עתודה צבאית - הנדסת תוכנה

[hans]

צריך להבחין בין "לא מתלהבים לקבל" לבין מבחן הקבלה / תהליך הראיונות עצמו לחברה.

בסופו של דבר, המועמד אמור לעבור את אותו מבחן גם מבחינת אישיות, לא משנה מאיפה הגיע. עם התהליך הנכון, בעלי ה"אף למעלה ללא קבלות" מסוננים בקלות יחסית.

[BloodFist]

זה לא שהם שוללים קבלה של יוצאי צבא חס וחלילה...

אבל כמו שיבגני אמר, הם רובם בטוחים שהם סופר דופר סניורים, ניהלו צוותים ומה לא... ובפועל חברות אזרחיות מתנהלות בצורה קצת שונה ובטכנולוגיות שונות

[motior]

אני הייתי עתודאי למדעי המחשב (ממש מזמן) ולא התחרטתי על כך. (הכרתי עוד כאלה... למעשה בזמן שלמדתי וכשהייתי בצבא הכרתי יותר עתודאים מרוצים מממורמרים)

כמה נקודות שעלו בשרשור:

1) התשלום מהצבא לא גבוה - זה נכון, אבל הצבא מכסה את שכר הלימוד. זה לא אמור להיות שיקול חשוב בהחלטה אבל זה יתרון של העתודה

2) עתודאים סובלים מבידוד חברתי באוניברסיטה - כן ולא. בתור עתודאי באוניברסיטה התחברתי בעיקר עם עתודאים אחרים, כי היינו במצב דומה. לא הרגשתי מבודד - היינו חבורה די מגובשת - אבל מן הסתם החוויה הייתה שונה משל סטודנטים אחרי צבא

3) עתודה במדמ"ח זה לא כמו קורס תכנות? זה מאוד דומה. בשני המקרים משרתים בצבא 6 שנים בתפקידים זהים. ההבדל העיקרי הוא שבעתודה קודם לומדים באוניברסיטה.

4) התחייבות למסלול  מאוד ארוך - זה בהחלט הצד השלילי העיקרי של עתודה. ילד בן 17 צריך להחליט שהוא מתחייב ל- 3-4 שנים באוניברסיטה + 6 שנים בצבא בלי לדעת למה הוא באמת הולך. שנים אחר כך לא הצלחתי להבין איך בגיל 17 היה לי  ברור שזה מתאים לי. אולי בגיל 17 יותר קל להחליט החלטות כאלה (גם ללכת לקורס טייס או סיירת זאת לא החלטה קלה לטעמי). כמובן שאפשר גם להתחרט בזמן הלימודים, אבל זה נהיה עוד יותר קשה.

5) מתחילים את השרות בגיל מאוחר? בד"כ ביחידות בהן משרתים עתודאים - בעיקר במדעי המחשב - יש הרבה עתודאים כך שאין בעיה עם זה שרוב החיילים בצבא בני 18-19 ואתה בן 21. יש ביחידה אתך מספיק אנשים בגילך או מבוגרים יותר.

6) עוד שיקול חשוב ספציפית למקרה הזה - בנות מחויבות בעוד שנה שרות חובה אם יילכו לעתודה. זה בעייתי מאוד

 

לסיכום: גם לי אין עמדה חש משמעית. לא פוסל אוטומטית ולא ממליץ אוטומטית. לדעתי כדאי ללכת לעתודה רק למי שברור לו איזה מקצוע הוא רוצה, מה הוא יעשה אתו בצבא ומה האלטרנטיבות.  לבנות ספציפית הכדאיות נמוכה יותר באופן כללי בגלל שנת החובה הנוספת ובגלל שבאופן כללי יש להן יותר אפשרויות בצבא מאשר לבנים (עם פרופיל קרבי).

בהצלחה

[Liviur]

הם מזומנים בקלות - אבל אז בחברות הגדולות/בינלאומיות עוברים את אותם מבחני קבלה.

המבחני קבלה האלו מבוססים בהרבה מקרים על בין השאר:

1. ידע וניסיון עם אלגוריתמים ומבני נתונים - שלא תמיד כזה חזק.

