האם פעלתי נכון במקום העבודה? :S

[renaultfreek]

סליחה שאני חופר הסיפור קצת ארוך אבל מעצבן אותי מאוד, בצורה כזאת שקשה לי לשון בלילה

חבר טוב שלי היה זקוק לעבודה, סידרתי לו עבודה היכן שאני עובד, במשרה של 80 אחוז ולא 100 אחוז, כי הבוס שלי אמר לו

ברגע שהוא יסיים את התקופת הנסיון של כ3 חודשים אז יוכלו לדבר על 100 אחוז.

טוב הוא הסכים, עבוד 3 חודשים, שמשלושת החודשים הוא היה יותר מ7 פעמים "חולה", הבוס שלי עוזר לי המון, גם מבחינת הלימודים, וגם אם כל מני הקלות, לפני שהוא נגש לזרוק את חבר שלי מהעבודה, הוא נגש אלי ושאל אותי האם לתת לו עוד צ'אנס, והוא שאל אותי האם יש לו כל מני בעיות בבית, אני כמובן אמרתי לבוס שלי שאני יודע שיש לו 2 ילדים בגרמניה, ואחד פה בשוויץ ושהוא זקוק ל100 אחוז עבודה, סיפרתי כמובן לחבר שלי שהוא צריך להראות שהוא רציני, בשביל שהוא יקבל 100 אחוז ולא יעוף מהחברה.

למוחרת הבוס הזמין את החבר למשרד, ואמר לו בגלל שהוא היה יותר מדי חסר בתקופה הזאת של השלושה חודשים, הוא מבקש ממנו

לעבוד עוד חודשיים ב80 אחוז ואז נראה איך מתקדם.

החבר לא התרצה מזה, והתחיל לעשות בעיות בעבודה, אחת מהבעיות זה ללכלך על הבוס שלי מאחורי הגב שלו, ללכת לכוח אדם ולהתלונן עליו, הבוס שלי סיפר לי הכל ולא הבין למה הוא עושה את זה.

אני כמובן תפסתי את החבר לשיחה, ואמרתי לו שאם הוא לא רוצה לעבוד בחברה הזאת שיסיים את זה יפה ובלי כל מני בלאגן, הוא כמובן אמר שהבוס הוא אשם בגלל שלא הביא לו 100 אחוז כמו שאמר לו, אחרי חודש הוא החליט שנתפס לו הגב, והוא לא יכול להרים יותר דברים יותר מ5 קילו, כמובן הלך לרופא עשה הצגה והביא אישור.

הוא אמר לבוס שהוא יעשה הכל עד שימאס לו ממנו, בסופו של דבר פיטרו אותו, והוא היה אמור לעבוד עד סוף אפריל.

הנה הגיע חג הפסחא, והוא היה אמור לחזור לעבוד ביום שלישי, אך הוא לא הגיע לעבודה, טוב ממתינים מגיע יום רביעי הוא גם לא מגיע, כל השבוע הוא לא הגיע, לא הודיע לאף אחד, בסופו של דבר אחרי ששלחתי לו המון הודעות, הוא אמר לי שהוא עוד בגרמניה,

ויקר מדי להתקשר להודיע שהוא לא מגיע לעבוד.

פה עלה לי הדם לראש, כל הבוסים החשובים בחברה באו אלי לראות מה קורה, כי אף אחד לא שמע ממנו כלום, גם שבוע אחרי זה הוא לא בא לעבודה, הוא דפק אותנו אלו שעבודים, ובמיוחד אותי, כי הוא כל פעם מודיע לי שהוא בא מחר, ובסופו של דבר הוא לא בא בכלל, אני כבר נשברתי ואמרתי שאני לא מוכן לספוג את השקרים שלו על חשבוני, הוא בזמן הזה הלך לראיון עבודה במקום אחר,

ואני הלכתי ודיברתי אם הבוס, הבוס שלי היה בשוק שהבן אדם פשוט לא בא לעבוד, אני סיפרתי לבוסים שמעלי כל מה שאני יודע,

