מאמר: Xpeng P7 Performace - מעולם לא היה כל-כך קל לאבד את רישיון הנהיגה

[discoTD5]

 

להלן תקציר המבחן ל Xpeng P7 כפי שפורסם באתר car-pad. לקריאת המבחן המלא לחצו כאן.

 

ספויילר למי שלא רוצה לקרוא עד הסוף – מדובר במכונית משובחת, ספורט סדאן בכל רמ"ח אבריה ושס"ה אלקטרוניה, שווה לדעתי כל שקל.

 

הכוונה היתה לבחון את ה Xpeng P7 עם ההנעה האחורית, זו שעולה 200.0 אש"ח, כדי לקבל תובנות של איך רואים ב Xpeng את היישום של רכב ספורט סדאן במחיר שהוא היום רגיל לחלוטין. לחברים בפריזבי היו תכניות אחרות, וכך יצאתי עם ה Performance.

 

 

ה P7 הוא ספורט סדאן גדולה המעוצבת לפרטים הקטנים ביותר. מעצבי ה P7 עשו עבודה נפלאה, עם משחק בפס לד ארוך המתוח מקצה לקצה, וחזית חלקה ומחודדת. אם זה נראה גנרי משהו, תסתכלו על אחיו הגדול ה G9 ה SUV כדי לראות איך אותה חזית משוכפלת לרכב שונה לחלוטין.

 

 

גם מאחור יש ל P7 זהות מובחנת, עם פס לד אדום בחלק העליון של דלת תא המטען, ושני 'משולשים' משני הצדדים. אישית אהבתי מאוד את עיצוב ה P7 שמציגה מראה של ספורט סדאן מאופקת, נטולת גימיקים כמו כרום או התחכמויות אחרות, ועדיין נראית מרשימה מאוד.

 

פנים הרכב ממשיך עם עיצוב נקי מאוד.  לוח מחוונים דיגיטלי בגודל 10.25'' וצג מולטימדיה בגודל 14.96'', כרגע עדיין ללא אפל קארפליי או אנדרואיד אוטו.  איכות הייצור והחומרים ברמה גבוהה מאוד. 

 

 

ל P7 שתי רמות הנעה – אחורית עם 276 כ"ס ו 44.9 קג"מ, וכפולה עם 473 כ"ס ו 77.2 קג"מ. רכב המבחן הוא עם הנעה כפולה. לשני הדגמים סוללה בקיבולת 82.7Kwh והטווח 576 ק"מ לגירסת ההנעה האחורית ו 505 ק"מ להנעה הכפולה. טעינת הסוללה בטעינת AC בהספק 11Kw או טעינת DC בהספק 175Kw.

 

תחילת הנסיעה מהוססת משהו, 473 כ"ס, יותר מפי 2 כח ממה שאני רגיל מהרכב הפרטי, אני נזהר שלא לשתול את הרכב בתחנת אוטובוס או עץ מזדמן. ככל שנצברים הק"מ אני לומד שהזהירות היתה מוגזמת במקרה הזה. ההנעה הכפולה שומרת על רמות אחיזה גבוהות מאוד, ואלא אם הנהג דביל מוחלט, ה P7 Performance תישאר צמודה לכביש, ואז מתחיל הכיף. התאוצות מכל מהירות – פסיכיות לחלוטין. מה שיותר מרשים זו הקלילות בה זה מבוצע. 

 

כבר נהגתי בכלי רכב עם תאוצות מרשימות כל-כך, וכאן ה P7 Performance שולף קלף מנצח נוסף ונדיר למדי בקרב היצרנים הסיניים – שלדה ומערכת מתלים משובחת. המתלים יחד עם הצמיגים אחראים לקשר של הרכב עם הכביש.  ככל שהמהירויות עולות, כך עולים הבדלים בין מערכות מתלים בינוניות שמשדרות לנהג 'תאיט, אנחנו מחוץ לאיזור הנוחות', לבין מערכות משובחות שמשאירות את הרכב צמוד לכביש, ובטוח לחלוטין. 