2. סבב של Design - שלא תמיד כזה חזק.

3. סבב של Values - שמועבר על ידי ראש צוות / מנהל מחלקה שחופר בפרוייקטים ובהתנהלות. על זה הם לרוב נופלים.

 

כמו שאמרתי - הניסיון - מחוץ לחברות מסוימות - לא בדיוק מתרגם 1:1 (עוד פחות בענייני ניהול) - ופה מגיע הגישה של מגייסים / מנהלים מסוימים עם חוסר התלהבות לגייס כאלו. ועדיין - כאלו שיעשו שיעורי בית ויבואו מוכנים ועם הגישה הנכונה כן יקבלו המון צ׳אנסים.

 

במקרה אחי (הבן האחר של אימי לותיקים) העלה את הגרף המצורף בהקשר דומה בדיון בפייסבוק.

הוא מתאים מאוד לפה. (ונכון גם מחוץ לקונטקסט הזה לגבי מתכנתים כולל אותי בזמנו)

לפני שעתיים, motior כתב:

1) התשלום מהצבא לא גבוה - זה נכון, אבל הצבא מכסה את שכר הלימוד. זה לא אמור להיות שיקול חשוב בהחלטה אבל זה יתרון של העתודה

מספיק שאתה עובד במשרת סטודנט בטק סמסטר אחד כדי לכסות את כל זה.

לפני שעתיים, motior כתב:

4) התחייבות למסלול  מאוד ארוך - זה בהחלט הצד השלילי העיקרי של עתודה. ילד בן 17 צריך להחליט שהוא מתחייב ל- 3-4 שנים באוניברסיטה + 6 שנים בצבא בלי לדעת למה הוא באמת הולך.

ה6 שנים בצבא הן הבעיה האמיתית. גם מבחינה חברתית, כלכלית , התחלה אמיתית של החיים וכו.

יש לי בין החברים כמה עתודאים - חוץ מאחד שהיה ממוקד בצורה מטורפת (ובכלליות בחור מוכשר בצורה יוצאת דופן) - כולם דיי סבלו וכשהגיעו לקבע עשו כל תרגיל בספר לקצר את השירות.

 

גם אותו בחור לדעתי היה בוחר מסלול אחר - אבל כך או כך הגיע להתעסק בול במה שהוא רוצה. (לא מדעי מחשב אגב אבל כן תחום הנדסי)

[G. P. Magnus]

חוזר וכותב. אני עוד מהדור ששילמת לבד על הלימודים ... אבל זאת לא הבעיה - הבעיה היא שלקחת התחייבות לעשור בגיל 17 יכולה לפעמים לקדם אותך במעט (בהסתברות לא גבוהה) אבל בדרך כלל יש לזה מחירים שלא ברורים בגיל 17, וגם הסיכוי שה"קידום" בכלל לא יתרחש ולדעתי זה גם מה שרואים בתגובות - שרוב מי שעברו את המסלול שילמו מחירים שלא היו מודעים אליהם בגיל 17.

 

המקצוע היחיד שהייתי אומר שיש לו אולי יותר כדאיות כמסלול עתודה, בעיקר לנשים, הוא עתודה רפואה (ג"נ - יש לנו שני בוגרי עתודה רפואה במשפחה - אישה וגבר). רוב האנשים שאני מכיר אישית שהם רופאים ידעו שיהיו רופאים מגיל הרבה יותר צעיר מ-17, אז כאן יש רמת וודאות טובה יותר מה תרצה לעשות עם החיים שלך. בנוסף, אולי קשה מאוד להתקבל אבל כאן למימון המלא פלוס מחיה/מגורים יש חשיבות גדולה יותר (רפואה מבחינת תגמול מסלול מוטה מבחינת התזרים לעתיד), מכיוון שהלימודים ממילא קשים ותובעניים להתחיל אותם מוקדם יותר זה שוס משמעותי - קרובת המשפחה התחילה בגיל 17 אחרי התיכון והמוח והגוף בשיא, בטח לעומת אחרי "סתם צבא+טיול" - החברות שלה התחילו ללמוד כשהיא כבר היתה כמעט רופאה.

