איך נוהגים בירידה ?

[proxima]

הרבה יותר טבעי לי לתקוף קטע הררי בעלייה או כביש מפותל שטוח, המוח מתורגל בהאטה כתגובה לעזיבת הדוושה

אבל לא מתורגל בנהיגה תחת השפעת כוח כבידה.

ככל שאני מודע לבעיה, אני עדיין לא מצליח לשבור את המחסום ולעלות במהירות, ולעומת זאת אני מאוד מרוצה מהקצב בעליות

או בפיתולים מישוריים.

איך אפשר לתכנת את הראש לקלט השונה ? האם זה מחסום פסיכולוגי ?

[yulianx]

לא חושב שניתן להסביר בדיוק,זה תלוי בסוג הרכב,בנהג,בירידה ארוכה אם אתה לא רוצה לטגן את הבלמים ויש לך גיר רגיל תיסע על כמה שאפשרי על בלימת מנוע והילוך נמוך.

מעבר לזה אתה צריך לנסוע כמה פעמים בכביש וכך תדע את מגבלות הרכב בסיבובים.

[שומאכר]

וככה גם תדע את טיב הכביש (גם חשוב!).

[idan192]

זה לא מחסום פסיכולוגי כי בירידה משמעותית פיתול שהיית לוקח במהירות X לא אומר שתצליח באותה מהירות בירידה.

השיפוע מושך את הרכב עוד יותר החוצה ולכן דורש הורדת מהירות.

מעבר לזה, לא בטוח שהבנתי את השאלה...

[falou]

איך אפשר לתכנת את הראש לקלט השונה ? האם זה מחסום פסיכולוגי ?

 

לא, הפיסיקה שונה. בנוסף למה שכבר נכתב, גם מאסת הרכב נשענת על החלק הקדמי, מה שהופך את האחורי לקל יותר, ובעל סיכוי רב יותר לאבד אחיזה. מה שאומר, שמצד אחד צריך יותר כוח בלימה להאט, אבל מצד שני, האטה חריפה עלולה לגרום לבריחת הזנב על המגבלות.

בצד החיובי, יש לך יותר אחיזה מלפנים...

 

הכי מעניין זה גבעות קטנות, עלייה ומיד אחרי "הפסגה" ירידה...

[חן ג.]

עוד נקודה: בירידה יש פחות אחיזה אבסולוטית, ואילו בעליה - יותר! ואני מסביר:

 

בעליה, כוח המשיכה המושך את הרכב "למטה" פועל כנגד כוחות הצד המנסים להסית את הרכב מנתיבו, ואילו בירידה כוח המשיכה חובר לכוח הצנטריפוגלי וגורם למהירות הרכב לעלות כך שהנטיה שלו להחליק (וגם להתהפך) אל מחוץ לסיבוב עולה. אפקט זהה מתקבל בשיפוע צד כלפי חלקו החיצוני או הפנימי של הסיבוב. בנוסף לכך יש להוסיף את מעבר המשקל לפנים או אחור בהתאם.

 

לנצל נכון את השיפועים (או להיזהר מהם...) זה אחד הדברים המאתגרים ביותר בנהיגה מהירה. ישנם למשל סיבובים רבים שמקבלים שיפוע (או שהשיפוע הקיים שלהם מתחדד) באזור האיפקס ולכן הדרך המהירה סביב הסיבוב היא להיכנס מוקדם ומהר ולסמוך על השיפוע שיחזיק אותך בתוך הסיבוב וזה כבר מפחיד...

[wil]

לא חושב שניתן להסביר בדיוק,זה תלוי בסוג הרכב,בנהג,בירידה ארוכה אם אתה לא רוצה לטגן את הבלמים ויש לך גיר רגיל תיסע על כמה שאפשרי על בלימת מנוע והילוך נמוך.

מעבר לזה אתה צריך לנסוע כמה פעמים בכביש וכך תדע את מגבלות הרכב בסיבובים.

