שרשור פוליטי של אחרי/לפני/באמצע בחירות/מלחמות/שלום/חומוס בדמשק

[m3x7r3m3]

ימני מדי לתפיסתם

למה שירצו להחליף אותו? כי הם יכולים ולדעתם יש מישהו שעדיף בשבילם, מבטיח לך שאם הבחירה הייתה בין ביבי לבן גביר היית שומע כמה ביבי הוא הראש ממשלה הכי ישר וצנוע בהיסטוריה.

 

במה גנץ או לפיד יותר שמאלניים כלכלית? מספיק להסתכל על הקוקפיט שכולל 3 עובדי מדינה שיצאו לפנסיה, או על הדמות הכלכלית הבכירה שהיא ניסנקורן.

במה הם יותר שמאלניים מדינית? נניח בהסכמות למפלגה המשותפת (לא רק כלכליות) תמורת תמיכה מבחוץ, או נניח התמיכה של גנץ בזמן אמת בעסקת הגרעין של אובמה עם איראן, או נניח המצע:

 

מצד אחד:

ישראל היא המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון. לעוצמתה הצבאית, הכלכלית והדמוקרטית אין מתחרים ברדיוס של אלפיקילומטרים מגבולה.

 

בה בעת מתעצבת בין הים לירדן מציאות העלולה לאיים על החזון שעל בסיסו קמה ישראל: מדינה יהודית ודמוקרטית, בית לאומילעם היהודי במקום היחיד בעולם שבו הוא יכול להתקיים;

אז מבהירים לנו חד משמעית שאין איום צבאי, אבל כן יש איום אחר, מעניין מהו ולמה צריך להיות כאלה עמומים בנושא...

 

או:

ממרוקו עד למפרץ הפרסי, מריאד עד קהיר ועמאן, מדינות אלה מוכנות היום לעצב איתנו מזרח תיכון אחר

כמובן, מהי התמורה? אין ארוחות חינם, מהו המזרח התיכון האחר הזה?

 

נעצב מציאותּ חדשה אשר תְקַבֵּעַ את הרוב היהודי בישראל ואת הזהות היהודית של מדינת ישראל. נחזק את גושי ההתיישבות ונאפשר חייםנורמליים בכל מקום שבו חיים ישראלים. בקעת הירדן תהיה גבול הביטחון המזרחי של ישראל. נאפשר פיתוח כלכלי מואץ בשטחיהרשות הפלסטינית ונשמור על אופק פתוח להסדרה מדינית בעתיד. ירושלים המאוחדת תהיה בירת ישראל הנצחית. לאור עקרופנות אלה נבחן את תוכנית השלום של הנשיא טראמפ, לכשתוצג.

ממש ההגדרה של לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, גם נחזק את ההתיישבות וגם נאפשר חיים נורמליים וגם בקעת הירדן שלנו וגם פיתוח כלכלי מואץ בשטחי הרשות וגם אופק להסדרה מדינית, גם ירושלים מאוחדת וכל זה על תנאי עד שתגיע תוכנית המאה.

כמו בפישינג - אם זה נשמע טוב מדי להיות אמיתי - זה כנראה טוב מדי להיות אמיתי.

 

מהלך המבוצע באורח חד-צדדי מוביל את האויב בהכרח למסקנה שההתנגדות האלימה שלו הכריעהאותנו. לא נחזור על הטעות הזו. כל החלטה מדינית היסטורית תובא להכרעת העם במשאל עם או תאושר בכנסת ברוב מיוחד.

שוב הקטע הזה עם המילים, מה זה רוב מיוחד? 61?

 

ונעמיק את תהליכי ההיפרדות מהפלסטינים תוך שמירה בלתי מתפשרת על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל ועל חופש הפעולה של צה"ל בכל מקום.

 

גם ניפרד מהפלסטינים (פרידה ב-SMS? בוואטסאפ?) וגם חופש הפעולה של צה"ל בכל מקום.

אם ההתנתקות לימדה אותנו משהו (בהנחה שאנחנו פתוחים ללמוד) זה שכשאנחנו לא שולטים בשטח אין לנו חופש פעולה, הפעולה בחאן יונס כדוגמה.

 

כמו כן יידון בוועידה האזורית נושא חשוב לא פחות: מעמדה האזורי של ישראל ככוח מוביל עם השותפות שלה לאינטרס. לא יהיהעוד מצב שבו ייערכו דיונים על הסכם גרעין עם איראן או על הסדרה בסוריה בלי שהשותפות האלה, וישראל בראשן, יציגו אתהאינטרסים שלהן ויזכו למענה.

ברור, הרי אין ספק שארה"ב, האיחוד האירופי, רוסיה וסין יתחשבו במה שיש לנו (או כל מדינה אחרת לצורך העניין) לומר. אנחנו ממש מעניינים להם את התחת.

 

בעזה עלינו להוביל מהלך כפול: מחד גיסא, תגובה רבת עוצמהעל כל התגרות והפעלת אלימות לשטחנו, ומאידך גיסא מהלך משותף עם גורמים אזוריים שיציג בפני תושבי עזה אפשרות לחייםטובים יותר, ויבהיר להם שמה שעומד בינם לבין חיים אלה הוא תוקפנות חמאס כלפי ישראל.

אפשרות לחיים טובים יותר כמו למשל העברת כספים מקטאר?

 

טוב נו, לא הייתי צריך לפרט כל כך הרבה.

 

תסתכל על הציטוט של זילבר, זה לא בירוקרטיה, זה שימוש בבירוקרטיה (או ליתר דיוק בז'רגון משפטי) כדי לקבוע מדיניות ע"י מי שאינו נבחר, מבלי שהבוחר יודע שגורלו מוכתב ע"י פקיד עלום שם כלשהו.