 

נחזור ל P7 Performance אני לא זוכר רכב עם מערכת מתלים עשויה כל-כך מדויק. אולי הרכב שהכי הזכיר לי מה זה כיול ברמות הגבוהות ביותר היתה ה BMW M850i שעל סיפונה העברתי כמה ימים מהירים, וחזרתי לתאר ממש כאן. חושבים שאני מגזים – לכו תתנסו בעצמכם. עזבו אותי. אין כמו לחוות באופן אישי ואז לגבש דעה.

 

פיצ'ר נוסף שעובד באופן מרשים הוא החניה האוטונומית. מפעילים את חיפוש החניה, הרכב מזהה את החניה המתאימה, ומאותו רגע הוא עושה הכל לבד בדיוק מרשים. כניאנדרטל לא מפותח, מאותו רגע הפסקתי להיכנס לחניות לבד. שהרכב יעשה מה שהוא רוצה, ואם ייכנס באיזה עמוד או רכב אחר, יש לי את מי להאשים. ארגיע אתכם – הוא לא פספס באף חניה.

 

 

מערכת השמע מחייבת התייחסות מיוחדת. כאן פניתי לקבל חוו"ד חיצונית @lanosforce, מי שמבחינתי הוא מהמשתמשים היותר מקצועיים, וגם מנהל פורום אודיו באתר Carsforum המוביל בתחום חובבי הרכב ישראל. אני מביא את חוות דעתו, כמעט ללא עריכה, וללא תלונות 'דברי הוצאו מהקשרם':

 

מנתוני החברה מדובר במערכת מבית DYNAUDIO,  חברה דנית בעלת מוניטין עצום אצל חובבי מערכות שמע בכל התחומים – הביתי, המקצועי, רכב. המערכת מונה כ18 רמקולים ומערכת הגברה עם הספק כולל הנעמד על כ500 וואט.  לרוכש הנורמטיבי המערכת הזו אמורה לתת מענה שלם לצרכים ממערכת בידור, בפן השמע.

בפינות הדשבורד מותקנים טוויטרים עם מבנה מנסרה אשר עולים באופן חשמלי כאשר המערכת פועלת ונסגרים למראה משטח שטוח לחלוטין כאשר המערכת כבויה, בדלתות ניתן למצוא רמקולים לתחום המיד וגם מידבאסים, ישנו רמקול מיד סנטר וזוג 'סאב וופרים' על אותו הקו.  

 

 

אופי המערכת מתאים להגדרתה כמערכת SQ  - הכוונה היא למערכת אשר שמה דגש על איכות הצליל. ניתן לכוון את הפוקוס של השמע למספר איזורים החל מקדמת הרכב – מרכזו, חלקו האחורי.

ניתן לכוון ארבעה איזורי EQUALIZER  בכדי לשנות את האיזון בין התדרים הנמוכים מאוד, נמוכים, ביניים והגבוהים, ולבחור פרופילי האזנה מוכנים מראש – אני מצאתי לנכון את מצב DYNAMIC  בתור ה'חי' והנעים יותר להאזנה. 

למערכת גוון ניטראלי למדי – הצלילים הגבוהים ברורים, מפורטים אך עדינים ולא מסנוורים את האוזן או צורמים לה. נוכחות תדרי הביניים כגון ווקאל (קולות אנושיים) ברורים והם המודגשים בעיקר.

התדרים הנמוכים יותר – מדויקים, בעלי טונאליות טובה ומאפשרים להנות היטב מרצועות שמע קיצביות אך מורגש מחסור מסוים בנפח בתדרים הנמוכים ביותר ובמידה ומנסים לאלץ את המערכת זה בא על חשבון דיוק. בעוצמות השמע הנמוכות – איפה שקצת היה חסר לי טווח דינאמי יותר מוגדר – הגדרת הבמה היתה טובה יותר. 