כי אני לא מוכן שבסופו של דבר הם יגלו שאני ידעתי משהו והסתרתי את זה מהם, החבר התעצבן על זה ואמר שלא היה לי זכות

להגיד שום דבר, והיתי צריך להגיד שאני לא יודע כלום, אני אמרתי לחבר שאני לא מוכן לסכן את המקום עבודה שלי, ולא מוכן לסכן

את הלימודים שלי בגללו, לקח לי המון זמן עד שהגעתי למקום עבודה הזה, הם תומכים בי מבחינת כספית, זאת אומרת אני עובד 80

אחוז ומקבל משכורת של 100 אחוז, והם עוזרים לי המון אם העובודות והפרוייקטים שאני צריך להגיש בלימודים הנ"ל.

מה גם שבזמנו שקניתי את הבית והיתי צריך זמן בשביל לשפץ אותו הוא נתן לי חודש חופש בתשלום.

מה אתם חושבים מה היה נכון לעשות? האם היתי צריך לשקר לבוס שלי ולהגיד לו שאני לא יודע כלום ולחסות את התחת של החבר,

וכל פעם שאני מדבר איתו, הוא בבית בכלל ומשחק בפליסטיישן, ואני זה שצריך להתמודד אם מה שהוא יצר.

הדבר הזה אוכל אותי מבפנים

[איציק נ.]

לדעתי פעלת כשורה.

 

להבא אל תביא חברים לעבודה, זה כלל בחיים.

 

איציק

[elik-belik]

על זה בדיוק נאמר - "עם כאלה חברים, מי צריך אויבים".

 

אם חבר שלי היה עושה לי קטע כזה, הוא מזמן היה מחוק אצלי.

[renaultfreek]

אכן אני רק רציתי לעזור, אחרי שבכה שאין לו כסף ורצה להלוות ממני (בשנה לקח פעמיים הלוואה מהבנק להחליף רכב), אני הסברתי

לו בעדינות שאני לא מלווה לו, ולא נותן לו שום כסף, אם הוא רוצה כסף, הוא מוזמן לעבוד אצלנו, מה גם שבזמנו חברה שלו (היום ארוסתו) עזבה אותו, וחודש אחרי חזרה אליו, והוא האידיוט עשה קעקוע של הפרצוף שלה על החזה שלו.

אבל אחרי שהוא דפק אותי בעבודה אני התרגזתי, הוא אמר לי שלא היתי צריך לדבר בכלל, וזה לא עינייני מה שקורה בינו לבין הבוסים,

אני הבהרתי לו היום שדיברתי אם הבוס ואמרתי לו הכול, ואמרתי גם לבוס שהעבודה שלי יותר חשובה לי מהכל ואני לא מוכן לסכן את זה בגללו.

איך אני אמור להסתכל בעיניים של הבוס שלי ולשקר לו שאני לא יודע כלום על מה שהחבר עושה? אותי לימדו שכל שקר בסופו של

דבר מתגלה, מה אתם מציאים איך לפעול הלאה?

[vladclar]

תחשוב על זה בצורה כזאת,

מה היה קורה אילו היית ממשיך לכסות אותו?

 

הוא היה בסוף מגיע ועובד כמו שצריך?

לא!

 

הוא היה מפסיק לעשות בעיות?

לא!

 

בסוף אתה זה היית נפגע בגלל חוסר אמינות ושקרים.

אתה זה שמעריך את מקום עבודתך, והחבר שלך לא.

 

אני לא הבנתי, מדוע הוא המשיך למרוח את הסיפור ולא הודיע שהוא לא מעוניין להמשיך לעבוד?

[super-man]

renaultfreek, אהלן

 

נהניתי מאוד לקרוא! אתה בן אדם מיוחד, ויותר מזה - אתה אדם טוב, וחבר טוב!

 

יש לך לב טוב, עצם זה שאתה בא לפה ושואל אם עשית מעשה לא טוב, אם פעלת לא כשורה.

