Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

מעסיק שלא שילם פנסיה


yorng
שימו לב! השרשור הזה בן 603 ימים, שזה ממש ממש הרבה. נא המנעו מהקפצה שלו והקפיצו אותו אך ורק אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא. אם יש לכם שאלה, נא פתחו שרשור חדש.

פוסטים מומלצים

לא צריך להיות גרידי אבל גם לא לבוא עם מספרים לא נכונים, יענו שפחותים ממה שנדרש מהמעסיק לשלם במקור.

צריך שרואה חשבון/חשבת שכר/יועץ מס יעברו ויתנו את דעתם. כמובן שצריך לבדוק מול שעות המדווחות ולעבור כל חודשי העבודה ולראות במדויק שלא בתלושים בוצע חישוב מופחת.

לגבי מי מוסמך לתת את התשובה לבית המשפט, אני לא כל כך יודע להגיד.

פיצוי צריך להיות במקרים מיוחדים. זה מקרה לא כל כך מיוחד שנדרש בו פיצוי אלא רק תשלום החובות שנדרשים על ידי המעסיק.

Ready To Rock
Ready To Rumble

"Hard times create strong men, strong men create good times, good times create weak men, and weak men create hard times." G. Michael Hopf

 Daihatsu Sirion 2007 1.3 automatic
שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

והערה לגבי שעות העבודה.

 

חובת ההוכחה לנכונות הדיווח היא של המעביד. אם אין רישום ועובד יטען שעבד הוא יקבל 

  • אהבתי 1

תודה הגברת שרה.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לפני 51 דקות, yehuda-k כתב:

אתה לא עונה ענינית לשום טענה שהבאתי בשם אומרם ומשום מה מנסה לעבור לפסים אישים.

לעומת זאת, אתה  בוחר לצטט רק את החלק שמוציא אותך צודק. אבל אתה לא מצטט את ההסבר שמופיע שם בהמשך,  ושמראה שהנתון הזה ממש לא רלבנטי לטענתך המקורית.

התיחסותך לקישור ל YNET , היא דומה. אתה מתיחס רק למה שכבר מיושן ולא מתיחס לחלק שרלבנטי גם היום ושמראה שביה"ד לא בסדר כלפי העובדים.

 

מצטטים שם את עו"ד ערן גולן, עמית גורביץ וקודם גם את יעל דולב, ונשיאת ביה"ד בתל אביב, שהם אכן עו"ד בולטים בכל מובן שהוא ביחסי עבודה.

אם תחליט כן להתיחס ענינית לנקודות שהועלו ( למשל פיצוי הלנה, הוצאות משפטיות, עובדים שסך תביעתם קטן ועוד) יהיה טעם לדיון, אחרת חבל על הזמן.
 

 

שוב, אני מדבר מניסיון. לא יעל דולב, אבל גם לא יומיים במקצוע או בבית הדין לעבודה. עובד צריך לפשל ממש כדי לצאת בידיים ריקות מבית הדין או כדי להיות מחויב בהוצאות. הוצאות ריאליות לא קיימות במשפט הישראלי, וזה לא ייחודי למשפט העבודה. זה המצב. רוצה לשנות? תצביע למי שיעביר שינוי חקיקה כזה, ולא תקנות מטומטמות של גודל פונט ואיפה לכתוב כותרת.

 

הלנה לא תיפסק, כי אין שום ערכאה גבוהה שתקבע שזה מידתי, הפרשנות למחלוקת כנה רחבה יחסית והשלכות הרוחב של הפלת עסקים שיידרשו לשלם פיצויי הלנה גבוהים באופן חריג רחבות יותר מצדקנות כאן בפורום. בכלל, לדיני העבודה השלכות רוחב עצומות. תכביד על המעסיקים יותר מדי (וזה כבר לא סביר בעליל) - לא יהיה לעובדים אצל מי לעבוד ואת מי לתבוע.

 

עובדים שסך תביעתם קטן זאת בעיה שאין איך לפתור ברמת פסיקת הוצאות. אין ערכאה שתקבע שפסיקת הוצאות בסכום גבוה משמעותית מהתביעה או אפילו מתקרב אליה מידתית, ובצדק. מי שתביעתו קטנה, שינסה לתבוע לבד, או שילך להסתדרות.

 

לפני 2 דקות, Night Driver כתב:

והערה לגבי שעות העבודה.

