עכשיו כבר מותר לגלות-מהפכה במשפחת המלוכה.

[משה והרפורמים]

האדום זה פולקסוואגן ריו ברזיליה, טייפ 3 מברזיל, מנוע 1600.

זה איננו טייפ 4 (411, 412) שהם יותר גדולים.

תודה בכל מקרה. גם זה רצוי ומבורך...

[השושנים]

מזמן לא כתבנו, זה לא שאין מה לכתוב, פשוט החיים מהירים מאיתנו, כשאנחנו שנינו מתרוצצים לנו בחוצות י-ם לאתר מקום מפגש להספיק להגיע לעבודה וללימודים, פה ושם טיול קטן, רגע גנוב ומתוק בשניים, והחובות המשפחתיים אז הכל מתערבב בהכל ויוצר שיגרה אחידה, ומורגלת, השבוע עוד נישאר לנו לעשות טסט (השלישי ביחד) לפני כן להתקין סוף סוף את המיקרוסוויץ ולגלות למה לעזאזל, נשרפות הנורות כל הזמן, בדיקת ברגים וחיזוקים ולהצמיד שוב את מס' האספנות שמוצא כל פעם מחדש שיטות להשתחרר מהניטים שלו. בקיצור לא חסר מה לעשות, ודווקא בשישי הקרוב שאני עובד, יש את השקת הווספה במפגש....חבל.

וסופי עוד הספיקה להסב את תשומת לבי לכתבה על ניניתה החדשה ראו כאן:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3389954,00.html

-רן

[השושנים]

אז זהו מגיע לנו מזל-טוב, שוב עברנו טסט (השלישי ביחד) אני כרגיל התרגשתי סופי בכלל לא. לפני כן ביקרנו אצל הגורו שלמה וונטורה, שנתן לנו גושפנקא חוקית ואישור רשמי, סופי התחדשה לה בגומי לרגלית הקיקסטארט, (10 ש"ח חדש) ובאבחנה כי הנורות נשרפות כיוון שהספרינט האנינה נוסעת רק שכל הנורות הן 6V 10W אחרת רב הבלגן וחושך על פני תיהום.....אחרי חיפוש יסודי נמצאה נורה שעונה על הדרישות! ניראה כמה זמן תחזיק מעמד...כרגיל מיד עם כניסתי למכון הרישוי התקבצו כל מי שיכל להרשות לעצמו, הסיפורים נשפכו כמים, ובכל המהומה סופי עברה את הטסט בקלות עכשיו מגיע לה פינוק אמיתי נרד ונרביץ לה שטיפה הגונה והברקה לקראת המפגש, אה כן והכבל ספידומטר המפורסם בכלל לא קרוע כניראה שהבעייה בתוך הספידומטר עצמו, אז קריאת כיוון לכולם מחפש ספידומטר לסופי-רן

[השושנים]

