תסכול מיני של חובב הורדות, או - מה יהיה הסוף עם אכיפת הפראטיות ברשת?!

[dny]

כיום יש אפשרות קלה, נוחה לגנוב מבלי להתפס (לא "להשיג" לגנוב)

שוב: המילה "גניבה" לא שייכת לכאן. גם אם תחזור על המילה הזו אלף פעמים, היא עדיין לא תתאים. כמו הנהג השיכור שאינו רוצח, גם אם אלף פעמים תגיד שהוא כזה.

 

חברות התקליטים מעולם לא היו מונופול. אוליגופול, במקרה הטוב, וגם זה רק לתחומים ושווקים מאוד מסויימים של המוסיקה, שגם את חלקם הן יצרו בעצמם.

לחברות התקליטים היה מונופול על יצור התקליטים, במובן שאתה ואני לא יכולנו לייצר אותם. לכן, מי שרצה תקליט היה חייב לקנות אותו מהן בתנאים שהן קבעו. היום אנחנו יכולים לצרוב בבית דיסק, ולכן המונופול הזה כבר לא קיים. העובדה שיש כמה חברות תקליטים ולא אחת אינה משנה את הנקודה הזו.

 

לאן ולמה נעלמו 90 אחוז מחנויות להשכרת תקליטורים ? בולקבסטר ועוד מספר חנויות קטנות ?

שמת לב שכול המכונות האוטומטיות להשכרת סרטים מושבתות ועומדות כאבן שאין לה הופכין ?

אתה מבין שמשפחות רבות איבדו את הפרנסה בגלל גניבת (בשבילך הורדות) סרטים ?

לאן ולמה נעלמו אולמי הקולנוע הענקיים? האם כל מי שיש לו מערכת קולנוע ביתי צריך להדיר שינה מעיניו בגלל מפעילי הקולנוע שאבדו את פרנסתם?

לאן ולמה נעלמו יצרני מנורות הגז? ובקרוב - יצרני מנורות הליבון? האם אתה חושב שמישהו צריך להרגיש רגשות אשם כאשר הוא קונה נורה חשמלית בכלל, ונורה חסכונית בפרט?

לאן ולמה נעלמו יצרני המסכים הישנים (CRT)? וכונני הדיסקטים?

 

את הרשימה הזו אפשר להמשיך עוד ועוד. הנקודה פשוטה:

 

כאשר המציאות הכלכלית/שיווקית/טכנולוגית משתנה, גם השוק משתנה. יש מי שמרוויח מהשינוי, ויש מי שמפסיד. העובדה שיש מי שמפסיד אינה אומרת שקרה דבר לא טוב.

לפעמים, מי שמפסיד הוא גם מי שמרוויח - למשל, חברת "פיליפס" עוברת מייצור נורות ליבון לייצור נורות חסכוניות. היא לא מפעילה לובי על מחוקקים שיגדירו את הנורות החסכוניות כבלתי חוקיות, וגם אינה תובעת את הלקוחות שלה - אלא פשוט מתאימה את עצמה לתנאי השוק החדשים.

 

וכך גם כאן: אם חברות התקליטים היו מבינות שהיתרון הטכנולוגי/כלכלי שהיה להן (בעלות על מפעל יקר לייצור תקליטים) נעלם, והיו מתאימות את עצמן לתנאי השוק החדשים, ייתכן שהיו יכולות להרוויח לא פחות. אולי. אבל הן מעדיפות לנסות לחוקק חוקים שיחזירו את הים לאחור, כמו המלך קנוט. אלא שהוא היה חכם והכיר בטעותו; עד כה, חברות התקליטים אינן מראות חכמה יתרה, לדעתי.

 

דני

[D.liven]

דני,

אתה טועה. חברות התקליטים עובדות באפיקים כפולים, מתאימים להתפתחות הטכנולוגית:

האחד - מכירת מוסיקה און-ליין. אתה יכול לרכוש תוכן און ליין ואז להשתמש בו.

השני - (ניסיון ל) אכיפת הזכויות שלהן. משום שקל לגנוב את התוכן, הן מנסות להגן על עצמן. לגיטימי ואתה לא יכול להתלונן על כך.

 

לך נוח לגנוב את התוכן ולטעון שחברות התקליטים לא בסדר.

אני מכיר לא מעט אנשים שמשלמים בעבור (רוב) התוכן שהם צורכים. אני ביניהם.

