petit nicolas

גם אני מאוד נהניתי מה-380 כשטסתי בו, גם בקומה התחתונה וגם בעליונה, והוא אכן מאוד שקט. יחד עם זאת, אם היית בקומה העליונה בלבד קח בחשבון שהיה לך יותר שקט בין השאר גם מכיוון שהיית פשוט משמעותית יותר רחוק מהמנועים

פתח תקווה עיר ההשקות כמובן!

בנקים full-online הם לא עניין חדש בעולם הגדול. באירופה הם צצים כמו פטריות אחרי הגשם כבר כמה שנים, ואני מניח שהמצב בארה״ב לא שונה. לי יש חשבון משני בבנק כזה (N26 הגרמני אם זה מעניין מישהו) ולפי הסרטון באתר של פפר מבחינת פונקציונאליות זה מאוד דומה. העניין הוא שרב הבנקים האלה הם סוג של סטארטאפים (צריך לבדוק לגבי פפר, אולי זה סתם פעולת שיווק של בנק ישראלי מסורתי באמצעות branding לצעירים ואז מה שאני אומר כאן לא רלוונטי), ואני כרגע לא מתכנן להעביר את המשכורת שלי וכל הפעילות הפיננסית שלי לאופרציה כזאת. במקום, פעם בכמה זמן אני מעביר לחשבון המשני קצת כסף לשימוש שוטף כי זה באמת יותר נוח, בעיקר בנסיעות. הבעיה עם זה מבחינתך היא שבניגוד לגוש האירו, העברות בנקאיות בישראל הן לא חינמיות למיטב ידעתי, אז הגישה הזאת תעלך לך קצת כסף. אפשרות אחרת תהיה לכתוב לעצמך צ׳ק - אני לא יודע אם דבר כזה אפשרי טכנית או בכלל חוקי, כי צ׳ק בניגוד להעברה בנקאית הוא הוראה להעביר כסף מאדם לאדם (אתה לא מפרט חשבון בנק של הנמען בצ׳ק) אז אני לא יודע אם אתה יכול לתת לבנק פקודה להעביר כסף לעצמך...

מסכים עם דריש עקרונית, ובכל זאת עוד כמה הערות ספציפית לגבי הקו"ח: 1. הפורמט נראה פשוט לא טוב. תחפשו באיטרנט יש אינסוף פורמטים ותיתנו לזה קצת צורה. 2. הסקשןן שנקרא "פרילנס" אכן צריך להפוך להיות professional experience, כמו שכבר אמרו כאן. כמו כן, לדעתי כדי להעלות אותו למעלה מעל ללימודים. 3. אם אתה אומר שהעברית שלה רצוצה עד לא קיימת אבל היא לגמרי פונקציונאלית באנגלית, יש בעיה עם זה שבקו"ח הרמה המוצגת בעברית ובאנגלית זהה. תדמיין שיום אחד מגייסת רוצה ליצור איתה קשר ומתחילה את השיחה בעברית - מיד גם ההערכה של רמת האנגלית תיפגע. 4. בשנים האחרונות יש הגירה לא חוקית די משמעותית ממזרח אירופה לישראל - בעיקר מאוקראינה וגאוגריה. אני לא יודע כמה מהאנשים האלה מנסים להשתלב בהייטק (אני מניח שלא המון) אבל לא יזיק להוסיף שורה Nationality: Israel ביחד עם הפרטים האישיים, כדי להסיר ספקות.

לפחות בתמונות העיצוב החיצוני נראה כאילו שהדגם הקודם הלך לאחד מציירי הקריקטורות בטיילת באילת וזה מה שיצא

זה נכון שלונדון עיר יקרה אבל משהו אחד שלא עולה שם כסף זה מוזיאונים ציבוריים. לא לפספס את ה-british museum ואת ה-natural history meuseum, ואם עוד לא עייפתם אז גם victoria and albert.

אוקיי המסר ברור, אשאר עם האייפון. תודה רבה

מה כל כך אטרקטיבי בmirrorless? ומשהו כזה, מבחינת איכות תמונות לעומת אייפון, זה בזבוז כסף? (טוב ניסיתי לשים קישור אבל משום מה זה לא עובד, אז זה היה קישור לSony DSC-H300 אבל זאת סתם דוגמה)

תודה אבל זה לא ממש עוזר - אין לי כוונה להחליף מכשיר. האם יש המלצות למצלמות?