מוקדם מאוד בבוקר, חגיגות האליפות של בית"ר י-ם נגמרו בצורה טובה יחסית, אני וסופי בדרכינו הבייתה, ללא התרוממות רוח, הרי אנו אוהדי הפועל י-ם בכלל, והקבוצה יורדת ליגה נוספת. תמיד הייתי אוהד של ה-אנדר דוג, מגן החלשים והנזקקים, אין שימחה אמיתית בנצחונו של החזק, תחשבו על זה, בנצחון דוד על גולית העניק דוד לשניהם חיי נצח, אבל אם גולית היה מנצח, הרי ששניהם היו נשכחים בתהום הנשייה. סופי מפמפת בעליזות, עבר עליה שבוע מעניין מאוד והיא עדיין נרגשת מהמפגש הראשון של הסניף הירושלמי, על כל רכב אספנות שנכנס למגרש המסומן, דומה כי השימחה גרמה לה להזדקף בגאווה, ולכשכש במראה, למרות ששמתי לב ואני בטוח שסופי תכחיש, שדווקא שאחותה המטופחת הגיעה וחנתה על ידה, במקום לשמוח ולעלוז על בואה של האחות האובדת, קצת התביישה במראה החיצוני המוזנח שלה, והרגישה כרט בייק, אבל מיד התעשתה וכתגובה מלכותית אמיתית, אירחה על סיפונה ג'ינג'י מגודל, שהתעקש לחבוש קסדת 3/4 של ילד (שנינו הצטערנו באותו הרגע שאין לנו מצלמה) וחיוך הסיפוק והמילה הטובה של חובב האנגליות, היה שווה הכל וסופי הוכיחה שוב, שאין לה באמת במה להתבייש. איפור ומלתחה חדשה, זה רק עניין של זמן...בכל מקרה אנו בדרכנו הביתה, ממש לפני העלייה האחרונה ושנינו כבר מנוסים, רוכב שאינו מכיר את העלייה הנ"ל עם הסיבוב בקצה, יתפתה להחליף הילוך מוקדם מדי משלישי לרבעי, המנוע הבריא בקצה ההילוך והרבעי מושך בששון אבל...וכאן המוקש... יאבד מיד מהמהירות בגלל מחסור בכוח הנובע מהערכה לא נכונה של זווית העלייה המטעה, ויאלץ לשוב לשלישי, תוך הפסד זמן וכוח, כאן צריך להכיר את הנפשות הפועלות, קצת סבלנות בקצה השלישי, הטייה חריפה יותר של סופי לתוך הפנייה, ולמרות הפיתוי להחליף הילוך מתאפק וקצת, ואחרי הסיבוב זה מוכיח את עצמו תמיד, המהירות נישמרת ומיד כאשר העליה מתמתנת לה לישורת, מוחלף ההילוך באנחה משותפת שלי ושל סופי בקרשנדו סיום מופלא, ושינינו מחויכים ומסופקים מנצלים את הירידה האחרונה, לצינון הדדי והחזרת הדופק לקצב סדיר עד לעצירה הסופית....רן

[Koby Millo]

כתגובה מלכותית אמיתית, אירחה על סיפונה ג'ינג'י מגודל, שהתעקש לחבוש קסדת 3/4 של ילד (שנינו הצטערנו באותו הרגע שאין לנו מצלמה) וחיוך הסיפוק והמילה הטובה של חובב האנגליות, היה שווה הכל וסופי הוכיחה שוב, שאין לה באמת במה להתבייש. איפור ומלתחה חדשה, זה רק עניין של זמן...

חובב האנגליות המגודל אכן נהנה מכל רגע - סופי סוחבת מצויין, ואני אחזור על מה שאמרתי לידה - תשאיר אותה ככה...

יש משהו מקסים דווקא בצבע האוטנטי שלה, עם שרידי מספר הרישוי הכתום שמציצים על הכנף הקידמית.

נסיכה אמיתית.

[השושנים]

יום שישי הגיע ואנחנו בדרך הביתה מהעבודה, היום אין הגבלת שעות אבל הוא ממהר, כל השבוע לא הפסיק לדבר על המפגש,

טלפונים, סידורים, שיחות עם אנשים שהוא בחיים לא פגש, אתמול דיברו עלינו ברדיו, וכבר פעמיים היינו בפאב רק בכדי לראות שהכל סגור, נוסע מהר הפעם, אני דווקא נהנת מזה, נסיעה חזקה מנקה לי את האגזוז וגורמת לשאריות לא רצויות להפלט החוצה ממנו, ובכלל טוב לי לדעת שחזרתי לכושר נהדר אחרי שנים של אפס מעשה!

מכסה אותי ומבטיח להגיע עוד מעט, יש הרבה מה לעשות ואני רוצה שישן קצת אחרי משמרת הלילה! הינה הוא כבר חוזר עכשיו נשארו לנו כמה סידורים לעשות, קפיצה לפה קפיצה לשם ומגיעים למלא דלק, כרגיל הוא מקפיד על האחוזים בשמן, למרות שאני ממש לא דקדקנית בכמויות אבל אם זה מה שעושה לו טוב שיהיה לו לבריאות...זהו עכשיו אנו מוכנים למפגש למרות שלא הייתי מתנגדת לאמבטיה וקצת ווקס, אבל אין זמן אני מבינה...שוב קושר אותי ושוב עולה הביתה, טוב לפחות הפעם זה יהיה קצר....