 

לא רק בגיר רגיל.

גם בגיר אוטומטי יש להוריד ע"י הבורר להילוך נמוך, בדיוק כמו בגיר ידני. אותה סיבה ואותו פתרון.

 

לאיזה הילוך להוריד? לזה שבו הרכב נוסע במהירות שבחרת בלי להאיץ עוד, ואין צורך בשימוש רצוף בבלמים.

 

יש אמרה ישנה ש"ירידה יורדים באותו הילוך בו עלית אותה".

הרבה פעמים זה נכון.

[חן ג.]

לאיזה הילוך להוריד? לזה שבו הרכב נוסע במהירות שבחרת בלי להאיץ עוד, ואין צורך בשימוש רצוף בבלמים. יש אמרה ישנה ש"ירידה יורדים באותו הילוך בו עלית אותה". הרבה פעמים זה נכון.

 

לא מדויק. צריך להוריד להילוך שבו הרכב מאט את מהירותו מהמהירות שבחרת, כפי שהוא עושה בישורת, כך שאתה נדרש ללחוץ על הגז בעדינות כדי לשמור על מהירות קבועה. כך הרכב יציב ונשלט יותר בעזרת כוח המנוע.

[sronis]

אני נוהג מאוד שונה בירידות ובעליות.

בעלייה אני מסתמך הרבה יותר על האחיזה של הרכב. נכנס מהר ואם יש תת היגוי, קל מאוד לבטל אותו עם עזיבת גז, כי כוח המשיכה עוזר. גם קל יותר לתת פול גז בעליות, שוב כי יש יותר אחיזה והאיבוד הוא פרוגרסיבי יותר.

בירידה אני נכנס יותר לאט לסיבוב ולפעמים אפילו "בודק" את הפרונט קצת לפני הסיבוב, לראות שיש נשיכת צמיגים ולא הימרחות קדימה. זה קריטי כי תנועות הרכב מוקצנות במצבי איבוד אחיזה בירידה - אם יש תת-היגוי יש יותר מהרגיל, ואם נבהלים ועוזבים גז בחדות או נותנים ברקס בחדות או מפנים הגה בחדות - אפשר לפצוח בהיגוי יתר לא מתוכנן. יותר מדי אנשים איבדו ככה את האוטו...

[wil]

רוני - אתה כבר מדבר על נהיגה ספורטיבית/מאומצת. (ואני מסכים איתך לגמרי - גם אני נוסע בעליות יותר חזק מאשר בירידות כי אכן הרבה יותר מדי קל לעוף קיבינימט בירידה)

 

חן - אני חושב שגם אתה מדבר על נהיגה ספורטיבית.

 

כשכתבתי שבוחרים בהילוך בו הרכב שומר על מהירות נתונה התייחסתי יותר לירידות ארוכות ולא מאוד מפותלות ונהיגה "רגילה".

[חן ג.]

אני מדבר גם על נהיגה ספורטיבית וגם על נהיגה מנהלתית. גם בנהיגה מנהלתית רצוי לבחור בהילוך שבו נוכל לנהוג את הירידה "על הגז" כך שגם אם לא נעריך נכון את מידת השיפוע או שהוא יתחדד במהלך הירידה, נוכל להמשיך לשלוט ברכב בדיוק כפי שאנו רגילים לשלוט בו בישורות. הדבר גם מוריד את העומס מתיבת ההילוכים והמנוע.

 

אם יש תת-היגוי יש יותר מהרגיל, ואם נבהלים ועוזבים גז בחדות או נותנים ברקס בחדות או מפנים הגה בחדות - אפשר לפצוח בהיגוי יתר לא מתוכנן. יותר מדי אנשים איבדו ככה את האוטו...