 

בוודאי שיש מרחק בין הביקורת שלי על מערכת המשפט ושימוש בזה כהסבר להסתבכויות ביבי - אין לי רצון להשתמש בראשון כדי להסביר את השני. וכמו שכתבתי כבר כמה פעמים, אין לי שום רצון לסנגר על ביבי, ומבחינתי המלחמה ביניהם היא מלחמת איראן-עיראק, איחלתי לשני הצדדים בהצלחה.

Best case scenario מבחינתי זה שיפרקו וירכיבו מחדש את הפרקליטות עם מנגנוני בקרה והגנה וניקוי אורוות יסודי וביבי יפרוש ובמקומו יעלה מישהו שמייצג את תפיסת הליכוד ולא רק כלכלית.

That said, יש לי ביקורת על מערכת המשפט שבאה לידי ביטוי גם בתיקי נתניהו, למעשה המלחמה הזו חשפה לאוויר העולם צדדים הרבה פחות מוכרים והרבה יותר אפלים של הפרקליטות, שהיו ידועים רק למי שמתעניין עד לחודשים האחרונים.

 

אגב ביבי הפך כבר לאויב הדמוקרטיה, העתירה לבג"צ שנתניהו לא ירכיב את הממשלה כבר מתארת שהם מגינים על הדמוקרטיה.

אזרחים יקרים, יש לכם את הזכות לבחור בבשארה או בזועבי, אבל לא את הזכות לבחור בכהנא או בבן-ארי או במרזל, כל אחד מ-120 חברי הכנסת שתבחרו יוכל תיאורטית להרכיב ממשלה, חוץ מאחד נתניהו, הוא יהיה ח"כ מינוס.

עריכה אחרונה ב-23 לדצמבר, 2019 על ידי m3x7r3m3

[יבגניפ]

נטקו, הכל מוסכם. צריך ביקורת על הפרקליטות.

מכיר את כל הדוגמאות שנתת על כאלו ש״תפרו להם תיק״. ומכיר גם דוגמאות לנבחרי ציבור בכל הרמות שסיימו את שירותם הציבורי בכלא.

הכל חוזר בחזרה לאותה הבעיה - ״צד אחד״ - כשמניחים שאם התקבל למשרה אזי שמאלני, אז אכן יש בעיה. אבל בשירות הציבורי יש אלפי אנשים שאנחנו בכלל לא יודעים מה דעתם הפוליטית. ונמאס לי כבר לחזור פעם אחר פעם שמערכת המשפט הישראלית, עם כל השנאה של הימין אליה, היא די היחידה בעולם שמכשירה את מה שהימין בוחר לעשות משפטית (הנה, מ3מ3 הזכיר פה לפני 3 עמודים בערך את אדמונד לוי).

 

כמו שכתבתי גם קודם, זה שני ערוצים מקבילים. אם יש בעיה במערכת ללא ביקורת חיצונית? בהחלט, כן. מי יכול או צריך לפתור את זה? אני יודע מי לא ניסה: נתניהו, מה שעוד יותר הופך את הטענה לזה שמוכוון נגדו ללא סבירה. אני גם יודע מי לא צריך לנסות: נתניהו.

 

מימלא הימין ימשיך לשלוט במדינה (בוא, אף שמאלן לא רואה בכחול לבן מפלגת שמאל, ימין זה מנעד ויש אנשים שמגדירים את עצמם כימניים אבל פחות ניצים ממ3מ3, למשל, ומרצ והעבודה הולכות להעלם בבחירות הקרובות ככל הנראה). אז נציג הימין הבא שיבחר, שימציא גוף בקרה על הפרקליטות (רצוי לא בפורמט הילדותי שהימין הסמוטריצ׳י בעיקר מנסה לאמץ - יש גם מנעד בין בקרה על הפרקילטות ומערכת המשפט לבין האפשרות שנבחרי ציבור יעשו כל מה שבא להם).

[m3x7r3m3]

יפה שבחרת את השופט אחד הימניים הבודדים לאורך 70 שנים, אם לא היה אדמונד לוי היה צריך לייצר אחד כזה אחרת מה היו אומרים? הרי "משבצת המזרחי" בבית המשפט העליון לא הייתה קיימת כל שנות המדינה.

 

אני מסכים עם זה שנתניהו לא ניסה מספיק לפתור את זה (הקמת הנציבות לא נחשב?), אני לא מסכים שהוא לא צריך לנסות, שהרי מי יותר טוב לתקן מערכת מאשר מי שנכווה ממנה?

 

אף שמאלן לא רואה בכחול לבן מפלגת שמאל? Stay Tuned

 

יש גם מנעד בין נבחרי ציבור שעושים כל מה שבא להם ועד נבחרי ציבור שלא יכולים לממש מדיניות כלל.

[netco]

יבגני אני מסכים לגמרי שנבחר ציבור שסרח צריך למצות איתו את הדין.

העניין הוא לא עצם החקירה נגד נבחרי ציבור, הרי ברור שהם בני אדם וגם הם חשופים לפיתויים ותמריצים שליליים.

 

הטענות על תפירת תיקים באות, לאחר שלכאורה נפתחים תיקים כנגד נבחרי ציבור דקה לפני שהם נכנסים לתפקיד שלמערכת לא מתאים

שהם יהיו בו, זה בדיוק מה שקרה בכל המקרים לעיל.

עכשיו נניח והיו דברים בגו ואותם נבחרי ציבור גם היו מורשעים בבית משפט, הייתי אומר מילא-אני לא אוהב את זה שחקירות נפתחות בעיתוי כזה כאשר ידוע

למערכת שאותם אנשים עברו על החוק, אבל הם באמת לא צריכים לכהן בתפקידים הללו.

 

אבל זה לא מה שקרה, בית המשפט זרק מכל המדרגות את הפרקליטות במקרים הללו וזיכה לחלוטין את הנאשמים! זה יחד עם עיתוי פתיחת התיקים והגשת כתבי האישום, איזו הגדרה נוספת יש לזה חוץ מתפירת תיקים?

