Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 2491 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

  • תגובות 498
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

תמונות שפורסמו בשרשור

פורסם
שושני , למה לא תבוא פעם לאיזו רכיבה :wink: ...

 

 

דבר תכלס, לדעתי בכלל שכחת את הדרך וערקת למרובעי הגלגלים, מי שיש לו אופנוע

ולא מגיע לי-ם דרך נס הרים...נמושה! - רן

פעם האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

  • 3 שבועות מאוחר יותר ...
פורסם

הגיע אלי היום באימייל הייתי חייב לשתף אותכם, שתי אהבות בסרט אחד, ועוד כמה דברים מעניינים:

 

 

תהינו - רן

פעם האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

  • חודש מאוחר יותר...
פורסם

ברצלונה 2010 כנס הארלי העולמי, כל חברי הארלי דיווידסון מכל העולם בשדרה המרכזית

מול האנדרטה בכיכר אספנייה, ואותי מטריד רק המשקל של תרמיל הגב מאחורי.

 

כמה דקות קודם לכן נפלה החלטה חשובה ביחסי עם סופי. אבל בואו נעשה קצת סדר על מנת

שתצלחו להבין קצת מהזיותי (הטבעיות!) נישבע שלסנגריה ששתיתי אין קשר לכלום.

 

טסנו לברצלונה אישתי ואני, פסק זמן לנקות את הראש קצת, בבוקרו של יום יצאנו מהמלון

והתחלנו בשוטטות רגלית ברחובות ברצלונה, נהנים מהאווירה מזג האוויר והחנויות, כשלפתע

צדה את עיני חנות פיאג'ו, (למי שאינו בקי או בדיוק שכח, החברה שמייצרת את הווספות...)

 

כמובן שנכנסנו להגיד שלום, את עיני צד ארון הדגמים שהכיל את כל דגמי ווספה לדורותיהם.

ודגמי ווספה חדשים, וכל הציוד הנילווה להם.

 

"אולה" ניגש אילנו בעל הסוכנות, "פורפאוור, סווה אינגלז?" אני.

 

יס פליז, טוב עזבו נעבור לעברית, לבחור הנחמד יש משפחה בישראל בקיבוץ!

היה כבר כמה פעמים פה, ומתכון להגיע בקיץ, שוב. לא מוכר חלקי חילוף ישנים אבל...

 

מיד מעביר אותי לסוכן משנה הנימצא...שני רחובות מכיכר אספנייה, הוא המוזיאון הלאומי

והמזרקות, על הר היהודים, למי שמכיר, שלגמרי במקרה פנינו לשם...

 

מחליפים מספרי טלפון תוך הזמנה שלי אליו לצלצל כשהוא בי-ם, (קשרים בברצלונה עם הדילר

של פיאג'ו, מעולם לא פגעו באיש....) ואני בדרך, התאפקתי נישבע שהתאפקתי ולא הלכתי לחנות

באותו יום, אבל חשבתי על כך, כמה ימים מאוחר יותר, לקחנו טראם (כמו הכרמלית אבל ג-ד-ו-ל)

ונסענו שוב, הארי סקוטר שופ! את החנות מצאנו בקלות לפי כמיות הלמברטות (סליחה יוני) והווספות

שבמקום, הארי בחור חביב שדובר קטלונית בלבד, ומתעקש שלא להבין מילה במה שאני מכנה לאדינו/עברית/אנגלית

או כל שפה אחרת, ולכן עברנו לרישום אני מצביע לו על הדגם והחלק והוא מביא מהמחסן.

ספידומטר מקורי אין להשיג, רק דרך היבואן הרשמי צריך לחזור לפיאג'ו, על ההודי ביקש 90 אירו-נישאר אצלו

בולם אחורי איטלקי (ווספה מקורי) 60 אירו-נלקח, קיבלתי מתנה את הגומיה העגולה.

מה עוד צריך?...מחשבה מהירה בעצם כלום, יש הכל... (עוד נגיע לזה!)

 

לוקחים כרטיס ביקור מודעים לו שיהיו לו עוד קליינטים מישראל, וחושבים על יוני....(נחזור רגע ליום הראשון בברצלונה)

המדריך שלקח אותנו משדה התעופה מסביר "בברצלונה יש כייסים, כייסי כל העולם מגיעים להשתלמיות בברצלונה,

ולכן, אסור (אסור!) להסתובב עם כלום בכיסיים כל מה שלא שימושי נישאר בכספת במלון"

אז מה יש לי לעשות בברצלונה עם פלאפון? (סליחה יוני).