 

למי שיש פרופיל קרבי אולי "טוחן" שנתיים שלוש ראשונות אבל אחר כך נפתחים תפקידים ביחידות מיוחדות וכו' (ואז עוברים הכשרות מיוחדות וחווים קצת "כיף"). לבעלי פרופיל נמוך בכלל יש תפקידים "שמנת" כמו רופא בלכשת גיוס ואפילו בבסיס רגיל וסגור רואים תחלואה רחבה מאוד - הן טראומתית (פציעות) והן בעיות כרוניות של אנשי קבע (לחץ דם, סכרת) וזה אולי לא שיא הרפואה אבל זה רקע טוב למי שירצה להיות פנימאי וממילא את השנים צריך לתת בסופו של דבר. בכלל לא מדבר על זה שאפילו בצבא לרופאים יש סטטוס מיוחד ואף אחד לא נוגע בהם / עוזר להם כי לך תדע מתי תזדקק להם. מכיוון שהם גם מגיעים כבר מבוגרים ממש לצבא ולא בני 22 במובן מסוים קל להם יותר חברתית (תחשבו שבגדוד נורמלי הם יהיו מבוגרים מכל המ"פ-ים בכמה שנים), ורבים מהם כבר מגיעים לצבא עם זוגיות יציבה או אפילו נשואים עם ילדים (ואז יש להם עוד עזרה כלכלית כמו לכל חייל).

 

לבסוף, לא משנה אם אתה נשאר במערכת או לא יש המון יתרונות: מי שנשאר במערכת זוכה לשכר מפוצץ (דירוג רופאים, תופסת פעילות), התמחות לבחירה (לא פשוט היום להשיג התמחות), ורשת קשרים בלתי נגמרת כי כל הרופאים בסוף משרתים כרופאים במילואים ומספר מנהלי המחלקות/בתי החולים שהם עתודאים עצום. זאת רשת חברתית צפופה ואפקטיבית לא פחות מזאת של 8200. אפילו מי שמחליט לפרוש בשלב ההתמחות כאמור מגיע עם יתרונות עצומים - תחשבו שאתם צריכים לקבל מתמחה ויש לכם מישהו שלמד בארץ, סיכוי גבוה שהיה סטאז'ר מצטיין (אצלנו שניהם היו ואני מכיר עוד רבים), והיה רופא קרבי - הוא בוודאות ח"ל.

 

נכון שהמילואים מעצבנים ולשנים רבות אבל זה רק לגברים - הנשים מפסיקות אחרי הלידה הראשונה ...

 

זהו, סוף ה-RANT

  

[sperial]

@G. P. Magnusכרופא בוגר העתודה האקדמית - אני רואה שכל מה שכתבת לא נכון. מבחינה מקצועית הצבא לא נותן לרופא כלום. אפס, והקטע היחיד בו אפשר להתקדם מקצועית הוא בפרק בית החולים שקוטע קצת את השירות. מה שכן - אם אתה טיפוס של מנהל ומסתדר עם המסגרת הזו תוכל לבגיע להיות חזי לוי או נחמן אש.

 

לגבי הנדסה - כבר כתבתי, הבן שלי שהיה עתודאי רכש הרבה ניסיון, והניסיון היה מגוון מאד - ולא היה לו שום קושי למצוא עבודה טובה בפיתוח תוכנה כאשר השתחרר. נראה לי שגם חברתית לא היתה בעיה - העמיתים מהשירות הם חבריו גם כעת.

[motior]

לפני 25 דקות, G. P. Magnus כתב:

ולדעתי זה גם מה שרואים בתגובות - שרוב מי שעברו את המסלול שילמו מחירים שלא היו מודעים אליהם בגיל 17.

 

לא ראיתי יותר מדי עתודאים בעבר ובהווה בין המגיבים.

