למה אני אוהב להשתמש בתח״צ - או איך לבנות מסוף תחבורה ציבורית נכון

[garicho]

אני פרסמתי את הפוסט בפורום הכללי, אבל לשיקול המנהלים אם הם מעדיפים להעביר אותו לאוף טופיק. 

 

כמו שחלקכם יודעים, אני חי בפולין בשנים האחרונות. בשנים הראשונית אחרי שעברנו לפה לא היה לנו רכב כלל. לפני כמה שנים עברנו דירה למקום מרוחק יותר ממרכז העיר ועם ילדים וחופשות החלטנו לקנות רכב. עדיין, השימוש ברכב הוא בד״כ לנסיעות ארוכות יותר וסופי שבוע (או לביקור באיקאה), בשאר הזמן אנחנו משתמשים בתחבורה הציבורית.

 

הדירה שלנו נמצאת במרחק של שבע דקות הליכה ממסוף התחבורה הציבורית שעליו אני רוצה לדבר. היעילות של השימוש בו, המהירות בה ניתן לנוע ממקום למקום בעיר ללא מחשבה יתרה עקב התדירויות וקלות ההחלפה בין הקווים הן הסיבות העיקריות לשימוש המאסיבי שלנו. במילה אחת - נוח.

 

מעט היסטוריה - אחרי מלחמת העולם השניה פולין הייתה מדינה סוציאליסטית תחת השפעה סובייטית עד שנת 1989 והבחירות החופשיות הראשונות במדינה. עם כל הרע שזה הביא איתו היו גם אספקטים חיוביים, במיוחד בכל מה שנוגע לתכנון ערים ושילוב תחבורה ציבורית.

 

בעולם הסוציאליסטי תחבורה ציבורית הייתה פעמים רבות דגל להתגאות בו - ויעידו על כך המטרו במוסקבה ובסט פטרבורג - לכן הייתה השקעה לא מעטה בשיפור המצב הקיים והרחבה של השירות לכל שכונות העיר. גם האתוס הסוציאליסטי שהדגיש את החברה על פני האינדיבידואל תרם לכך. לבסוף, להבדיל מארה״ב ומדינות מסוימות באירופה המערבית - פשוט לא היה כסף לתכנן מחדש את הערים בשביל המכונית, ושכונות חדשות שנבנו תוכננו בבסיסן להתבסס על תחבורה ציבורית ולא על הרכב הפרטי שנחשב למשני.

 

לכן הבסיס היה קיים. וזה היה בסיס טוב. אחרי כמה שנים קשות בתחילת שנות ה-90 והמעבר לכלכלת שוק, פולין התייצבה והתחילה להתרומם בקצב מרשים. ההצטרפות לאיחוד האירופי ב-2004 תרמה עוד יותר. בדומה לישראל, משבר 2008 פגע הרבה פחות במדינה והמדינה נהנית משגשוג. אפילו המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, על גבול פולין, פגעה רק במידה מועטה. 

 

מי שרוצה לקרוא על כך עוד מוזמן לראות כאן כמה נתונים מעניינם:

 

https://ec.europa.eu/economy_finance/graphs/2014-10-06_poland_success_story_en.htm

 

אך המטרה של הפוסט הזה היא לא לדון בהצלחה הכלכלית של פולין, אלא במסוף תחבורה אחד ספציפי, אז אנסה לחזור לנושא.

 

המזל של המדינה היה שכשכבר היה למדינה כסף להשקיע בתשתיות, המחשבה התכנונית התרחקה מפלא הרכב הפרטי - מחשבה ששלטה בשנות ה-50 וה-60 - לעירוב שימושים וחשיבות התחבורה הציבורית. עדיין בנו פה כבשים מהירים (לא היה פה כביש מהיר אחד לפני 40 שנה, רק שאריות אוטובאן שנבנו על ידי הגרמנים לפני מלחמת העולם השנייה ושפולין קיבלה בחלוקה אחרי המלחמה). בשנת 2000 היה רק 500 ק״מ של כבישים מהירים במדינה (מדינה שהיא פי 15 גדולה יותר בשטחה מישראל) ואילו עתה המספר עומד על 5000 ק״מ - גידול של פי 10 על פני 25 שנה. אבל גם התחבורה הציבורית קיבלה התייחסות נרחבת.

 

המסוף שאני הולך לדבר עליו נבנה ונפתח ב-2013, יחד עם הארכת קו הטראם לשכונה. מדובר במסוף בצורת לולאה סופית לטראם, ויש בו תחנת הורדה ועליה מהטראם, רציף הורדה מאוטובוסים ורציפי עליה לאוטובוסים. המסוף נמצא צמוד לאחד הדרכים שמובילות למרכז העיר, ויש בו גם תחנת P+R לכ-200 מכוניות. צמוד למסוף יש פארק תעשיות הייטק ומשרדים מצד אחד, ושכונת מגורים מצד שני. המיקום מעולה. מצרף 2 תמונות אוויר של המסוף להתרשמות כללית.

