צבא? בשביל מה? (אחד שתומך בצה"ל) אבל לא רוצה לשרת

[Smiro]

מזכיר לי סיפור מצחיק שרץ בפייסבוק שאיזה מישהו בא לעבודה, רצה להחנות במקום פנוי ואז נכנס לו מישהו בחניה, קילל אותו והראה לו את האצבע המשולשת. לאחר מכן התברר שהפרחח הגיע לראיון עבודה עם אותו הבן אדם שאליו התייחס רע. הסיכוי שדבר כזה יקרה, כמו הסיכוי שיראו תמונה שלך עם ג'וינט וכו' (שצריך להסיר דברים כאלה) לא גבוה כמו הסיכוי שאי-שירות בצבא יסגור לך דלת.

לך לראיון עבודה, תבוא עם תואר והכול, ישאלו אותך איפה שירת ותגיד לא שירתי, ישאלו למה. לא משנה איזו סיבה תיתן - א. במידה והאדם לא פטריוט מטורף ששירת בקרבי וחי ונושם לוף, אתה עדיין תיראה כנחות מבחינתו ורוב הסיכויים המוחלט לא תתקבל לעבודה.

ב. אם האדם כן פטריוט מטורף ששירת בקרבי וחי ונושם לוף, אתה תעוף משם באותו רגע.

[ניקו פ.]

סתם שאלות בעקבות משהו שחזרו עליו פה בשרשור. בעיקר לחברה שבצבא.

1. היום יש בחירה בין שירות לאומי לצבאי? כי לא זכור לי דבר כזה.

 

2. יש בחירה אם להיות קרבי או תומך/עורפי?

 

כי בזמני אם אתה בריא ולא בן יחיד טוס לקרבי בלי שאלות בכלל. יש יוצאים מן הכלל אבל זו המדיניות. זה השתנה?

 

כי אפשר לדון על גיוס בכפייה, אבל הדיון משתנה כשזה גיוס לקרבי בכפייה. להכריח אדם לסכן את חייו זה מעשה שיותר קשה לטעון בעדו מאשר לתרום 3 שנים כמכונאי.

 

Bazinga

[Night Driver]

לא קראתי את כל התגובות אבל אתן לך את השקפת עולמי.

 

אני כן שמאלני מניאק עוכר ישראל אבל כשהגיע זמני להתגייס לא היה לי ספק שאני מתגייס, הולך לאן שקובעים לי ועושה את כל מה שמטילים עליי על הצד הטוב ביותר כי זו חובתי המוסרית לכל מי שהגן עליי ונתן את חייו למעני עד למועד הגיוס.

 

ביקשתי להיות ג'ובניק ושלחו אותי לגיבוש טייס, אחרי שלא עברתי את הגיבוש הגעתי לחיל התותחנים ושירתתי כלוחם ביחידת התצפיות שירות מלא שבמהלכו איבדתי חברים קרובים ונפצעתי בעצמי (מכונית התופת בשער פאטמה) ולמרות המחיר הכבד לא עלה על דעתי ולו לרגע להגיד אני לא משרת או אני מנצל את הפציעה לעבור לתפקיד עורפי.

 

בהמשך שירתתי במילואים כל עוד יכולתי ונפצעתי שוב (סכין בכתף). לרגע לא חשבתי לסרב לשרת או להתחמק כי זה הבית שלי. גם כשקראו לי לשרת בשטחים החלטתי למרות תפיסת עולמי כן לשרת וללכת להראות שאפשר לשמור על הסדר והביטחון ועדיין להיות בן אדם (במידה והייתי מחליט אחרת לא הייתי משתמט אלא הולך, נשפט ומשלם את המחיר).

 

היום במבט לאחור הצבא תרם לי המון ויש לו חלק לא מבוטל במי שאני היום.

 

אתה יכול לחסוך את השלוש שנים ולעשות תואר (למרות שבפוסט הזה הרווחת תואר של חרא בכיין ואגואיסט שדואג רק לעצמו על חשבון אחרים) אבל בכל מקום עבודה כשתציג מועמדות תמיד תמיד תהיה זה שבחרו כי לא היה מישהו שווה לך. תבין, מי שמשתמט הוא זה שלא יודע םהתמודד עם לחצים, מפונק ולא בדיוק האיש שאפשר לסמוך עליו בעבודה.

[hans]

תמיד אפשר להגר לשוויץ, מדינה ללא איומים בטחוניים ממשיים, וליהנות מחופש הבחירה המוחלט בכל תחומי החיים ו...

אה, רגע.

בעצם, לא.