המדהים הוא שהמכנה המשותף לכל אלו שגם נפסלו מתפקידים מסויימים עקב הגשת כתבי אישום וגם זוכו בבית משפט, שכולם החזיקו בעמדות שלמערכת לא היה נח איתן, בד"כ הם גם באו מימין אבל כאמור לא זו הייתה הסיבה, אלא הלעומתיות מול המערכת המשפטית.

ספציפית במקרה של נתניהו אני חושב שיש כאן גם משהו מעבר כי הרי כמו שאמרת הוא לא באמת פעל נגד המערכת אלא להיפך. אלא שלאורך השנים היו נגדו כ"כ הרבה בדיקות וחקירות (ולמעשה כנגד כל רה"מ מאז רבין כמדומני מה שגם כן מעלה תהיות), שזה נראה קצת פישינג. ואז בסוף אומרים לך שמגישים כתב אישום על עבירה תקדימית.

לי זה מעורר הרבה סימני שאלה לאור ההתנהלות של המעררכות הללו לאורך השנים, הן פשוט הרוויחו את זה.

 

אגב אנקדוטה, מי שיזמה את הקמת נציבות הביקורת על הפרקליטות הייתי ליבני, והם יצאו נגדה בכל הכח (ללמדך שזה כאמור מי שמאיים על המערכת, לא ימין ושמאל קלאסיים).

[יבגניפ]

m3m3, מהפרספקטיבה שלך לוי יוצא דופן, משלי לא. כל אחד רואה את מה שהוא בוחר לראות.

 

נטקו, נתניהו בתפקיד עשור, בערך. הטענות לצד השני - שאין לי איך לגבות אותן - הן שחקירות בעבר נגדו נבלמו, ומנדלבליט גרר את שלוש הפרשיות עכשיו במשך איזה 4 שנים.

אם בית המשפט סגר את התיקים המוזכרים, אז מי נמצא בתוך "המערכת" כאן? איפה הגבול? אלשיך כן? לא? שי ניצן? שופטי בגצ?

 

אני לא נגד ביקורת נגד אף אחד במדינה, באמת, זה תנאי הכרחי להצלחה של דמוקרטיה.

לזה אני מחבר שתי נקודות בדיוק:

1. ישנם לא מעט מקרי שחיתות בישראל בדרגים הגבוהים ביותר. וזה לא חדש. זה הולך עשרות שנים אחורה, ואפשר לכתוב על זה מיליון מילים.

2. בימין בשנים האחרונות מערבבים בין נורמות ציבוריות לבין הזכות לעשות כל מה ש"העם" לכאורה רוצה. זו גישת גנון פופוליסטית. אני אקצין טיפה ואומר שאצל חלק ממנהיגי הימין או מגיבי הימין שאני רואה באינטרנט, אני בכלל לא מבין אם יש סיבה לקיומה של מערכת משפטית או לא. הרי מימלא אם העם בחר, אז מותר לנבחרי ציבור להעביר איזה חוק שרוצים ולבצע איזו עבירה שרוצים, כי "העם הוא הריבון".

בליכוד התעצבנו על ניצן כששאל בראיון מה היה אומר מי שאומר שראש ממשלה מחליפים רק בקלפי אם היה מדובר באנס. אבל הרי זה בדיוק זה. אי אפשר לתחום את מערכת המשפט רק למה שמתאים לנו באותו הרגע.

 

(ברור שזו לא הגישה שלך, אני לא מייחס לך עמדה כזו).

[netco]

בגדול אני מסכים איתך, רק שלגבי 1-יש שחיתות בדרגים הגבוהים ביותר זה מן הסתם נכון, אבל בדיוק כמו שזה נכון בפוליטיקה זה נכון גם במערכות אחרות כמו המשטרה ומערכת המשפט. העניין הוא שבעוד זרועות השלטון ככלל יש מי שמטפל בזה, במערכת אכיפה החוק עושים דין לעצמם, מספיק לראות את ציפוף השורות כלפי כל נורמה פסולה בפרקליטות, את ההתנהלות עם רות דוד, את מה שעשו לגיא ניר וכו' וכו', כדי להבין שמשהו מאוד רקוב שם, וזה נובע נטו כי עליהם אין בקרה.

מאידך בניגוד לעבר, אני חושב שמדינת ישראל הרבה פחות מושחת, ואם כבר רוב השחיתות היא בדרגי הביניים איפה שיש ממשק יומיומי עם האזרחים, ופחות בדרגות הגבוהות, אבל זה דיון אחר.

 

לגבי האמירה הזו:

"אם בית המשפט סגר את התיקים המוזכרים, אז מי נמצא בתוך "המערכת" כאן? איפה הגבול? אלשיך כן? לא? שי ניצן? שופטי בגצ?"

יש כאן שני סוגים של ביקורת שאני חושב שאתה מערבב ביניהם.

1. הביקורת על התנהלות הפרקליטות והמשטרה, שלעתים גובלת בהתנהלות מאפיוזית של ארגוני פשיעה ונובעת מכח אינסופי וחוסר בקרה.

גם אם נשים את נתניהו בצד, המערכות הללו מתנהלות ככה כבר שנים (וחלקים בימין ובשמאל תוקפים אותן על זה שנים, רק שעכשיו זה הגיע למיינסטרים)

ובסוף זה פוגע באמון הציבור בצורה החריפה ביותר.

יש קו ישיר בעיני בין שוטרים שנוהגים באלימות מוגזמת כלפי אזרחים (ולרוב לא קורה להם כלום), לבין המעשים הפסולים בפרקליטות, בסוף זה היבריס ותחושת כח מטורפת שפוגעת בעיקר באזרח הקטן שמרגיש שאין לו על מי לסמוך, בפרט אם הגופים הללו נוקטים עמדה פוליטית ויוצרים אכיפה בררנית (שוב בלי קשר לנתניהו).

