האתיקה שבאירוח עיתונאים על ידי יצרני הרכב.

[kanfi]

כאיש רכש ותיק, התופעה הזו מאוד מקוממת אותי.בכל ארגון שמכבד את עצמו, אסור לאיש רכש לקבל מתנה שסכומה עולה על סכום סמלי סביר וגם זה חייב להיות מוצר שמפרסם את הנותן כדוגמאת, עט, לוח שנה, מחשבון וכו'. אפילו ארוחה במסעדה יוקרתית נחשבת למעשה לא אתי ושעלול להוביל ליחסים שיחרגו מיחסים עסקיים טהורים. בנוסף מחתימים קניינים על נהלי אתיקה מקצועית כתובים שמפרטים מקרים פעוטים הרבה יותר מטיסה לגרמניה ל-4 ימים עם אירוח מלא.

 

ואילו בתחום הרכב כולם מצדיקים את זה שהגורם שמעוניין במכירת הרכב מממן בסכומי עתק ($500 וצפונה לאדם) נותן מתנה לכתבי העיתון.

 

אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה כעסתי על משהו או על מישהו אחרי ארוחת גורמה בבית מלון מפואר ולאחר נהיגה ברכב חדיש ומפנק.

 

כואב הלב שאין עיתון אחד שאני מכיר שלא פוסל את המנהג הזה, אולי בגלל זה העיתון רכב היחיד שאני קונה הוא האוטו קטלוג הגרמני שיוצא בספטמבר.

[saar5555]

הבעיה היא שלנו ולא של העיתונאים.

 

הסטורית עיתונים (כללי, לא רכב) נועדו לפרסם דעות. רק לאחר מכן חדשות וגם אז רק כאלו שנועדו לבסס את הדעות של בעלי העיתונים.

 

עוד סוג של עיתונים היו העיתונים שנועדו להביא כסף, הרבה כסף והמון כסף. ככאלו הם פרסמו הגזמות ואף שקרים.

 

הטוהר העיתונאי הוא המצאה מודרנית שלאחר מלחמת העולם השניה ואף מאוחר יותר.

 

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם התופעה היא פשוטה - לא להאמין, לפקפק, לבחון.

צודק!

[turbo]

אתיקה עיתונאית

.

 

 

 

זווית אישית.

 

אין אני כתב בעיתון רכב כלשהו.

אפשרי אולי לקבל את הכתוב במגזין כחוות דעת אישית(מקצועית) -ותו לא.

ישנם חוות דעת מקצועיות במיוחד, וישנם פשוט -איש איש כפי הבנתו/השכלתו/ראית עולמו. מאידך-גיסא, אני נוהג(תרתי משמע) מזה שנים, לערוך נסיעת מבחן( או כפי שאני מגדיר אותן נהיגת התרשמות )על מכוניות חדשות המגיעות לישראל (בעיקר ספורטיביות), ואת רשמיי,אני מעלה לפורום (+תמונות), ברוב המקרים, לפני שכתבי הרכב בישראל ,זוכים לנהוג במכונית המבחן על כבישי ישראל ,ולהעלות את רשמיהם(כתבות)במגזין/עיתון .

לי אין עורך , מערכת , מזכירה, צלמים , וכו',שלא לדבר על פירסומות .

ויותר מכך:

אף אחד לא משלם לי משכורת, ההיפך, לי זה עולה הרבה כסף וזמן יקר... שבא לעיתים ע"ח המשפחה שלי. אני לא חייב ליבואנים כלום. תגדירו את זה:

"עיתון רכב וירטואלי של אילן פייביש turbo ".

 

גילוי נאות

 

מאחר ואני שנים רבות בתחום, אני מכיר אישית ,עורכי מגזיני רכב בישראל +כתבי רכב.

ואני מכבד אותם-ואת חלקם הגדול אני נהנה לקרוא- והם נהנים לקרוא את רשמיי.

[שמר]

אף אחד לא משלם לי משכורת, ההיפך, לי זה עולה הרבה כסף וזמן יקר... אני לא חייב ליבואנים כלום. תגדירו את זה:

"עיתון רכב וירטואלי של אילן פייביש turbo ".

 

אילן , תתעורר. הבוקר הגיע.

