Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 6471 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

אני רוצה לספר לכם על רכב מאוד מיוחד, דיהטסו טיאן דזין.

 

בזמנו, לקראת קריסת ברה"מ, כאשר גבולות חלקית נפתחו, התחיל יבוא אישי של מכוניות ממדינות שכנות: אירופה ויפן.

בעיקר אהבו לייבא מכוניות מגרמניה. זה בדיוק הזמן שתכננו לעלות לארץ ישראל.

באותו זמן בעסקת ברטר מסין הגיעו לברה"מ מיניבוסים קטנים וחביבים - דיהטסו טיאן דזין (העתק של דיהטסו היג'ט יפנית).

 

מכיוון שאבא שלי נכה והיה לו מאוד קשה להסתדר עם תחבורה ציבורית, החלטנו לעלות ארצה עם רכב. בנוסף, רצינו לקחת כמה שיותר מטען איתנו - דברים שנזדקק להם בזמן הראשוני.

בהתחלה חשבנו על רכב פרטי ונגרר, אך נפתחה לנו הזדמנות לקנות דיהטסו טיאן דזין חדשה.

 

הרכב היה מצוייד בקפיצי עלים קשים מאחור והיה מאוד קופצני ללא מטען. אבל אחרי שהעמסנו אותו, המתלים נעשו רכים - כמו שצריך.

המסע מליטא לישראל נמשך 12 יום, כולל שלב אחרון מפיראוס לנמל חיפה על אונייה "פסיידון".

 

הרכב שירת אותנו נאמנה 5 שנים. מנוע וגיר יפניים של דיהטסו - הייתה להם אמינות מוחלטת, למרות תנאים לא קלים.

לרכב היה ריפוד פלסטיק עם סיבי בד על כיסאות, בדלתות היה ריפוד קרטון שמכוסה ליופי עם נייר פלסטי שמחובר עם סיכות. הריפוד החזיק על דלתות על חומר שדומה למסטיק שחור.

החלק האלקטרוני של לוח שעונים היה מודפס על חתיכת ניילון שקוף, היה אפשר לגלגל אותו לצורת צינור.

מנוע היה מתחת למושבים קדמיים, לא היה בידוד מחום, בקיץ זאת הייתה סאונה אמיתית. מערכת אוורור, על מהירות הכי גדולה שלו, היה אפשר להרגיש את האויר על מרחק של 15 סנטימטר.

מצבר היה בתא מיוחד וגודל שלו היה לא סטנדרטי. היה מצבר אחד של מרצדס שכימעט התאים, אבל היה צריך לדחוף אותו בכוח וממש לקפוץ אליו שיכנס. אין לנו שמץ של מושג איך הוציאו את המצבר, כאשר היה צריך להחליף אותו.

בזכות הנעה אחורית וסרן אחורי ללא עומס, נסיעה בחורף הפחידה את הנהגים הסובבים, מכיוון שהרכב נסע בזווית לא טבעית של דריפט כמו מפרש.

 

מנוע היה של דיהטסו, 3 צילינדר עם נפח כ-840סמ"ק ו-36 סוסים. מהירות מירבית 110, אבל צריך להיות אמיץ מאוד כדי להעיז להגיע ל-90. יחד עם זה, הרכב היה זריז למדי והאיץ מהר מאוד ל-80~90 ובעליות כמעט ולא היו שווים לו.

 

מצרף תמונה של הרכב. התמונה עברה שיפוץ בתוכנת עריכה, מחקתי את עצמי - עימכם סליחה.

רואים עדיין מספרים לבנים של ברה"מ, זה היה בחודשים ראשונים שהיינו בארץ. הרכב קיבל מספרים צהובים, כמובן.

 

לא יודע מה עלה בגורלו של הרכב, אבל יש עדויות מבני המשפחה שראו אותו עוד בתחילת שנות ה-2000. היו רק שני רכבים כאלה בארץ, הרכב השני יצא מארץ אחרי תאונה קשה. במהלך שרכב היה ברשותנו, כל הזמן ניגשו אנשים ורצו לקנות אותו, כי הוא מאוד חמוד ומוזר, אבל יותר מידי אהבנו אותו ולא מכרנו.

DaihatsuTjanDjin.jpg

כיצד לחסוך דלק? להאיץ לאט, לצבור תנופה לקראת עליות, לחזות מהלכים של נהגים אחרים בכביש, לא לעבור על המהירות המותרת, להמנע מגז-ברקס אלא לגלוש כמה שיותר ולהתאים נסיעה לתנאים

פורסם

סיפור יפה! רק לא הבנתי בסוף אם הטאין דזין נמכר או שהוא עדיין אצלכם ?

ואגב, שאלה לחכמי הפורום - איך רכב כזה מקבל תקינה ?הרי הוא לא יובא רשמית לישראל מעולם.

עז יפנית בסלעים | yahav.biz 

 

פורסם

הרכב נמכר לפני כ-12 שנה.

 

הרכב קיבל תקינה, בגלל שהוא דיהטסו וזה משהו שמכירים בארץ.

כיצד לחסוך דלק? להאיץ לאט, לצבור תנופה לקראת עליות, לחזות מהלכים של נהגים אחרים בכביש, לא לעבור על המהירות המותרת, להמנע מגז-ברקס אלא לגלוש כמה שיותר ולהתאים נסיעה לתנאים

×
×
  • תוכן חדש...