גיוס חובה ל-3 חודשים ומילואים כל שנה. אופס.

גם בכמה מהמדינות הסקנדינביות יש שירות חובה, אין לי פנאי לגגל כרגע.

[shugiflex]

עזוב אותך משטויות, אצלנו הכי גרוע בכל העולם.

[NirLevi]

אני כן שמאלני מניאק עוכר ישראל......

 

אתה יכול לחסוך את השלוש שנים ולעשות תואר (למרות שבפוסט הזה הרווחת תואר של חרא בכיין ואגואיסט שדואג רק לעצמו על חשבון אחרים) אבל בכל מקום עבודה כשתציג מועמדות תמיד תמיד תהיה זה שבחרו כי לא היה מישהו שווה לך. תבין, מי שמשתמט הוא זה שלא יודע םהתמודד עם לחצים, מפונק ולא בדיוק האיש שאפשר לסמוך עליו בעבודה.

 

גם אני שמאלני עוכר ישראל. לא רק מניאק אלא סופר מניאק.

להחזיר להם הכל ולא להשאיר ס"מ אצלנו.

 

כתבתי זאת בעבר, אצלי היתה אפליה חד משמעית.

 

בוגרי יחידות עילית היו מתקבלים אלי לעבודה, ללא שאלות וללא מבחנים על סידור מערכים ובכמה זמן אפשר למלא בריכה.

לא עניין אותי מוסד הלימודים ולא עניין אותי הממוצע.

הראיון הראשוני היה בשביל להגיד לעובד - "מה נשמע, התקבלת".

 

מה שהם תרמו לחברה שבה העסקתי אותם וגם לעסק שיש לי היום, לא יסולא בפז. כולם כולל כולם.

[יבגניפ]

ניר, אז המצב הקיים דפוק. למה הפתרון חייב להיות בנוסח מצ'ואיסטי - "תתגבר, לא לקחו לך את השוקו"?

במצב הנתון פותח השרשור לא מרוויח ולא נותן כלום בתמורה למערכת. הוא שם, כמו אלפים רבים אחרים, כי צריך לסמן וי, וכי "ככה זה עובד כבר שנים". אני הרווחתי מהשירות הצבאי שלי. אתה מרגיש שאתה הרווחת מהשירות שלך. אבל הוא רק מפסיד. וכמוהו עוד אלפים רבים ואחרים. למה לזלזל במי שמבין את זה?

 

עידן, הרמה של הצבא האמריקאי נמוכה לא בהכרח כי הוא מקצועי. איך היה עוזר להם גיוס חובה לדעתך?

ברוסיה, לדוגמא, יש גיוס חובה עקרוני. אבל מי שבפועל הולך ליחידות שדה (או מתגייס מלכתחילה), זה אנשים ממעמד סוציו אקונומי מאוד נמוך, שלא יכולים לשלם (או לא הולכים ללמוד) כדי להשתמט. איכות כח האדם בהרבה יחידות לא תקבע על פי מודל של גיוס חובה או גיוס מקצועי, וגם בארץ כבר נכתב לא מעט על הפיכתן של יח' שדה סדירות למה שמכנה החוקר הבולט בתחום "צבא הפריפריה".

 

כמות המבצעים או המלחמות שהיו כאן לא יכולה לשמש כהוכחה לצדקת הגישה שלך. ואם כבר, אז להפך; הפעם האחרונה שבה נלחמנו מול צבא אמיתי הייתה לפני 30 שנה. בלבנון 2, גם אם הושגו היעדים המדיניים, מבחינה צבאית מעטים לא מתייחסים למלחמה הזו ככישלון, וכל מה שהיה מאז אלו הם מבצעי סוף עונה בעזה המפוררת. וגם בכל אלו חוסר המקצועיות של צהל בלטה כמעט בכל פעם - החל ממחנסים ריקים למילואימניקים, דרך מחסור באימונים שעלה בועדות שונות ועד לרמת תחזוקה או כלים בשטח - כמו במקרה המאוד עצוב של הנגמש המיושן שהתפוצץ בעזה באחד מהמבצעים האחרונים.

[חן ג.]

אז מה אתה מציע, שירות צבאי בשכר רק למי שרוצה?

 

התוצאה שתתקבל היא צבא מאוד מאוד קטן ויקר ביחס לגודלו וברמה מיקצועית של צבא ארצות הברית.[...]שכמעט בכל אימון Red flag מושפל על ידי טייסי חיל האויר.

 

ישראל לא יכולה ואסור לה לנסות להתבסס על צבא מקצועי שכיר, היא צריכה שירות חובה[...]יותר מדי מלחמות ומבצעים שישראל חוותה מאז הקמתה מעידים על צדקת הדרך.