[turbo]

שמר

 

תרים את התריס ותבדוק - חושך בחוץ עכשיו, או אור יום

[saar5555]

אתיקה עיתונאית .

 

 

 

זווית אישית.

 

אין אני כתב בעיתון רכב כלשהו.

אפשרי אולי לקבל את הכתוב במגזין כחוות דעת אישית(מקצועית) -ותו לא.

ישנם חוות דעת מקצועיות במיוחד, וישנם פשוט -איש איש כפי הבנתו/השכלתו/ראית עולמו. מאידך-גיסא, אני נוהג(תרתי משמע) מזה שנים, לערוך נסיעת מבחן( או כפי שאני מגדיר אותן נהיגת התרשמות )על מכוניות חדשות המגיעות לישראל (בעיקר ספורטיביות), ואת רשמיי,אני מעלה לפורום (+תמונות), ברוב המקרים, לפני שכתבי הרכב בישראל ,זוכים לנהוג במכונית המבחן על כבישי ישראל .

לי אין עורך , מערכת , מזכירה, צלמים , וכו',שלא לדבר על פירסומות .

ויותר מכך:

אף אחד לא משלם לי משכורת, ההיפך, לי זה עולה הרבה כסף וזמן יקר... אני לא חייב ליבואנים כלום. תגדירו את זה:

"עיתון רכב וירטואלי של אילן פייביש turbo ".

 

גילוי נאות

 

מאחר ואני שנים רבות בתחום, אני מכיר אישית ,עורכי מגזיני רכב בישראל +כתבי רכב.

ואני מכבד אותם-ואת חלקם הגדול אני נהנה לקרוא .

כסף ופינוקים למיניהם, קיומם או אי קיומם אינם המניע היחיד לכתוב בצורה זו או אחרת.

וזה שלך זה עולה כסף, לא אומר שהביקורת שלך טובה יותר או פחות משל אחרים...

 

בכבוד רב,

סער

 

נ.ב אין האמור לעיל אמור להיות ביקורת אישית כלפי טורבו.

[Roy]

יש אמת בשני הצדדים.

 

רוני - אתה איש חכם, אבל אתה יודע שמה שאמרת פסיכו(לוג) נכון.

אולי זה לא באופן כ"כ מוחשי, אבל יש אמת בדבריו.

אני לא אומר שהעיתונאים שקרנים, אני אפילו חושב שעיתונאי הרכב בארץ, יותר אמינים מכתבי החדשות.

מהסיבה הפשוטה, מי שהולך להיות כתב רכב, זה בוער בעצמותיו, לא כמו כל כתב כללי לענייני כלום ושום דבר,

על כן הוא, לפי דעתי, יותר אמין/רציני וכו'.

אבל, בלי להתמם, אם שופטים/קצינים/ראשי ממשלות וכו', מבינים שיחסים קרובים מדי עם בעלי הממון הם בעייתיים, מי אתם (כתבי הרכב) שתגידו "לא, אצלנו הכל מושלם" יש מספיק כתבים ומספיק עיתונים, בשביל שלא תוכל לדעת בוודאות שהכל "נקי". זה עניין של ענווה.

 

לכל בעלי הדעה השניה- תחום הרכב הוא תחום מיוחד, בניגוד להשקה של מחשב חדש, שאותו אפשר לקנות (יחסית בזול) ולבדוק, תעשיית הרכב שונה.

אין מה להתמם, יש שם יצרנים פרטיים שלא חייבים לאף אחד כלום ולא יתנו את הרכב, אלא רק לאחר תחילת שיווקו (וגם זה, דרך חברת השכרה).

אם אנחנו הקוראים רוצים מבחנים "הישר מהתנור" אנחנו צריכים להבין שיש צורך בהתפשרות והבנת כללי המשחק פה. אחרת את הכתבה הקרובה בעברית על ה-GT2 אנחנו נוכל לקרוא עוד 5 שנים.

התקווה היא, שבאמת תהיה יד מפקחת (ונשכנית) מעל ציבור כתבי הרכב.

**מה שעיתון הארץ עושה, הוא הרע במיעוטו, לפי דעתי כל שאר העיתונים צריכים ללכת בדרכו.

רוני (או כל כתב רכב אחר), הזמינו אותך (את "אוטו") להשקה? תממנו אתם את הטיסה, רצוי אפילו את המלון (אלא אם כן זה באי מבודד ללא שום מלונות נוספים) ותגיעו נ-ט-ו להרצאות ולנהיגה.