 

2. הביקורת על בג"ץ ושלוחותיו ברשות המבצעת בדמות היועמ"שים (והפרקליטות בכובע של מחלקת הבג"צים). כאן מדובר בויכוח אידיאולוגי, כשהטענה היא כנגד האקטיביזם שפשה במערכת המשפטית, עד כדי שעו"ד אומרים (תקרא את הראיון עם חוטר ישי שקישרתי אליו מקודם) שללכת למשפט זה הימור כי גם אם החוק לצידך אין לך מושג מה תהיה הפסיקה של השופט-וזה מצב לא תקין.

אבל עיקר הטענה הוא כנגד בג"ץ כי הוא נושא הדגל של העניין בהתערבויות הבלתי פוסקות שלו בדברים שאין לו בהם סמכות, עד כדי חוקי יסוד (הלאום, ועכשיו הדיון אם נתניהו יכול להיבחר או לא), אבל במהות זה ויכוח פוליטי על משילות, על התפקיד של רשויות במדינה דמוקרטית, על הסמכויות וכו'.

גם זה משפיע מאוד על אמון הציבור, וזה קריטי למדי לתפקוד של המערכות הללו, אבל כאן השיח צריך להיות בין הרשויות (בעיקר המחוקקת שיכולה לפעול כנגד/בעד זה בהתאם לתפיסתה), אין כאן אלמנט של ארגון פשיעה אלא של סתם אנשים שהשתן והכח עלו להם לראש .

 

כן אציין שיש בעיני בעיה ביחסים הקרובים מידי בין בכירי המערכות אלו לאלו, כשאני רואה ששי ניצן מרשה לעצמו לשלוח מייל לשופט עליון מכהן (ושופטים מחוזיים) שסיים בפרקליטות לפני 20 שנה, אני לא קונה את זה שזה "חד פעמי" ו"תקלה", אני נוטה יותר לחשוב שאולי זה תקלה עכשיו שהוא נתפס, אבל מי יודע כמה פעמים הוא שלח מיילים כאלו בעבר, וזה בעיני סופר דופר בעייתי וסימפטום ליחסים הלא בריאים בין המערכות, שכאמור פוגעים באמון הציבור ברשויות הללו באופן משמעותי.

[m3x7r3m3]

m3m3, מהפרספקטיבה שלך לוי יוצא דופן, משלי לא. כל אחד רואה את מה שהוא בוחר לראות.

 

כמה שופטים שמרניים היו במערכת ב-30 שנה האחרונות? אפשר לספור אותם על יד אחת.

כמה ביטויים היו כמו שהשופט משתתף בצער המשפחה על מחבל שמת או ששופט מוכן שיתפוצצו 30-50 בני אדם ברחובות אבל שיהיו זכויות אדם.

זאת אומרת זכויות אדם בתנאי שאותו אדם הוא ערבי, כי אם הוא יהודי אז בוא נאמר יש לו זכויות מופחתות (קובץ וורד).

וזה מספיק חשוב כדי שאני אצטט ואדגיש:

יש כללים ידועים מהי מדינה דמוקרטית. המדינה מתגאה בזה ומנסים כל הזמן לתפוס אותנו על החלק הדמוקרטי. מי שחווה את אירועי גוש קטיף, נקרא לזה כך, עד הגירוש, לא יכול להגיד שהמדינה פעלה כמדינה דמוקרטית ואני אומר את זה בעדינות הכי גדולה שאני מוצא. המדינה על כל זרועות השלטון שלה פעלה, לא יודע מה אפשר להגיד שהיא לא דמוקרטית, אני לא רוצה להגיד דיקטטורה, אבל משהו שהוא רחוק מרחק אדיר מכל הנושא שנקרא דמוקרטיה. הכול נשבר, הכול היה מותר, המטרה מקדשת את האמצעים. הייתה מטרה אחת מטורפת אבל אמרנו שעליה לא נדבר כרגע, מטרה מטורפת והכול השתעבד לאותה מטרה. כל מערכת בית המשפט שאנחנו רוצים אותה מאוד כמערכת טובה, רצינית, עצמאית, כי זה נשמת אפה של מדינה, כל מערכת המשפט קרסה, עד כדי כך. מישהו פעם שמע ששולחים – ואנחנו תכף נשמע מהנוכחים כאן – בתי משפט ניידים כדי שידונו בשטח? איפה זה נשמע? לא היה דבר כזה ואני מניח שלא יהיה דבר כזה. כל מערכת המשפטי, כל מה שהם פסקו שמותר לעשות, כאשר במדינה דמוקרטית זה היה א'-ב' שאסור לשלטון לעשות והם עשו. כל מערכת המשפט קרסה לחלוטין. מערכת הפרקליטות, מה שנקרא, קרסה לחלוטין. דברים נוראיים. אני רק פותח ואני אתן לאנשים שיגיעו עם העובדות ואחר כך אני אולי אשלים. כל מערכת הפרקליטות קרסה. הזרוע השלישית, המשטרה, אני לא מדבר רק על הגירוש אלא אני מדבר על כל הדרך לחסום אוטובוסים שנוסעים, לאפשר הצקות, חסימות, הטרדות. לא היה דבר כזה ולא יהיה דבר כזה. הכול קרס.

 

אנחנו כבר בשידור? ראש המערכת רוצה לדבר אתי. אני מניח שהוא לא שמע מה שאמרתי עכשיו. אני אדבר אתו אחר כך. לא עכשיו.קריאה: מי זה ראש המערכת?

היו"ר ניסן סלומינסקי: המערכת שעכשיו דיברתי בגנותה.

קריאה: שלא שלחה נציג לדיון.

היו"ר ניסן סלומינסקי: לא. הם לא שלחו. אני מניח שהוא לא שמע אותי ולכן רוצה לדבר אתי. אז הוא לא היה ראש המערכת. אז הוא היה הסגן.