 

חובת ההוכחה לנכונות הדיווח היא של המעביד. אם אין רישום ועובד יטען שעבד הוא יקבל 

 

עוד אחת מהחזקות (הרבות) לטובת העובד, בניגוד למה שיהודה כתב.

 

ZC6 | JB43 | 932

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לפני 16 שעות, RK כתב:

 

מה זה פסיקה ל טובת העובד"  בביה"ד לעבודה?

טובת העובד או רעתו צ"ל ביחס למקובל במשק \ בחברה. למשל, הריבית על חוב היא בד"כ (נניח) 4% שנתי, כמקובל בהלוואה של בנק או בריבית של מס הכנסה. אם ביה"ד יפסוק לעובד ריבית על הלנת שכר בגובה של יותר מ 4% , נראה זאת כפסיקה לטובת העובד, ואם פחות מ 4% , הפסיקה תהיה לרעת העובד

לפני 16 שעות, RK כתב:

 והשלכות הרוחב של הפלת עסקים שיידרשו לשלם פיצויי הלנה גבוהים באופן חריג

נכון, אבל הקיצוניות ההפוכה, שאין בכלל פיצוי הלנה\ ריבית גם היא רעה. צריך לחוקק שעל כל חוב תהיה לפחות ריבית צנועה של נניח 4% לשנה. ומה בינתיים?

כדי להמריץ את המעסיק להתפשר מיד, מוצע  שמיד לאחר הדיון הראשון במשפט , שהמעסיק יפקיד בקופת בית הדין חלק או את כל הסכום הנתבע. בפסק הדין, המעסיק יחויב בריבית ההלנה הדרקונית על הסכום שנפסק לטובת העובד אבל לא הופקד בקופת ביה"ד.  

כיום לפי הפסיקה,  דווקא לא נותנים פיצויי הלנה על תקופת המשפט, כלומר קימת יכולת לפסוק על איזה תקופה יחויבו בפיצויי הלנה.

------------------------------------------------------

"חובת ההוכחה לנכונות הדיווח היא של המעביד. אם אין רישום ועובד יטען שעבד הוא יקבל  "

לפני 16 שעות, RK כתב:

עוד אחת מהחזקות (הרבות) לטובת העובד, בניגוד למה שיהודה כתב.

לא מדויק. בניגוד לריבית על חוב, ברישום שעות עבודה,  אין טווח אפשרויות בין רעת העובד ובין טובת העובד, אלא רק להאמין למעסיק או להאמין לעובד. קודם לחזקה זו, פסק הדין היה במפורש לא צודק ולרעת העובד, כי לעובד היה קשה עד בלתי אפשרי להוכיח שאכן עבד בשעות שאותם תבע. מכיון שבד"כ למעסיק יש מערכת שרושמת שעות עבודה, הגיוני לחיב אותו לשמור את הרישומים האלה. נראה לי שהחזקה הזו צודקת בהרבה מהמצב העקום הקודם, אף כי כתוצאת לואי היא גם לטובת העובד. מטרתה לא היתה טובת העובד אלא פסיקה צודקת יותר.

 

לפני 16 שעות, RK כתב:

. מי שתביעתו קטנה, שינסה לתבוע לבד, או שילך להסתדרות.

כנראה שחלק גדול מאוד מהתובעים נמצא בקטגוריה זו של דפוקים.  הפתרון הוא שבמקרים כאלה, השופטים בביה"ד לעבודה ינהגו כמו בית משפט לתביעות קטנות, שבו אסור יצוג ע"י עו"ד, והשופטת אקטיבית ומכריעה מהר או משכנעת לפשרה רלבנטית לעובדות, ולא פשרה שלא קשורה לצדק כפי שנעשה כרגע. (ממילא ביה"ד לעבודה לא פועל לפי דיני ראיות)

 

ביה"ד לעבודה הוא דוגמא (רעה)  לתפקוד גרוע של הממסד הציבורי, שגם בתחומים רבים אחרים מתפקד גרוע, למשל: מאושפזים שמתים בגלל זיהום שנרכש בבית החולים, תחבורה ציבורית גרועה במיוחד שבה אוטובוסים רבים נוסעים די ריקים לעומת קוים  שבהם אין מספיק אוטובוסים והנוסעים לחוצים כמו סרדינים, משטרה שמתפקדת רע, משרד האנרגיה שנותן לטייקונים לבזוז את הציבור, משרד הכלכלה שעוזר למעסיקים עברינים, משרד החינוך שעם תקציב ענק מגיע לתוצאות עלובות, והכי הכי הוא צה"ל, שכאשר יש מבצע גדול מתברר שהתפקוד שלו גרוע במיוחד.