יש לי גישה נוחה, גם מבחינת הטכנולוגיה וגם מבחינת העלות הכרוכה, לצרוך תוכן חוקי, ללא הגבלה (מי שמכיר, Spotify; ידוע לי שהשירות אינו זמין בישראל).

השאלה היא - אם היה לך שירות שעולה מעט (30-60 ש"ח בחודש) ונותן לך מוסיקה ללא הגבלה - היית משתמש ? או היית ממשיך להוריד, כי זה חינם וזה נוח ?

[YURI]

צפייה ביוטיוב איננה כמו גניבה, כי לא לקחת את היצירה לרשותך. אם יש לבעל זכויות היוצרים בעיה שהיא שם, הוא יכול לפעול בהתאם (תיאורטית).

בנוסף, מה שנמצא ביוטיוב הוא לרב (לפחות במוסיקה), באיכות ירודה. אני יודע שלרב האנשים זה לא מפריע, אבל זה עדיין לא המקור.

 

כבר מספר שנים שיוטיוב (בעצם גוגל) משלמת תמלוגים על תוכן שמוגן בזכויות יוצרים שמועלה אליהם, ככה שזה ממש לא "גניבה".

בעיניין איכות השמע, אם תעלה את איכות הוידיאו (איפה שניתן) גם איכות השמע תעלה, ב720P זאת כבר איכות של דיסק.

 

בעיניין הנושא המקורי של השרשור - זה נכון שכרגע כל השרתים משקשקים ומוחקים מכל הבא ליד, אבל תוך זמן קצר יקומו שרתים חדשים (כמו השרת שאנונימוס מבטיחים) ואורגית ההורדות תחזור לימיה העליזים.

[dny]

אתה טועה. חברות התקליטים עובדות באפיקים כפולים, מתאימים להתפתחות הטכנולוגית:

האחד - מכירת מוסיקה און-ליין. אתה יכול לרכוש תוכן און ליין ואז להשתמש בו.

השני - (ניסיון ל) אכיפת הזכויות שלהן. משום שקל לגנוב את התוכן, הן מנסות להגן על עצמן. לגיטימי ואתה לא יכול להתלונן על כך.

עם הכיוון הראשון אין לי בעיה - שיהיה להן בהצלחה. אבל הכיוון השני אינו אלא שוד דרכים מודרני. הסבר:

כל הענין של "זכויות יוצרים" נועד מלכתחילה ליצור איזון מסויים: מצד אחד נותנים לבעל הזכויות מונופול - החוק אוסר שכפול (לא "גניבה"! העובדה שהדבר אסור על פי חוק אינה שייכת כלל למילה "גניבה"), וזאת לזמן קצוב בלבד; ואחר כך אפשר להעתיק ללא הגבלה. גם המושג של "פטנט" עובד בצורה דומה.

אז קבעו שזכויות היוצרים ניתנות לזמן קצוב. אבל בעלי הענין והממון שינו את החוק שוב ושוב, כך שמשך הזמן התארך עוד ועוד:

 

שים לב שאין כאן שום דבר עקרוני - פשוט קבעו משך זמן ארוך יותר ויותר.

 

צריך להבין שיש כאן הבדל ברור מאד בין גניבה, אונס או רצח, לבין חוקים מסוג זה - כגון האיסור על סמים (מסויימים בלבד), צנזורה, וכדומה. בארה"ב היה גם פעם חוק נגד אלכוהול, שבוטל כי כולם הפרו אותו. לעומת זאת איש לא יבטל את החוק נגד גניבה, גם באיזור שיש בו מכת גניבות.

 

צריך לזכור שכל המושג הנקרא "תעשית המוזיקה" זה דבר חדש יחסית, בערך 100 שנה. לפני כן זה לא היה, אבל נגנים, זמרים ומוזיקה היו גם היו; וגם אחרי העלמה של התעשיה הזו, יהיו נגנים וגם זמרים, פשוט כי זה טבע האדם.

 

לך נוח לגנוב את התוכן ולטעון שחברות התקליטים לא בסדר.

שוב: העתקה אינה גניבה. ואני לא חושב שחברות התקליטים הן לא בסדר - אני חושב שהן לא חכמות, כפי שהסברתי, כי הן מנסות למכור בשוק שכבר אינו קיים. הצורך הגובר והולך שלהן בשוטרים ובתי משפט הוא ראיה ברורה לדבר - למה חברת "SEAGATE" המייצרת כוננים, אינה שולחת שוטרים נגד המתחרים החדשים המייצרים כונני SSD?

