Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 2491 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

זר שושנים, לשושנים! אכן היתה ויש לנו עדנה!

תידרדר בירידות להפגיש את סופי עם סר פול??

תורת היחסות, מיוחסת לאלברט איינשטיין. ההסבר, שלי!

לפני שאתה עונה "חרא" לשאלה, מה שלומך, חשוב רגע מה זה "חרא", בשביל בן אדם שסובל מעצירות!

  • תגובות 498
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

תמונות שפורסמו בשרשור

פורסם

אשמח תמיד לצאת למסעות עם סופי, רק נעבור את גל החום הנוכחי וניתן לקבוע, מקום ושעה היום יש כבר יותר מווספה אחת בי-ם שתשמח להצטרף-רן

פעם האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

פורסם

את סר פול, המדובר, אפשר לפגוש בפארק הירקון, ב25/09/08.....:mm_wink:

נראה אותך ואת סופי, בעליות, בדרך חזרה, כשהיא מתודלקת בדלק עם שמן ואתה בגולדסטאר:lol:

תורת היחסות, מיוחסת לאלברט איינשטיין. ההסבר, שלי!

לפני שאתה עונה "חרא" לשאלה, מה שלומך, חשוב רגע מה זה "חרא", בשביל בן אדם שסובל מעצירות!

פורסם

השאלה אם סר פול לא יתן רק רבע מהההנאה המובטחת, ללא ג'ון ג'ורג' ורינגו חבריו מליברפול זצ"ל...

 

beatles1600x1200.jpg

 

או אולי מתאים יותר לבוא עם החיפושית?-רן

רן

פעם האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

פורסם

אכן כתבה מעולה, עובדות נכונות והיסטוריה אמיתית.

אבל מי שרוצה להבין באמת צריך לרכב על אחת...

נסיון לתאר את החוויה, ללא קשר לכישרונו של הכותב, היא כמו נסיון לתאר את חווית האכילה

במסעדת גורמה... הכל תיאורטי פרט לטעם.....

נסו ותתמכרו-רן

פעם האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

  • 3 שבועות מאוחר יותר ...
פורסם

סופי אני מסתובבים יחדיו בי-ם, אווירת סתיו באוויר, בלילות כבר צריך קצת יותר מסתם חולצה. האור אינו בוהק ומסנוור השמש משחקת לה בין העננים, ואנו משתובבים לנו בין כיתמי האור.

 

טרנזיט הסעות פולט לעברינו עננת עשן מסריח, ואני עוצר נשמתי עד יעבור זעם, סופי אינה פולטת עשן כלל ועם זאת לפני חודש הפסיקו ליצר את אחיותה בגלל תקנות זיהום האוויר, לך תבין...בשבוע שעבר החלפתי לה פלאג לחדש, והרכבתי את צינורית האוויר שקיבלתי בדואר ביחד עם המשלוח של החלקים ללמברטה של יוני. עכשיו רק נישאר לנו להחליף את הפלטינות, הקבל, ושמן הקלאץ ואנו מוכנים לחורף.

 

ברמזור אני שומע נהמה מוכרת, ורכב מנסה לעקוף אותי מכל כיוון אפשרי, למוד נסיון אני נצמד למדרכה מנסה לאתר בעייני את פתח הניקוז הבא, ומאפשר לרכב לחלוף על פני, הבחור עוצר ברמזור את הרגל אינו מוריד מהגז, כניראה נהנה לשמוע את שאגת המנוע ה"משופר" מבלי להתיחס לסביבה ולמשבר הדלק העולמי, כריס מדריך הנהיגה שלי היה מכנה אותו איידיוט (כאשר הדגש על תחילת המילה).

 

חוסר ההבנה גורם להם לחשוב כי שיפור המנוע בלבד יהפוך את הרכב שלהם למהיר יותר, ספורטיבי יותר, נחשק יותר. מהנה יותר לנהיגה...פרט לביזבוז האדיר של הכסף בדרך כלל התוצאות הפוכות...

 

כריס היה נוהג ברכב סטנדרטי מושכר, על המסלול ופעם אחר פעם משיג תוצאות טובות יותר מאשר אנו בוגרי הקורס ברכבים המשופרים ומיועדים למסלול, שם למדנו את השעור הראשון והבלתי נשכח של ענווה, צניעות והכרה כי תמיד אבל תמיד, יהיה נהג יותר מהיר ממך ללא קשר על מה הוא נוהג!