תוכל לפרט קצת על הציוד? (הרחפן, המצלמה...) תודה

שלום לכולם בסוף אפריל אני מתכנן נסיעה לסקוטלנד, ומכיוון שבשנה-שנתיים הקרובות יכול להיות שיצא לי לטייל לעוד כמה מקומות יפים, חשבתי אולי להשקיע במצלמה. כרגע אני מצלם עם הסלולר (אייפון 5s), והמטרה היא לא להתחיל תחביב צילום אלא רק שיצאו תמונות טובות יותר (בעיקר נופים כמובן). האם תוכלו להמליץ לי על מצלמות פשוטות לתפעול בטווח מחיר של כ-200 יורו (נניח עד 300 אם ממש נמתחים), והאם זה בכלל שווה את זה לעומת המצלמה של האייפון, לפחות בטווח המחירים הזה? תודה

שתי רמות הגימור מגיעות עם אותו מנוי 1.2 110 כ״ס?

דווקא לגבי planned parenthood הוא צודק - המייסדת של הארגון ראתה בו דרך למתן את ההתרבות של אוכלוסיות ״לא רצויות״. זה לא אומר שאני בהכרח נגד הפלות ובטח שלא שאני נגד הארגון הזה, אבל כדאי שתבדוק את העובדות שלך לפני שאתה מתלהם

הבעיה עם המדיניות של אובמה במזרח התיכון היא א ספציפית מובארק או קדאפי או כל אחד אחר. הבעיה החמורה היא שכל דיקטטור בעולם הסתכל על מאורעות "האביב הערבי" והבין שארה"ב היא משענת קנה רצוץ ורוסיה היא בת ברית איתנה. אף אחד לא טוען שמובארק לדוגמה הוא אמא תרזה (דרך אגב, גם אמא תרזה לא היתה ממש "אמא תרזה" במקרים רבים, מזמין אותכם לקרוא קצת עליה), אבל הצורה שבה ארה"ב "נפנפה" אותו, בהשוואה לתמיכה הטוטאלית שמקבל אסד, תדחוף כל רודן לזרועות רוסיה. מהאדם החזק בעולם אני מצפה לעשות את השיקולים האסטרטגים האלה, אפילו אם הוא צריך לבלוע קצת קיא.

מי שלא קרא את Shogun של James Clavell שילך עכשיו לקרוא אותו (שאר הספרים ב"סדרה האסייתית" פחות טובים לדעתי, לפחות אלה שקראתי). בסגנון אחר יש את The Fountainhead של Ayn Rand שהוא ספר מאוד מקטב - או שאוהבים אותו מאוד או ששונאים אותו מאוד. אני מאוד אהבתי, אבל בד"כ הוא לא מתאים לאנשים שמחפשים להזדהות עם דמות בספר - כל הדמויות בספר כולל כולן הן אנשים נוראיים.

לצערי זה לא פתוח למשא ומתן במקרה שלנו - לאבא שלי היתה פג'ו 309 כשהייתי ילד קטן שעשתה רק צרות. בכל נקודה בארץ הקודש נתקענו איתה. אחרי שנים של עוגמת נפש הסתבר שעיקר הבעיות (אבל לא כולן) נבעו מהתקנה מקומית של אזעקה, שבמזנו הגיעה עם ניתוק ההצתה. ככל הנראה גם אז, באופן דומה להיום, היבואן דחף דווקא אזעקה של יצרן שהיה לו "דיל" איתו, ככה שהוא הרוויח. אחרי הסיפור הזה אבא שלי לא רצה להתקרב לפג'ו במשך שנים ואני הייתי צריך לסחוב אותו באוזן לסוכנות כדי לראות את ה-3008. אמנם הוא מאוד התלהב, אבל אני התעקשתי שמבחינתנו דגמים שיש בהם התקנות מקומיות (בעיקר מובילאיי) הם "מתים". אני לא צריך עוגמת נפש שלו בגללי.

תודה לכולם על התגובות. חבל שלובינסקי לא מוכנים לשחרר את הרכב בלי המערכת. אנחנו גם כנראה נהיה מוכנים לחכות להזמנה מיוחדת של רמת אבזור אקטיב בתוספת מערכות הבטיחות המקוריות (בתשלום כמובן), אבל גם לזה כמובן לובינסקי לא מוכנים. מערכות הבטיחות המקוריות מגיעות ברמת האבזור הגבוהה (אקסלנס? פרמייר? פרסטיג׳? אני כבר לא זוכר...) אבל היא כבר יקרה מדי. טוב הפסד של לובינסקי, כנראה נסגור על סיאט אטקה.