 

מכניסים את כל הטובין לתרמיל הגב (כבד החרא הזה) ויוצאים להמשיך לטייל, ולא סיימנו כאן,

כמה ימים אח"כ בחנות אחרת, קורצת לי מראה מוכרת מהחלון, כניסה פנימה מלמדת שיש מראה מקורית לווספה

כולל הזרוע באיכות מצויינת, והמחיר...14 אירו. נלקח והושם בתיק שעולה למטוס!

 

יום שני ואחרון, חוזרים לחנות בהם ראינו אישתי ואני שני קסדות 3/4 מצופות עור במחיר 63 אירו "רק להתרשם שוב"

בעוד אני מודד את הקסדה מצליחה המוכרת להסביר לנו שמדובר בעצם במבצע שנים במחיר אחד...

נילקחו אחת שחורה בשבילי ואחת בצבע וורוד עתיק (וורוד גברי!?) לאישתי, והושמו במזוודה הקשיחה עטופות בכל

הבגדים להגנה.

 

ומה עם כנס הארלי העולמי אתם שואלים, משם יצאתי עם ג'אקט עור עם דפס נשר וכיתוב "חי בשביל לרכב רוכב בשביל לחיות"

ובאנגלית זה נישמע וניראה הרבה יותר טוב!

 

הגענו לארץ הכל הגיע בשלום, בדיקה מעמיקה בספר היינס לווספה מבהירה מיידית שלבולם יש שתי קצוות,

בטח תגידו "נכון, רואים מיד גם בלי "היינס" גאון שלנו...." אהה, אבל חשבתם על זה שצריך שני גומיות

אחת לכל קצווה...?

 

אז בדיקה מעמיקה בארגז ההפתעות שלי, בו מחכים לי כל החלקים שהזמנתי בעבר מגרמניה, לצורך שיפוץ מקיף

מגלה לי גומייה חדשה מוכנה ומוזמנה להתחבר לבולם, (אמרתי לכם שלא חסר לי כלום,) טוב אולי רק בורג...

 

וההחלטה ביחסים ביני לבין סופי?

בנתיים ממשיכים עד שיהיה לי יותר כסף לפרויקט אחר, אבל אל תספרו לה היא לא ידעה אף פעם שהיא מועמדת להחלפה....רן

פעם האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

פורסם
ונסענו שוב, הארי סקוטר שופ! את החנות מצאנו בקלות לפי כמיות הלמברטות (סליחה יוני) והווספות

שבמקום, הארי בחור חביב שדובר קטלונית בלבד, ומתעקש שלא להבין מילה במה שאני מכנה לאדינו/עברית/אנגלית

או כל שפה אחרת, ולכן עברנו לרישום אני מצביע לו על הדגם והחלק והוא מביא מהמחסן.

...

לוקחים כרטיס ביקור מודעים לו שיהיו לו עוד קליינטים מישראל, וחושבים על יוני....(נחזור רגע ליום הראשון בברצלונה)

...

אז מה יש לי לעשות בברצלונה עם פלאפון? (סליחה יוני).

 

רן

 

 

לא נשכח וספק גדול מאוד אם נסלח....

חכה חכה כשאהיה באיטליה...

אתה כבר יכול לקרוא מה יהיה כתוב ברשמים שלי מהמסע: "ראיתי ספידומטר Shell לווספה של רן, בקושי עשרה יורו ומקבלים עוד כבל ספידומטר חינם, אבל אמרתי לעצמי: "לא מגיע לו, אחרי מה שהוא עשה לי בברצלונה, אפילו את הכתובת מייל / אתר של החנות הוא לא שלח לי במייל"

אין דבר... החיים הם גלגל (של למברטה כמובן)... פעם אתה למטה ופעם אתה באיטליה.

אלבום השיפוץ של הלמברטה שלי

יש עוד למברטה (עם סירה) העומדת מפורקת לחלוטין.

משפץ גם כרמל דוכס בפיברקלאב... =]

ואפילו יש גם טריומף הראלד המשתפצת לה אט אט...

  • 3 שבועות מאוחר יותר ...
פורסם
לא נשכח וספק גדול מאוד אם נסלח....

חכה חכה כשאהיה באיטליה...