 

בעיקר השב"כ עם כל מיני חקירות שב"כ שנעשו לכל מיני אנשים אבל מפאת קוצר הזמן, אני לא אתן דוגמאות. אני אתמקד בשתי רשויות, מערכת המשפט והמשטרה. אלה היו שני השחקנים העיקריים בסיפור הזה שבעצם פגעו בצורה קשה מאוד בזכויות אדם ואזרח של מתנגדי ההתנתקות.

 

 

המשטרה. בכותרות אבל אם תרצה, אני אתן דוגמאות ויש לי הרבה מכל נקודה. יש אלימות קשה שהפעילו שוטרים כלפי מתנגדי ההתנתקות. אלה גם מפגינים, גם עצורים שהיו כבולים ואפילו בחדרי המעצר מכות רצח שקיבלו. כולנו זוכרים את האלות שרוצצו גולגלות בעמונה. עמונה היא חלק בלתי נפרד מהסיפור הזה, אבל גם בזמן ההתנתקות היו הרבה מאוד דוגמאות.

 

היכו מפגינים עד לאובדן הכרה, זרקו חוסמי כבישים מעבר לגדר עם הראש למטה. הרבה מאוד סיפורים מאוד קשים. כמו שאמר הרב של גוש קטיף, הרב אל נקווה, הוא אמר בשקט בשקט, יש אנשים לובשי מדים כחולים שמכים ומכים ומכים, אמנם לא כל מי ששוטר מכה, אבל כל מי שמכה – שוטר. באמת היו הרבה מאוד דוגמאות לסיפור הזה.

 

 

נושא שני הוא הגבלות תנועה. זאת לא רק משטרה אלא גם גורמים אחרים. נאסרה כניסה של אנשים בעלי זהות דתית או שיש עליהם סרט כתום או מראה של מתנגדי ההתנתקות באופן כזה או אחר למקומות ציבוריים, גם אוטובוסים שהביאו נוסעים, בעיקר מיהודה ושומרון, לתוך מדינת ישראל, נאסרה הכניסה שלהם או שנעצרו ולקחו לאנשים תעודות זהות או עיכבו אותם, הורידו אותם מהאוטובוס, לא נתנו להם לנסוע וכולי. איך אנחנו יודעים שכל הסיפורים האלה נכונים? פרקליט המדינה ערן שנדר הוציא אז דף הנחיות למשטרה שבו הוא כותב. גם שי ניצן הוציא.

 

חוץ מזה, יש מעצרים מכל מיני סוגים. היו מעצרים המוניים. אם הייתה חסימת כביש, עצרו את כל מי שהיה בעל חזות דתית באזור, יכול להיות ילד בן שבע או חייל. כל מי שהיה בעל חזות דתית באזור, עצרו אותו ויש לזה דוגמאות. גם בפרוטוקול התביעה יש אפילו הודעה של המשטרה מהמחוז הצפוני שאומרת שאין ראיות שקושרות את העצורים למעשים למעט הימצאותם במקום. כלומר, גם לזה יש לנו תיעוד פורמלי. העצורים האלה, נגיע לזה כאשר נגיע למערכת המשפט, גם נשפטו כקבוצות.

 

אמור מעתה זכויות האדם הלא-יהודי.

 

נטקו, נתניהו בתפקיד עשור, בערך. הטענות לצד השני - שאין לי איך לגבות אותן - הן שחקירות בעבר נגדו נבלמו, ומנדלבליט גרר את שלוש הפרשיות עכשיו במשך איזה 4 שנים.

 

עובדתית היו יותר מכמה חקירות נגד נתניהו, ומנדלבליט אכן גרר את ההחלטות, לא 4 שנים, אבל אני ממש לא בטוח שהגרירה משרתת את נתניהו באופן כזה או אחר.

 

אם בית המשפט סגר את התיקים המוזכרים, אז מי נמצא בתוך "המערכת" כאן? איפה הגבול? אלשיך כן? לא? שי ניצן? שופטי בגצ?

 

התיקים Outlived their usefulness, המינוי כבר טורפד. זה היה תפקידם ואחרי שזה בוצע לא היה צריך אותם יותר.

 

2. בימין בשנים האחרונות מערבבים בין נורמות ציבוריות לבין הזכות לעשות כל מה ש"העם" לכאורה רוצה. זו גישת גנון פופוליסטית. אני אקצין טיפה ואומר שאצל חלק ממנהיגי הימין או מגיבי הימין שאני רואה באינטרנט, אני בכלל לא מבין אם יש סיבה לקיומה של מערכת משפטית או לא. הרי מימלא אם העם בחר, אז מותר לנבחרי ציבור להעביר איזה חוק שרוצים ולבצע איזו עבירה שרוצים, כי "העם הוא הריבון".

 

כמו שאתה אוהב להגיד, בין להעביר איזה חוק שרוצים ובין פסילת חוקים בגלל "דעת הציבור הנאור", "מידתיות" או "סבירות", יש עולם שלם.

לא תפקידו של בית המשפט לפסול חוקים על סמך דעתו של השופט (סליחה, דעת הציבור הנאור, שבמקרה אותו שופט שייך עצמו לאותו ציבור).

 

בליכוד התעצבנו על ניצן כששאל בראיון מה היה אומר מי שאומר שראש ממשלה מחליפים רק בקלפי אם היה מדובר באנס. אבל הרי זה בדיוק זה. אי אפשר לתחום את מערכת המשפט רק למה שמתאים לנו באותו הרגע.

 

זה בדיוק המצב הזה שבו יש חוק מפורש, שראש הממשלה מוחרג בו.

בלי קשר לזה - יש הבדל בין האשמה ואשמה, וגם שם יש הבדל בין האשמה בעבירה פלילית אלימה וכזו שאינה אלימה.

 

אז תשאל - ואם היו מאשימים את נתניהו באונס אז לא יכל להיות ראש ממשלה? אז אני אשלח אותך למעלה להיזכר שתפירת תיקים היא פרוצדורה מקובלת במערכות מסוימות פה.