 

השאלה היא - אם היה לך שירות שעולה מעט (30-60 ש"ח בחודש) ונותן לך מוסיקה ללא הגבלה - היית משתמש ? או היית ממשיך להוריד, כי זה חינם וזה נוח ?

אם היה שירות שהיה מתחרה באמת במה שאפשר להוריד בחינם - נראה לי שכן. אבל אין, למיטב ידיעתי, שום שירות שאפילו מתקרב לאפשרות לקבל:

• מבחר עצום של שירים
  
• מבחר עצום של אומנים
  
• גרסאות נדירות או מיוחדות
  
• אוספי שירים מסודרים מחולקים לתיקיות, עם תמונות
  
• כל הנ"ל בפורמט נוח שקל להעבירו לכל מכשיר או נגן שרוצים
  

את כל זה אפשר לקבל (כמעט) בחינם.

ואז מגיעות חברות תקליטים מיושנות ומציעות CD עם 12 שירים במיטב הטכנולוגיה של שנת 1984, במחיר יקר, ומתפלאות מאד - למה אין תור ארוך של קונים. באמת חידה.

ויש גם חברות תקליטים קצת פחות מיושנות, שכבר שמעו שיש דבר כזה "אינטערנעת" או משהו, ומציעות, בקצת פחות כסף, את האפשרות לקנות כמה שירים בודדים בפורמט מוגבל שקשה להשתמש בו, וקשה להעביר אותו לנגנים ניידים או ברכב, עם תוכנות ריגול והגבלה שונות ומשונות - וגם הן מתפלאות מאד, למה גם אתר המכירות(!) שלהן לא מוצף בקונים. באמת חידה, כי באיביי דווקא יש קונים רבים.

 

באמת מוזר מאד - עד שמסתכלים שוב ברשימה של מה שמקבלים בהורדה בחינם. ואז הכל מובן לחלוטין: המוצר שהיה פעם בלעדי ולכן שווה כל הון, הפך להיות לא רק אחד מרבים, אלא הגרוע מכולם. ועל זה הם עדיין חושבים שאנשים ישלמו ביוקר, רק בגלל שהם העבירו איזה חוק.

 

שוב אני אומר - לדעתי זו פשוט טפשות, והם משלמים על זה ביוקר.

 

דני

[gt11]

אתה נכנס לפרשנות משפטית שאותי לא מעניינת בכלל.

 

אתה מבין שמשפחות רבות איבדו את הפרנסה בגלל גניבת (בשבילך הורדות) סרטים ?

 

משפחות רבות של רצים ומגדלי יוני דואר איבדו את הפרנסה שלהם כשהמציאו את הטלגרף.

משפחות רבות של עגלונים וסייסים איבדו את הפרנסה שלהם כשהמציאו את הרכבת והמכונית.

משפחות רבות של חלבנים איבדו את הפרנסה שלהם כשהמציאו את החלב המפוסטר.

משפחות רבות של מחלקי קרח איבדו את הפרנסה שלהם כשהמציאו את המקרר.

 

אני חושב שהבהרתי את הפואנטה.

 

כלכלית, לא.

בכל מקרה, התוצאה לנפגע לא יכולה להוות הגנה לגנב.

 

לא.

 

קנית את הזכות לראות אותו פעם אחת בקולנוע.

 

התוצאה לנפגע היא הגנה לעבריין גם לפי המשפט הישראלי. זה בדיוק ההבדל בין ניסיון לרצח שנכשל לבין רצח ויש גם הבדל בעונש.

 

שלא תחשבו שאני אומר שלהוריד תוכן מוגן באינטרנט בלי לשלם זה טוב. זה ממש לא. אבל מה לעשות שטבע האדם לא מושלם, אז כן, אין לי בעיה לעבור עבירות כל עוד אין מישהו שנפגע מכך באופן מובהק (ולא פגיעה פוטנציאלית של אולי, הכל לפי דעתי כמובן) ואני מקדם את האינטרס שלי תוך כדי.