 

 

 

עריכה אחרונה על ידי yehuda-k
שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

על מה ולמה שצד כלשהו יפקיד בקופת בית הדין סכום שנוי במחלוקת? כל מי שתובע תביעה מונפצת ומופרכת יזכה להבטחת סכום מונפץ בקופת בית הדין? למזלם של כולם הרעיון המופרך הזה לא ישים ולא ייושם.

 

אי פעולה על פי דיני הראיות עניינה סדרי דין בהבאת הראיות, לא התעלמות מהראיות ופסיקה על הבאב אללה.

 

מניין לך שאין ריבית על סכומים שנפסקים בפסקי דין? יש בדיוק לצורך זה חוק פסיקת ריבית והצמדה, סכומים שנפסקים מוצמדים ליום הגשת התביעה, ובהוצל"פ וודאי וודאי שיש תוספת ריבית והצמדה.

 

שופט "אקטיבי" כהגדרתך לא משכנע לפשרה רלוונטית לעובדות, אלא לפשרה שתעיף את התיק מהשולחן שלו כמה שיותר מהר. שופט שיפסוק, בשביל זה הוא שם. מה זה לדעתך פשרה שקשורה לצדק? מה שנוח לך? 

 

בקיצור, צר לי (לא ממש האמת), אבל אין כמעט מילה אחת נכונה בפוסטים שלך. 

ZC6 | JB43 | 932

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לפני 10 שעות, RK כתב:

 כל מי שתובע תביעה מונפצת ומופרכת יזכה להבטחת סכום מונפץ בקופת בית הדין?

שים לב שאתה תוקף במילים גדולות מה שלא כתבתי. מה שכן כתבתי הוא שהמעסיק יפקיד בקופת בית המשפט כמה שמתחשק לו. אבל בפסק הדין, הוא ישלם את הריבית הדרקונית של פיצוי הלנה על מה ש**לא** הופקד בקופת בית המשפט, ולכן כדאי יהיה לו להפקיד את כל החוב. היתרון העצום הוא שלמעסיק כדאי לא למשוך זמן, בניגוד למצב היום.

 

לפני 10 שעות, RK כתב:

מניין לך שאין ריבית על סכומים שנפסקים בפסקי דין? יש בדיוק לצורך זה חוק פסיקת ריבית והצמדה

ה"בדיוק לצורך זה" שלך מתבטא בריבית מצחיקה. הצעתי היא שלא נסתפק בריבית מצחיקה אלא שתהיה ריבית  שתגרום למעסיק לשלם מוקדם יותר את חובו לעובד.

 

לפני 10 שעות, RK כתב:

לא התעלמות מהראיות ופסיקה על הבאב אללה.

שופט "אקטיבי" כהגדרתך לא משכנע לפשרה רלוונטית לעובדות, אלא לפשרה שתעיף את התיק מהשולחן שלו כמה שיותר מהר

האם יתכן שאין לך נסיון בבית משפט לתביעות קטנות? ממה שראיתי, השופטים שם אקטיבים שלא כמו בבי"ד רגיל, ומציעים פשרות עניניות, ולא כפי שכתבת שהם כביכול רק רוצים להעיף " את התיק מהשולחן שלו כמה שיותר מהר."  הלוואי שהשופטים בביה"ד לעבודה היו נוהגים כך.

 

לפני 10 שעות, RK כתב:

בקיצור, צר לי (לא ממש האמת), אבל אין כמעט מילה אחת נכונה בפוסטים שלך. 

קודם כל, אתה בעצמך הודית בחצי פה שאכן יש בעיה לעובדים שתביעתם אינה לפחות כמה עשרות אלפי שקל. ז"א, הצדקת את טענתי זו. סביר שחלק גדול מחובות המעסיקים לעובדים נופל לקטגוריה זו, כלומר עובדים רבים נדפקים כך.

הסכמת גם לטענתי  שפסיקות הוצאות המשפט נמוכות מדי. מאחר שככלל העובדים תובעים וזוכים ולא המעסיקים, הרי ביה"ד לעבודה דופק כך את  העובדים.
 