 

סופי אינה מהירה, יתרה מזאת, אני אינני נוהג להגיע איתה למהירות המקסימאלית בכלל, למדתי ביחד איתה בדיוק היכן הנקודה שם קורים הדברים הנכונים באמת, ומהו הקצב הרצוי לנו, על מנת למצות את הפוטנציאל שלה ושוב אנו הכי זריזים בעיר, לטקטיקה, הכרת תיזמון הרמזורים ובחירת הנתיב הנכון, משמעות גדולה הרבה יותר מסתם נסיעה מהירה ברוטלית המחייבת אין ספור פעולות נהיגה ופעולות חירום על מנת להישאר בקצב הרצוי...משל הצב והארנבת.

 

אין זה אומר בהכרך שאני פחות נהנה מהרכיבה להיפך, אני נהנה מהחלפת הילוך מושלמת ממשיכה רציפה ונחמדה ללא טילטול בין החלפת ההילוכים, הנקישה המבשרת לי שזה בדיוק הזמן לשחרר את ידית הקלאץ בעדינות, כי ההילוך כבר משולב בגיר, הורדת הילוך ביחד עם גז ביינים בכדי למנוע חריקה מיותר מכיוון הגיר, כל זה משתלב לנו הייטב בקצב ובנופים החולפים לנגד עיניינו.

 

אהבת הנהיגה היא אהבה של נהיגה נקודה, למהירות קסם משלה, אבל מי שאוהב לנהוג יודע שהמהירות היא רק הבונוס רק הדובדובן שבקצפת, לנהג טוב באמת זה שאוהב לנהוג ממש, לא משנה מה המהירות, העיקר זה להיות בתנועה...רן

פעם האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

פורסם

רן, אהבתי לקרוא את הגיגך.....

לא, סר פול לא היה רק "רבע". הוא היה מדהים. שלם והחזיר אותי לגיל העשרה. ועם החיוך מאתמול, אני מתכוון לנסוע למפגש השפלה.

תורת היחסות, מיוחסת לאלברט איינשטיין. ההסבר, שלי!

לפני שאתה עונה "חרא" לשאלה, מה שלומך, חשוב רגע מה זה "חרא", בשביל בן אדם שסובל מעצירות!

פורסם
אהבת הנהיגה היא אהבה של נהיגה נקודה, למהירות קסם משלה, אבל מי שאוהב לנהוג יודע שהמהירות היא רק הבונוס רק הדובדובן שבקצפת, לנהג טוב באמת זה שאוהב לנהוג ממש, לא משנה מה המהירות, העיקר זה להיות בתנועה...רן

 

רכבנו היום אחה"צ ,אני והגשם הראשון על שלל ריחותיו ,בשטח. התזמונים והעברות ההילוכים התנגנו להם כמו סרנדה ,המנוע פועם רגוע ויציב גם בסרק והכל זרם מצויין.

לא הפריע לנו שלא חצינו את רף ה-50 קמ"ש ושלא הרעשנו לאף אחד.

היינו בתנועה.

ישי

" בוא ניסע, ניתן למחלה לעבוד, נחזור עם מיכל ריק " . בגעגוע לישראל ז"ל

פורסם
רן, אהבתי לקרוא את הגיגך.....

לא, סר פול לא היה רק "רבע". הוא היה מדהים. שלם והחזיר אותי לגיל העשרה. ועם החיוך מאתמול, אני מתכוון לנסוע למפגש השפלה.

 

 

תודה דורון, טיבען של אגדות, שהם מתעצמות עם השנים, וסופחות אליהן תוצרים נוספים, נסטלגיה, געגוע, זכרון, לכל אחד יש את הסיפור הקטן שלו הקשור בחיפושיות, באיש ובאגדה, הזכרון האנושי משכיח בדרך כלל את החסרונות ומשמר בפינה חמימה בלב את הדברים הטובים.

 

כך לגבי החיפושיות וכך גם לגבי הווספה, מאז פורסמה ההודעה על הפסקת יצור הווספה הקלאסית דומה ששכחו כולם, עד כמה מיושנת ולא ידידותית היא הווספה, הנדסת אנוש גרועה, נוחות מפוקפקת, והיא אינה עומדת בשום סטנדרט מודרני...אבל כולם זוכרים אותה דווקא לטובה, תמונות ישנות מוצאות דרכן לשולחן השבת, כתבות בכל העיתונים, סיפורים ושירי הלל...

 

לנו זה עושה רק טוב, אנחנו שמחים על כל זה בתקווה שהדבר יעודד אנשים נוספים לשפץ עוד ועוד ווספות, אותנו לא מעניין מה כותבים או מה מספרים לנו עליהן, אנחנו יודעים את האמת אנחנו שותפי סוד!