[יבגניפ]

נטקו, כתבת יפה.

בהחלט יש שני סוגי ביקורת, אני לא חושב שאני מערבב ביניהם. אני חושב שאנשים כמו נתניהו (ולא רק - הרי זו בניה של נרטיב) מטשטשים את הגבול. כי נורא קל לבוא ולהגיד ״היי תראו, הם לא נתנו לכם לבנות באיזו גבעה ביו״ש ועכשיו הם גם לא נותנים לקבל סיגרים => הם שמאלנים ששונאים את העם״.

 

כאמור, אני מסכים לגמרי בצורך בביקורת על כל גוף במדינה (מצחיק, אני כותב את זה יום אחרי שמחברי דוח מבקר המדינה על הגרעון הודיעו שהם לא עומדים מאחורי הגרסה המפורסת כי נשמט ממנה בערך כל התוכן).

 

לגבי הפן השני - איפה בית המשפט יכול להתערב או לא - זה ויכוח סרק לגמרי (סלח לי מ3מ3, אני לא הולך לנהל אותו איתך במקביל בדיוק מהסיבה הזו) על טיבה האידיאולוגי של מערכת המשפט. אני יכול להזכיר שוב שהיה זה בגצ שהכשיר את השימוש במחצבות ביו״ש לפני כמה שנים, והיועץ המשפטי הוא זה שהסביר באריכות בימים האחרונים למה לבית הדין בהאג אין סמכות לעסוק בנעשה ביו״ש ויש עוד מיליון ואחת דוגמאות. וגם אם דעות פרטניות של שופט כזה או אחר לא נראות לך או למישהו אחר, כמערכת, מערכת המשפט הישראלית פועלת לחלוטין לצד הבחירות של נבחרי הציבור - בהקמת התנחלויות ואחיזה ביו״ש ופעולות צבאיות.

 

אפשר להתווכח על מידתיות (למען האמת אני חושב שגם הקביעה האם לבגצ יש זכות להתערב היא אידיאולוגית ולא משפטית, כי הנה, הוא מתערב ואפילו הפוליטיקאים הימניים ביותר מקבלים את זה בפועל). אבל אני נשאר עם השאלה ששאלתי קודם באוויר: האם מותר להעביר חוק שאומר שלנבחרי ציבור מותר לאנוס? או בשאלה פחות דמגוגית: איפה לדעתך מעבירים נציגי מפלגות הימין את הגבול של מה שלא אמור להיות פתוח לחקיקה? אין גבול כזה?

 

אני לא פילוסוף גדול אבל יודע מספיק כדי לקבוע שהצדקה לכל מעשה ב״זה מה שהעם בחר״ היא לא משהו.

עריכה אחרונה ב-24 לדצמבר, 2019 על ידי יבגניפ

[m3x7r3m3]

היועמ"ש כתב למה לבית הדין בהאג אין סמכות להתערב (ואין לו, עובדתית, אין שום תנאי סף שמאפשר התערבות שלו) - לא כי הוא דואג לנתניהו (או לגנץ ואשכנזי לצורך העניין), אלא כי הוא בעצמו היה הפצ"ר בדרגת אלוף, וזה שם אותו במרכז הכוונת. או במילים אחרות דואג לתחת של עצמו. אילולא היה פצ"ר בטח גם את המסמך הזה היה מושך שנתיים ורבע.

 

מערכת המשפט פועלת בהרבה מקרים נגד נבחרי הציבור והציבור עצמו, פסילת חוקים למשל, פינוי יישובים, אפילו פתיחת צירים בניגוד לדעת הגורמים הצבאיים מה שהסתיים במוות לא מעט פעמים.

 

הקביעה אם לבג"צ יש זכות להתערב היא חוקית, לא אידיאולוגית, אם החוק לא מאפשר לבג"צ להתערב, אבל הוא מתערב בכל זאת, זה לא חוקי, וזה הגורם העיקרי לירידת האמון במערכת המשפט, וזה מחלחל למטה שהחוק הוא צחוק, וזה בא לידי ביטוי בסופו של דבר ברחוב, התחושה היא שכל עוד אתה לא פוגע באיזה קדוש משפטי אתה יכול לעשות מה שבא לך ותצא בזול.

אין בעיה שתשתתף בלינץ' נגד יהודים בעיר העתיקה בירושלים, במקרה הכי גרוע יעשו איתך עסקת טיעון ותקבל כמה חודשים בעבודות שירות, אבל שחס וחלילה לא תזרוק נעל על שופט, זה כבר 3 שנות מאסר.

 

האם מותר להעביר חוק שאומר שלנבחרי ציבור מותר לאנוס? כן, מותר להעביר חוק כזה, תנסה למנוע העברת חוק כזה. עם או בלי בג"צ.

מזכיר שוב את ההתנתקות, הכל תלוי מי נמצא בצד הקורבן של העבירות שלך.

אם לדעת שי ניצן זה היה עוזר, בתקופת ההתנתקות היית רואה איך הוא מכשיר אונס מי שנחשדת כמתנחלת ע"י שוטרים.

[netco]

נטקו, כתבת יפה.

תודה

כאמור, אני מסכים לגמרי בצורך בביקורת על כל גוף במדינה (מצחיק, אני כותב את זה יום אחרי שמחברי דוח מבקר המדינה על הגרעון הודיעו שהם לא עומדים מאחורי הגרסה המפורסת כי נשמט ממנה בערך כל התוכן).

רק בנוגע למבקר, להבנתי הבאמת דלה בעניין, בגדול הגישה שלו שונה ממה שעשו קודמיו משום שהם הרחיבו עוד ועוד את מוסד המבקר (ורצו להפוך אותו לנציב זכויות אדם, מה שנפל בכנסת...), בעוד שהוא מעדיף את התפיסה הרווחת יותר בעולם לגבי עבודת המבקר ותפקידיו (ככה כאמור אני הבנתי).