שלום לכולם, אבא שלי מתכנן להחליף את הרכב, ונראה שהרכב הבא יהיה מקטגוריית הג׳יפונים. כבר מההתחלה היה די ברור שאחד הרכבים האטרקטיבים בקטגוריה כרגע הוא הפג׳ו 3008. הבעיה היא שברמת האבזור הנמוכה (אקטיב) הרכב מגיע עם מוביליי - רק ברמת האבזור הגבוהה המוביליי מפנה את מקומו למערכת הבטיחות האקטיבית של פג׳ו. בעוד שלל הצפצופים של המוביליי בפני עצמם הם כבר חסרון עצום, לדעתי הבעיה החמורה יותר היא ההתקנה המקומית - רק נולד רכב חדש וכבר מפרקים לו את כל הפנלים, חותכים חוטים ומי יודע מה עוד... היום היינו אני ואבי בסוכנות פג׳ו בהרצליה, והסוכן התעקש שגם ההתקנה של המוביליי היא במפעל בצרפת ולא בארץ. לפני שאנחנו שוקלים את זה בכלל (כאמור, גם אם מניחים שההתקנה מושלמת, אנחנו לא ממש מעוניינים במערכת, אבל כן די מעוניינים ברכב), רציתי לשאול אם זה נכון. לי אישית זה נראה מופרך אבל מכיוון שהוא ממש התעקש אני מוודא כאן - מישהו יודע בוודאות איפה מותקנת מערכת המוביליי בפג׳ו, וספציפית ב-3008? תודה רבה.

דונלד טראמפ הוא אמנם הנשיא ה-45 אבל הוא לא נבחר בבחירות הנשיאותיות ה-45 בארה"ב, פשוט מכיוון שהרבה נשיאים שירתו יותר מקדנציה אחת. הוא נבחר בבחירות ה-58 בהיסטוריה של ארה"ב, מה שנותן אחוז טעות של כ-7%. עדיין לא מתקבל על הדעת, אם רואים את ארה"ב כמדינה אחת כמו שאמרתי קודם.

ארה"ב אינה דמוקרטיה. המילה "דמוקרטיה" על הטיותיה לא מוזכרת פעם אחת בחוקה האמריקאית, בניגוד למילה "רפובליקה" שמופיעה מספר פעמים. למעשה, בכתבים של חלק מהאבות המייסדים ניתן למצוא תיעוב לרעיון הדמוקרטיה, בדיוק מהסיבות שמגיני ה-electoral collage מציינים בימינו - עריצות הרוב, "דמוקרטיה" יחסית אמריקאית תיצור מצב שאנשי הערים ישלטו באנשי המדינות הכפריות בלי להתחשב בדעתם וכו'.

לגבי שיטת הבחירות בארה"ב, הכל תלוי באיך שמסתכלים על ארה"ב כישות - אם ארה"ב היא מדינה אחת, שבמקרה מורכבת ממחוזות שבמקרה קוראים להם "מדינות" (כמו גרמניה, למשל) אז אכן אין שום הגיון בשיטת בחירות שיכולה "לטעות" ולהעניק ניצחון למי שקיבל פחות קולות. אם, מצד שני, רואים את ארה"ב כאיחוד של מדינות, סוג של איחוד אירופי שהתקדם בכ-200 שנה, אז אין שום סיבה ששיטת הבחירות לנשיאות תהיה רק על פי רוב סה"כ הקולות. לדוגמה, אם היום מדינות האיחוד האירופי יחליטו להקים מוסד נשיאות אירופי בעל כוח משמעותי (בניגוד לנשיא המועצה האירופית היום, שהוא תפקיד כמעט חסר חשיבות לחלוטין ולכן גם לא באמת חשוב איך הוא נבחר) אז אני לא רואה שום סיבה שהוא יבחר לפי רוב הקולות ביבשת - מצב כזה יאפשר לאזרחי צרפת וגרמניה לבחור נשיא שרוצה ליצור מהולנד מגרש חניה. לכן, הגיוני ליצור איזון בין הרצונות של כמויות שונות של אנשים, אבל גם בין תרבויות ואינטרסים שונים שמרכיבים את האיחוד. ה-electoral collage הוא נסיון ליצור איזון כזה. היסטורית, ארה"ב נבנתה כמודל של איחוד אירופי הרבה יותר ממדינה אחת. עד תחילת המאה העשרים (פחות או יותר) היה הרבה יותר מקובל להגיד "the United states are" ולא "the United States is". האתוס הבסיסי של ארה"ב הוא החופש מרודנות (no taxation without representation וכו') והממשל הפדרלי נבנה ע"י האבות המייסדים כחלש בכוונה, על מנת שרוב הכוח (על מדיניות פנים, לפחות) ירוכז בממשלות המקומיות. מצד שני, העובדה שבניגוד לאירופה מדינות ארה"ב מייצגות תרבות אחת, ובעיקר חולקות שפה אחת, גרמה לכך שהאיחוד ביניהן הפך מאוד בקלות ליותר ויותר הדוק. היום, הרעיון של להסתכל על ארה"ב כ-50 מדינות שונות שבמקרה יש להן כמה הסכמים של שיתוף פעולה נשמע די מגוכח. לסיכום, הצדקת שיטת הבחירות בארה"ב מאוד תלוייה בדעתו של כל אחד לגבי מהי ארה"ב (או אולי מהן ארה"ב). לדעתי האישית השיטה לא פגומה מבסיסה, והיא שירתה טוב מאוד מטרות מוגדרות (וראויות) מאוד. יחד עם זאת, עם התקדמות תהליך ה"איחוד" של ארה"ב (שממשיך לקרות גם היום, אל תטעו), היא הופכת לפחות ופחות רלוונטית, ותצטרך להשתנות בסופו של דבר.