העוצמה הכוללת של המערכת לחלוטין משביעת רצון אם כי מוגבלת לעוצמות שמע בטוחות למדי – מסיבות ברורות.  הגדרת הבמה במערכת מרובת רמקולים ברכב זה יוצרת מרכז שנוטה יותר לכוון הנהג מאשר למרכז הרכב.

 

מדובר במערכת סאונד אשר פונה להאזנה נעימה, מפורטת, עם ספקטרום תדרים מלא ומאוזן אשר אמורה לספק ומעבר לכך את המאזין הממוצע וגם לתת מענה טוב לאלו אשר נמצאים מעל הממוצע. 

 

חזרה לרכב,

אם יש ביקורת אחת, וגם היא חצי קלאץ' של ביקורת זה שה P7 Performance היא לא הרכב לתקוף איתו כבישי נהיגה מפותלים. היא ללא ספק תהיה מהירה מאוד, אבל עם המשקל הגדול של הרכב, אופי ההגה ומימדי הרכב, זו אינה סביבת הנוחות של הרכב. ברור לי שאם ב Xpeng יחליטו לייצר רכב ספורט חשמלי, הוא יהיה מצוין גם בהיבט הזה.

 

אם הגענו לפסקת הביקורות, אז גם העדר ידית אחיזה מצד ימין לנוסע הוא פחות מוצלח, מערכת הבטיחות המנטרת את הנהג מעצבנת וצריך להשתיק אותה כל נהיגה, וגם מעט חוסר אמון בדלת החשמלית של פתח הטעינה, לא מעורר בי אמון גדול מדי.

 

צריכת חשמל, תראו, כל רכב אני לוקח לבדיקת צריכת חשמל אופטימלית, וניסיתי גם כאן, באמת שניסיתי. הגעתי למשהו כמו 20Kw ל 100 ק"מ, אבל שם נשברתי. מי רוצה לחסוך בחשמל כשהוא נוהג ברכב עם כל-כך הרבה יכולות. צריכת חשמל של 20Kw ל 100 ק"מ מביאה את ה P7 Performance לטווח ריאלי של כ 410 ק"מ, ראוי בהחלט ועדיין רחוק מה 505 ק"מ המוצהר. ההערכה שלי היא שניתן להפיק מהרכב באיזור 430-450 ק"מ ריאליים. מה גם שחלק מהזמן הרכב יעמוד מחולט במגרש של המשטרה בגלל שתפסו אתכם במהירויות פחות שגרתיות.

 

 

בטיחות – לא תופתעו לדעת שה Xpeng P7 מצוידת בכל אביזרי הבטיחות האקטיביים המתקדמים, ובהתאם מקבלת ציון איבזור בטיחות – 7. במבחני הריסוק של ה EuroNcap קיבלה ה P7 ציון מקסימלי של חמישה כוכבי בטיחות.

 

מחירים – ה P7 הנעה אחורית עולה 199,990 ₪, דגם ה Performance שנבחן כאן עולה 266,990 ₪, ודגם ה Wing edition (זהה מכאנית לפרפורמנס, אבל עם דלתות מספריים הנפתחות כלפי מעלה) עולה 299,990 ₪. התמורה הטובה ביותר לדעתי תהיה בשתי הגירסאות ללא הדלתות מספריים.     

 

כמה ימים מאז החזרתי את הרכב לסוכנות ועד שהשורות האלה נכתבות, ואני עדיין תחת הרושם העמוק שהשאירה עלי רמת הביצוע הגבוהה של הרכב. אומר בזהירות, במחיר של 266,990 ₪, אין לכם חבילת ספורט סדאן יותר טובה לקנות.

 

לצפייה במאמר המלא

[_-?]

נשמע חלומי🥲😱

[sperial]

יפה.

אני עדיין תוהה איך לבטא את שם היצרן, כי חיפוש בגוגל העלה כל אופציה מ״אקספנג״״ ועד ״שופונג״.