אתה כבר יכול לקרוא מה יהיה כתוב ברשמים שלי מהמסע: "ראיתי ספידומטר Shell לווספה של רן, בקושי עשרה יורו ומקבלים עוד כבל ספידומטר חינם, אבל אמרתי לעצמי: "לא מגיע לו, אחרי מה שהוא עשה לי בברצלונה, אפילו את הכתובת מייל / אתר של החנות הוא לא שלח לי במייל"

אין דבר... החיים הם גלגל (של למברטה כמובן)... פעם אתה למטה ופעם אתה באיטליה.

 

 

ראיתי באיטליה ספידומטר Shell חדש לווספה של רן, אפילו צילמתי אותו... נכון, לא עשרה יורו כי אם שלושים ובלי ספידומטר חינם.

נכון, חלפה במוחי המחשבה "לא מגיע לו, אחרי מה שהוא עשה לי בברצלונה", אבל סימסתי את רן ושאלתי אותו אם הוא רוצה שאקנה לו.

מיותר לציין שכשקיבלתי ממנו סמס עם תשובה חיובית, כבר הייתי לא מעט קילומטרים משם.

הסתובבתי וחזרתי לחנות... אך האיטלקים אוהבים לישון צהריים, והחנות היתה סגורה... אז אין לרן ספידומטר.

אפילו תמונה של הספידומטר אין לרן כי ככל הנראה כייסו לי את המצלמה עם כל התמונות...

אלבום השיפוץ של הלמברטה שלי

יש עוד למברטה (עם סירה) העומדת מפורקת לחלוטין.

משפץ גם כרמל דוכס בפיברקלאב... =]

ואפילו יש גם טריומף הראלד המשתפצת לה אט אט...

פורסם

בגלל שאני כזה גאון ואוהב לרפרף על שירשורים

ראיתי ווסט וראיתי מפגש הארלי

וחשבתי שרן החליט להיות רצני:-D

 

רן כמעט קיבלת טלפון בהול! של מזל טוב.

:lol:

If you don't chew Big Red, then f-*bleep* you.

פורסם

הנסיכה עברה טסט! בבוקר כשהיה עדיין קריר,

מעלה ברוכה לה לירושלים שלא משנה עד כמה חם ביום, בלילה קר יותר!

נגשתי לנסיכה, בדברי חלקלקות הסרתי ממנה את כיסוי המנוע, פרקתי פלאג וניקיתי אותו.

גם את הקרבורטור לא הזנחתי נישלפו הדיזות נוקו ובושמו בספריי קרבורטורים.

פילטר האוויר נוקה וכן המנוע, הידוק ברגים אחרון, חוט הפלאג שעושה קצת בעיות

הודק הייטב לראש הפלאג, בעיטה קלה בקיק וסופי מפמפת באושר,

נסיעה למכון, פסק הגימגום, שני הצעות קניה לווספה בדרך, ואחת מהבוחן

שניזכר שבשנות השיבעים היתה לו אחת כזו בדיוק, וחבל שהוא מכר אותה....!

 

מה שלא עזר לו הרבה כשניסה להניע אותה (סופי לא מתמסרת בקלות לזרים)

באבירות ועם הרבה טקס בישבן הראתי לו איך עושים זאת נכון, בכל זאת ארבעים שנה

לך תיזכור...

 

בדיקת הבלם היא נסיעה ועצירה בחריקה, קלי קלות ואפשר גם להוסיף קצת דרמה.

כולם מסתכלים...זהו קיבלנו את החותמת ואנו כשרים לנסיעה לעוד שנה....

 

אח"כ העמסתי את שתחייה על הווספה ונסענו לדואר לשלוח חבילה לצנחן שלנו

ועוד מעט ניצא שוב לכיוון המפגש בטוביה להגיד שלום לחברה!

שבת שלום-רן

פעם האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

  • חודש מאוחר יותר...
פורסם

שלושים ומשהו שנה אני רוכב על דו"ג, וכיוון שחוק ההתישנות פועל לטובתי הפעם,

אז אפשר להגיד שמגיל 14 אני מסתובב על הכבישים, עם בן לוויה כזה או אחר

רובם גורטאות ממורטות שהצלתי במצבי צבירה שונים, וחלקם המילה הכמעט אחרונה

בשפה היפנית חדים ומושחזים, כמו לוחמי נינג'ה מאומנים.

 

תמיד רכבתי מתוך כבוד והקשבה לכלי, עם המון רספקט ופחד יצוק מהתנועה, התשתית ומהכלי עצמו.