אם זה טוב או לא, ימים יגידו. אבל אני קצת פחות מתרגש מהכותרות על כך שהוא פוגע במוסד המבקר וכל זה, משום שבערך כל מינוי משמעותי של ממשלת הימין בשנים האחרונות קיבל את הכותרות הללו בהתחלה, לא משנה אם קראו לו מנדלבליט אלשייך או וואטאבר.

כשיפרסם את הדו"ח שלו אפשר יהיה להתייחס ברצינות, לפרסומים מגמתיים על טיוטות-נראה לי פחות רציני.

 

 

 

לגבי הפן השני - איפה בית המשפט יכול להתערב או לא - זה ויכוח סרק לגמרי... אבל אני נשאר עם השאלה ששאלתי קודם באוויר: האם מותר להעביר חוק שאומר שלנבחרי ציבור מותר לאנוס? או בשאלה פחות דמגוגית: איפה לדעתך מעבירים נציגי מפלגות הימין את הגבול של מה שלא אמור להיות פתוח לחקיקה? אין גבול כזה?

 

אני לא פילוסוף גדול אבל יודע מספיק כדי לקבוע שהצדקה לכל מעשה ב״זה מה שהעם בחר״ היא לא משהו.

 

שני דברים קטנים.

1. ההחלטות של בג"ץ כלפי יו"ש הן רק פן אחד של המעורבות שלו וזה שבעיקר צובע אותו בצבעים של ימין ושמאל.

אבל שים לב שהטענות שלי כלפיו רחוקות הרבה מעבר לסוגיות ביו"ש, ונוגעות ככלל למעורבות שלו בעבודת הרשות המבצעת תוך פסיקה בניגוד לחוקים מפורשים וכד'.

זה כבר לא בקטע של ימין ושמאל, זה בקטע שאני מתנגד לאקטיביזם ולכך שסוגיות ערכיות/חוקתיות שצריכות להתברר בבית המחוקקים, נכפות בהחלטת בית משפט (ושלוחותיו בדמות היועמ"שים מחלקת הבג"צים וכו'). זו הבעיה שלי עם המדיניות הזו-כאמור החלק של יו"ש וזה, הוא קטן בסיפור.

 

2. אתה חוזר עם שאלת האונס לשאלת הג'ינג'ים מלפני כמה וכמה עמודים ודנו שם כבר בזה,

אבל רק לאמלק לך-

כבר אז אמרתי לך שההקצנה של השאלה הזו היא לא בדיוק טיעון טוב, משום ש1. אף אחד לא מאמין בזה 2. בהנחה והמצב בכנסת יהיה כזה גרוע, והחברה הישראלית תהיה במצב שהיא מקבלת חוקים כאלה בשיוויון נפש, נראה לך שבית המשפט הוא זה שיעצור את זה? זו נאיביות במקרה הטוב, וסתם דמגוגיה במקרה הפחות טוב.

3. מזכיר לך שוב, היינו שם. הייתה התנהלות דרקונית של הרוב כלפי קבוצת מיעוט לפני 14 שנה. בית המשפט לא הגן שם על המיעוט, אלא שיתף פעולה עם הרוב, לכן הטיעון הזה לא מחזיק מים במבחן המציאות .

[יבגניפ]

נטקו, הכל סבבה.

רק הערה אחרונה על אנסי הג׳ינג׳ים: אני פחות מבין למה אתה מתכוון בהתנהלות דרקונית בהתנתקות. אני חושב שהמדינה אשמה בעיקר בכך שהיא שלחה או איפשרה לאנשים לחיות בשטח צבאי כבוש. והיא ממשיכה בחטא הזה גם עכשיו ביו״ש, אבל ניחא.

בקווים יותר כללים, אנסי ג׳ינג׳ים זו הקצנה דמגוגית, ברור. אבל למשל חקיקה שמאפשרת לראש ממשלה להיות חסין לחלוטין זו לא. אבל זה מנעד. ואני לחלוטין מאמין בזה שיש כאן ערבוב של אידיאולוגיה שמבקשת למנוע התערבות של בית המשפט והתנהגות פלילית, שרוכבת על זה מסיבות אחרות. בשני המקרים, אני מאמין באמונה שלמה שהיכולת של המחוקק לחוקק כל דבר שבא לו חייבת להיות מוגבלת.

 

זה מן הסתם לא ימנע התמוטטות מוסרית מוחלטת של החברה. אבל העניין הוא שזה לא זבנג וגמרנו. זה באמת תהליכים, עד כמה שהמילה הזו הפכה לקיטש שמאלני מעצבן.

 

מ3מ3, היועמש פועל כחלק מהמערכת. עזוב דוגמאות מרחיקות לכת. אתה יכול לגגל מה קרה לכל הממרמניקים שביקשו לא לעשות קבע ראשוני והגיעו לבגצ בבקשה לפסול את החוזה מול צהל. ואתה יכול לנחש גם בלי גוגל כמה מהר בעטו אותם מכל המדרגות.

 

אנחנו כל הזמן חוזרים לאותה הנקודה בה אתה רושם על משהו ״חוק - לא חוקי״ ואני כותב לך בתגובה שאתה מפספס שהחוק בהמון מקרים נתון לפרשנות. לא רק בארץ, אלא בכל מקום בעולם. זו המציאות, לפחות עד שאובר תעזוב רכבים אוטונומיים ואולי תפתח מערכת משפט אובייקטיבית לחלוטין, שמפרשת כל חוק בצורה הלוגית אפשרית היחידה, ומקבל החלטות משפטיות שמוסכמות על כולם.

 

לדעתך לא אמור להיות גבול לכוחו של המחוקק? סבבה. לדעתי זו לא דמוקרטיה.

[m3x7r3m3]

היועמש עומד בראש מערכת, בטח אחרי שאהרון ברק כיהן שם והכניס מגבלות, מה שהפך את היומע"ש (שתיאורטית הוא צריך לשרת את הממשלה) למפקד של אותה ממשלה.