 

מה קורה? איפה האחריות שלו, אנחנו מאחרים...הלו, נירדמת? בטח עכשיו יסע כמו משוגע רק בשביל להגיע בזמן....

מזל שהבן שלו איתו...הוא מתרגש, הידיים שלו מזיעות לי על הידיות, והוא פחות מרוכז בנסיעה, הינה הגענו. רגע איפה הסרטים ומה עושות כל המכוניות החדשות ברחבה?...וואי איך שהוא כעס, אבל לקח לו באמת מעט זמן לסדר הכל, לבעלים שלי!

 

והינה כל החברות מגיעות, האנגליות, האמרקאיות, שוודית, גרמנית, כולם כאן אפילו נבחרת הבודיביילדיג מארה"ב הגיעו להגיד שלום, יפה מצידם, עשו דרך ארוכה! ועכשיו הצלם מצלם את כולם ועושה לנו תמונה משפחתית, אני אופיע בעיתון של שישי!

חבל רק שהוא לא חושב ליפות אותי קצת....הופה הצלם מציב אותי במרכז שסביבי כל האחרות איזה כבוד, טוב מעכשיו צריך להתרגל לכך שאני סלברטי!

 

נגמר, חבל כלכך מהר ועכשיו הביתה, נקווה שהבירות ששתה לא ישפיעו עליו יותר מדי, היה נחמד, עכשיו אני מחכה לשבוע הבא-סופי

[דני יונגר]

סופי יקירתי !

כרגיל התענגתי על סיפורייך רק שהפעם באמת ריגש אותי לקרוא את מה שעבר עליך במילותייך שלך , המשיכי כך נסיכה ובהזדמנות זו מסרי ד"ש חמה לרן ( ההוא שמפנק אותך )

[השושנים]

תודה--סופי

[השושנים]

זהו, שישי עבר עלינו בכייף. האמת, האנדרנלין המשיך לפמפם עוד הרבה אחרי המפגש הגדול שהיה. חזרתי הביתה רכוב על סופי לקראת הצהרים של שבת, כשאני בוחר את הדרך הארוכה יותר. שמש חמימה עוטפת הכל, התנועה של ירושלים בשבת בבוקר מאפשרת נסיעה פתוחה והאווירה והשקט מסביב מעוררי עניין. ביקרנו כמה גורטאות מוטוריות, בתקווה לגלות אצל בעליהם שינוי במצב הדברים או סתם להגיד שלום. נפנפנו לשלום לנזיר שמתחזק את הכנסיה הטמפלרית במושבה הגרמנית, פעם באמת שווה לקפוץ לשם ביקור במקום. נהנו מאווירת השבת, ומיהרנו לארוחת הצהרים כשסופי מפזזת לה בהנאה מרובה בין הבורות והסדקים בכביש, שהתרבו מאוד לאחרונה בעקבות הגשמים העזים שירדו פה. הנהיגה עכשיו מצריכה יתר תשומת לב, עד שיתקנו המחדלים במחדלים חדשים של העירייה...רן

[ליבמן]

מתנצל על הבורות והסדקים (גם הקבלנים הם ישראלים מחפפים שחוסכים בחומרים טובים על חשבון מערכות ההיגוי והבולמים

של הנהגים).

ובהזדמנות זו,רגע של ארמית,בחיאת השושנים,אמור "בת הצלה" (ולא ברת הצלה),בר זה בן,ובת היא..בת!

[השושנים]

בת הצלה ברת הצלה דומה כי לכבישים בי-ם אני זקוק לדבר הבא:

[השושנים]

היום אחרי משמרת לילה לא יכולתי להירדם, (סופי דווקא נרדמה בקלות תחת הכיסוי בחוץ....) ומשעמום גיליתי את תוכנת ACDC. להלן תוצאות המשחקים, דעתכם חשובה:

[השושנים]

הזמן האחרון זהיתי התרופפות במשמעת, הקלאץ אצל סופי היה רפוי לטעמי, היתה נזילה מרגיזה של שמן גיר ממקום לא ידוע רעשים שונים ומשונים, ולכן היום בבוקר כשהאוויר עדיין קר, יצאתי עם ארגז הכלים הגדול והנאמן שלי, לעבר סופי. לאחר כשעה וחצי עבודה הכל ניראה אחרת, שייבת הפרספקט האכולה מבורג הריקון של שמן הגיר הוחלפה בחדשה ואוטמת פיקס, וסופי סיימה להרטיב...