ככה לפחות תראו על מראית עין של אתיקה עיתונאית.

[sronis]

רוני (או כל כתב רכב אחר), הזמינו אותך (את "אוטו") להשקה? תממנו אתם את הטיסה, רצוי אפילו את המלון (אלא אם כן זה באי מבודד ללא שום מלונות נוספים) ותגיעו נ-ט-ו להרצאות ולנהיגה.

ככה לפחות תראו על מראית עין של אתיקה עיתונאית.

 

קל להגיד, אבל אף אחד לא שש לטמון את ידו בכיסו ולהוציא את השטרות, אם הוא לא חייב. אני לא יכול להכריח את מגזין אוטו לעשות זאת, ואני בוודאי שלא מתכוון לוותר על השקה בגלל שמשלמים עלי. מה גם שבמרבית המקרים אין ממש אפשרות לממן בעצמך את המלון ובטח שלא ארוחות במלון. יסתכלו עליך כמו משוגע אם תבקש לשלם... תבין, בכל העולם זה עובד ככה. זה לא משהו ישראלי. בהשקות יש לרוב 500-1000 עיתונאים מכל העולם ועל כולם היצרן משלם. ככה זה עובד. אישית, ממש לא משנה לי אם זה לא היה כך, אבל אין לאף אחד, ובטח שלא לי, אינטרס להלחם על כך. כל שאני מעוניין לעשות הוא להביא לקוראים את הכתבה הטובה והנכונה ביותר. זו האג'נדה שלי בתור עיתונאי רכב וזה מה שאני עושה כשאני נשלח לחו"ל. אם אני מצליח - תקרא ותגיד בעצמך. וכמובן שאינך חייב להאמין לי, ולכשיגיע הרכב לארץ בדוק אותו בעצמך.

 

בכל מקרה, צודק יואל פלרמן כשהוא אומר שהשקות תפקידן להציג את הרכב לציבור. מבחן משמעותי באמת ייערך בארץ לכשיגיע הרכב, וההשקה רק מקדימה את הגעתו לחלונות התצוגה. ההשקה מתמקדת יותר בעובדות - פרטי איבזור, טכנולוגיה, דברים מוחלטים. יש חלק על נהיגה כמובן, אך הוא קטן יותר מזה שייעשה כשהרכב יגיע ארצה.

 

רוני

[turbo]

אני לא יודע כמה אנשים זוכרים שבשנת 1986 כתב עיתונאי בשם: רוני אהרונוביץ'

שהיה בזמנו עורך מגזין אוטו, כתבת השקה על רנו 21 -והכותרת שנתן:

 

"ללא סיכוי מקומי"

 

הוותיקים ודאי זוכרים, איזה סקנדל היה בעיקבות הכתבה ההיא

קרסו- יבואן רנו לישראל, פשוט החרימו את רוני אהרונוביץ' ואת המגזין אותו ערך.

 

נ.ב

אין אני בא לפאר או לשבח ,את רוני אהרונוביץ' ,רק ציינתי עובדה-זה הכל.

[Roy]

אתה בתור עובד בעיתון, לא אמור לממן, אבל העיתון כן צריך.

נחמד שאתה אומר ש"כל שאני מעוניין לעשות הוא להביא לקוראים את הכתבה הטובה והנכונה ביותר" אבל בשביל לעשות את זה, אתה לא צריך רק לכתוב, אלא יש דברים שמעבר (מכיר את המשפט, צדק צריך גם להראות, לא רק להעשות).

אתה יכול להקטין ראש ולהגיד "כל מה שאני צריך לעשות זה לדפוק 500 מילים וזהו", אבל אם אתה כתב רכב (או עיתונאי כלשהו) שמכבד את עצמו, אתה תעשה יותר.

אני מאמין שלא צריך לתת לך דוגמאות של עיתונאים שעשו יותר מהדרוש, עד היום זוכרים להם את זה, במיוחד משפ' ניקסון.

בנוסף, המשפט הזה "אבל אין לאף אחד, ובטח שלא לי, אינטרס להלחם על כך" עצוב מאוד. מאוד.