[bobi]

כדי למדוד את הטווח צריך באמת לנסוע עד שמגיעים כמעט ל 0 ק"מ נותרים.

כמו ברכבי בנזין שמנסים לחשב את הטווח עד לתדלוק, מחשב הדרך תמיד אופטימי יותר מהמציאות.

[lanosforce]

לפני שעה, sperial כתב:

יפה.

אני עדיין תוהה איך לבטא את שם היצרן, כי חיפוש בגוגל העלה כל אופציה מ״אקספנג״״ ועד ״שופונג״.

X בסינית זה סוג של "שייה" בגלל זה אומרים שייאומי... זה בערך שייאפנג לנסות להגות את זה נכון.

 

 

הרכב הזה מפלצת!

כשנוסעים בו עדין, זה מדהים פשוט כמה נוח ושקט וחסר מאמץ.

 

כשפותחים איתו מהמקום, זה 470 סוסים שנותנים את מלוא הבעיטה במקום. אין כאן לבנות מומנט או מומנטום זה מאפס לבחילה במאית שניה זה פשוט מפגר.

 

יש ראש שמוצמד לגסא, יש גב שנדבק למשענת ויש אני לא מסוגל להזיז את עצמי מילימטר מה קורה כאן?

 

זה באמת שווה ערך לחוויית המראה במטוס קרב בעיני. דודג' וייפר במשך שנים ביום העצמאות עושים מירוץ על מסלול המראה מול מטוס ממריא והוויפר לוקח את זה כל עוד המטוס על הרצפה. זה זה!

 

אני קצת פחות מתחבר לסלון אדום אבל איכות החומרים, ההרכבה, הנוחות. הם מבינים יוקרה היטב!

 

וגם המערכת סהכ למשתמש הממוצע, השפוי, היא מעל ומעבר.

לאודיופילים, למשתמשי הקצה, כנראה אף יצרן לא יצליח לעמוד בסטנדרטים בהתחשב בהגבלות שהם מחוייבים אליהן לייצור המוני, רגולציות.

 

אני באמת באמת התרשמתי מהרכב הזה אבל הפרפורמנס בשבילי זה אובר קיל על אובר קיל.

 

וזה גורם לי לחייך כי אני פשוט אמתין שהגרסא של ציי הליסינג תרד ב50 אחוז מהערך שלה ואז אני רץ להתקין עמדת טעינה גם אם אצטרך לרצוח כמה שכנים.

 

מה גם שהתפיסה שלי ליוקרה אכלה סטירת לחי מצלצלת מאז שהגיעו לכאן מותגים כמו ווייה, וויי וכן שייפנג.

 

פתאום הכמיהה שהיתה לי לגרמניום או ללקסוס,אינפיניטי,אקורה או לקדילאק גורמים לי לשאול באמת, למה?

[רועי5]

ישבתי ברכב באולם התצוגה בשורק. מאוד מרשים, אבל באמת מאוד, נראה מצוין מבחוץ, עוד יותר בפנים. רמת החומרים והגימור פשוט מצוינת, עד כמה שסקירה שיטחית יכולה לשפוט, מושבים מאוד נוחים. הסתקרנתי לשמוע איך הדבר הזה נוסע, מבין מהפותח שלא מבייש את העיצוב, איכות החומרים והאיבזור. אם כך מדובר לטעמי בלא פחות ממציאה למחירו, ודאי בגירסת הבסיס. עד שהדבר הזה הגיע התקשיתי להאמין שמישהו יוכל להתחרות בטסלה מבחינת תמורה למחיר, עכשיו כשגם האמריקנים הקפיצו את המחיר, היתרון היחיד שעומד לזכותם הוא כמובן רשת הסופרצ'ארג'רים והמוניטין, מכל בחינה אחרת עולה הרושם שהאקספנג משאירה אותה בשוליים. להבנתי היא גם יקרה יותר מהטסלה באירופה, דבר שהופך אותה באמת למשהו אחר. לא בשבילי כמובן, עד שאין לי חניה מסודרת עם מטען אני ממשיך להסניף בנזין, מה עוד שהאוטו הזה ארוך מדי לטעמי, כמו כל המתחרות בסגמנט הזה של סדאן חשמלי.

