Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 2491 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

  • 4 שבועות מאוחר יותר ...
  • תגובות 498
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

תמונות שפורסמו בשרשור

פורסם

כבר שבועים שהיא יודעת ומרגישה שהפור נפל, היא משתדלת בחיי שכן.

מניעה מיד, נוסעת כמו שד, ומשתדלת לרצות "רק תיראה כמה אני טובה..."

 

בבוקר נסענו לבדיקות, ממני לקחו קצת דם, וסופי השתדלה שלא להקיז נוזלים

על המדרכה. משם נסענו לעבודה. הפקקים עם תחילת שנת הלימודים ובין החגים

הופכים כל רכיבה לסיוט טהור.

 

סופי צוללת לה במהירות בין המכונית, מנווטת בזריזות, יודעת היכן מרוחה החמאה

נסיון החיים שלה לימד אותה לנצל הייטב את כל היתרונות הזעירים שלה ולחפות ובגדול

על החיסרון היחסי בכוח המנוע, תמיד אנחנו ראשונים בפקק.

 

"חושב שככה יהיה לך גם עם הגרמני השמן שקנית?" שואלת סופי במבט נעלב.

ברור שלא, אבל תביני, זה ממש לא את, זה אני, התבגרתי הצרכים שלי השתנו, אני

מרגיש כבול למקום אחד..."

 

"אתה בכלל עדיין אוהב אותי?"

 

"בטח איזה שאלה, אבל תביני זה בכלל לא קשור"

 

"אני לא מבינה ולא רוצה להבין, אני איתך גמרתי...."

 

"סופי"

 

שקט, המנוע עובד סופי נוסעת אבל זה לא זה, משהוא נישבר אצלינו בפנים.

אני מנסה לפנק קצת, לפצות, כלום, סופי כבר לא מדברת איתי.

 

בלילה ממש לפני שכיסיתי אותה אני נישבע שהבחנתי בטיפה גדולה על יד הפנס,

החברים אומרים שזה טל, או בגלל הלחות, אבל רק אני באמת יודע...

פעם האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

פורסם

היום קיבלתי לסופי פלטינה וקבל מקוריים לווספה....

אם אני ארכיב אותם זה יחשב לפיצוי הוגן?-רן

 

*תודה לראובן שטרח קנה ואסף לביתו את הפלטינות עבורי!

פעם האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

פורסם

רן קראתי פעמיים, נשבר הלב תשאיר את המסכנה בבית.

"הסטטיסטיקה הרשמית חושפת כי נהגי מכוניות ותנאי כביש בעייתיים, הם הגורמים לחלק משמעותי מתאונות הדרכים הקטלניות ב-2010 בהן היו מעורבים רוכבי דו-גלגלי". ynet

  • חודש מאוחר יותר...
  • 6 חודשים מאוחר יותר...
פורסם

היום ניגשתי לנסיכה, היא התבוננה בי במבט מושפל מאשים ולא אמרה מילה.

הוספתי דלק ותערובת למיכל, ליטפתי את גופה העגלגל, נחמתי אותה.

משיכה בצ'וק ליטף קליל של המעצרת ובעטתי בקיק, תוק תוק תוק תוק תוק....

 

אחרי כמעט שנה ללא תזוזה הניעה הנסיכה האהובה שלי במכה ראשונה

עשן כחלחל נפלט מאגזוזה והיא מתבוננת בי בשאלה, קלאץ ראשון גז לכיוון

תחנת הדלק, סופי האהובה שיכורה על גלגלים מתנדנדת לכאן ולכאן, האוויר שברח

מחוסר מעש מגלגליה גורם לה לחוסר יציבות אך מעבר לכך היא מתנהגת כאלופה!

 

ניפחתי אוויר וחזרנו הבייתה כמה קשה לי להתרגל שוב לתנוחה הישיבה לאחר

שנה על המפלץ הכבד, סופי קלילה נהדרת אחוזת תזזית, כמעט ונשבעתי לה אמונים.

רק זכר מנהל הבנק גרם לי לשתוק ולהרגיש אשם...סופי המסכנה, אין עוד ווספה כמוך!

