עכשיו כבר מותר לגלות-מהפכה במשפחת המלוכה.

[amitexc]

לא רק רן,תפיסת הבוכנה גם נובעת מבוכנה בלוייה שלא הוחלפה בזמן,

עם עבודת המנוע ותנועת הבוכנה במשך הזמן היא נשחקת,כאשר היא שחוקה דיי הבוכנה יכולה להסתובב באמצעות הטלטל ולהתפס בצלינדר.

זאת הסיבה שמנועים נתפסים אחרי שעשו את שלהם,מדבריך ניתן להסיק שתפיסת בוכנה יכולה לקרות גם במנועים חדשים בני פחות מאלף ק"מ מה שבפועל לא קורה...כל עוד הם מקבלים שמן ומערכת הקירור תקינה,כמובן.

 

כמו שכבר ציינתי אין בעיה להוסיף שמן וזה לא יבוא לביטוי כלכך,אבל מה שאני שוב טוען הוא,

השיפור בקירור שיוכל להגרם מתוספת שמן מעל הכמות הנחוצה עוזר בדיוק כמו שיחס השמן בתערובת הדלק יעולה ומקטין את תערובת הדלק\אויר מה שמוביל להתחממות.

 

רן אם אתה רוצה לקרוא על מיידע יותר מדוייק אני מציע שתתחיל לקרוא מאמרים של מכונאי מוטוקרוס ששם הדיוק הרבה יותר חשוב וקריטי,

ואריק גור הוא אחד מהם...(המדור הטכני תחת שיפוץ כרגע)

http://www.eric-gorr.com/

הנה מאמר קטנטן על כיוון קרבורטור,אומנם אצלך בווספה הוא פחות מתקדם ולא בטוח שמצוייד בסיכה בסלייד(תריס המצערת):

http://justkdx.dirtrider.net/carbtuning.html

 

על כל אלה כבר ידעתי,על הווספה מהחיפוש חלקים ועל הלמברטה(שכחת שסיפרת?!)

עמית

[השושנים]

אומרים שעד שאתה לא מאבד משהו קשה לך להעריך אותו, ואכן כך הדבר. בעשרה הימים האחרונים הייתי עסוק מן הסתם בדברים אחרים, חופשה, בילויים והחיפושית השמנה שהשגתי, סופי הוזנחה לה מתחת לכיסוי ושבתה לה לעשרת ימי תשובה, או חופש גדול אם תירצו, זה היה הפרק זמן הארוך ביותר שלא רכבתי עליה מאז הגיעה לרשותי, היום בבוקר ירדתי כמה דקות קודם על מנת לפייס אותה קצת ולראות מה תהיה תגובתה על תשומת הלב המלאה לה זוכה החברה החדשה במשפחה, שבאה לא איך לא על חשבון אחותה החורגת בעלת שני הגלגלים. בילינו ביחד כמה דקות של זמן איכות, ניקוי קטן מאבק, קצת ליטופים לפיוס והתנעה, סופי הגיבה מיד וטרטרה במלוא המרץ, רואים שהשבתון החל להמאס עליה, והרצון שוב לצאת ולגמוע מרחקים בוער בעצמותיה, הק"מ הראשון הוכיח לי כמה התגעגעתי לרכיבה ולא היה לי את זמן או הפנאי לחוש בכך, דברים אחרים מילאו לי את הראש ולוח הזמנים ועכשיו ברור לי כמה התגעגתי, הטיול נמשך עוד דקות ארוכות עד שהגענו לעבודה ואח"כ בסיום המשמרת, חזרה הביתה, תוך הבטחה הדדית שלא עוד יותר לא נוותר על הרכיבה לכלכך הרבה זמן-רן

[gluk]

:-)

[cartom]

רן

אני חייב לציין שזה השירשור הארוך ביותר שקראתי בשקיקה ובהנאה מרובה .