ולמדתי שמי שבוחר להתעלם מהשילוש הקדוש הזה מוצא עצמו מהר מאד במקומות לא צפויים

והרבה פעמים כואבים במיוחד...

 

משנה לשנה קרבות ההישרדות בכבישים הפכו קשיים ומרים, ופחות זמן רכיבה הוקדש

להנאה ויותר זמן מוקדש לרכיבה דרוכה ומתוחה.

 

כבר למדתי להיזהר מרכבים מסוימים בשעה שסופי ואני בתנועה,

במיוחד מכאלה בהם החלונות הושחרו או האגזוז גדל למימדי RPG בידי ילד בן 16 ממערג' עיון,

מרכבים שמשתפים אותך במייטב המוסיקה המזרחית דרך החלון הפתוח,

מרכבים עם ספויילרים שנגנבו מרפא"ל, גלגלים מוגזמים, ומיגזרים מסויימים.

 

כמעט שכחתי, אוטובוסים, מוניות, משאיות, שליחים, ג'יפים, נהגים חדשים,

אזרחים וותיקים, רכבי עירייה (יעני אוטו זבל) רכבי לימוד נהיגה.

רכבים עם שלט "נהג שודים/תינוק באוטו (אותו הדבר רק שבראשון התינוק גם נוהג).

 

בקיצור כולם חשודים עד שהוכח אחרת!

 

היום, רכיבה מתונה בשעות הבוקר, מנסה לתפוס עוד כמה דקות של אויר בוקר קריר לפני מכת החום,

רכב שמנסה לגנוב עוד כמה מטר בפקק לרמזור על חשבון הנת"צ מבחין לפתע בניידת משטרה

וחותך מטר לפני הגלגל של סופי וסוגר לה כל צ'אנס הזוי לחלל פנוי להידחק או לעצור,

הגלגל האחורי צועק חמס ומעיר מנימנום הבוקר את כל הסביבה הקרובה והרחוקה, והמטומטם

במקום לעצור או לברוח קצת הצידה מתעקש להמשיך בשלו, למזלי הנהג הנבון ברכב לפניו מבחין במצוקה

ופותח לי מקום להתחמק, שלושים שנות נסיון, המון מזל ונהג פיקח אחד מצילים אותנו מתאונה.

 

האינסטינקט הראשון שעובר אצלי בגוף זה לחפש את הקרש הכי עבה בסביבה,

ולגשת לנהג וליישר איתו את ההדורים, אבל מתוך היכרות (אינטימית) עם האופי המסריח שלי

אני מעדיף לשלוח לו מבט זועם לקרוא לילד שבי חזרה פנימה ולהעלם מהמקום,

לפני שאני הופך לו את האוטו בחינם לקבריולט כשהוא בפנים....

 

רכבתי משם, ושום דבר כבר לא היה אותו דבר, פחות ופחות אני נהנה מהרכיבות, ויותר ויותר חושש

הסטטיסטיקה כבר מזמן לרעתי, צדקה אני נותן באופן קבוע, אולי זה יעזור.

 

את סוף המסלול כבר עברתי בגעגוע לכבישים של פעם, לנהגים של אז ולתנועה הזורמת, עד שהכביש

המחורץ ושפכי פסולת הבנייה של הרכבת הקלה העירו אותי שוב...

 

סעו בזהירות - רן

פעם האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

פורסם
.....

 

האינסטינקט הראשון שעובר אצלי בגוף זה לחפש את הקרש הכי עבה בסביבה,

ולגשת לנהג וליישר איתו את ההדורים, אבל מתוך היכרות (אינטימית) עם האופי המסריח שלי

אני מעדיף לשלוח לו מבט זועם לקרוא לילד שבי חזרה פנימה ולהעלם מהמקום,

לפני שאני הופך לו את האוטו בחינם לקבריולט כשהוא בפנים....

 

רכבתי משם, ושום דבר כבר לא היה אותו דבר, פחות ופחות אני נהנה מהרכיבות, ויותר ויותר חושש

הסטטיסטיקה כבר מזמן לרעתי, צדקה אני נותן באופן קבוע, אולי זה יעזור.

 

......

 

סעו בזהירות - רן

 

מכיר את ההרגשה , נהגים שבטוחים שאין לך זכות קיום על הכביש, ובא לך לפוצץ לו את השמשה הקדמית עם הקסדה (אבל חבל על הקסדה... )

 

פעם שעצרתי והתעמתתי עם אחד כזה הוא אמר "אתה אופנוע , אין לך זכות קדימה " :evil::evil::evil:

 

חיים ארוכים לסופי ולך....