 

:-(:-(:-(:-(:-(:-(:-(:-(:-(:-(:-(:-(:-(:-(:-(:-(:-(:-(:-(:-(:-(:-(:-(:-(:-(:-(:-(:-(:-(

 

רן

פעם האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

  • 4 שבועות מאוחר יותר ...
פורסם

סופי איננה, במקום בו הכל התחיל בדואר, הועברה רשמית סופי לידים זרות.

הנסיעה האחרונה היתה עצובה, סופי נמרצת כתמיד נהנת מהרכיבה טסה שטה

לה, המנוע מפקפק בצורה סדירה מהדהימה, הנסיעה חלקה, וההבדל בין המפלץ

לנסיכה מתחדד יותר מתמיד, כמה מהר שוכחים, שוכחים תנוחת רכיבה כעת גם בולט

חוסר היציבות ומחסור הכוח מול המפלץ הכבד, שוב אנו צולחים פקקים צרים עם אפס מקדמי

זהירות, עוד רגע וזהו, נהנה מכל רגע אחרון מבקש לזכור רק את הטוב וזהו, סופי עברה

למשכנה החדש.

 

הכסף בוער לי בכיס, מיהרתי לבנק להפקיד אותו, עצם נוכחותו אצלי לא נעימה לי, ההרגשה

מחורבנת, סופי היא יותר מכסף...לא יעזור.

 

הרכיבו אותי הביתה על גבי פלסטיק 125 סמ"ק, כבר שנים לא ניגנתי כינור שני ברכיבה,

הפלסטיק המזרחי הזה לא יבין בחיים מהותה של נשמה איטלקית, אין ולא יהיה לו פרומיל

מהאופי הקסם והנוכחות של הנסיכה שלי. הוא גם לא ישרוד כמוה!

 

בבית החנייה של סופי מיותמת, כמו שן חסרה בפה מחייך, נישארנו רק אני המפלץ.

להתראות סופי שלי, היית לי ידידת אמת, ניפגש בחלומות - רן

פעם האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

פורסם

מרגש רן

בטוח שנמצא לסופי בית טוב

תהנה מרכיבה על המפלץ הוא כלי שמור ויפה

סופי תשאר כך אני מניח בליבך לנצח :)

עופר בן צבי

פורסם

מקסים , מהמם, כתוב כרגיל בשנינות וביחודיות

 

כעת יש לאסוף את כל הסיפורים המקסימים הללו וברוח החודש הנוכחי להוציא בספר (אפילו דיגיטלי רחמנא ליצלן http://www.lulu.com/)

 

דרך אגב גם הספר על "מרלי - הלברדור" התחיל בטורים בעיתון שהתגבשו לאחר מעשה לספר מקסים...

 

בהצלחה עם .....

 

ירון

גם אני מבקר במפגש השפלה... :beerchug:

פורסם

רן ידידי הוירטואלי ואחי לתחביב,

 

שלא תדע עוד צער. הימים הראשונים הם תמיד הקשים ביותר. לעבור ליד החניה הריקה, להתגעגע לרעש ולריחות הייחודיים של הכלי שהלך, לדפדף באלבום התמונות הוירטואלי ולראות את הנסיכה בפוזות שונות, וגם לעיתים בלילה כאשר אתה לבד עם עצמך אזי המחשבות רצות והזכרונות לא פשוטים, בבחינת "אני סובל והעולם שותק?" אנחנו אומנם מדברים על כלי רכב אבל רק אנחנו המכורים לתחביב שמכירים כל בורג וכל טיפטוף שמן, כל מעיכה וכל גימגום של הכלי המיוחד שלנו, יכולים להבין את שעובר עליך.

 

אני מדבר מניסיון כואב. לפני מעט פחות משנה נפרדתי מהסוזוקי שלי לאחר 14 שנים של חיים בצוותא. לא האמנתי שאמכור אותו אי פעם, אך לחיים יש מן ריטואל מוזר שסוחף אותנו למקומות לא צפויים. אני חייב לומר שהכאב הנפשי היה קשה אך הוא הוקל מעט לנוכח ההקלה הכלכלית שהמכירה הביאה עימה. נחמה מועטה ובכל זאת....הזמן חולף והכאב הופך עמום בכל יום שעובר, הכאב מתחלף לחיוך נוסטלגי, וקשרים חדשים נרקמים עם כלים אחרים וחחויות טריות מצטרפות לישנות.