כשפתחתי אותו בעקבות הכותרת המסקרנת ( יש לציין ) לא האמנתי שכך יתגלגלו הדברים הסיפורים והתמונות על פני שנה שלמה של אהבה ומסירות בין אדם למכונה .

כיליד ירושלים שתיתי בצימאון את התיאורים על העיר היפה הזו , שגדלתי בה וגדלתי גם על חלק מהביטויים בהם השתמשת .

אני אמנם ( לצערי ) לא חלק מקהילת ה 5 , אבל מאז ומתמיד היתה לי הערכה גדולה לאנשים שמשמרים את העבר .

מודה לך על החוויה שהענקת כאן , ואשתדל להמשיך ולעקוב .

מי יודע אולי גם אני אדבק בחיידק הנפלא הזה .

כה לחי .

[השושנים]

תודה, תגובות כאלה עושות חשק להמשיך ולכתוב...אני מבטיח להמשיך במיוחד לאלה שנהנים לקרוא, שוב תודה-רן

[דני יונגר]

תודה, תגובות כאלה עושות חשק להמשיך ולכתוב...אני מבטיח להמשיך במיוחד לאלה שנהנים לקרוא, שוב תודה-רן

זו הבעיה איתך - אתה רק מאיים ...

[השושנים]

הצהרים הלוהטים ביותר השנה, אנחנו ברכיבה זהירה מחפשים את המקומות בהם אפשר להשתחרר קצת מהצפיפות, על מנת לפתח מהירות סבירה, ולזכות במעט בריזה, אד שקוף וחם עולה מהכביש ומטשטש את הסדקים והבורות שעל פני הדרך, הצליל של סופי נעשה שטוח ועצל בניגוד לצליל החד וערני בשעות הקרות יותר, הזיעה ניגרת במורד המצח, ישר לתוך העיינים, וגורמות לצריבה מרגיזה, הנהגים בכביש עצבניים וחסרי סבלנות, נלחמים על כל חור של כמה מטרים בכדי להרוויח עוד שניה בפקק,

חולפים על פני הסינימטק, ניידת של משרד התחבורה ובוחן רכב עומדים ועוצרים נהגים לבדיקת תקינות וזיהום אויר, אנחנו נעלמים להם מהר לפני שיספיקו להגיב...ממש על יד מגדל דוד אני מבחין בשלולית מים גדולה, סגירה מהירה של הגז הורדת שני רגלים במקביל לקרקע והרמזור מתחלף לאדום, לא טוב, רגל ימין עוזבת את משמרת הבטיחות, ולוחצת קלות על הבלם, הדילמה כעת אם ללחוץ חזק יותר ולעצור לפני הרכבים שחוצים את הכביש ממש מולי, ולהסתכן בנעילת גלגל, או להמשיך בהאטה הדרגתית אם סיכוי סביר לפגוע ברכב ממול, נעילה של הגלגל הזנב בורח קצת תיקון קל רגל יציבה על הקרקע נעצרנו בביטחה. משחקים אותה קול, לנהגת שמימין, כאילו בדיוק לביצוע הזה התכוונו, חיוך וממשכים הלאה....אוף כמה חם....רן

[SpeeDevil]

תאמין לי אתה צריך לכתוב ספר אתה,

בטוח הוא יהיה רב מכר!!

תשקול את זה.

[השושנים]

בעיטה ברגלית ההתנעה, וסופי ומניעה באחת, בלי גמגומים ובלי מחאות, האחות החדשה מאיימת עליה, היא יודעת שזה לא הזמן לקונצים...נכון שהבורג הסורר של המספר עדיין משתחרר כל כמה מאות ק"מ בצורה מסתורית, ופה לפתע מתגלה בורג שאבד, אבל מעבר לכך יוק...לפני שבוע חגגנו שנה ביחד, לא הייתי זוכר אם לא הייתי עובר במקרה על הניירת ומגלה כי ניגמר לסופי הביטוח שבוע קודם, מה שאומר בדיוק שנה לזוגיות.