הצחקת את אדולף. בגרמניה יש מקומות שוועד השכונה מחליט לך איזה פרחים אתה יכול לשתול בגינה ואיזה לא.

לעניות דעתי מינכן שלא בתקופת אוקטוברפסט היא אחת הערים הפחות מעניינות בגרמניה. יש כמובן את מוזיאון במוו ששווה להשקיע בו אחה"צ אבל חוץ מזה אין שם משהו שהוא ממש "אסור לפספס" לדעתי (וגם זה רק לחובבי רכב כמובן). מבחינת אוכל ושתייה, אל תפספס אתההופברויהאוס - בית המבשלה הראשי. שם היו מבשלים את הבירה של מלך בוואריה, והיום הם כמובן ממשיכים בבישול הבירה (לא בבניין ההיסטורי כמובן) ובבניין ההיסטורי יש בר/מסעדה - מאוד ממליץ לנסות להגיע לקומה השלישית. דורש קצת מאמץ כי לא כל גרמי המדרגות מגיעים עד לשם אבל כשמצליחים בסוף זה שווה - שולחנות ארוכים ארוכים מעץ כבד, עם נברשות כבדות מעל ומלא דגלים מסורתיים תלויים על הקירות. לי המקום מזכיר את חדר האוכל של הארי פוטר. אם הקומה הזאת פתוחה (לא תמיד הם טורחים, ולפעמים היא פתוחה אבל לארוע פרטי) זה הדבר הכי קרוב שאפשר לקבל לאוקטובקפסט שלא בתקופת אוקטוברפסט, כולל בירה מעולה בכוסות "מס" (הכוסות המפורסמות של ליטר), אוכל בווארי לא רע וכמובן להקה שמנגנת מוזיקה מסורתית. אם הקומה השלישית לא נגישה גם הקומה הראשונה דומה מבחינת האווירה אבל יותר "רגילה" מבחינת העיצוב. הקומה השנייה יותר "מעונבת", ולא בשביל זה באנו להופברוייהאוס. אם אתה יכול לצאת מהעיר ברכב יש לך את כל בוואריה פרוסה לפניך, כולל טירות קסומות (נוישווינשטיין, הוהנשוונגאו ועוד). כמובן שצריך לבדוק מה שעות הפתיחה בחורף, הן כנראה מצומצמות.

האם יש הבדל בין מי טוניק שקונים בסופר (נניח שוופס ודומיו, לא משהו מהבית מרקחת, אם זה בכלל קיים עדיין בימינו) לבין סתם סודה? גם באופן כללי וגם ספציפית לצורך הכנת קוקטיילים כמו ספריץ-אפרול וג'ין-טוניק.

תומך לחלוטין. סע עם תרמיל ובמקרה הצורך (אם עשית הרבה קניות) קנה טרולי חדש בארה"ב ותרוויח גם טרולי. באופן אישי אם אני שולח מזוודה בבטן המטוס אני אף פעם לא מרגיש צורך בעוד מקום אחסון, ואז אני מעדיף להשתמש בזכות שלי לתיק עלייה למטוס בשביל לקחת משהו בתצורה שתתאים לי לטיסה עצמה (כלומר תיק קטן עם ספר/אייפד וכו'). במקרה כמו שאתה מתאר, אם לא בא לך לקנות טרולי בארה"ב, קח את הטרולי/תיק הכי גדול שעומד בתנאים של חברת התעופה. עריכה: שים לב שגם אם בחלק מהחברות בודקים את גודל כבודת היד, אני מעולם לא ראיתי שבודקים את המשקל (יש כללים גם בקשר לזה אבל לא בודקים). ככה שאם יש לך משהו כבד (ולא גדול מדי) לקחת, עדיף בכבודת היד.