[G. P. Magnus]

לפני 17 דקות, sperial כתב:

@G. P. Magnusכרופא בוגר העתודה האקדמית - אני רואה שכל מה שכתבת לא נכון. מבחינה מקצועית הצבא לא נותן לרופא כלום. אפס, והקטע היחיד בו אפשר להתקדם מקצועית הוא בפרק בית החולים שקוטע קצת את השירות. מה שכן - אם אתה טיפוס של מנהל ומסתדר עם המסגרת הזו תוכל לבגיע להיות חזי לוי או נחמן אש.

 

לגבי הנדסה - כבר כתבתי, הבן שלי שהיה עתודאי רכש הרבה ניסיון, והניסיון היה מגוון מאד - ולא היה לו שום קושי למצוא עבודה טובה בפיתוח תוכנה כאשר השתחרר. נראה לי שגם חברתית לא היתה בעיה - העמיתים מהשירות הם חבריו גם כעת.

 

ספריאל, מאוד מעריך אותך ואת דעתך. גם אני הייתי עתודאי אם כי במקצוע אחר ... ובכל זאת כתבת "אני רואה שכל מה שכתבת לא נכון." וציינת נקודה אחת - שאין קידום מקצועי. הוספת לגבי הבן שלך ואני שמח שהלך לו טוב בשירות אבל זה אקס פוסט - לא משהו שניתן לשקול כשחושבים על המסלול, והטענה הבסיסית שלי היתה שגם הסיכון גבוה - בגלל תקופת ההתחייבות / גיל נפשי ובגרות של מקבל ההחלטה וגם אי הוודאות גבוהה עקב כך.

 

לגבי רופאים בצבא - בצד הקצועי כתבתי בפירוש שזה אולי לא שיא הקידמה אבל צריך לתת את השנים, ואני עדיין מאמין שנוח יותר לשרת כרופא מאשר כלוחם ואתה גם בכל זאת מקבל ניסיון כלשהו, גם אם מועט.

 

לגבי היתר מה בדיוק לא נכון? שוב, אני יודע רק מחברים מהשכבה שהלכו או מקרובי המשפחה וניסיתי לשקף את מה שאני יודע מהם. ברור שמי שמנהל טוב יוכל להתקדם יפה אם ירצה, ורבים מהם עושים על הדרך תואר בניהול מערכות בריאות, אבל זה נכון כמעט בכל מקצוע בצבא ...   

[NirLevi]

שלום,

 

האם אחותך אוהבת תכנות? ההתחייבות לתחום שהיא איננה מכירה ומעולם לא עסקה בו 24/7, למשך העשור הקרוב, לא בטוח שיועיל לה.

 

בני הבכור יכל להיות בכל מסלול של העתודה האקדמית, אך בחר להיות לוחם ואח"כ מפק"צ בשייטת 13.

 

הוא כבר משוחרר, ולומד תחום אחר לגמרי ממה שחשב ללמוד בעתודה (מכונות).

 

 

[sperial]

@G. P. Magnus מבחינת רפואה אין לצבא שום דבר להציע, חוץ מאשר, אולי, לאורתופד שעובד בו במשרה חלקית. מדובר באוכלוסיה צעירה ובריאה עם הרבה ניסיונות לרווח משני. 

 

מבחינת שירות לרופאים - בתור תורן אפסילון (וסליחה שאני לא מעודכן בסלנג העדכני,, השתחררתי מהכוחות המזויינים לפנימלמעלה מ-15 שנה) התפקיד העיקרי שלך הוא לשבת באמבולנס ולגבות מטווחי טנקים. לעשות את זה כמה שנים זה עינןי.

[m3x7r3m3]

בתאריך 24.2.2022 בשעה 01:20, aviaviavi כתב:

קשה לי להאמין שמזמנים אנשים ל8200 על סמך פסיכוטכני בגיל 16 וציוני בגרות. כל שנה יש אלפים עם קרוב למאיות במתמטיקה וציוני פסיכוטכני גבוהים. מספר המקומות די מוגבל.

 

מי שהיה במיונים לגאמא ול-8200 (ואני הייתי) יודע שזה כמה וכמה שלבים.