החיים נעים במעגלים נסו לדמיין את קו החיים כקו ישר שאתם צועדים בו לעבר האופק, שבכל נגיעת רגל שלכם לאורכו, מסמלת עוד צעד במסע, ושולחת גלים מסביב, כמו אבן שנזרקת למים ומעגלים יוצאים מהמרכז ומתרחקים, משקל הצעד קובע את עוצמת המעגל יש מעגלים קטנים שנסגרים בטווח הקצר, ויש כאלה שנפגשים איתם רק שנים מאוחר יותר, הרומן שלי עם כלי הרכב דו הגלגלים התחיל באזור גיל עשר, ומאז נשלחו אלפי גלים גדולים כקטנים וחלקם פוגשים אותי עד היום, חלקם כבר פגשתי, וחלק לא אפגוש לעולם..., ההונדה החצי השחורה שהיתה משאת נפשי בגיל ששעשרה, פגשה אותי מחדש בגיל ארבעים וכניראה תעזוב אותי בקרוב, או שלא... הווספה הלמברטה, רעי הדו גלגלים שליוו אותי במשך השנים לטוב ולרע בכל יום אני מקבל ד"ש כזה או אחר מאחד מהם, בזכות צליל, ריח ומראה...תמונות מן העבר סגירת מעגל. סופי מפמפמת במרץ בקצב שלה אנו לא ממהרים לשום מקום, מאזינים לצלילים ולריחות, האנשים וכלי הרכב מתרוצצים להם בקצב מהיר של ערב חג, לרוץ, לדחוף, להספיק להצליח לדחוס עוד כמה דברים במסגרת הזמן המוגבל, מחלקת הלב בהדסה מלאה בכאלה שלא ידוע לעצור בזמן.... לאנשים כבר אין סבלנת, החיוך הפך למשהו נדיר, עזרה? אין בכלל על מה לדבר, פעם כשהינו פוגשים ידיד זר תקוע עם האופנוע שלו בחצי הדרך, היינו עוצרים לברר אם יש מה לעזור, והיום קצת שכחנו, אנחנו עסוקים מדי בדברים חשובים באמת, כסף, עוצמה, שררה, שלטון, וימותו הקנאים....

סיבוב חד, הורדה לשלישי, מציאת נקודת האיזון הטייה עוד גז ויציאה סופי מזדקפת לבד, ללא עזרה יודעת ומבינה, המחסור הכרוני בכ"ס מחייב נהיגה אופטימאלית, ניצול של כל פוני איטלקי עד למקסימום מבלי לגרום לו להתעייף ולקרוס לפני הזמן, הנהיגה הטכנית המחושבת והרגועה מהירה יותר מהנהיגה הפראית, במיוחד אצל סופי שהמעברים החדים העצירות המרובות והטכנולוגיה המיושנת לא עוזרים לה במיוחד. אנו כבר למדנו להינות ביחד מהחלפת הילוך מוצלחת בזמן, משיוט רגוע מהנופים והמראות, צעירה גבוה ואתלטית, מחוברת באינפוזיה למדיה דיגיטאלית כלשהי באוזן, רצה לאורך הטיילת ובידה מחזיקה כלב ענק, אנחנו נדרכים, המפלץ מרגיש בקיומינו הרבה לפני היפיפיה, יש משהו באופנועים שמשחרר בכלבים האלה איזה יצר קדמון, כאילו שיחררו לפניו ארנבת לפני האף, אנחנו בורחים לנתיב המרוחק, האוזניים מזדקפות הזנב מוטה לאחור והוא פורץ לכביש... הבחורה מתנתקת בפתאמיות מהעולם הדיגטלי למיצאות נושכת, מנסה להשתלט על המפלצת...אנחנו כבר רחוקים, תכנון, ראיה לרחוק וקריאת המצב בכביש!