 

לא רק זה, אלא שברגע שהירכתיים מקבלים שכל משל עצמם בירידה ונותנים היגוי הפוך, הירידה תגרום להמשך ההחלקה עד שייגמר ההגה ואז - עד שייגמר הכביש (כיוון שאבדן המהירות בהחלקה הצדה יקטן הודות לשיפוע). בכל מקרה, "ברקס בחדות" או "מפנים הגה בחדות" הם לא הדרך הנכונה - עדינות וליניאריות בתפעול הרכב מהירים (ובטוחים) בהרבה. תפעול גס רק מרגיש מהיר יותר, ולרוב זה יותר קל ואפילו יותר כיף.

[proxima]

אין לי בעיה של בחירת ההילוך הנכון וכוח המנוע,

גם לא בעיה בלהבין איך האחיזה תעלם.

הבעיה העיקרית היא הקצב, אני יודע שאני יכול לנהוג יותר מהר משמעותית בירידות,

יש לי אינדיקציה פשוטה: בעליות ובמישור אני עוקף בקלות את אותם נהגים שמהירים ממני בירידות.

 

באופן כללי הבעיה היא כזאת:

אתה יודע שאובייקטיבית אתה יכול לבצע את המשימה, אבל סובייקטיבית, האינסטינקטים מונעים ממך לעשות זאת.

[חן ג.]

זה בגלל החיבור שהראש שלך עושה בין הכוחות הפועלים על הרכב לבין פקודות הניהוג שלך. בירידה, הכוח הפועל על הרכב גדל מעצמו כל אימת שאתה אינך יוצא מגדרך ופועל על מנת למנוע זאת. ההגיון שלך מזהה זאת וגורם לך להוריד קצב. לחלק הזה במוח, גבירותי ורבותי, קוראים הגיון בריא! אתה לא רוצה למצוא את עצמך רואה את הכביש דרך חלון הנוסע בירידה!

[proxima]

"הגיון בריא הוא אוסף של כל הדעות הקדומות הנרכשות עד גיל 18."

- אלברט איינשטיין.

 

לא קונה את התיאוריה שלך על הגיון, כל כיול המיתלים במכוניות מוכוון כלפי תת-היגויי באיבוד אחיזה,

ובכל זאת נהגים שקדנים מאלפים את המוח והאינסטינקטים לנהיגה עם היגויי-יתר.

[sronis]

רוני - אתה כבר מדבר על נהיגה ספורטיבית/מאומצת. (ואני מסכים איתך לגמרי - גם אני נוסע בעליות יותר חזק מאשר בירידות כי אכן הרבה יותר מדי קל לעוף קיבינימט בירידה)

 

חן - אני חושב שגם אתה מדבר על נהיגה ספורטיבית.

 

כשכתבתי שבוחרים בהילוך בו הרכב שומר על מהירות נתונה התייחסתי יותר לירידות ארוכות ולא מאוד מפותלות ונהיגה "רגילה".

 

יופי שזה מה שהתכוונת, אבל מה שפותח השרשור התכוון זה לנהיגה ספורטיבית, וזו הסיבה שגם אנחנו דיברנו על זה...

 

לא רק זה, אלא שברגע שהירכתיים מקבלים שכל משל עצמם בירידה ונותנים היגוי הפוך, הירידה תגרום להמשך ההחלקה עד שייגמר ההגה ואז - עד שייגמר הכביש (כיוון שאבדן המהירות בהחלקה הצדה יקטן הודות לשיפוע). בכל מקרה, "ברקס בחדות" או "מפנים הגה בחדות" הם לא הדרך הנכונה - עדינות וליניאריות בתפעול הרכב מהירים (ובטוחים) בהרבה. תפעול גס רק מרגיש מהיר יותר, ולרוב זה יותר קל ואפילו יותר כיף.

 

בדיוק, היגוי יתר בירידה הוא הרבה יותר בעייתי מהיגוי יתר בעלייה. וכמובן שפעולות חדות הן לא הדרך, אבל במקרה חירום זה מה שמרבית הנהגים יעשו...