 

אני מאחל לך הרבה אושר וחחויות מסעירות עם המפלץ ואולי ביום מן הימים כאשר ירווח לך, אולי תוכל למצוא את סופי מחדש או אולי את אחותה.

 

שלומי

פורסם

הצד שלה :

 

מה זה ? מי זה ? למה הוא מדבר עלי עם מישהו אחר ?למה הוא מצביע ומראה חלקים צנועים שלי לאדם זר?

רגע אולי אני אשחזר אחורה קצת בזמן ואבין את הסיפור הזה עם האיש החדש תעודות הזהות שלי ושלו שמחליפים ידיים..

כבר הרבה זמן שלא רכב עלי. כבר הרבה זמן שבעצם אני עושה כלום חוץ מלהיות קשורה לעץ.. אבל לא יכול להיות שקורה משהו הרי בשבועיים האחרונים נסעתי והתאמצתי כמו שהרבה זמן לא. הוכחתי לו שכוחי במותני עדיין .אולי הוא לא אוהב אותי באמת? אולי הוא רגיל אלי? אולי זה קשור למכתבים האלו שמגיעים מהבנק??

בכל מקרה נזכרתי היום בחלק מהדברים שעשינו יחד. איך התחמקנו מנהג מונית עם סקודה שניסה לקצר לשנינו את החיים ואיך כמעט נגענו בשעה 7 בבוקר ביום חול(אסור לי לסוע אחרי 7 בבוקר ככה הוא אומר) ואיך חלקנו כבוד אחרון לראש העיר שלי טדי קולק ז"ל .

אולי עשיתי לו יותר מידי צרות עם החשמל ווהכיוני הצתה התנעות קשות? לא יכול להיות הוא חייב לאהוב אותי!

 

טוב הם הלכו אמרו חוזרים עוד כמה דקות כי הם צריכים ללכת לדואל... דואר .משהו כזה לעשות העברת יעלות... העברת בעלות משהו כזה..

 

 

הייייי מישהו אחר נוסע עלי !! מה זה !! מי הרשה?? שאלו אותי???

 

רגע אחד..

הוא קל יותר.. נראה כי יש לו יותר מרץ.. אולי הוא ישקיע בי יותר?

טוב נו שידע .אהבות באות והולכות ואולי עכשיו תורי לאהוב מישהו אחר. שיחליף לי שם שישמור אותו לא משנה לי אני אנסה להיות נאמנה רק שיהיה טוב אלי יתן טוב יקבל כפליים .

איזה כיף הוא הרבה יותר קלללללללללללללל

לו הכלבים יכלו לדבר סיפוריהם הלא מתוחכמים היו מעצבים מחדש את טרגדית המין האנושי

פורסם

ריק, ריק בלב, ריק בנשמה וריק המקום של סופי.

 

כמה נכון היה להעביר אותה הלאה, ואני מגרד כל הזמן בסיבות האלה

על מנת להירגע, אבל זה לא עוזר.

 

אני משכנע את עצמי שבקרוב אמצא משהו נוסף, וזה עדיין לא זה.

חברים טובים הציעו לי תחליפים, אבל תחליף הוא רק תחליף.

 

אומרים שאהבה ישנה תוחלף רק באהבה חדשה...אז אומרים.

 

החוסר שקט הזה, כבר מוכר לי, הרעב המתחדש, החיפושים.

מצד אחד, זה מרגיע קצת, מהצד השני מאד מדאיג...

 

אולי נפתח שירשור נוסף?

 

בנתיים זהו זמן האבל בממלכה, עדיין מבכים את האובדן הכפול.

אבל באיזה מקום כבר ממתין לו יורש העצר החדש למלוכה, ומנקה

את קורי העכביש...רן

פעם האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

  • שנה מאוחר יותר...

×
×
  • תוכן חדש...