, אם היית משלם שליש שכר לימוד, לא בטוח שהיית צריך לעבוד כ"כ הרבה כדי לממן את זה

ואז מסלול יום היה אפשרי.

[qil]

אני לא אמשיך עוד הרבה את הדיון הזה אבל עבדתי בעבודות שכאלו ואני יודע מה ההרגשה, ומה השכר.

זה לא נעים לעבוד בזה, עבודות נורא מטישות וקשות והייתי מאוד מתקשה להחזיק אותן במהלך הלימודים.

כמובן שאם לא הייתה לי העבודה הזו הייתי עושה את זה, אבל אני שמח בחלקי וההפרש מאפשר לי לעבוד בעבודה הרבה יותר נינוחה, וגם ביום (היחיד בשבוע) שבו אני יוצא מהבית ב8 וחוזר ב10, אני לא מרגיש כאילו אני הג'ילדה של האוטו בסופ"ש שטיפה.

 

וכדר"א, לעבוד במשרה מלאה לא בהכרח אומר לעבוד הרבה. סה"כ 8 שעות ביום שמשאירות אחלה אחה"צ לתת לתרגילים בראש

 

 

נעזוב את המקרה הפרטי, והכללי בעצם ונסכם בזה שאנחנו שנינו מסכימים, שאנחנו לא מסכימים ודי

 

אבי.

[אייל]

יאללה בוא נסיים את הדיון הזה.

 

אני רק אספר שעבדתי לאורך כל התואר שלי בחברות הייטק , (3 שנים בתפקידי פיתוח ושנה אחת בתפקיד QA)

וזה דווקא הסתדר לי סבבה. (משהו כמו 25-30 שעות שבועיות, לפעמים בערב, לפעמים בחלונות של 3-4 שעות ,בדרך כלל היה לי יום חופשי מלימודים אחד בשבוע שבו עבדתי מהבוקר עד הערב, לפעמים עבדתי מהאוניברסיטה עם הנייד של העבודה ולפעמים הברזתי מהרצאות בשביל לעבוד - גם ככה אי אפשר להיות בכל ההרצאות בכל הקורסים - יש גבול לכמה אפשר לספוג ביום אחד.

[איתן_כ]

נווה שרת זה אחלה, יש שם מלא ב.מ.וו.:

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1039343.html

כתבה ארוכה, אבל מומלצת בחום.

 

לגבי הויכוח מכללה מול אוניברסיטה, חבל שבישראל אין דירוג של מוסדות לימוד לפי שכר הבוגרים, כמו בארה"ב.

עם כל הכבוד לרמה האקדמית, בהרבה מקרים מה שחשוב זה מה שאתה מביא הבייתה.

אמנם למדתי באונ' ת"א, אבל לא לימדו אותי שם תכונות שפיתחתי בהמשך (אני מקווה...) כמו יכולת מכירתית, ניווט בפוליטיקה ארגונית, יחסי אנוש, יכולת ניהולית ועוד תכונות שמה לעשות, הן יעזרו יותר לחשבון הבנק מאשר יכולות אקדמיות.

[aa123]

בהנדסה לא יהיו 700 סטודנטים בהרצאה. (גם לא רבע)

 

מסכים 100%.

 

למעט הקורס מערכות ספרתיות בטכניון עם ניר קציר (מי שמכיר - מכיר). הבנאדם מרצה בחסד. היו שתי קבוצות - אצל המרצה השניה 10 תלמידים - אצלו 300.

 

אגב, אני לומד עכשיו בת"א. המרצים בסדר גמור, עונים תוך יום במיילים וניתן לתאם איתם בכיף שעת קבלה לא רשמית.

 

לטעמיף מה שבאמת חשוב בהנדסה זה האם המבחנים פתירים או לא, ולא המרצים. לא למדתי במכללה, לכן לא יכול לחוות דעה. אבל באונ' אין קיצורי דרך, ויצא לי לקבל 23 גם אחרי שלמדתי שבועיים.

[haimy]

מסכים 100%.

 

למעט הקורס מערכות ספרתיות בטכניון עם ניר קציר (מי שמכיר - מכיר). הבנאדם מרצה בחסד. היו שתי קבוצות - אצל המרצה השניה 10 תלמידים - אצלו 300.

 

אגב, אני לומד עכשיו בת"א. המרצים בסדר גמור, עונים תוך יום במיילים וניתן לתאם איתם בכיף שעת קבלה לא רשמית.

 

לטעמיף מה שבאמת חשוב בהנדסה זה האם המבחנים פתירים או לא, ולא המרצים. לא למדתי במכללה, לכן לא יכול לחוות דעה. אבל באונ' אין קיצורי דרך, ויצא לי לקבל 23 גם אחרי שלמדתי שבועיים.

 

חבל שלא למדת באיטליה עם סולם הציונים עד 30. היית עובר.