 

השבוע התפרסמה בי-ם תוצאות התחרות לצילום גשר המיתרים בכניסה לי-ם, האמת נסענו סופי ואני מס' פעמים חמושים במצלמה

על מנת לצלם את האובייקט אבל כמספר הפעמים שרכבנו לשם כך מס' הפעמים שחזרנו בידיים ריקות. הדבר הזה מכוער...

 

שום צילום לא יהפוך את הזוועה הזו למשהו אסטטי, מצטער! מסופר על עשירי פריז משורריה ואנשי הרוח שבה, שהתנגדו נימרצות לבניתו של מגדל אייפל בפריז (שנים מאוחר יותר גם לפרמידת הזכוכית ליד הלובאר), הטענה שלהם שבבירה הצרפתית שלד של ברזל בתוך הארכיטקטורה ארופאית הקלאסית, יהיה כעצם בגרונם...לימים לא ניתן לדמיין את פריז ללא מגדל אייפל. ולכן החלטתי לנצור לשוני עד עתה, ולנסות ולעכל את הסמל הפאלי הזה הפולח את ירושלים. מכל זווית שניסנו סופי ואני לצלם את המומנט לטיפשות, לא נימצאה אפילו נקודה אחת מחמיאה לו...סופי טוענת שירושלים עגולה, וזה די נכון כל המרחב סביב השפיץ עגול בנוי באבן ירושלמית ורק הקוץ המכוער בנוי לו בהזדקרות השייכת למקומות אינטיימים אחרים, ללא יחס או קשר לסביבה, ביוהרה מזדקרת שלא במקומה, האמת שמצאתי את המקום המושלם עבורו, אפשר להעמיד אותו במחלף איילון לרמת גן שם ישתלב יופי באווירת ההי-טק וגדלות, או על הר חירייה סמל לטימטום והגאווה המיותרת.

 

נסענו משם, לא רחוק ממש כמה דקות רכיבה וצילמנו סט תמונות בשכונות הישנות של שוק מחנה יהודה, רח' בצלאל, ונחלאות.

ירושלים האמיתית, הצנועה, המסתתרת. ירושלים למבינים, וסופי השתלבה לה בדיוק באותה הצניעות והקלאסיות כמו בבית! - רן

פעם האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

פורסם

היום, במפגש בירושלים, רן היה מוכן להפקיר את סופי בידיי לסיבוב קצרצר.

זר לא יבין את זאת, אבל ההרגשה של גרגור איטלקי גאה, החלפת הילוכים כמו שרק איטלקיות גאות יכולות לספק, ונסיעה, גם אם קצרה היא, אינה ברת השוואה לכל רכיבה אחרת על אופנוע או קטנוע עתירי סמ"ק וכח.

 

אין ספק כי הסיבובונצ'יק הזה עשה חשק לעוד הרבה גדולים וארוכים ממנו, אך בעיקר עשה חשק (ולא רק אצלי, כי אם גם אצל האינדיאנים שלי) לסיים כבר את השיפוץ של הלמברטה, ולצאת לנסיעות "קצת" יותר ארוכות.

 

רן - תודה!!!

נהניתי מכל סנטים וסנטים אשר רכבתי על סופי, כמו גם האינדיאנים הקטנים!

אלבום השיפוץ של הלמברטה שלי

יש עוד למברטה (עם סירה) העומדת מפורקת לחלוטין.

משפץ גם כרמל דוכס בפיברקלאב... =]

ואפילו יש גם טריומף הראלד המשתפצת לה אט אט...

פורסם

בודדים יכולים להעיד שהם רכבו על סופי מאז שהיא ברשותי, אינני שש לתת לאיש לשים ידיו על נסיכתי, אבל תמיד ישנם יוצאים מהכלל, ואלה נחשבים יחידי סגולה ולידידי הקרובים, גם סופי אינה ממהרת להתמסר בקלות והיא בוררת היטב את יוצאי הדופן מבניהם על מנת להידלק ולקחת אותם למסע מיוחד בשבילי הזמן וההנאה.

 

ברוב חיי הבוגרים, היו ברשותי אופנועים וקטנועים מסוגים שונים ומשונים, ולפעמים הצטרפו אלי לרכיבה טרמפיסטים כאלה ואחרים

חברות, ידידות (אמממ... יש הבדל!) חברים, מזדמנים/נות חיילים, משפחה, אבל הטרמפסיטים האהובים עלי במיוחד הם הילדים, זה מתחיל מחיוך ביישני והיסוס לעשות את הצעד הראשון ולעלות על האופנוע, נמשך בציפיה לתזוזה בשעה שאני נותן להם מס' הנחיות בטחון, הלחק המורא והציחקוק בשעת ההתנעה, האושר החיוך הצחוק המתגלגל והמתמסר, או לחלופין צעקות האיימה בשעה שהם מבינים שהפחד הוא החלק הנחמד בהנאה שבתנועה, ובסיום דימום המנוע, ובשעה שהם מבינים שהסיבוב ניגמר...הבקשה הבלתי נמנעת ...עוד סיבוב...אי אפשר לשקר לילדים הם יודעים לבד...