[מרק10]

גם YNET קוראת לכם גנבים.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4185678,00.html

[falou]

שוב: המילה "גניבה" לא שייכת לכאן. גם אם תחזור על המילה הזו אלף פעמים, היא עדיין לא תתאים. כמו הנהג השיכור שאינו רוצח, גם אם אלף פעמים תגיד שהוא כזה.

 

מאוד שייכת. יש לך מילה טובה יותר?

 

לחברות התקליטים היה מונופול על יצור התקליטים

 

אתה לא מבין את משמעות המילה "מונופול".

דרך אגב, קלטות כבר יש משנות ה-70'.

 

כאשר המציאות הכלכלית/שיווקית/טכנולוגית משתנה, גם השוק משתנה.

 

זה נכון. רק שאולמות הקולנוע לא נעלמו כי היה מי שפרץ לאולם וראה בחינם במקום לשלם. יצרני הדליג'נסים לא נעלמו כי היה מי שגנב את הדליג'נסים בלי לשלם, וכו'.

 

ספקי המדיה גם לא ייעלמו, מי שייעלם הם היוצרים וההפקות המושקעות.

[falou]

צריך לזכור שכל המושג הנקרא "תעשית המוזיקה" זה דבר חדש יחסית, בערך 100 שנה. לפני כן זה לא היה, אבל נגנים, זמרים ומוזיקה היו גם היו; וגם אחרי העלמה של התעשיה הזו, יהיו נגנים וגם זמרים, פשוט כי זה טבע האדם.

 

ברמה המוסרית, פילוסופית, זו הנחת הבסיס של הפרזיט: שהאדם היוצר ימשיך ליצור, כי זהו טבעו וזו תשוקתו, גם אם זה לא משתלם ליוצר והוא, הפרזיט, ימשיך לנצל את היוצר, להנאתו וללא תמורה.

 

גם היום אף אחד לא חייב ללכת לספקית מדיה ("חברת תקליטים") על מנת ליצור מוזיקה ו/או להפיץ אותה. אבל בלעדי יכולת ההפצה הזו, המוזיקה לא היתה מגיעה אליך בכלל.

 

מה שקורה הוא פשוט, אפשר לגנוב בלי עונש ובקלות, ובגלל זה גונבים בקנה מידה רחב, ולכן זה נעשה נורמטיבי.

[maxcher]

הגונב מגנב פטור.

[יוסי פרנקוס]

ברמה המוסרית, פילוסופית, זו הנחת הבסיס של הפרזיט: שהאדם היוצר ימשיך ליצור, כי זהו טבעו וזו תשוקתו, גם אם זה לא משתלם ליוצר והוא, הפרזיט, ימשיך לנצל את היוצר, להנאתו וללא תמורה.

 

בתור יוצר בתחומים שונים ומגוונים, אני דווקא חושב שככה צריך להיות.

 

אין שום סיבה שג'סטין ביבר או בריטני ספירס יחיו עם ההכנסות המטורפות שלהם.

אין סיבה שראפרים יקנו 30 האמרים ויהיה להם בית מטורף כמו שרואים בMTV CRIBS.

 

אני נורא מצטער להיות הקומוניסט-אנרכיסט של השרשור אבל האנשים האלו לא תרמו לאנושות מספיק בשביל שיוכלו לחיות בתנאים האלו.

עובדים קשה? סבבה! אז תעשו הופעות ותרוויחו מהן.

כשאני רוצה למשל מוזיקה של זמר שאני מעריך, יכול להיות שאני אקנה את הדיסק.

אבל אם הייתי צריך לשלם על כל שיר שאני מוריד, פשוט לא הייתי שומע מוזיקה.

 

יש לי אתר שבו השקעתי כסף ללא מטרות רווח, והוא אמור להיות פלטפורמה חינמית לכל מי שמתעניין באנתרופולוגיה בארץ ולא מקבל מידע כי כולם גובים עליו (סיכומי מאמרים, מידע שמקבלים רק מרצים באקדמיה וכו').

אני תורם 10-20 דולר לויקיפדיה כשמבקשים, ואני גם כותב שם בשלוש שפות ומשקיע המון זמן.

אני מקבל על זה כסף? לא!

אני רוצה מזה כסף? לא!

ולמה אני תורם? כי זה טוב לאנושות ועושה טוב לעשות משהו שאני אוהב.

אומן צריך להיות מסוגל לחיות ממה שהוא עושה אבל אין שום סיבה שהוא יקבל את כמויות הכסף שיש לזמרי פופ שלא באמת שווים משהו.