אם היית מעריך את תחום הכתיבה העיתונאית, היית מבין שיש לך אינטרס מאוד רציני להלחם על כך.

אל תשכח שאתה כבר לא ילד שאוהב מכוניות, אתה עיתונאי/כתב לענייני רכב, ומשכזה נדרש ממך (או לפחות רצוי) שתתן מעט יותר מאשר כמות מילים בחודש.

*כתב טוב הוא לא אחד שמגיש כתבות לפני הדד-ליין. יש קריטריונים אחרים.

 

אני לרגע לא חושב שהעולם מושלם, אבל אם נמשיך בגישה הזאת "אבל אף אחד לא שש לטמון את ידו בכיסו ולהוציא את השטרות" והזאת "אני לא יכול להכריח את מגזין אוטו לעשות זאת" ואפילו הזאת "ואני בוודאי שלא מתכוון לוותר על השקה בגלל שמשלמים עלי". לא נגיע רחוק.

אמרתי כבר, אתה חכם, אף אחד לא מצפה שהכתב החדש של "אוטו" יעשה את השינוי, אבל אתה יותר שיש יותר מדרך אחת בשביל לגרום לזה.

 

אהה.. ואם "יסתכלו עליך כמו משוגע אם תבקש לשלם..." ממש מזיז לך, אז תבין שתפקידך (אולי הלא-פורמלי) הוא "לשרת" (לא מצאתי מילה יותר טובה. מצטער) את הקוראים, ולא את האגו שיפגע אם כמה כתבים איטלקיים יצחקו על העיתון/עלייך.

 

**ברור לך שהתגובה הזאת לא אישית, אתה מייצג כאן את כתבי הרכב מבחינתי.

[מצמץ]

ישנו עוד פן שלטעמי יש להתיחס אליו במכלול הדברים והוא שבסופו של דבר, עיתונאי רכב שלא יעביר את התרשמותו מהרכב נאמנה יצטרך להתמודד מול הביקורת של קוראיו ואף כאן בפורום (דארווין יעשה את שלו...). לכן, גם אם נתעלם לרגע מהפינוקים (אילוצים?) שמסביב הרי שבסופו של דבר לעיתונאי , אין עד כדי כך מקום לשחק עם הנתונים (שוב, לדעתי). הוא יכול לומר דברים שסובייקטיבית נראים לו כך או כך אך הוא אינו יכול להתגמש עם העובדות (מבלי להיות מבוקר).

 

בנוסף ועד כמה שאין הדבר נעים, קשה לי לראות את עיתונאות הרכב המקומית מביאה לנו התרשמויות מחו"ל ללא "הסיוע החיצוני" הנ"ל. ישנה הבעיה של ההמתנה להגעת רכב לארץ וגם אז הדבר בעייתי שכן לרוב מדובר במכוניות סטנדרטיות. כמו כן בסופו של דבר בל נשכח שמדובר בעניין של זמן, משאב שהוא קריטי כיום בעידן האינטרנט. אם העיתונאים בארץ לא יעמדו בקצב אזי המגזינים בארץ יהיו פחות רלוונטיים שכן בשל הפרשי הזמנים בפרסום הדברים, ציבור הקוראים שמתעניין בעולם הרכב ילך אל המגזין המתחרה מחו"ל ולאינטרנט.

 

בשל האמור לעיל, ניתן לטעמי להתפשר ולהתנחם בכך (שברוב המקרים) ישנה שקיפות ושהקורא מודע לדברים שמסביב ולכן יודע איך לגשת נאמר במאמר/כתבה.

[z-man]

עיתונות רכב אף פעם לא היתה ולא תהיה נטראלית.

תמיד יהיו גורמים משפיעים, אם זה חיבה יתרה למותג זה או אחר, אם זה הרצון לעודד תוצרת מקומית, מה שלא כ"כ אקטואלי בארץ, אך מאד אקטואלי באירופה.

התרשמות מרכב היא דבר מאד סובייקטיבי וכך יש להתייחס אליו, משהו כמו ביקורת מסעדות, נחמד לקרוא, אבל אף פעם לא צריך לקחת ביותר מדי רצינות.

הדבר נכון אף יותר בארץ שמכונויות לא עוברות מדידות זמנים מפורטות של תאוצות, בלימות, זמנים במסלול וכו'.