אחד השלבים הראשוניים היה באיזה אודיטוריום ענק, מבחן של 4 שעות, היו 2 כאלה ביום מיונים, והיינו כמה מאות טובות של נבחנים.

השלב שלאחר מכן כבר היה מצומצם יותר (ועדיין היינו עשרות נבחנים ביום מיונים אחד).

לפני 15 שעות, motior כתב:

לא ראיתי יותר מדי עתודאים בעבר ובהווה בין המגיבים.

 

עתודאי ממורמר אחד עושה הרבה יותר רעש מ-10 עתודאים מרוצים.

זה נכון לא רק לעתודאים אגב.

[יבגניפ]

8200 זה שם קוד למיליארד דברים. אפשר להיות מאזין במשך 3 שנים וללמוד ערבית או פרסית, ולהמשיך הלאה בחיים.

 

מבחינת תפקידים טכנולוגיים או נחשבים יותר - להמליץ למישהו, בטח שלא מכירים, להמר על זה שהוא יגיע לשם זה קצת כמו להמליץ לאנשים למלא לוטו כל יום. בכל מקרה אני גם מניח שבמקרה תאורטי בו ילד בן 16 מתאים מבחינת הנתונים שלו לכל מסלול יוקרתי בכל יחידה בצבא - הוא יזומן לזה בכל מקרה, ויוכל עדיין ללכת לעתודה במקרה ויכשל במיונים.

 

 

 

[ניקו פ.]

בתאריך 24.2.2022 בשעה 01:20, aviaviavi כתב:

אני לא יודע אם עשית חמש יחידות או לא, בכל מקרה מי ששולט בחומר בצורה טובה, המבחן יחסית קל, רובו טכני וקשה להפתיע אותך. אני לא מאלה, כולה קיבלתי 80. אבל יש שאלה או שתיים שאיך שאתה מסתכל עליהן אתה יודע שזה לא בשבילך אחרי התבחבשות של כמה דקות אתה מדלג(הן פתירות אבל דורשות חשיבה קצת שונה/מסוות את עצמן כבעיה מסוג אחר ממה שנראה בהתחלה ועוד טריקים כאלה ואחרים) אתה מנסה להשיג כמה שיותר נקודות במסגרת הזמן. קשה לי להאמין שמזמנים אנשים ל8200 על סמך פסיכוטכני בגיל 16 וציוני בגרות. כל שנה יש אלפים עם קרוב למאיות במתמטיקה וציוני פסיכוטכני גבוהים. מספר המקומות די מוגבל.

עשיתי. זה בדיוק העניין, שאם אתה כן שולט בחומר, אתה רואה שרוב השאלות ברמה די זהה. זה שמדי פעם יש שאלה או שתיים קשות יותר (באופן סובייקטיבי לחלוטין) לתלמידים מסוימים (ולאחרים הן קלילות); לא אומר שכל מורה שבודק מבחנים מחוייב לדווח לצבא על כל ילד שהצליח לפתור אותן. 

אני  מבין שלך יש דעה/אמונה כל שהיא על איך מזמנים נערים למיונים, אבל אני אומר לך שלדעתי היא די מופרכת ולא סבירה מהסיבות שציינתי לעיל.

מאוד סביר שמזמנים על בסיס ממוצע בגרות ולאו דווקא רק מתמטיקה, ומאוד סביר שמזמנים על בסיס פסיכוטכני ומאפיינים מסוימים שהצבא מגדיר. האם זה אומר שהוא תמיד תופס את כל התותחים? לא. האם זה אומר שהוא לא מפספס טובים? לא. אבל יש להם שיטה שעובדת במספרים סבבה ועם זה הולכים. כנ"ל לגבי כל גיוס בכל מקום.

מבחינת תוקף (ואפילו מהימנות) לזמן בנאדם למיונים על בסיס שאלה אחת או שתיים, זה במקרה הטוב רשלני ובמקרה הרע פשוט דבילי. 

 

עריכה אחרונה ב-25 לפברואר, 2022 על ידי ניקו פ.