[lanosforce]

הם לא מתחרים בטסלה לדעתי אלא במשהו הרבה יותר יקר.

 

ואני לא מדבר על הביצועים אני מדבר על הכיול של הרכב, על איכות החומרים וההרכבה. אם אתה מנסה להציב אותה מול ה3 איכות החומרים וההרכבה לא שם, מנסיון וידע שמגיע מחברים שפירקו 3 לצורך בידוד אקוסטי.

 

אני חושב שאתה צריך לבחון אותה מבחינת יוקרה, בלבל של הגרמניות.

[רועי5]

התייחסתי למחיר. מסכים לחלוטין שהאקספנג במקום אחר לגמרי, בכל הנוגע לאיכות חומרים וגימור ותחושת פרימיום כללית, שמציבה אותה מבחינות אלו בטריטוריה כפולת מחיר וגם יותר. 

[zvit]

רק לי הצבע של הריפודים נראה כמו הצבע של הריפודים ב...?

[חולה רכב#1]

מה המהירות המרבית ? 

[zvit]

לפני 17 דקות, חולה רכב#1 כתב:

מה המהירות המרבית ? 

 

200 קמ"ש.

[discoTD5]

לפני 22 דקות, zvit כתב:

 

200 קמ"ש.

לפי המפרט הטכני, יש לציין...

[הלוחש למכוניות]

קודם כל - תודה, כרגיל כיף לקרא ביקורת חדשה בגובה העיניים.

 

הייתי רוצה לשחק אותה פרקליט השטן, ולומר שקשה לי לקבל את האמירה הזו

בתאריך 19.1.2024 בשעה 07:06, discoTD5 כתב:

אומר בזהירות, במחיר של 266,990 ₪, אין לכם חבילת ספורט סדאן יותר טובה לקנות.

או הזאת,

בתאריך 19.1.2024 בשעה 09:52, lanosforce כתב:

אני חושב שאתה צריך לבחון אותה מבחינת יוקרה, בלבל של הגרמניות.

בלי קורט מלח. ואחרי זה עוד אחד.

 

יש הבדל גדול בין התרשמות נקודתית במבחן דרכים, לבין הוכחת אמינות יומיומית בנהיגה השוחקת בכבישי ארצנו למשך שנתיים-שלוש.

 

וכאן אני חצוי.  ברור לי שהסינים עשו - ועושים - קפיצה נחשונית ובקצב מטורף באיכויות הרכבים שלהם.

 

עד לפני שנתיים, היה לי ברור שלא מתקרבים לרכב סיני משלל סיבות. 

היום - רובן לא רלוונטיות יותר:

1. המכוניות הסיניות לא בטיחותיות - כיום ניתן לרכוש בקלות רכב עם 5 כוכבי בטיחות (של EURO NCAP) .

2. הן לא נוחות - יש מבחר של רכבים עם רמת נוחות "כמו גרמנית" - על הצד הנוקשה יותר, או "כמו צרפתית" על הצד הרך יותר.

3. הן לא מתנהגות - ללא ספק עדיין נקודה רלוונטית ברוב הדגמים (ונהגתי לא מעט, מהונגצ'י ועד סרס). ואז בא מבחן כזה ומראה, שבגדול מדובר 

    על רכב איכותי וכבד, שיכולותיו לא נגמרות כשמגיעים לפנייה או מהמורה בכביש.

4. הן עם גימור זול ולא איכותי - ביליתי חצי שעה בהונגצ'י או בסרס עם זכוכית מגדלת , ולא יכולתי למצא דופי באיכות החומריםאו ברמת הגימור.