כך יצא שנכון לעכשיו היועמ"ש נמצא היררכית מעל השרים וגם מעל ראש הממשלה עצמו.

וזה עדיין נכון - אם הישבן של מנדלבליט עצמו לא היה בסיכון - לא היה יוצא מכתב כזה, בטח לא במהירות כזו.

 

החוק לא צריך להיות פתוח לפרשנות, ובכל המדינות המתוקנות בעולם כשיש (וקורה לא מעט) שהמצב החוקי הוא לא ברור לחלוטין, או שיש מקום לפרשנות או שיש לקונה בחוק או שהחוק לא מספיק מתקדם, התפיסה המשפטית אומרת דבר מאוד פשוט:

1. לאדם פרטי כל מה שלא אסור - מותר.

2. לרשויות המדינה כל מה שלא מותר - אסור.

 

זה על רגל אחת, מכאן תפקיד בג"צ לזהות לקונה כזו ולשלוח את השאלה לדיון בבית הנבחרים.

התפקיד של מערכת המשפט (למעט הודו ועוד כמה מדינות שאנחנו מקסימום הולכים לטייל בהן) הוא לשפוט לפי החוק, של בית המשפט העליון גם לדון בחוקיות של חוקים לאור חוקה.

אין לבית משפט כלשהו בשום מקום בעולם זכות לדון בסעיפי חוקה, או להחליט שחוק הוא לא חוקי - כי הוא לא מתאים להם, כי הם לא היו מחוקקים חוקים כאלה.

 

אני לא טענתי שלא אמור להיות גבול לכוחו של המחוקק:

1. יש כזה, קוראים לו בחירות כל 4 שנים וקצת מקסימום - לא מרוצה? תבחר במפלגה אחרת שתתקן.

2. צריכה להיות חוקה.

 

ואי אפשר לתקן את המחסור בחוקה ע"י זה שבג"צ הופך להיות מחוקק על, מהסיבה הפשוטה שזה לא תפקידו, אבל גם מהסיבה שאני כרגע לא מרוצה מהתפקוד והחוקים שחוקקה מפלגת בג"צ - מה אני מצביע בקלפי?

[יבגניפ]

אין לי כח להתווכח על האם היועמש מנהל את המדינה ומה מניע אותו בתגובה שלו לתובעת מהאג. סורי. אתה בורר החלטות משפטיות שמהן אפשר לבנות סיפור. לגיטימי כמו כל דיעה אחרת. רחוק מהסיפור שבונים לעצמם אנשים שהם פחות ימניים ממך. לא משהו שאפשר לשכנע בו בכל מקרה. זכותך לחשוב שמנדלבליט - שנמצא באחד מהתפקידים הכי בכירים שיש בתחום במדינה - בעצם רק מונע מהפחד שיפגע. זה מתיישב יופי עם העובדה שהיה פצ״ר, ולא בחר, נניח, ללכת לקריירה פרטית ולהיות שותפו של מיכאל ספרד או עו״ד שמאלניים מוכרים אחרים.

 

החוק לא צריך להיות פתוח לפרשנות? שוב, זה משהו שעולה המון איתך גם בדיונים אחרים ואני חוזר על עצמי כמו תוכי: אתה בא בגישה מאוד חותכת לעולם המשפטי. מעשית הוא לא מתנהל ככה. לא בארץ ולא בשום מקום בעולם. לא בסיפורים קטנים יותר, כמו ויכוחים על הפרות חוזה, לא בסיפורים גדולים יותר כמו עבירות או עבירות לכאורה שמבצע בכיר כזה או אחר. מבחינתך אולי כל משפטן שטוען שביבי מואשם בצדק מונע אג׳נדה, אבל מעשית זה פשוט... עניין של פרשנות. בדיוק כמו האם יש כיבוש או לא. בדיוק כמו מקרים אחרם, שאי אפשר להעביר אותם קומפילציה ולהחזיר בסוף התקמפל או לא.

 

מה יקרה אם המחוקק יחוקק חוק שאין בחירות כל ארבע שנים?

אולי חוקה יכולה לעזור. אבל אם הייתה חוקה בישראל וחוק הלאום היה, נניח, מבקש לשנות אותה, גם אז הימין היה בוכה שלא נותנים לו למשול.

[m3x7r3m3]

מה הידע שלך בנושא משפט במדינות מערביות? שאני אדע כמה מהבסיס אני צריך להסביר כמה אתה טועה.

 

לפי הטענות שלך עד האקטיביזם השיפוטי ישראל בכלל לא הייתה דמוקרטיה

 

ומה יקרה אם המחוקק יחוקק חוק שאין בחירות כל 4 שנים? אז יש לנו חוק שסותר (בתקווה) סעיף בחוקה. פשוט וקל.

 

אם בישראל הייתה חוקה סביר להניח שסעיפים ברוח חוק הלאום היו בה, תזכור שבן גוריון וגולדה מאיר היו יותר ניציים מנתניהו

[יבגניפ]

אין לי ידע רב במשפטים מעבר ל2-3 ארועים שהייתי מעורב בהם אישית פלוס חוויות יומיומיות יותר כמו חוזים.

במדינות המערביות אין הררכיה של בתי משפט? יכולת לערער על החלטה משפטית להררכיה יותר ברורה? הויכוח סביב ההדחה של טראמפ הוא לא ויכוח משפטי?

 

לא יודע איך הגעת למסקנה השניה. יש הבדל בין האמירה ״בית משפט לא צריך להתערב בנושא מסוים״, לבין האמירה ״כל סיטואציה משפטית היא חד משמעית וברורה כי חוק הוא תמיד חד משמעי״.

 

סבבה, אז אתה רוצה שהמחוקק יוגבל במה שהחוקה מאפשרת. אחלה. לא רואה בעיה עם זה האמת.