 

הסכנה בכל העניין שלפעמים החיידק נדבק, וסיבוב על דו"ג בגיל שנתיים שלוש, משאיר לך טעם של...אופנוע בגיל שש עשרה!

איך אתם חושבים שאני הגעתי הלום?

 

יוני בהצלחה, אני כבר מצפה ללמברטה ולטיולים המשותפים ביחד, אינשללה כבר בפסח הקרוב!

 

גמר חתימה טובה לכולם - רן

פעם האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

פורסם

רכזתי את כל קטעי הכתיבה ועלילותיה של סופי לסיפור אחד, משתי סיבות, הראשונה יותר נוח לקרוא את העלילה ללא הפרעות בצורה רציפה, והשניה במידה וחלילה יתרסק האתר הנוכחי לפחות חלק מהשירשור ישמר באתר אחר...החסרון הגדול הוא ששם לא הכנסתי את התגובות ולא ניתן לצרף את התמונות...אז את מי שזה מעניין מוזמןלקרוא ולהתרשם-רן

 

http://ivc0707.org/forum/viewtopic.php?t=670

 

 

תהינו-רן

פעם האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

  • שבועיים מאוחר יותר ...
פורסם

"זה הסתיו עם הענן

ועם הרוח המיבב,

ואם אתה סתם ציניקן

בכל זאת זה צובט בלב."

 

הסימנים הראשונים הם ללא ספק החצבים, לקראת סוף החופש הגדול ניתן לפתע לראות אותם גדולים וזקופים בצידי הדרכים.

כילד הייתי מאד מתבאס כשהייתי מבחין בהם לראשונה, זה היה הסימן הראשון לסוף החופש הגדול, סוף להרפתקאות ולקיץ.

 

החצב פורח הקיץ בורח...לאופנוענים שבנינו החצב מסמל יותר, החצב מסמל את הצורך בבגוד חם יותר, כפפות סירבול בתנועה,

סכנת החלקה, ומעבר לרכיבת חורף.

 

דומה שנהגי הרכבים אף פעם לא יבינו את המשמעות של רכיבה בחורף, ריצה מהירה לרכב פתיחה של הדלת, הפעלת חימום, ווישרים, רדיו והפלגה בטוחה ויבשה לדרך, הגשם מנגן קלות על הגג, המגב מוסיף חריקה אינטימית, והחימום מרדים ומשרה אווירה של....

 

ואצלינו...ריצה בתוך הגשם, הסרת הכיסוי של סופי וקיפולו, הידיים נרטבות, פתיחת שני המנעולים, הכנסה לתא הכפפות, חבישת הקסדה, נסיון להכניס את היד (רטובה זוכרים) לכפפות, קיק...עוד אחד, מס' מכות גז קלות לחימום המנוע...עוד כמה...נסיעה מגומגמת, סגירה של הצ'וק...המנוע מתיצב, קר...רטוב...חלק...רטוב...

 

נהיגה זהירה בסיבובים, התחמקיות אלגנטיות מרכבים מלאי אדים שיושבים בתוכם נהגים עם חימום, רדיו ווישרים חורקים, שלא ממש מעניין אותם מה קורה בחוץ...כי הגשם מנגן על הגג והחימום אינעל דינו מרדים אותם...

 

הסתיו בירושלים יש לו איכויות אחרות, הוא צובע את ירושלים בצבעים אחרים, משחק בצללים, מבליט ומעלים אתרים ומקומות כרצנו.

 

השעות היפות ביותר הם שעות הבוקר המוקדמות או שעת השקיעה, אז הצבעים העזים מתערבבים זה בזה בתערובת של אדום כתום אפור זהב העננים נצבעים בצבעים פסיכודלים כאילו משהו השתולל קצת עם המברשת בהשפעת LSD לצלילי לוסי ברקיע היהלומים של ביטלס, בשעה כזו רכיבה בשנים ומוסיקה תואמת באמ-פי ואז באמת ניתן להתמכר בקלות...

 

סתיו...דלת הכניסה של החוף...איזה כייף - רן

פעם האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!


×
×
  • תוכן חדש...