     ברור שלזולות יותר יש היכן להשתפר, אבל בגדול - הפער הולך ונסגר ממש מהר.

5. הן מוכיחות אמינות לאורך זמן, שנובעת מהשילוב של איכות החומרים והמכלולים עם איכות ההרכבה. אז זהו - שעדיין לא !

 

בתור יועץ רכב - אני תמיד שואל את עצמי האם הייתי קונה רכב מסויים לעצמי, לפני שאני ממליץ על כך ללקוח (כמובן, בהסתמך על צרכיו האמיתיים כפי שאני לומד אותם).  והתשובה כאן לדעתי היא, עדיין, שמוקדם מדי להמליץ, מוקדם מדי להכריז על מותה של תעשיית הרכב המסורתית והמוכחת, כל עוד הסיניות לא יוכיחו את עצמן לאורך שנים ולאורך כמה מאות אלפי ק"מ.  כמו הרתעה - גם איכות הרכבה נמדדת לאורך זמן.

 

והיות ואנחנו - כולנו, בכל העולם - חווים מתקפה מוטורית ומבול של דגמים חדשים בכמויות מטורפות שמגיעים ממדינה שתרבות הצריכה/ייצור/תכנון

שלה לא בדיוק אור לגויים, אני חושב שעדיין צריך להתייחס לסיניות הללו עם יותר "חשדהו" מאשר "כבדהו". למה? - כי אף אחד, אבל אף אחד,  לא בדק עדיין אמינות לטווח ארוך. פשוט כי לא קיים רכב שהניסיון עימו כבר הוכיח שהוא אכן לא מתחיל להתפרק אחרי 100K (או 200K, למה לא?) ק"מ, כי הכל חדש, הכל נוצץ, הכל מבריק - אבל ככה גם נראות כל התמונות של כל המוצרים בעלי אקספרס... עד שמנסים אותם - לטווח ארוך...

 

המעצמות המוטוריות המסורתיות כבר עברו זאת, מי לטוב ומי לפחות טוב, אבל כבר יש לנו פרופורציות לשפוט.

ואילו כאן, המהפכה היא כפולה. גם טכנולוגיה בחיתוליה (ויש להודות - בחיתוליה גם אצל מעצמות כמו VAG או טויוטה), וגם מדינה שתרבות ה-QA שלה הרוויחה ביושר את החשדנות של כולנו. מבחינתי - הסינים עדיין צריכים להוכיח לנו שהם באמת למדו לייצר רכב איכותי ולאורך זמן. וזה שיש חברה שקנתה את וולוו וחולבת ממנה את כל הטכנולוגיה שרק ניתן על מנת לקצר זמני תכנון - זה בסדר גמור. אבל איכות אמיתית ?  זה - לוקח זמן.

 

קיצר - מה שאני מנסה להעמיד פה לדיון - האם שווה כבר בשלב זה לשים (להמר?) 200-500K שקלים על יצירה מוטורית שעדיין לא באמת יודעים לומר כמה היא בנוייה כראוי. המחירים המריאו כבר לשמיים, והם משיגים בהרבה את השקט הנפשי שיש בקניית רכב איכותי מיצרן-מסורת.

 

מה דעתכם?

[lanosforce]

הפחדים שלי ממוצרים "סיניים" היא שאולי מדובר ביצרנים קטנים שעתידם לוט בערפל ואז אני מוצא את עצמי נשאר עם רכב שאין לו חלפים ואין לו כתובת. 

 

אבל זה נובע מחוסר היכרות שלי\שלנו עם המצב האמיתי של שוק הרכב הסיני. 

 

בסופו של דבר שוק הרכב הסיני הוא עצום ורוב הרכבים שמגיעים לכאן - הם תוצרים של תאגידי רכב. קונצרנים ולהם - לא אמורה להיות מצוקת חלפים כאשר מדובר בקונצרן. 