 

אגיד לך, פעלת יותר מידי טוב. אפילו בקצת יותר מידי טוב, ככה שהחבר לא פחד לעשות לעצמו נזק בעבודה, כשהוא ידע שזה גם יעשה נזק למי שהביא אותו לעבודה - לך. שאחרי הכל בזמן ניסיון הזה שהוא נמצא שם, מי שבוחן אותו גם בוחן אותך, לדעת איזה חבר הבאת "הראה לי את חבריך, אומר לך מי אתה". אם הוא עושה רושם רע, תסכים איתי שזה גם יעשה רושם רע בקצת על מי שהביא אותו. הלא כך?

 

שלא תחשוב רעות. בלי להתבאס בלי כלום, אתה אדם טוב!

אתה הכנסת בן אדם שממה שאני מצליח לקרוא בין השורות, לעבודה איכותית, עבודה שאם לא היית מישהו מבפנים מכניס אותו ספק אם היה נכנס לשם בכוחות עצמו.

 

אז תשמח, אתה אדם טוב. פעלת כשורה, עשית מעשה טובה.

הוא ירק לבאר שממנה הוא שתה. במקום לתת 110% מעצמו בשלושה חודשים האלה, הוא זלזל הקטין ראש (נו ברור, הוא הרי לא עבד קשה והתאמץ בכדי להיכנס לשם. העבודה הוגשה לו הישר אל תוך הפה בכפית של זהב). שורה תחתונה: הוא הפסיד. לדעתי זה גם מלמד אותך על האופי של אותו בן אדם. מי הוא באמת.

 

כל הכבוד לך שניסית לעזור לו!

אני מקווה שיישרת את ההדורים עם המנהל, ושהוא לא כועס עליך חלילה.

 

שיהיה המון בהצלחה בעבודה ובלימודים.

 

[ceyal]

עשית טוב. עשית מצויין.

עכשיו רק נשאר לך להפטר ממנו בתור חבר טוב.

 

יש לך מזל שגילית את הפרצוף שלו עכשיו ולא בסיטואציה אחרת...

[gozal]

חבר אמיתי היה אומר לך, תודה שעזרת לי להתקבל לעבודה ואני אעשה הכל בשביל להתקדם וכו' ולא מנסה לעשות שטויות כי הוא יודע טוב מאוד מי הביא אותו לנקודה הזאת בחיים זה א'.

ואני יכול לציין שאצלי בעבודה נושא כזה קרה עם בחור אחד שהביא את חבר שלו והבחור השני גם כן הביא את חבר שלו והכל עבד מצויין, ככה שזה אפשרי.

 

ב', כמו שקודמיי אמרו לך, עסקים עם חברים ומשפחה לא הולכים יחד, לא מספיק יש לחץ בעבודה אין טעם להוסיף על זה עוד.

כי כשאתה מביא מישהו לעבודה, תמיד אחד הצדדים ירגישו רגשות חובה מסויימים ואחריות מסויימת (כמו שאתה כחבר טוב היו לך)

אז זה סתם חבל.

 

אבל לא נורא, ככה לומדים בחיים, לפעמים צריך ללמוד בדרך הקשה.

מבחינתי אתה יצאת אחלה גבר בסיפור הזה.

 

שיהיה לחבר שלך בהצלחה!

[renaultfreek]

הי תודה לכולם על העידוד, אם הבוס אין לי בעיה, הוא שמח שאני שם (בקרוב הולך להיות גם כתבה בעיתון אני יעלה לפורום, אבל לצערי

זה יהיה בגרמנית), הם תומכים בי עד עכשיו וגם מרוצים על זה שבאתי מיוזמתי לספר על זה, בחברה שאני עובד בה רוב המנהלים

מקושרים הייטב, ותומכים בי כל הזמן, בין העבודה ללימודים.

הוא לא היה מוכן לעבוד כמו שצריך כי הוא חשב שהוא שמגיע לו עבודה משרד ומינימום 5500 פרנק בחודש בגלל שיש לו 2 ילדים בגרמניה, ואחד פה בשוויץ, ואת זה הוא גם אמר לבוס שלי בפרצוף.

הוא לא רצה להתפטר בכוחות עצמו, כי אם הוא מתפטר אז 3 חודשים לא מגיע לו אבטלה, והוא אמר לי שהוא יעשה הכל כדי לדפוק את הבוס הזה.

