מי יותר טוב לישראל, טראמפ או טראמפ?

[none77]

ב2000 לפחות זה היה צמוד, הפעם ההפרש בין הקולות לאלקטורים נראה לא סביר.

[sronis]

ושוב נשים דברים בפרופורציות

 

מתוך 45 ( לא בטוח שזה המספר הנכון )מערכות בחירות לנשיאות רק 5 פעמים קיבל הנשיא פחות קולות מיריבו

 

נו, זה יותר מ-10%. לא היית מסכים לכזאת סטטיסטיקה מקונדום, נכון?

[ישה]

תזכיר לי מה זה

 

יש רבים שללא הדפקט במוצר הזה לא היו נולדים בכלל.

 

ולנושא

 

האם האמריקאים מודאגים בנושא הזה?

[sronis]

מניח שבעבר לא היו מודאגים, אבל היום בוודאי, כשההפרש כל כך גדול. מניח שברגעים אלה מישהו עושה מחקר בנושא

[petit nicolas]

דונלד טראמפ הוא אמנם הנשיא ה-45 אבל הוא לא נבחר בבחירות הנשיאותיות ה-45 בארה"ב, פשוט מכיוון שהרבה נשיאים שירתו יותר מקדנציה אחת. הוא נבחר בבחירות ה-58 בהיסטוריה של ארה"ב, מה שנותן אחוז טעות של כ-7%. עדיין לא מתקבל על הדעת, אם רואים את ארה"ב כמדינה אחת כמו שאמרתי קודם.

[hans]

העיוות הזה תמיד יהיה קיים בבחירות אזוריות, כולל בווריאציה האמריקנית המשונה של השיטה הזאת.

בשוויץ נהוג משאל עם פעמיים בחודש, כשלכל קנטון/מדינה משקל שווה בהכרעה. בהכרעות צמודות (שהן אגב די נדירות) ייתכן מצב דומה בו רוב המצביעים איננו קובע, אלא רוב המדינות.

אנחנו בלבנט מתייחסים לזה בתרעומת כי זה משהו שונה ממה שאנחנו מכירים, אצלם זה מקובל וידוע כבר 400 שנה...

אם נמשיך את הדוגמה, שוויץ ממש קיצונית בהקשר של האצלת סמכויות מהממשלה לקנטונים, ומהקנטונים למחוזות, ומהמחוזות לערים, ומהערים לרובעים. להנהלות הרובעים בערים יש יותר סמכות מהממשלה, למשל בקבלת בקשות לאזרחות.

 

טוב או לא? לכאן ולכאן, אני מניח.

[ליין מן]

,,,,

בשוויץ נהוג משאל עם פעמיים בחודש, כשלכל קנטון/מדינה משקל שווה בהכרעה. בהכרעות צמודות

(שהן אגב די נדירות) ייתכן מצב דומה בו רוב המצביעים איננו קובע, אלא רוב המדינות.

אנחנו בלבנט הצפוני מתייחסים לזה בתרעומת כי זה משהו שונה ממה שאנחנו מכירים,

אצלם זה מקובל וידוע כבר 400 שנה...

אם נמשיך את הדוגמה, שוויץ ממש קיצונית בהקשר של האצלת סמכויות מהממשלה לקנטונים,

ומהקנטונים למחוזות, ,,,

 

טוב או לא? לכאן ולכאן, אני מניח.

 

בסיום רשמתה את נקודת הראיה.

אם היא הייתה מנצחת זו שיטת בחירה חכמה המאזנת בין המדינות והאזרחים.

אבל - מאחר והוא נבחר...

 

 

אייל.

[malcishua]

ארה"ב היא איחוד של מדינות.

צורת הבחירות הנוכחית היא פשרה בין רצון המדינות לקבוע את דרכן, כמדינות בודדות.

לבין השייכות לגוף המדינה הגדול הפדרלי.

זה אולי היה נכון כשהקימו את האיחוד. היום ארה״ב מתנהלת יותר כאוסף של רשויות מקומיות עם שלטון פדרלי חזק מאוד, שהופך רלוונטי ליותר ויותר אספקטים בחייהם של האזרחים.

 

עם הזמן יש שינויים קטנים והתאמות בייצוג המדינות בבחירות הכלליות.

כאשר מדינות אשר בהן האוכלוסייה גדלה במספר רב יחסית לאחרות, מקבלות יותר ייצוג.

לכן מדברים על הנושא רבות, אבל לא פועלים לשנות מאחר ונכון להיום - זו פשרה טובה.

אתה סותר את עצמך. אם הרצון הוא לתת לכל מדינה ייצוג הפרופורציונלי למספר תושביה, הדרך המדויקת ביותר (מתימטית) היא פשוט - לספור את כלל הקולות. כלומר לתת לכל קול בארה״ב משקל שווה.

[malcishua]

בסיום רשמתה את נקודת הראיה.