 

 

כהולך רגל מגיעים אל המסוף מכמה צדדים שונים, אך רוב האנשים מגיעים מהצומת. מכיוון שזה האזור ממנו מגיעים רוב האנשים, כאן גם נמצאת תחנת העליה על הטראמים למרכז העיר. המטרה היא מרחק מינימאלי מהצומת עד העליה לטראם. היופי הוא שתחנת ההורדה מהאוטובוסים נבנתה צמוד לתחנת העליה לטראם (תמונה). כל מה שנוסע צריך לעשות זה לרדת מהאוטובוס, ללכת 2 מטר ולעלות על הטראם. מעבר יותר חלק מזה לא ראיתי בהרבה מקומות.

 

 

תחנת הירידה מהטראם נמצאת בצד השני של המסוף (תמונה), וצמוד אליה נמצאים רציפי העליה לאוטובוסים השונים. האוטובוסים משמשים שירות חשוב את כל הישובים והשכונות המרוחקות בטבעת של כ-10-15 ק״מ מהתחנה.

 

 

יש בתחנה גם מבנה קטן עם חדר המתנה ושירות לנוסעים, משרדים, שירותים וכמובן מתקן לאופניים ומתקן לתיקון עצמי של אופניים (תמונה). המתקן מעולה וכולל כל מה שצריך כדי לטפל בזוג אופניים. כמובן שיש גם שבילי אופניים נפרדים בכל מרחב התחנה, ושביל שמוביל למרכז העיר מצד אחד ולשכונות מסביב מצד שני.

 

 

המטרה של המעבר החלק משרתת הן את הנוסעים והן את חברת התחבורה הציבורית. מבחינת הנוסעים הנסיעה בטראם חלקה יותר, מהירה יותר, מופרדת מהתנועה הכללית. מבחינת החברה העובדה שלא צריך לשלוח אוטובוסים רבים לתוך העיר מאפשרת סבבים מהירים יותר למכונות, פחות נהגים ושירות מדויק יותר.

 

לא מדובר במסוף גדול, אך כמות הנוסעים לא קטנה. המסוף משרת 4 קווי טראם, בתדירות משולבת של כ-2/3 דקות בימי השבוע. וכ-20 קווי אוטובוס שמסיימים את נסיעתם במסוף.

 

השימוש כל כך חלק, כל כך נח, שאפילו לא עולה השאלה אם לקחת רכב או טראם כשנוסעים לעיר. אבל בבסיס, כל התכנון נעשה מנקודת המבט של הולך הרגל/נוסע התחבורה ציבורית. וזה החלק החשוב ביותר. הלואי והעקרון יאומץ בצורה מלאה גם כשמתכננים בישראל.

[hans]

תחלק את הגודל בפי 10, וזה מה שיש לי ליד הבית בירושלים, בקצה השכונה: לולאת אוטובוסים מסביב לתחנת רכבת קלה + חניון עצום + שביל אופניים.

 

הביצוע לא מושלם מכיוון שזאת תוספת לאזור בנוי, ולא תוצאה של תכנון מקדים לפני הקמת השכונות - האוטובוסים מבזבזים לא מעט זמן ברמזורים מסביב. אבל עדיין - שמים וארץ בהשוואה למה שהיה בעבר.

 

בכלל, זה הקושי העיקרי בישראל - הערים כבר קיימות, וכל נושא התחב"צ הוא ניסיון נואש לעקם ולשפצר תשתיות קיימות. מסובך ואיטי ויקר בלי קשר לשאר הקשיים של ביצוע פרויקטים...

[sperial]

איזה טופוגרפיה נפלאה. שטח עצום ומישורי. הלוואי שהיה בחיפה.

סה״כ יש בעיר שני מסופי תחבורה ציבורית מרוכזים של רכבת כבדה, BRT, אוטובוסים ובאחד גם רכבל. ריכוז טוב מאוד, אם כי בגלל אילוצי קו הרכבת הותיק מאוד התחנה שלו מרוחקת כ-100 מח מהאוטובוסים.

הבעיה היא הטופוגרפיה הבעייתית מאוד של גבעה תלולה (הפרש הגובה בין קצות העיר כ-500 מ׳) והרחובות הישנים הצרים והמפותלים.

אישית אני מתנייד בתחב״צ יום אחד בשבוע, שוקל להרחיב זאת לשלושה ימים, אבל טרם הבשלתי.