התרשמות אמיתית יכולה לבוא רק ממבחן עצמי, רק מי שקונה את הרכב יכול להחליט באמת אם הוא אוהב את מה שהוא רואה ומרגיש, כל השאר זה רק רפרנס.

[razmel]

האתיקה המקצועית עולה שוב לכותרות השבוע, בעקבות המקרה בו מואשם רופא בין השאר בקבלת טובות הנאה מחברת תרופות, לה הוא מייעץ, ועל מוצריה ממליץ.

מבלי להכנס לפרטי המקרה הספיציפי, תופעה של סמינרים / ימי עיון בבתי מלון בארץ ובחו"ל, עם ארוח על חשבון המזמין (יצרן תרופות למשל) קיימת, ומשום מה בתחום הרפואה היא נחשבת ללגיטימית.

במקרה השבוע ביקרתי אצל שיננית (אסור להזניח את בריאות השן) וזו המליצה לי על מוצרים של חברה מסחרית מסויימת, שאת מוצריה ניתן לקנות במרפאה.

היא משתמשת בעט, עליו ככל הנראה לא שילמה, עם לוגו החברה הנ"ל.

אולי זה לגיטימי בענף, אבל ללא ספק לא אתי לדעתי.

[Blue Jay]

זה ככה בכל מקום - אפילו הספר שלי ממליץ לי על מוצרים שאפשר לקנות במספרה שלו (רק שעל פי איך שאני מכירה אותו, אני יודעת שהוא לא יביא מוצרים באיכות ירודה, ולא יציע לי דברים שאני לא צריכה - כאלה יש אחד למיליון...)

[TShavit]

אתה בתור עובד בעיתון, לא אמור לממן, אבל העיתון כן צריך.

נחמד שאתה אומר ש"כל שאני מעוניין לעשות הוא להביא לקוראים את הכתבה הטובה והנכונה ביותר" אבל בשביל לעשות את זה, אתה לא צריך רק לכתוב, אלא יש דברים שמעבר (מכיר את המשפט, צדק צריך גם להראות, לא רק להעשות).

אתה יכול להקטין ראש ולהגיד "כל מה שאני צריך לעשות זה לדפוק 500 מילים וזהו", אבל אם אתה כתב רכב (או עיתונאי כלשהו) שמכבד את עצמו, אתה תעשה יותר.

אני מאמין שלא צריך לתת לך דוגמאות של עיתונאים שעשו יותר מהדרוש, עד היום זוכרים להם את זה, במיוחד משפ' ניקסון.

בנוסף, המשפט הזה "אבל אין לאף אחד, ובטח שלא לי, אינטרס להלחם על כך" עצוב מאוד. מאוד.

אם היית מעריך את תחום הכתיבה העיתונאית, היית מבין שיש לך אינטרס מאוד רציני להלחם על כך.

אל תשכח שאתה כבר לא ילד שאוהב מכוניות, אתה עיתונאי/כתב לענייני רכב, ומשכזה נדרש ממך (או לפחות רצוי) שתתן מעט יותר מאשר כמות מילים בחודש.

*כתב טוב הוא לא אחד שמגיש כתבות לפני הדד-ליין. יש קריטריונים אחרים.

 

אני לרגע לא חושב שהעולם מושלם, אבל אם נמשיך בגישה הזאת "אבל אף אחד לא שש לטמון את ידו בכיסו ולהוציא את השטרות" והזאת "אני לא יכול להכריח את מגזין אוטו לעשות זאת" ואפילו הזאת "ואני בוודאי שלא מתכוון לוותר על השקה בגלל שמשלמים עלי". לא נגיע רחוק.

אמרתי כבר, אתה חכם, אף אחד לא מצפה שהכתב החדש של "אוטו" יעשה את השינוי, אבל אתה יותר שיש יותר מדרך אחת בשביל לגרום לזה.

 

אהה.. ואם "יסתכלו עליך כמו משוגע אם תבקש לשלם..." ממש מזיז לך, אז תבין שתפקידך (אולי הלא-פורמלי) הוא "לשרת" (לא מצאתי מילה יותר טובה. מצטער) את הקוראים, ולא את האגו שיפגע אם כמה כתבים איטלקיים יצחקו על העיתון/עלייך.