 

אם אף אחד לא היה קונה את השירים שלהם ולא את הסחורה (חולצות, בקבוקי שתיה, תיקי בית ספר וכו') של הזמרים האלו, כל מי שהיה מוציא מוזיקה היה רק בן אדם שאוהב את זה.

העובדה שלהיות זמר מסחרי כזה נותן כאלו כמויות של כסף פשוט מורידה את האיכות של המוזיקה.

 

וגם אם חברות ההפקה האלו לא היו קיימות, היינו יכולים לשמוע מוזיקה טובה כי כל מה שצריך זה שמישהו ישים שירים שלו באתר פרטי עם כפתור Donate, יפרסם את זה דרך פייסבוק, ואם הוא באמת טוב, אנשים יתרמו (אני ביניהם וכבר עשיתי את זה).

 

אני נגד לתת כסף לאנשים שלא שווים את זה.

רוצים כסף מהקהל? תקבלו אותו מהופעות חיות וקונצרטים, לא ממה שאני שומע בחדר שלי או באוטו.

הקיום של חברות התקליטים מורידה את האיכות של המוזיקה והתרבות, ויוצרת שיקוצים כמו ג'סטין ביבר, שהאשכים שלו אפילו לא ירדו למקום הסופי שלהם עדיין והוא כבר נחשב לאליל.

 

מה זה השטויות האלה?

 

והנה ההוכחה ששיר (אפילו גרוע) יכול להפוך לפופולרי מאוד במעט זמן, בלי רשת הפצה וכלי למכור דיסקים.

 

http://www.youtube.com/watch?v=kfVsfOSbJY0 דרך יוטיוב

[falou]

בתור יוצר בתחומים שונים ומגוונים, אני דווקא חושב שככה צריך להיות.

 

אני נגד לתת כסף לאנשים שלא שווים את זה.

 

עשית אבחנה אחת מאוד נכונה, אם אתה אכן מסכים למה שכתבתי, אתה אכן קומוניסט.

 

ונמשיך משם:

 

ברגע שאתה מחליט מי שווה ומי לא ומי ראוי ומי לא, ושלך ו/או לאחרים יש זכות לקחת על בסיס ערכי, נשאלת השאלה: מי קובע מה לוקחים, ממי ואיך מחלקים זאת אח"כ?

 

על השאלה הזו, שבבסיסה הרעיון שצריך שייהיה מי שקובע (וזה ההפך מאנרכיזם, אתה ידידי לא אנרכיסט), התבססו כמה סוגי משטר, שהמשותף ליישומם האידיאולוגי מלא הוא אחד: הם שחטו מיליונים.

 

עשרות מיליונים.

 

אני חושב שלאמר "אני קומוניסט" זו המקבילה האנתרופולוגית ללאמר "אני עובד השטן". מלנין וסטאלין, דרך מאו ופול פוט, ועד להיטלר (כן, פאשיזם לא שונה ערכית מקומוניזם בהתייחסותו לפרט וזכויותיו) וצפון קוריאה של ימינו, האידיאולוגיה הזו מביאה ביישומה המלא למקום אחד - רצח בקנה מידה המוני.

 

ואם זה קורה תמיד, זה לא במקרה.

 

הקדמה היא תהליך יצירת הפרט וזכויות האינדיבידואל והפרדתו מהשליטה של החברה בה הוא חי את חייו. יש תאימות מאוד ברורה בין התקדמות זכויות הפרט לבין העדר אלימות, בקנה מידה אישי ושלטוני.

 

לגבי הדוגמא שנתת, אתה לא יכול, כי אין לך את הזכות המוסרית, לקבוע אם ביבר שווה או לא שווה את הכסף שהוא עושה, על בסיס שפיטה ערכית של איכות המוסיקה שלו. אף אחד לא שמך ועצם היומרה שלך לקבוע מה כן ראוי ומה לא, היא דרישה אלימה לזכות שלא שלך.

 

זה לא מקרי שהמשטר נאצי "ידע" להגדיר מהי אומנות ראויה ומהי אומנות לא ראויה. אתה באמת רוצה להגדיר את האמונה שלך בכפיפה אחת עם אידיאולוגיה שיודעת ומחליטה מהי אומנות ראויה?