דברים כאלו ממש מרגיזים אותי, בעל החברה גם ניגש אל אחד הבוסים האחרים ושאל אותו מה הוא יודע אל הבחור הזה (החבר),

הוא אמר לו שהוא לא יודע עליו כלום, כי הוא אף פעם לא בא לעבוד ולא מודיע שהוא לא בא.

בעל החברה נגש אלי ואמר לי אל תדאג, אתה עשית בסדר, אבל ביום שני יהיה לי שיחה איתו ב4 עיניים ודלת סגורה, במשרד מרוחק, והוא לא הולך לצאת מזה מחייך, עדין זה אחת החברות המרוויחות ביותר בשוויץ.

[Night Driver]

פעלת בצורה היחידה האפשרית.

 

חבר חבר אבל עד לרגע שזה דופק מישהו אחר (במקרה הזה את המעסיק שלכם). אני עובד עם אבא שלי וברור לשנינו לחלוטין שבעבודה המילה האחרונה היא שלו ובעבודה הוא בוס. אבא הוא מחוץ לעבודה (ואם זה לא היה ברור לשנינו אז לא היינו עובדים יחד מלכתחילה).

 

אם אתה ידע דברים על עובד שפוגע במקום העבודה במכוון אתה יכול לכסות עליו רק לזמן קצר מאוד. בשורה התחתונה זו הפרנסה שלך ואם מקום העבודה מפסיד בגללו כל העובדים נפגעים ולא רק הבוסים.

 

אם ה"חבר" לא מסוגל להבין את זה שהוא דופק אותך אז הוא לא חבר.

 

ובקשר לדרישותיו שיחזיר את הסרט שהוא חי בו. מצבו המשפחתי לא קשור לשכר שלו ולא מעניין אף אחד (בטח לא כעובד חדש). השכר נקבע ביחס ישר לתרומה והמעביד הוא לא ארגון סעד. המעביד צריך להרויח על עבודתו ולא לסבסד אותה.

[renaultfreek]

זה מה שאני מסביר לו גם אבל הוא בשלו.

אני את הלקח שלי למדתי לחיים, פשוט אני לא מבין איך אנשים בגיל 36 עושים דברים כאלו, ועוד כשיש להם משפחה,

והוא עוד יושב בבית וצוחק על כולם, לצערנו אי אפשר לעשות לו כלום בגלל שהוא הביא אישור רפואי על זה שהוא לא היה בעבודה.

[gozal]

עוד משהו, אם הוא היה חבר הוא היה מודיע לך בכל צורה שהיא שהוא עדיין בגרמניה ומדבר איתך בצורה אמיתית וכנה.

ברוך ה' לא חסרות דרכים לתקשורת בימינו.

 

אני יגיד לך למה אני אומר את זה.

היה לי בצבא חבר טוב שהיינו מאוד קרובים והכל, לצערי הוא היה חייל די שכונה ביחס אליי, משקר הרבה ועושה הרבה בלאגן ביחס לתפקיד שלו והכל.

בוקר אחד, הוא איחר ובנוסף לכל הוא איחר לתפקיד חמ"ל, ככה שאם הוא מאחר מעלים אותו משפט.

מפה לשם הוא אמר לי, "שמע אני תקוע בפקק הייתה תאונה של אגד בלה בלה בלה... תגיד לו שאני מאחר..."

אני, כחבר טוב, הלכתי לאחראי תפקידים (רס"ר בסיס) ואמרתי לו תשמע הוא מאחר כי הייתה תאונה של אוטובוס וכל הסיפור.

הרס"ר בסיס לא האמין לי, כלומר נעמדתי במצב לא נעים וחובת ההוכחה על התאונה כרגע היא עליי, כי באמת הוא ביקש ממני הוכחות (רס"ר נו..)

 

בקיצור כשהוא חוזר הוא אומר לי: "מה באמת האמנת שהייתה תאונה?" אני בתמימותי: "כן"

והוא עונה לי: "אם הייתי מספר לך את האמת, לא היית עוזר לי ולא היית משחק אותה אמיתי מול הרס"ר ".