אם היא הייתה מנצחת זו שיטת בחירה חכמה המאזנת בין המדינות והאזרחים.

אבל - מאחר והוא נבחר...

 

 

אייל.

אני לא חושב שזה קשור למי ניצח ומי הפסיד. הסיטואציה הזו עדיין נדירה מאוד, והתרחשה לפני כן רק 4 פעמים, כאשר 3 מתוכן היו במאה ה-19 (רחוק מאוד מהזיכרון הציבורי) והרביעית ב-2000 כאשר אל גור הפסיד למרות שהוביל בהפרש מאוד קטן - והיא נצרבה עמוק בתודעה הציבורית. הפעם ההפרש היה כבר גדול ומשמעותי בהרבה - ולכן הנושא עולה שוב.

 

תאר לך מה היה קורה אם המצב היה הפוך. אתה חושב שטראמפ היה מקבל את ההפסד בשקט כמו קלינטון?

עריכה אחרונה ב-17 לדצמבר, 2016 על ידי malcishua

[חן פרחי]

הסיפור של הבחירות האלו היה פשוט מאד; טראמפ ניצח את כל המדינות המתנדנדות ואת רוב המדינות הצפון מזרחיות, אלו שמכונות "חגורת הפלדה", שבעבר שכנו בהן מפעלי תעשייה כבדה ומכרות.

במשך שני עשורים הם שומעים רק הבטחות ומצבם לא השתפר.

הם רואים בעיניים כלות את השגשוג של קליפורניה וניו יורק, ולא רואים כלום מזה.

מצבם לא יכול להשתפר, וגם טראמפ לא יכול לעשות הרבה, בטח לא בקדנציה הראשונה שלו.

ואם יעשה, יגדיל את הגרעון הפדראלי העצום גם כך.

זו הפעם השניה בעידן המודרני שנבחר נשיא אנטי ממסדי; בבחירות 76' ניצח מועמד די אלמוני מג'ורג'יה, מדינה אלמונית לא פחות, את ג'רלד פורד, שלרוע מזלו זוהה עם ממשלו המושחת של ריצ'רד ניקסון.

קרטר הבטיח לבוחרים התנערות משחיתות, הבאת שלום לעולם ושגשוג כלכלי.

למעט השגת הסכם שלום ביו ישראל למצרים, שאת התשתית לו הניח הנשיא פורד, הוא כשל בכל מה שעשה, ולממשל רייגן לקח 4 שנים לתקן את מה שהותיר.

נקווה רק שטראמפ לא יעשה שטויות כלכליות, כי לאורך כל ההיסטוריה הכלכלית, מנהיגים פופוליסטיים השאירו רק חורבן אחריהם.

[חן ג.]

זה אולי היה נכון כשהקימו את האיחוד. היום ארה״ב מתנהלת יותר כאוסף של רשויות מקומיות עם שלטון פדרלי חזק מאוד, שהופך רלוונטי ליותר ויותר אספקטים בחייהם של האזרחים.

 

היא לא אוסף של מדינות מהבחינה השלטונית. היא בהחלט כן אוסף, אפילו די אקלקטי, של מדינות היכן שזה חשוב - בתרבות.

 

מדינות ארצות הברית שונות זו מזו מאוד מבחינה תרבותית.

[malcishua]

אין ספק בקשר לכך, אבל איך זה רלוונטי לדיון על שיטת הבחירות?

[ליין מן]

זו שיטת ממשל של ברית איחוד בין מדינות.

בסנט יש 2 נציגים / סנטורים, לכל מדינה - לא לפי מספר התושבים.

ובבחירות יש - 2 אלקטורים מובטחים לכל מדינה - שוב ללא קשר למספר התושבים.

האלקטורים הללו מובטחים מראש לכל המדינות, ללא כל קשר למספר התושבים/מצביעים.

 

שאר האלקטורים מחולקים לפי מספר התושבים - על-פי מפקד האוכלוסין האחרון אשר בוצע.

לכן - תמיד למדינות קטנות יש משקל קצת יותר גדול.

 

תקרא קצת יותר בעיון את התשובות הקודמות של ישה ושלי .

 

אייל.

[malcishua]

אייל, על כך שזו שיטת הבחירות הנוכחית - אין ויכוח (פשוט מכיוון שזו עובדה).

 

הדיון הוא על האם במציאות של היום השיטה הזו מוצדקת או לא.

 

אני כתבתי שלדעתי, אולי היא היתה מוצדקת כשייסדו את האיחוד, אבל כיום ארה״ב מתנהלת יותר כאוסף של רשויות מקומיות עם שלטון פדרלי חזק ופחות כאיחוד של מדינות עצמאיות, ולכן השיטה הקיימת לא מוצדקת וצריכה להיות מוחלפת בספירה כללית.

 

זו לפחות דעתי בנושא.

[ישה]

בנצי לא בדעתך