[davemustaine87]

ד"א, לא שאני מצדיק את פרנקוס, אידיאולוגיות זה דבר מאוד מסוכן באופן כללי, אבל יש משהו במה שהוא אומר.

 

כבר הוכח מחקרית שכמעט בכול תחום(לא כולל עבודה פיזית) לא רק שככול שאתה מציע לבנאדם שכר גבוה יותר, איכות העבודה שלו לא משתפרת אלא להפך, איכות העבודת אפילו יורדת. אמנם זה לא נעשה גם בתעשיית המוזיקה(קשה למדוד מוזיקה טובה או לא, זה די עניין סובייקטיבי) אבל אני מאמין שגם שם זה ככה.

 

ושוב בקשר לנושא, falou , אל תקרא לנו ולך עצמך גנבים, כי אנחנו לא. אם אתה רוצה הגדרה אז "משתף קבצים" תהיה הגדרה יותר טובה. אבל גנבים אנחנו לא. (כי אם היינו גנבים, אז כול אתרי השיתוף ותוכנות השיתוף היו נסגרות כבר מחר).

 

החברות תקליטים מוכרות לי דיסק, ומה לעשות, אני חי במדינה דמוקרטית שמותר לי לעשות כול דבר שאני רוצה עם הדיסק הזה, ולא אמור לעניין אותי שההכנסות של מישהו נפגעות מהעניין.

הם רוצות שההכנסות לא יפגעו? שיעשו את המוזיקה בפורמט שאי אפשר להעתיק/ או שימצאו שיטה שיווקית אחרת על מנת לייעל את המכירות שלהם. אבל לנסות ולהכתיב לי מה לעשות עם הרכוש שלי, ובכך לשבת לי על המצפון ולגרום לי להאמין שאני גנב(כמו שהם עשו לך)? זה פשוט שפל שנפוץ בקרב בריונים חמדנים.

[יוסי פרנקוס]

רק הבהרה: אני לא אנרכיסט ולא קומוניסט, פשוט רגיל שבדיונים כאלו מתחילים לקרוא לי ככה אחרי שאני נותן את הדעה שלי.

 

ויש צורות להבחין באיכות של מוזיקה בצורה אובייקטיבית.

השיר הזה שפרסמתי הוא גרוע ביותר מבחינת איכות (היא עדיין עשתה 2.5 מליון דולר בשבוע). הקול מזעזע, התוכן שבלוני והשימוש בסטריאוטיפים (ראפר שחור נוהג ברכב "מגניב") מוגזם לגמרי ופתטי.

 

מה שאני אומר זה שמי שיקבל כסף יהיה בעצם מי שיעשה את המוצר הכי טוב ויותר אנשים ירצו לראות אותו ולעזור, ולא מי שחברות התקליטים זורקות לנו בפנים.

הרי אובייקטיבית אי אפשר להשוות בין בוב מארלי לג'סטין ביבר, כי אחד עושה מוזיקה טובה ואוניברסלית (גם אם נמאס לי ממנה) והשני מוציא מוצר לפי מה שמחקרים של חברות תקליטים מראים שהציבור רוצה ברגע זה.

 

מבחינה אובייקטיבית מוזיקת פופ לא נועדה להיות איכותית אלא לדבר למכנה המשותף הכי נמוך.

התופעה תיעלם או תשתנה אם הקהל יוכל לדרוש מוזיקה איכותית.

 

לא מדובר על לתת כוח לאדם אחד או קבוצה של אנשים שיחליטו מה איכותי או לא, אלא לציבור הכללי, שיוכל להחליט ממה הוא מתעלם ומה הוא אוהב.

(וכן, יכול להיות שאני אתאכזב ובעצם הציבור רוצה לשמוע קקופוניות)

[D.liven]

ושוב בקשר לנושא, falou , אל תקרא לנו ולך עצמך גנבים, כי אנחנו לא.

...

החברות תקליטים מוכרות לי דיסק, ומה לעשות, אני חי במדינה דמוקרטית שמותר לי לעשות כול דבר שאני רוצה עם הדיסק הזה, ולא אמור לעניין אותי שההכנסות של מישהו נפגעות מהעניין.

 

טעות - אסור לך לעשות עם זה דבר שאינו האזנה פרטית. תקרא את האותיות הקטנות על האריזה של האלבום (אם במקרה יש לך אריזה מקורית ), ברגע שיש לך אלבום מקורי, יש לך התחייבות חוזית אל בעלי הזכויות להשתמש בו רק במגבלות שמופיעות על האריזה.