 

**ברור לך שהתגובה הזאת לא אישית, אתה מייצג כאן את כתבי הרכב מבחינתי.

יש דבר אחד שלא ברור לי.

אתה דורש מרוני (וממני, ומכל אחד אחר במקצוע) לפעול בצורה מסויימת: בגדול, לסרב להיות ממומנים בצורה כלשהי.

לפי אותה לוגיקה ב-ד-י-ו-ק, עלינו לסרב לכתוב בגוף בו קיים פרסום של יבואני רכב, לא?

"אם אתה כתב רכב (או עיתונאי כלשהו) שמכבד את עצמו, אתה תעשה יותר."

יותר מה? הרי לעיתונאי רכב יש מטרה אחת בלבד: לדווח לקוראיו. כפי שאני מבין זאת, "לעשות יותר" פירושו, למשל, לעשות תחקיר לוחמני אודות עבודה-בעיניים של מוסכים על לקוחות תמימים. מי שיסרב להשתתף בהשקות שלא הוא מממן פשוט לא ישתתף בהן. זו המציאות. איך העובדה שלא ישתתף בהשקות (ושלא תהיה לך טעות, זו תהיה התוצאה) משרתת את קוראיו? הנקודה המרכזית היא שאם לדעתך רוני מספיק טהר מידות כדי לעמוד בפרץ, לסרב למימון הטיסה והמלון וכן הלאה - חזקה עליו שהוא מספיק טהר מידות כדי לדווח באופן אוביקטיבי על המכונית ללא קשר למה שקורה סביבו.

"אני מאמין שלא צריך לתת לך דוגמאות של עיתונאים שעשו יותר מהדרוש, עד היום זוכרים להם את זה, במיוחד משפ' ניקסון." לא הצלחתי להבין את הקשר. אותם עיתונאים עשו בדיוק את עבודתם העיתונאית.

"בנוסף, המשפט הזה "אבל אין לאף אחד, ובטח שלא לי, אינטרס להלחם על כך" עצוב מאוד. מאוד."

למה? מה עצוב בזה? אתה לא מבין מספר דברים מרכזיים: 1. כל העולם, אבל ממש כל העולם, עובד ככה. גם עיתונים ענקיים שיכולים להרשות לעצמם מימון טיסות ומלונות לכתביהם "נהנים" ממימון מלא של השתתפותם בהשקות. 2. את אותם עיתונאי רכב שמחשיבים טיסה להשקה כצ'ופר, ממש לא מעניין מי משלם את החשבון. הם יהנו - או לא - באותה מידה. רובם עשו את זה כל כך הרבה פעמים שזה כבר ממש, ממש לא ביג דיל. אני אישית נהנה בהשקה רק אם מדובר ברכב מעניין, מהנה וכן הלאה שאני יכול לנהוג בו כמו שצריך, ומצידי שישכנו אותי במלון 3 כוכבים בפרבר עוני. 3. אין כל הבדל בין מימון השקה לתשלום המשכורת שלך מכסף שמגיע מיבואני רכב דרך פרסום. ושלא תהיה טעות - זהו מקור המימון העיקרי של משכורות כל כתבי המגזינים בעולם כולו (טוב, למעט "קונסיומר ריפורט"). 4. אין זה באינטרס של כתב לכתוב דברים לא נכונים על מכונית כלשהי. גם לא אינטרס של מגזין רכב. זה בומרנג שחוזר אליך מהר מאד.

 

לסיכום, מנקודת המבט האישית שלי: הבעיה איננה קיימת. או שאתה ישר, או שלא. או שאתה מקצועי, או שלא. אתן לך דוגמה פשוטה: לא מכבר נערכה השקה לאלפא 159. בלי להכנס לפרטים, זו היתה ההשקה החובבנית ביותר בה השתתפתי אי-פעם (בעיקר כי זה היה אירוע פרטיזני שאורגן רק לעיתונאים ישראלים). למרות זאת, עד כמה שידוע לי, ה-159 זכתה לכתבות אוהדות. מצד שני, האלפא בררה שעליה נהגנו באותו אירוע זכתה לביקורות די פושרות. מה ההבדל? האירוח היה אותו אירוח (כולל טיסה במחלקת עסקים). ההבדל הוא שלגבי מכונית אחת חוות הדעת היתה X, לגבי השניה Y - וזה מה שנכתב.

 

טל