כמו כן התחדשה לה בידית ברז דלק חדשה שהרכבתי לה סוף סוף, הקלץ נמתח ומגיב הרבה יותר טוב, מגני המנוע קיבלו תושבות גומי למניעת רעידות ורעש, ברגים חוזקו - וזהו עכשיו כבר אפשר לצאת לטייל...רעיונות למישהו?-רן

[מצא]

רן מזל טוב, תהנה מהשיפוץ ולא חשוב לאיזה רמה כיוונת, תהנה מהכלי ותישמר בכביש.

[השושנים]

חם...כמה חם...אפילו לחשוב בזמן הרכיבה קשה לי, שבת, כמעט צהרים, סוף משמרת מתישה. בשישי במפגש, זכינו לנפילה הראשונה הצפויה אחרי השיא, מצב הרוח לא היה משהו שהגעתי לעבודה, גם המשמרת לא משהו, נק' האור היחידה היתה הרכיבה מהבית לעבודה וחזרה, או הטיפול הנפשי שלי, כפי שאני בוחר לקרוא לה. הרכיבה הזו מאווררת אותי, מנקה לי את הראש, בין שבר למשבר, לחץ למצוקה, ועושה לי הפרדה נחוצה בין בית לעבודה. רבים מרימים גבה כאשר אני מוותר על שינוע משטרתי הביתה וחזרה שאני זכאי לו ובוחר לרכב על כלי מצ'וקמאק מבחינתם, במקום להינות מפלאי הטכנולוגיה של שנות האלפיים, לך תסביר להם....

עלה בדעתי שכבר מזמן לא כתבתי על עלילות סופי בעיר הקדושה, ולא שאין מה, כל רכיבה והסיפור שלה, או סיפורים אחרים שמתנגנים לי בראש, הגיגים ושברי רעיונות, שבדרך כלל מתגבשים להם לרעיון אחד ומוצק, שמוצא דרכים כאלה ואחרות לצאת החוצה, נושא הסניף מעסיק אותי ואת סופי שעות ארוכות, בכיסי נמצאים תדיר פתקים מודפסים של הזמנות לרכבי האספנות ובעליהם להגיע למפגש וסופי ואני מוצאים דרכים מדרכים שונות ומשונות להגיע הביתה, מבלי לפסוח על שום רכב ולהשאיר לו מזכרת על הווישר.

היום לא! פשוט חם מדי, החום הנפלט מהכביש המבוקע מרחיב את הסדקים שנוצרו, וגורם לך, פרט לרגשי אשמה על כך שהמנוע המיושן והלוהט מחום, ללא אמצעי קירור כל שהם, מפמפם לו במרץ שם למטה, גם לרכב במשנה זהירות ולשמור על הבולמים והגומיות הקשישות שעובדים להם שעות נוספות, הזיעה מכסה את המצח ונספגת בקסדה הסגורה, ומעיל הדיינז שקנתה לי אישתי בסיום קורס הקצינים ניראה מגוחך, ביום הראשון של הקיץ, שחבר לו בדיוק מרגיז עם היום החם בשנה. כפות הידיים שהשתזפו על פי דוגמת הכפפות הפתוחות, מזכירות לך, את הצורך בקרם עם מקדם הגנה רציני לרכיבות קיץ...ואת הצורך הדחוף בגירוז כבל הקלאצ' לפני שיקרע....השאיפה היחידה להגיע כמה שיותר מהר הביתה לקרירות, האבטיח, וכוס הקפה. היחידה שאינה מתלוננת היא סופי, כמו נהנת מכל רגע גנוב של נסיעה, אחרי שדממה כלכך הרבה שנים במחסן, ויודעת להעריך את החופש והדרור, המראות והצלילים של ירושלים, גם ביום לוהט שכזה-רן