 

אין שום סיבה שג'סטין ביבר או בריטני ספירס יחיו עם ההכנסות המטורפות שלהם.

אין סיבה שראפרים יקנו 30 האמרים ויהיה להם בית מטורף כמו שרואים בMTV CRIBS.

 

חבר'ה, הפתרון הוא לא לצרוך מה שאתם לא רוצים.

אתם בוחרים לצרוך מדיה ולא לשלם. זו תפיסה שגויה.

גם כשאתם מאזינים לרדיו, אתם משלמים - בהאזנה לפרסומות, באגרת רדיו (יש כזו, או לפחות, עד לא מזמן היתה). האמן משתכר ממה שהוא מייצר. אתם צורכים - כנראה שמגיע לאמן ולחברת התקליטים כי הם ייצרו מוצר שהקהל רוצה והקהל צריך לשלם.

לא חושבים שמגיע לו, או, חושבים שהמחיר גבוה מידי - אל תצרכו.

[falou]

רק הבהרה: אני לא אנרכיסט ולא קומוניסט, פשוט רגיל שבדיונים כאלו מתחילים לקרוא לי ככה אחרי שאני נותן את הדעה שלי.

 

ויש צורות להבחין באיכות של מוזיקה בצורה אובייקטיבית.

השיר הזה שפרסמתי הוא גרוע ביותר מבחינת איכות (היא עדיין עשתה 2.5 מליון דולר בשבוע). הקול מזעזע, התוכן שבלוני והשימוש בסטריאוטיפים (ראפר שחור נוהג ברכב "מגניב") מוגזם לגמרי ופתטי.

 

מה שאני אומר זה שמי שיקבל כסף יהיה בעצם מי שיעשה את המוצר הכי טוב ויותר אנשים ירצו לראות אותו ולעזור, ולא מי שחברות התקליטים זורקות לנו בפנים.

הרי אובייקטיבית אי אפשר להשוות בין בוב מארלי לג'סטין ביבר, כי אחד עושה מוזיקה טובה ואוניברסלית (גם אם נמאס לי ממנה) והשני מוציא מוצר לפי מה שמחקרים של חברות תקליטים מראים שהציבור רוצה ברגע זה.

 

מבחינה אובייקטיבית מוזיקת פופ לא נועדה להיות איכותית אלא לדבר למכנה המשותף הכי נמוך.

התופעה תיעלם או תשתנה אם הקהל יוכל לדרוש מוזיקה איכותית.

 

לא מדובר על לתת כוח לאדם אחד או קבוצה של אנשים שיחליטו מה איכותי או לא, אלא לציבור הכללי, שיוכל להחליט ממה הוא מתעלם ומה הוא אוהב.

(וכן, יכול להיות שאני אתאכזב ובעצם הציבור רוצה לשמוע קקופוניות)

 

השורה התחתונה היא נורא פשוטה: למה שמישהו ישאל אותך (או מישהו אחר) איזו מוזיקה לעשות/לשווק ומהו

קנה המידה "הראוי"?

 

מי שמך בכלל לקבוע קביעות וסטנדרטים?

מי אתה, שתגיד לציבור מה לצרוך ולחברות התקליטים מה לשווק?

 

אתה קורא למארלי "מוזיקה איכותית", אחר יכול לטעון שזה זבל (עם נימוקים זהים לשלך).

 

חברה דמוקרטית לא נשענת על סינון, תיוג וצנזורה. חברה דמוקרטית נשענת על פלורליזם, סובלנות, קבלת השונה וכיבוד המיעוט.

 

פעם אבא של יוסי שריד לא נתן לביטלס לבוא לארץ, כי הם ישחיתו את הנוער. פעם לא היו מנגנים מוזיקה מזרחית ברדיו, כי היא נחשבה "לא איכותית". תבין, זוהר ארגוב נחשב "קקפוניה" ו-"זבל". זה בתקופה שעוד ישבו אנשים על הברז והחליטו מה הציבור יישמע וייצרוך, ואני מודה על כך שהימים הללו עברו.

 

שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה ויצרוך איזו מוזיקה שהוא רוצה.

 

רק שלא ייגנוב אותה, כי בזה הוא פוגע במי שיצר אותה בשבילו.