 

לימים, לאחר השחרור, הוא הוכיח שהוא לא חבר, טלפונים ויחס הוא לא ממש החזיר למרות שאני רציתי להיות איתו בקשר.

אבל מילא, ככה לומדים להכיר אנשים וחברים, ויותר מזה, לא להאמין לכל אחד.

[Night Driver]

זה מה שאני מסביר לו גם אבל הוא בשלו.

אני את הלקח שלי למדתי לחיים, פשוט אני לא מבין איך אנשים בגיל 36 עושים דברים כאלו, ועוד כשיש להם משפחה,

והוא עוד יושב בבית וצוחק על כולם, לצערנו אי אפשר לעשות לו כלום בגלל שהוא הביא אישור רפואי על זה שהוא לא היה בעבודה.

צוחק מי שצוחק אחרון.

 

הוא ישב בבית ויצחק עכשיו אבל אחר כך הוא יבכה כי כשהוא יסיים את ימי המחלה וימי האבטלה הוא יצטרך.עבודה ואז כשישאלו למה פוטר אז הבוסים יספרו את האמת ויבעטו אותו מכל מקום.

 

הלקח הוא לא לא להביא חברים אלא להבהיר מראש גם לבוס וגם לחבר שאתה רק מקשר ביניהם ויוצא מהתמונה. הלאה שיסתדרו ביניהם על הכל.

[hans]

"חבר" היא מילה בעייתית. אני מציע שתיקח את המילה הזאת

ותחבר אותה להגדרה של התנהגות, ולא היכרות או משהו כזה.

למשל, הבוס שלך מתנהג אליך כמו אל חבר אמיתי, למרות שהוא "הבוס".

יש כל מיני אנשים שאני מתראה אתם פעם ב-3 שנים ומבחינתי הם חברים,

כי פעם, באיזו סיטואציה הם הוכיחו את עצמם ככאלה, ומאז לא שברו אמון.

(אולי זאת גישה קיצונית, אבל קח את זה כחומר למחשבה)

 

מי שלא נוהג בך כמו חבר, איננו חבר. תבעט אותו מהחיים שלך בלי שום רגשות אשם.

 

לגבי מה שעושים שאנשים בני 36 עם משפחה -

יש גרועים מאלה, עדיף שלא תדע.

 

נ.ב.

אני לא מסכים עם איציק שאסור להביא חברים לעבודה.

קיבלתי כמה עבודות טובות בזמנו בדיוק בצורה הזאת,

וגם יצא לי לצרף חברים לעבודה בצורה מוצלחת.

אבל שוב, ההגדרה שלי ל"חברים" שונה...

[ברווז]

הבוס שלך יצא אתך גבר אמיתי. יחס כזה לא הולך ברגל, חביבי.

לעומת זאת, ה"חבר" 'שך, פשוט דפוק. עזרת לו להתקבל, והוא גורם לך לבעיות. אמרת לו שייזהר, והוא לא הקשיב לך. לדעתי עשית בסדר גמור, ואני הייתי נוהג כמוך בשיטואצייה הזו.

כולנו עומדים בפני החלטות קשות בחיים. לדעת מהי אותה החלטה קשה, לפעמים, זה מה שיכול להגדיר אותך בתור אדם- ללא קשר לתוצאות ההחלטה. וכן, אני יודע שלא הסברתי את עצמי טוב.

 

ואני צוחק לעצמי פה, שהבוס מתנהג כמו חבר, והחבר מתנהג כמו איזה בוס...

 

 

נ.ב.

אני לא מסכים עם איציק שאסור להביא חברים לעבודה.

קיבלתי כמה עבודות טובות בזמנו בדיוק בצורה הזאת,

וגם יצא לי לצרף חברים לעבודה בצורה מוצלחת.

אבל שוב, ההגדרה שלי ל"חברים" שונה...

או להיכנס לשותפות עם חבר, ולפתוח עסק. גם זה קורה אבל, שנינו הסכמנו (אני והחבר), שזה תלוי בחבר...