 

לא מכיר אימון Red Flag שארצות הברית מפסידה בו למישהו. להבדיל מזרועות אחרות בצבא, זה עניין של איכות הציוד הרבה יותר מאשר מיומנות אנושית.

 

ובכל אופן, לא הייתי שולל בקלות את הרעיון של צבא מקצועי. המלחמה האחרונה של צה״ל היתה מול ארגון טרור וזכתה בהגדרה ״מלחמה״ רק בדיעבד ובדוחק.

 

במציאות הנוכחית, התדירות של מבצעים מסוג זה רק תרד כי חזבאללה עסוק עד מעל לראש ואזל הנשק הלובי שהיה מגיע לידי חמא״ס. עם מדינות ערב יש לנו שלום, אפילו די אמיץ.

 

יתרה מזו, צה״ל לא מביא בחשבון ולא מוכן למלחמה מול מדינה בלאו הכי. כל התכניות שלו נוגעות למלחמה בארגוני טרור כמו חזבאללה וחמא״ס. במציאות כזו, אולי, רק אולי, דיינו בצבא מקצועי?

 

אני מזכיר שבכל צבא, רוב התקציב לא יוצא לא על מטוסים ולא על צוללות אלא על כוח אדם. החסכון בכסף יכול לשמש להצלת חיים באפיקים אחרים כמו רפואה, בטיחות בדרכים וכו׳....

עריכה אחרונה ב-24 לאוקטובר, 2016 על ידי חן ג.

[v8noam]

לא תומך אבל מבין, חלק ממגיבים רשמו בדיוק את מה שקרה לי גם. התחלתי מיונים ליחידה טכנולוגית מאוד מבוקשת, התגייסתי והתחלתי את הקורס . לצערי בעיות גב קשות אילצו אותי לעבור ניתוח והורדת פרופיל דרסטית, מפה לשם התחלתי ליפול בין הכסאות עד לתפקיד משרדי בחימוש. לא עזר התחנונים שאני רוצה לתרום ויש לי ידע רב בתחומים שהצבא צריך. לאחר שנה קשה מאוד בתפקיד ואין סוף פגישות עם המפקד בסיס העבירו אותי לתפקיד שרציתי. אני יצאתי מהצבא המסקנה ש ״מלימון תעשה לימונדה״

 

אתה יכול להתמרמר ולהיות מבואס ואז הזמן לא יזוז ורק תסבול או לחפש נתיב אחר

עריכה אחרונה ב-24 לאוקטובר, 2016 על ידי v8noam

[NirLevi]

ניר, אז המצב הקיים דפוק. למה הפתרון חייב להיות בנוסח מצ'ואיסטי - "תתגבר, לא לקחו לך את השוקו"?

במצב הנתון פותח השרשור לא מרוויח ולא נותן כלום בתמורה למערכת. הוא שם, כמו אלפים רבים אחרים, כי צריך לסמן וי, וכי "ככה זה עובד כבר שנים". אני הרווחתי מהשירות הצבאי שלי. אתה מרגיש שאתה הרווחת מהשירות שלך. אבל הוא רק מפסיד. וכמוהו עוד אלפים רבים ואחרים. למה לזלזל במי שמבין את זה?

לא מרוויח?

שיזמין תור לקב"ן ושיצא החוצה.

 

גם אני לא הרווחתי כלום. הייתי 7 שנים בלבנון המדממת ופיקדתי על צוות אריות עשויים ללא חת, שאי אפשר היה לעצור.

 

כל אחד, לא משנה מה מעשיו בצבא, גם אם זה לגרד בגב של המפקד עד שעה שלוש, תורם במשהו.

 

אני תרמתי, אתה תרמת וגם הבא בתור צריך לתרום.

 

מי שלא רוצה לתרום, שיצא החוצה ושלא יתפלא למה לא ישמחו להעסיק אותו.

[Night Driver]

כלוחם השקמיסט, הטבח והאפסנאי תרמו לי המון ובלעדיהם הייתי יכול לעשות הרבה פחות.

 

הצבא מחליט אם אתה תורם וכמה והרבה פעמים אתה תורם הרבה יותר ממה שאתה חושב.

