יחס אנטיפריז למים 50:50 70:30

[nadavd4]

תחשבו על זה ככה
יש רצועה שמחוברת למנוע והיא מסובבת את המשאבה במהירות קבועה (שתלויה במהירות של המנוע וביחס שהרצועה נותנת)
אם לא תהיה שום התנגדות המשאבה תסתובב במהירות שלה מאוד בקלות, אם תהיה התנגדות המשאבה עדיין תסתובב באותה המהירות פשוט היא תתאמץ יותר להגיע לסלד הזה


אם הRPM הוא קבוע אבל המומנט יצטרך להשתנות בגלל יותר התנגדות כדי זה ישפיע על ההספק של המשאבה HP = RPM X TORQUE

הפחתה של ההתנגדות תוריד את הפסדי הכוח

Sent from my SM-G970F using Tapatalk

שוב אתה לא טועה.
אבל, זה זניח - הבנתי שמדובר בכ"ס בודדים (אולי אפילו פחות מזה), וכנראה מאי הפעלת מזגן תחסוך יותר סוסים מאשר משאבת מים.
אם אתה מנסה לסחוט את אחרון הסוסים מהמנוע, אחלה. אם ביצעת הוספת כוח שמייצרת עוד חום או שהרכב שלך סתם מתחמם בעליות לירושלים - אחלה. אבל כל עוד המצב תקין, אני פשוט לא רואה סיבה לשחק עם זה.

Sent from my AC2003 using Tapatalk

[Shab00]

שוב אתה לא טועה.
אבל, זה זניח - הבנתי שמדובר בכ"ס בודדים (אולי אפילו פחות מזה), וכנראה מאי הפעלת מזגן תחסוך יותר סוסים מאשר משאבת מים.
אם אתה מנסה לסחוט את אחרון הסוסים מהמנוע, אחלה. אם ביצעת הוספת כוח שמייצרת עוד חום או שהרכב שלך סתם מתחמם בעליות לירושלים - אחלה. אבל כל עוד המצב תקין, אני פשוט לא רואה סיבה לשחק עם זה.

Sent from my AC2003 using Tapatalk

על פי הגרפים שהבאתי זה לחתוך את ההספק למשאבה ב2.
כמה המשאבה צורכת? תלוי מאוד ברכב ובמנוע אבל אני מצאתי כמה אתרים שטוענים שהספק של המשאבה בסלד מקסימלי של מנוע עם 170hp היא בערך 17hp
כמובן שכמעט אף פעם היא לא תהיה בהספק הזה ביום יום אלא יותר בכיוון ה4-10 אבל אם אתה יכול לחתוך את זה בחצי זה בין 2-5 כוח סוס מתנה + שיפור הקירור (בארץ).

Sent from my SM-G970F using Tapatalk

[Shab00]

שני הסנט שלי:
 
אומנם צמיגות גבוה יותר תגרום לספיקה נמוכה יותר במעגל קירור, אבל לא תמיד לביצועיים תרמיים נמוכים יותר אלא להפך. הסיבה לכך היא שברוב נק' העבודה, בהינתן ספיקת אויר קבועה מהמאוורר, הראדיטור יספק נוזל קר יותר ככל וספיקות הנוזל נמוכות יותר. הדבר נובע מכך שלרוב הזרימה של הנוזל בתוך תעלות הרדיאטור מפותחת והגברת המהירות שם לא תגרום לשיפור במקדם מעבר החום, הגברת הספיקה כן תגרום להקטנת הפרש הטמפ' בין כניסת הנוזל החם ליציאת הנוזל הקר - כך שבסופו של דבר יתקבל נוזל חם יותר ביציאת הראדיטור עם הגברת הספיקה!
 
כמובן שיש להסתכל גם על הצד של המנוע שאותו צריך לקרר, ששם סביר להניח שהגברת הספיקה שתשפר את מעבר החום. לכן יש להתחשב בשני צדדי מעגל הקירור כדי לקבוע האם הורדת ספיקה תשפר או תגרע בביצועי פינוי החום.
מה שכתבתי למעלה נכון עבור מחליפי חום מסוג רדיאטור בהם הזורמים הם אויר-מים ולא נכון באופן כללי לכל מחליפי החום.
 
בקשר לאחוז הגליקול בתמיסת מים-גליקול, מהניסיון שלי יש השפעה חיובית לאחוז הגליקול על קצב גידול הבקטריה במערכת (ז"א להורדת קצב הגידול) , הסוויט ספוט הוא בערך 25%. אני לא בטוח כמה זה רלוונטי כאשר נק העבודת הנוזל היא ~100 מעלות.
 
הכוונה במים רכים הם מים ללא קשיות (hardness), כדי למנוע אבנית וסקאלים (scale) שמעודד קורוזיה. לרוב משתמשים בDI WATER לצורך הכנת התמיסה אבל אפשר גם להשתמש ב RO WATER. בשתי האפשרויות מתקבלים מים ללא קשיות.
 
יצרני נוזל הקירור מכוונים לאורך חיי נוזל ארוך - זאת ע"י הוספת תוספים לנוזל - כאלה שימנעו קורוזיה ויהיו באפר לPH התמיסה, יש להניח שאורך חיים מקסימלי של הנוזל מתוכנן לפי אחוז גליקול מסויים בתמיסה, ולכן הבעיה ההנדסית היא בין אורך חיי הנוזל לבין אחוז הגליקול ושינוי אחוז הגליקול עלול לפגוע בראשון.

לא כל כך מסכים עם מה שכתבת לגבי הספיקה כי חילוף חום עובד על הפרשי טמפרטורות.
אם אני דוחף חם במהירות נמוכה עד סוף הרדיאטור הוא כבר יספיק להתקרר. ההפרש בין 20 מעלות בחוץ ל95 של הנוזל החם הוא 75 אבל בסוף הרדיאטור הנוזל כבר יהיה יותר קר אז ההפרש יהיה קטן יותר משמע הרדיאטור יהיה פחות יעיל.

אם תשים נוזל שאוגר בו יותר אנרגיה תרמית, עם מקדם הולכה יותר גבוה שיפזר את החום בקלות יותר ונוזל שקל לדחוף יותר מהר אתה תקבל יותר יעילות מהרדיאטור.

המים לא יפול מהטמפרטורה המקורית שלו מהר כמו האנטיפריז משמע עדיין יהיה הפרש טמפרטורות גדול יותר בסוף הרדיאטור.
יהיה לנוזל קר לפזר את האנרגיה שלו בגלל מקדם ההולכה הגבוה יותר.
וגם אם הטמפרטורה נפלה תמיד תבוא יותר אספקה לזמן שעוד יותר תעלה את הטמפרטורה הממוצעת ברדיאטור.

היעילות כמובן לא תהיה כפולה כמו המספרים אבל היא תהיה יותר ממספיקה כדי להצדיק את השינוי.

Sent from my SM-G970F using Tapatalk