המדריך ההולנדי שלי לנהיגת מרוץ, היה מרוצה מהטכניקה, מסופי קצת פחות....רן

[Lambretta-man]

רן, נסה את משחק הווספות הנ"ל:

http://www.fingertime.com/scooterace.php

[השושנים]

יש ימים שהכל זורם בהם מעל למצופה, זה מתחיל בדברים הקטנים, מזג אויר המזמין לרכיבה, בדיוק במינון הנכון, בו לא קר מדי לשרוול קצר ומכנסי בד, ולא חם מדי למנוע ובקסדה, ממשיך בכך שסופי משתפת פעולה בכל מה שתבקש ממנה, וזה בעצם המדהים בכל הסיפור, שתי יציאות לה לשכונה שלי אחת הוותיקה והראשונה, דרכה פרצו הלוחמים בששת הימים למוצב הנקניק ולארמון הנציב, ומשם לאבוטור הערבית, היום יושבת שם טיילת שרובר, המשקיפה על העיר העתיקה, ומזרח ירושלים, והשניה נפרצה בשנים האחרונות מדרום, מתחת לקיבוץ רמת רחל, ומוצב הפעמון, בואכה צומת הפילבוקס, מדובר בעלייה ארוכה וקשה, בימים רגילים אנו רוכבים לנו במהירות ממוצעת מגיעים לסיבוב הרחב לפני העלייה הגדולה מאיצים קצת ובמהרה סופי מבקשת למתן את הקצב ולהוריד הילוך וכך במשך מס' דקות עד לסוף העליה בהילוך שלישי, ורק לקראת הרמזור, שם העלייה הופכת למישור ולירידה, ניתן לחזור לרבעי, היום לא, היום שנינו מעודדים ממזג האויר והחופש שנחת עלינו, החלטנו לקחת את הסיבוב קצת יותר מהר מהרגיל, לא משהו מסובך או מסוכן במיוחד, פשוט רבעי בפול גז, הטיה חריפה יותר ימינה בסיבוב, הכביש ריק מתנועה, ורק רעש המנוע של סופי הפועם בקצב מהיר, שומרים על הקו הנכון מזדקפים ומתחילים את העלייה סופי צוברת מהירות, רגע...שוב, סופי צוברת מהירות? כן משהו קרה וסופי בניגוד לזמנים אחרים, ממשיכה בקצב הנתון ולא נותנת לעלייה לשבור אותה, וכך ממש עד לרמזור ברבעי בקצב טוב, אפילו טוב מאוד...תיקראו לזה אופי, תיקראו לזה קריזה, תיתנו הסברים מלומדים, אותות או מופתים, אבל אני יודע שלפעמים יש גם ימים כאלה, בהם נפתחים שערי שמים ורגע של חסד נשלח למטה, לאלה שיודעים ממש באותו הרגע, להושיט את היד ולקבל אותו.-רן

[השושנים]

אחת החוויות ברכיבה על סופי היא התגובות שאתה מקבל מהסביבה, אספתי כמה עבורכם:

בתחנת דלק: "הכלים האלה עוד נוסעים?"-לא סחבתי אותה לכאן על הגב לשתות מים....

נהג האמר(!?): "שותה הרבה דלק?-לא יודע אבל כל פעם שאני נתקע אני מתדלק מהזיפו וממשיך...

נהג מונית: "אתה לא יכול להרשות לעצמך משהו יותר טוב?-אני יכול, ואישתך?...

נהג ברמזור: "מיצרים להם עוד חלקים?"-לא מה שנישבר אני מתקן בעיסת נייר...

בעל פיצוציה: "שווה הרבה כסף?"-הרבה פחות מהגורמט שלך...

"זה לא כלי מסוכן?"-פחות ממני ששואלים אותי שאלות אידיוטיות...

חתיכה בחולצית בטן: "תיתן לי סיבוב?"- כן בטח, באיזה אוזן?...