[SlowRide]

גם אני לא אהבתי את המסגרת הצבאית (וחצי מהשירות שלי הייתי מכונאי בחימוש כמוך - זה דווקא היה יותר מעניין מלהיות לוחם) לא בגלל השטויות של הגילוח והכומתה אלא כי כבר בחודשים הראשונים של השירות גיליתי איך המערכת מתייחסת לחיילים: הסתובבתי שבוע עם שבר בכף הרגל כי ה"רופא" של הבסיס לא האמין לי ששברתי אותה במסע. מאז היחס שנתתי לצבא היה בהתאם. הקפדתי לעשות את המינימום שבמינימום המותר מתוך ידיעה שאני שם כי החוק מחייב אותי ולא מעבר.

אף פעם לא עברתי על החוק הצבאי (לפחות לא בכוונה) ובסך הכל היו מרוצים ממני. אפילו קיבלתי מתנה - קורס פסיכומטרי בחינם אחרי השחרור.

חשוב רק על התועלת האישית שלך. סיים שירות צבאי מלא לפי החוק בלי לעשות לעצמך בעיות, כל דבר אחר שתנסה לעשות כנראה יפגע בך יותר מאשר יועיל לך.

 

זו באמת טעות לחשוב שעל כל טיפת זיעה שאתה מוציא הצבא או המדינה חייבים לך משהו. כל מה שאתה יכול לעשות זה לנסות לשפר את היחס בין מה שאתה נותן להם לבין מה שאתה מקבל.

עריכה אחרונה ב-24 לאוקטובר, 2016 על ידי SlowRide

[יבגניפ]

ניר, לפני זה העדת שהרווחת מהשירות שלך. רווח זה לא בהכרח כלכלי, וגם לא בהכרח מיידי.

וזה לא נכון. השקר הכי גדול של צהל הוא ש"כל אחד תורם".

במה תורם אותו החייל שלפני עשור סגרתי איתו שבת, וסיפר שהוא צריך לבוא בבוקר, לספר למפקד שלו אם הזכירו את היחידה שלו בעיתונים, ולאחר מכן הוא פנוי עד 5:30 בערב (כי אסור לצאת לפני)? בתחושת ה"כולם לוקחים חלק"?

 

זה הכל שקר, הצגה אחת גדולה. הפיכת הצבא למקצועי אולי באמת לא ריאלית, לצערי, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים לשקר לעצמנו על שיוויון בנטל או תרומה, ולהעניש כל אחד שלא רוצה לקחת חלק בקרקס הזה. והלוואי ויקום כאן מנהיג שיבין שבמקום ליצור מיצג שווא שקרי של שוויון בנטל, עדיף והגיוני יותר לתגמל את מי שכן עושה מה שבאמת נדרש (וזה בלי להכנס לפוליטיקה של מה זה בכלל "נדרש")

 

נהג לילה, כשהייתי בסוף הקבע, משקי התורנות ביחידה ניסו לשבץ אותי למשימת אבט"ש של שבוע של חיילי חובה. הסתכלתי על הלוח וראיתי שלא משובצים בו לא הנהגים ולא האפסנאים של היחידה. פניתי לרס"ר, שאמר לי שהוא לא משבץ נהגים לתורנויות כי זה "תפקיד חשוב". קבעתי פגישה עם מפקד היחידה וביקשתי לשנות את המקצוע לנהג, כי רציתי גם להיות בעל תפקיד חשוב. מיותר לציין שהוציאו אותי מהתורנות. ככה בדיוק הצבא קובע מי תורם וכמה.

עריכה אחרונה ב-24 לאוקטובר, 2016 על ידי יבגניפ

[חן ג.]

זה הכל שקר, הצגה אחת גדולה. הפיכת הצבא למקצועי אולי באמת לא ריאלית, לצערי, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים לשקר לעצמנו על שיוויון בנטל או תרומה, ולהעניש כל אחד שלא רוצה לקחת חלק בקרקס הזה.

 

לאו דווקא לא ריאלית, אבל כנראה לא תקרה בעתיד הנראה לעין.

 

תפקידו של הצבא מושרש כל כך עמוק באתוס הלאומי הישראלי, ש״צבא העם״ ימשיך להתקיים גם במציאות שבה הוא לא יהיה יותר מתכשיט.

 

חלק מהבעיה במקום הזה של הצבא בלאומיות הישראלית הוא שהוא הופך את החברה שלנו למיליטריסטית מאוד, בעיקר מכיוון שהוא נוטל נערים בגיל שהוא עדיין מאוד פורמטיבי.

 

תראה כמה משתתפים בשרשור הזה נותנים תשובות א-רציונליות בנוסח ״חייבים לשרת כי חייבים לשרת״. זו לא תשובה של אדם עם חוש ביקורתי, זו תשובה של מפקד בצבא.

[יבגניפ]

נכון מאוד, וחבל מאוד.