 

ירון

גם אני מבקר במפגש השפלה... :beerchug:

פורסם
שלושים ומשהו שנה אני רוכב על דו"ג, וכיוון שחוק ההתישנות פועל לטובתי הפעם,

אז אפשר להגיד שמגיל 14 אני מסתובב על הכבישים, עם בן לוויה כזה או אחר

רובם גורטאות ממורטות שהצלתי במצבי צבירה שונים, וחלקם המילה הכמעט אחרונה

בשפה היפנית חדים ומושחזים, כמו לוחמי נינג'ה מאומנים.

 

תמיד רכבתי מתוך כבוד והקשבה לכלי, עם המון רספקט ופחד יצוק מהתנועה, התשתית ומהכלי עצמו.

ולמדתי שמי שבוחר להתעלם מהשילוש הקדוש הזה מוצא עצמו מהר מאד במקומות לא צפויים

והרבה פעמים כואבים במיוחד...

 

משנה לשנה קרבות ההישרדות בכבישים הפכו קשיים ומרים, ופחות זמן רכיבה הוקדש

להנאה ויותר זמן מוקדש לרכיבה דרוכה ומתוחה.

 

כבר למדתי להיזהר מרכבים מסוימים בשעה שסופי ואני בתנועה,

במיוחד מכאלה בהם החלונות הושחרו או האגזוז גדל למימדי RPG בידי ילד בן 16 ממערג' עיון,

מרכבים שמשתפים אותך במייטב המוסיקה המזרחית דרך החלון הפתוח,

מרכבים עם ספויילרים שנגנבו מרפא"ל, גלגלים מוגזמים, ומיגזרים מסויימים.

 

כמעט שכחתי, אוטובוסים, מוניות, משאיות, שליחים, ג'יפים, נהגים חדשים,

אזרחים וותיקים, רכבי עירייה (יעני אוטו זבל) רכבי לימוד נהיגה.

רכבים עם שלט "נהג שודים/תינוק באוטו (אותו הדבר רק שבראשון התינוק גם נוהג).

 

בקיצור כולם חשודים עד שהוכח אחרת!

 

היום, רכיבה מתונה בשעות הבוקר, מנסה לתפוס עוד כמה דקות של אויר בוקר קריר לפני מכת החום,

רכב שמנסה לגנוב עוד כמה מטר בפקק לרמזור על חשבון הנת"צ מבחין לפתע בניידת משטרה

וחותך מטר לפני הגלגל של סופי וסוגר לה כל צ'אנס הזוי לחלל פנוי להידחק או לעצור,

הגלגל האחורי צועק חמס ומעיר מנימנום הבוקר את כל הסביבה הקרובה והרחוקה, והמטומטם

במקום לעצור או לברוח קצת הצידה מתעקש להמשיך בשלו, למזלי הנהג הנבון ברכב לפניו מבחין במצוקה

ופותח לי מקום להתחמק, שלושים שנות נסיון, המון מזל ונהג פיקח אחד מצילים אותנו מתאונה.

 

האינסטינקט הראשון שעובר אצלי בגוף זה לחפש את הקרש הכי עבה בסביבה,

ולגשת לנהג וליישר איתו את ההדורים, אבל מתוך היכרות (אינטימית) עם האופי המסריח שלי

אני מעדיף לשלוח לו מבט זועם לקרוא לילד שבי חזרה פנימה ולהעלם מהמקום,

לפני שאני הופך לו את האוטו בחינם לקבריולט כשהוא בפנים....

 

רכבתי משם, ושום דבר כבר לא היה אותו דבר, פחות ופחות אני נהנה מהרכיבות, ויותר ויותר חושש

הסטטיסטיקה כבר מזמן לרעתי, צדקה אני נותן באופן קבוע, אולי זה יעזור.

 

את סוף המסלול כבר עברתי בגעגוע לכבישים של פעם, לנהגים של אז ולתנועה הזורמת, עד שהכביש

המחורץ ושפכי פסולת הבנייה של הרכבת הקלה העירו אותי שוב...

 

סעו בזהירות - רן

 

 

לא קראת הייטב, מחר מבחן על כל השירשור! -רן

פעם האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!


×
×
  • תוכן חדש...