ברמזור בקצה הפקק: "למה אתה לא קונה מכונית?-אחרי 25 דקות שאני בדרך חזרה והוא עדיין בפקק בכיוון הנגדי-"ככה"

"מבין עניין": "אני מת על הכלים היפניים האלה"....

רומנטיקן נוסטלגי: "לאבא שלי היה כזה והוא היה נוסע עליה כל יום י-ם חיפה...." כן בטח...

"ילד גראס": "אתה יודע שאפשר לשים קיט מאלוסי גיר 5 הילוכים ובולמי גז?" ...שיט, שכחתי את האקדח בבית...

שליח פיצה: "כמה סוגרת?" אף פעם לא ממש בדקתי .....

דודה: "ומה אתה עושה בחורף?" - רוכב רטוב?....

והשאלה הניצחית: "מוכר?" לא, אבל מוכן לקנות עוד כמה....

[השושנים]

אלף פנים לה לירושלים והיא מחליפה אותם במהירות קיצונית שלא תאמין, ההבדל בין קודש לחול, רגיעה למשבר, סערות ושלווה חום וקור, עליות ירידות, חדש מול ישן, ואנו שחיים בקופסאות, למדנו להתעלם מהם, אנו קמים בבוקר בקופסה גדולה ומטופחת, שמנטרלת אותנו ממה שקורה בחוץ, אנו בוררים את הטמפרטורה הרצוייה לנו, את הצלילים, והמראות, מנתבים את חיינו בין הקופסה שמשדרת לנו קצת מהנעשה בחוץ, לקופסה ששמורת על טריות האוכל שלנו, יוצאים לקופסה הניידת הממוזגת, שסוגרת אותנו ב-ד' אמותינו, ונוסעים לקופסה אחרת בה אנו מבלים רוב היום מתעסקים בדברים חשובים, בכדי לסיים את היום קצת יותר עייפים, קצת יותר זקנים וקצת יותר ממורמרים, בחזרה לקופסה היפנית/קוריאנית/ארופאית/אחרת, שתיקח אותנו שוב לקופסה הגדולה, שם נשב מול הקופסה הכחולה וניראה חיים של אנשים אחרים, סיפורים על טבע והרפתקאות, מתח ואימה, בנוחות מרופדת רחוקה מסיכון אמיתי, פרט אולי לנזק למערכת הלב שלנו. ושנמאס לנו מאוחר בלילה, אנחנו נכנסים לקופסת הפוך ושוקעים בחלומות על קופסאות גדולות יותר יקרות יותר ונוצצות יותר.

אני החלטתי מזמן, אני את הקופסה שובר! מרוץ העכברים אווט, אני אין! יציאה לטבע חובה! נסיעה פתוחה אהלן וסהלן, ציוץ ציפורים המיית הרוח, מי מעיינות, מעוף ציפורים וריחוף פרפרים, החופש לבחור לי את הדרך והמסלול, המהירות והטעמים, ומי מתאימה לכל זאת אם לא השותפה הנאמנה שלי, לכל תעלול ומשובה, אם לא סופי? אגב, שמתם לב שהסתיו כבר בחוץ?-רן

[avipel]

ערב מצוין חלף עלי, ישבתי וקראתי את כל אשר הפסדתי בתקופה שהייתי בחו"ל. רן, אין עליך.

 

דרך אגב...גם לי יש מעתה וספה! כמעט...

 

אבי .פ.

[השושנים]

סופי שוקעת, בולם הזעזועים האחורי שלה סיים תפקידו עלי אדמות והחל בועט עצמו לדעת, בהתחלה הבעייה היתה רק בעליה לא זהירה על באמפים ופסי האטה, ובהרכבה של בת זוג במושב הנוסע והחמירה עם חלוף הזמן והק"מ שצברנו יחד, אז אנו מחפשים בולם אחורי מתאים, כל מי שיודע על אחד כזה, רצוי חדש או מקום בו ניתן להשיג אחד כזה, סופי ואני נשמח לשמוע תודה - סופי ורן