[Buki]

@garicho

תודה רבע על הפוסט, כשהייתי בקרקוב שנה שעברה נסעתי במיוחד לראות שני מספיק כאלה, מהמר שאני התייר היחידי שעשה את זה...

 

 

יש אפילו תמונות בשירשור הרכבות.

 

 

[David32]

חסר לי קצת שילוט מי מה ואיפה.

במיוחד בחלק של האוטובוסים.

 

מפריע לי בעיקר כי לפני כמעט שנתיים מישהו חכם הוריד את השילוט בתחנה המרכזית שאני לוקח לעבודה ומאז כול יום בבלאגן להבין איזה אוטובוס נמצא איפה:

 

😅

[garicho]

לפני 8 דקות, David32 כתב:

חסר לי קצת שילוט מי מה ואיפה.

במיוחד בחלק של האוטובוסים.

 

מפריע לי בעיקר כי לפני כמעט שנתיים מישהו חכם הוריד את השילוט בתחנה המרכזית שאני לוקח לעבודה ומאז כול יום בבלאגן להבין איזה אוטובוס נמצא איפה:

 

😅

 

מה בידיוק חסר? מספר האוטובוסים בכל תחנה מופיע מתחת לגג של כל תחנה. לא ניתן להתבלבל.

לפני 6 שעות, hans כתב:

הביצוע לא מושלם מכיוון שזאת תוספת לאזור בנוי, ולא תוצאה של תכנון מקדים לפני הקמת השכונות - האוטובוסים מבזבזים לא מעט זמן ברמזורים מסביב. אבל עדיין - שמים וארץ בהשוואה למה שהיה בעבר.

 

זה נטו תוצאה של תכנון לא יצירתי. אשמח אם בהזדמנות תעלה תמונה של המקום ומסלול האוטובוסים. מעניין.

[David32]

לפני 10 דקות, garicho כתב:

מה בידיוק חסר? מספר האוטובוסים בכל תחנה מופיע מתחת לגג של כל תחנה. לא ניתן להתבלבל.

טעות שלי הייתי צריך לעשות יותר זום 😅

[sperial]

אגב, מה עלויות הנסיעה אצלכם?

מבחינתי אחת הסיבות לעבור לתחב"צ בארץ היא עלויות - חופשי יומי ברדיוס של 15 ק"מ (ומדובר ברדיוס גיאוגרפי, מחוגה סביב תחנת המוצא, בלי קשר למסלול הקו) הוא בערך 1.5 ליטר בנזין. ואם התוכניות של מירי רגב יתממשו בעוד חצי שנה אהיה פטור מכל תשלום. 

מבחינת שילוט - היום עשוי בארץ מצויין, כולל שילוט בתוך האוטובוסים בסגנון של רכבת תחתית ובשלוש שפות.

[Buki]

לפני 19 דקות, sperial כתב:

אגב, מה עלויות הנסיעה אצלכם?

 

כתבתי בסקירה שלי בשירשור הרכבות, זה נכון לשנה שעברה:

 

מחיר כרטיס נסיעה ל 20 דקות 3.5 ש"ח, ל 60 דקות 5.2 ש"ח, ל 90 דקות 7 ש"ח. אחרי סיום תוקף הכרטים יש  עוד 6 דקות ללא סנקציות, במקרה ועולה כרטיסן לביקורת. 

כרטיס ל 48 שעות ללא הגבלה - 42 ש"ח.

בזמן שהכרטס תקף אפשר לעבור לקו אחר (כולל אוטובוס)

 

[garicho]

זה עדיין ככה לנסיעות מזדמנות. פנסיונרים (מעל 60) וילדים משלמים חצי מהמחיר הזה. חופשי חודשי לתושבי העיר עולה 140 ש״ח בערך.

[Buki]

אגב, זה טרמינל Czerwone Maki?

[garicho]

לפני כשעה, Buki כתב:

אגב, זה טרמינל Czerwone Maki?

כן. 

 

או בתרגום לעברית פרגים אדומים.

[pasat04]

לפני 20 שעות, hans כתב:

מה שיש לי ליד הבית בירושלים, בקצה השכונה

בגבעה הצרפתית?

בנו שם חניון מדהים.

עריכה אחרונה ב-12 במאי על ידי pasat04

[Buki]

לפני שעתיים, garicho כתב:

כן. 

 

או בתרגום לעברית פרגים אדומים.

אני לא צריך תרגום...

נסעתי גם ל Nowy Biezanow לראות טרמינל דומה, קצת יותר קטן. 

 

 

באמת התחבורה הציבורית שבעיקר מבוססת על טראם בעיר הזאת עובדת טוב. גם לא עמוס שם יותר על המידה.