 

מעבר לזה - הקיבעון המחשבתי שלנו חייב להשתנות. 

 

והדבר האחרון - לא צריך יותר מידי בשביל להבין שאתה נוגע בחומרים איכותיים - צריך להעביר את היד. מושב, אתה מרגיש באופן מיידי כמה הוא נוח ואחרי נסיעה אחת ארוכה אתה כבר פחות או יותר יודע אם זה זה או לא. 

חומרים רכים בדש, ריפודים בדיפונים, תאי אכסון וכך הלאה. 

רעש סגירת דלתות והכובד שלהן וכך הלאה. 

 

לגבי הכיול של המתלים - יואב, שבחן את הרכב נסע בו נסיעות ארוכות בשלל תנאים - אני סומך על דעתו. 

 

הדבר היחיד שאי אפשר לדעת באמת זה איך הרכב יהיה לאורך זמן, רק שאת זה, אני יכול לאמר על כל רכב. 

BMW זה מותג שאין עליו עוררין - והנה, כמות הצרות שיש במנועים שלהם בשנים האחרונות מעלה סימני שאלה זהים לאלו שיש לי למותגים אחרים - מספיק לפתוח יו טיוב ולכתוב BMW OIL LEAK ISSUES - הופס... 

וכנ"ל לגבי DSG

וכנ"ל לגבי TIMING CHAIN ISSUES או PISTON RINGS FAILURE בשלל מותגים מערביים. 

 

באופן מוזר גם וולבו עד השנים 15-16 סבלו מתופעה של רינגים (בסטטיסטיקה מאוד מסויימת) שהשתפרה הפלא ופלא - מ16 ומעלה - ומה קרה אז? הם עברו לבעלות של ג'ילי - סימני שאלה קשים? 

 

 

[הלוחש למכוניות]

לפני 7 דקות, lanosforce כתב:

והדבר האחרון - לא צריך יותר מידי בשביל להבין שאתה נוגע בחומרים איכותיים - צריך להעביר את היד. מושב, אתה מרגיש באופן מיידי כמה הוא נוח ואחרי נסיעה אחת ארוכה אתה כבר פחות או יותר יודע אם זה זה או לא. 

חומרים רכים בדש, ריפודים בדיפונים, תאי אכסון וכך הלאה. 

רעש סגירת דלתות והכובד שלהן וכך הלאה. 

כפי שכתבתי - רמת החומרים אכן בולטת לטובה בדגמים של הביוקר.

איכות ההרכבה? - נחכה קצת ונראה...

לפני 8 דקות, lanosforce כתב:

הדבר היחיד שאי אפשר לדעת באמת זה איך הרכב יהיה לאורך זמן, רק שאת זה, אני יכול לאמר על כל רכב. 

זה לגמרי נכון. ואוסיף ואומר, שלא תמיד היצרן המכובד לוקח אחריות מלאה על פשלות (BMW ומנוע פרינס, VAG עם DSG ושלל בעיות אכילת שמן ושרשרת טיימינג ועוד), אבל בגדול אנחנו יודעים למה לצפות מהם.

 

לפני 10 דקות, lanosforce כתב:

הם עברו לבעלות של ג'ילי - סימני שאלה קשים?

כמובן מקרי -  הם נטשו אז את מנוע הפורד עם DSG שהיה מקור לבעיות (דליפות שמן ממחזיר ראשי בעיקר), לא שייך לבעלות הסינית.

אך אין ספק שאנחנו כבר בסרט אחר עם וולוו, וג'ילי רק הרוויחה מהרכישה הזו. אין כמו להעתיק ממישהו ממש טוב...

לפני 11 דקות, lanosforce כתב:

אבל זה נובע מחוסר היכרות שלי\שלנו עם המצב האמיתי של שוק הרכב הסיני. 

זו בדיוק הפואנטה שלי - אנחנו לא מכירים מספיק על מנת לשלם מחירי פרימיום. זה ישתנה, אין ספק.