בנוסף, שים לב שבמסגרת השלילה הגורפת שלך, אתה פוסל דיעות של עורכי הדין שציטטתי, שלפחות לגבי אחת מהם ( עו"ד יעל דולב) הודית שיש לה יותר נסיון משלך. האם אתה באמת בטוח שכל עו"ד האלה טועים ורק אתה צודק?

 

בתאריך 17.8.2022 בשעה 21:57, Night Driver כתב:

 כספים שהעובד תובע לרוב יקבל גם אם לא כל כך מגיע לו ובצדק.

האם יש לך דוגמא לפסיקה כזו?

עריכה אחרונה על ידי yehuda-k
שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

בטח על בשרי.

 

עובד שנטש את העבודה באמצע היום, לא חזר ותבע הודעה מוקדמת.

 

השופט אמר נכון שעל הנייר לא מגיע לו אבל תתפשרו על משהו.

 

עובד שהכתובת הרשומה שלו באשקלון, קיבל נסיעות לפי הכתובת ותבע הפרשים כי טען שהוא גר באחד המושבים (הכתובת ממולאת בכתב ידו). זכה.

תודה הגברת שרה.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לפני 3 שעות, Night Driver כתב:

עובד שנטש את העבודה באמצע היום, לא חזר ותבע הודעה מוקדמת.

השופט אמר נכון שעל הנייר לא מגיע לו אבל תתפשרו על משהו.

זה לא צודק לתת לעובד אפילו שקל אחד אם השופט אמר שלא מגיע לעובד.

 

לפני 3 שעות, Night Driver כתב:

עובד שהכתובת הרשומה שלו באשקלון, קיבל נסיעות לפי הכתובת ותבע הפרשים כי טען שהוא גר באחד המושבים (הכתובת ממולאת בכתב ידו). זכה.

מענין  לקרוא את פסק הדין . אודה לך אם בהודעה פרטית תעביר לי פרט מזהה כגון מספר התיק, או שם העובד או שם המעסיק, על פניו הפסק נראה מוזר אבל אולי היה תקדים בענין זה.

האם בשני המקרים היה לעובד ע"וד?

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

בתאריך 19.8.2022 בשעה 11:53, Night Driver כתב:

עובד שנטש את העבודה באמצע היום, לא חזר ותבע הודעה מוקדמת.

השופט אמר נכון שעל הנייר לא מגיע לו אבל תתפשרו על משהו.

המקרה הזה הפתיע אותי, כי השופט אמר שלא מגיע לעובד אבל תתפשרו. כלומר, העובד קיבל שלא בצדק.

אם יש עוד מקרים כאלה, עלי לרכך את טענתי שביה"ד לעבודה  הוא לא בעד העובד.

 

בכל זאת,  הנה גם פסקי דין לדוגמא, שבהם נראה שביה"ד לעבודה דווקא לא היה לטובת העובד:

הבונוס נלקח בחשבון גם לצורך תשלום פנסיה, פיצויי פיטורים ודמי חופשה

מעסיק פטור משימוש בטכנולוגיה מתקדמת לצורך פיקוח שעות נוספות

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

 

יתכן שעו"ד שמופיע בפני ביה"ד לעבודה, מקבל כנורמלי מה שבעיני העובד נראה פגיעה בו, כמו:

-פסיקת הוצאות משפטיות נמוכות בלבד (לדברי נשיאת ביה"ד לעבודה)

-לתובעים פחות מכמה עשרות אלפים לא כדאי לשכור עו"ד ואז העובד נדפק בביה"ד.

-חוב המעסיק לפנסיה ניתן ברוטו לעובד ולא נטו לקרן הפנסיה (לדבריך), והפנסיה גם מפסידה את עלית הערך של הסכום אם היה מופקד בזמן

-מעסיקים מיוצגים שנתבעים, אשר מצפצפים על סדרי הדין (לדברי עו"ד יעל דולב)

-מעסיק שמשתלח בעד של העובד, לכל היותר ננזף, אבל העד לומד לקח ולא יופיע יותר בתביעות של עובדים אחרים.

-כשמשרד הכלכלה קונס מעסיק, מדוע בהזדמנות זו לא יחיב את המעסיק לשלם לעובד את החוב? (הצעת עו"ד ערן גולן)

-כמעט שאין פיצוי הלנה, ומבחינת המעסיק במקרה הרע ישלם רק את החוב המקורי לכן -כדאי למעסיק למשוך את הזמן.
-המשפט אורך שנים, שבמהלכם המעסיק פטור מלשלם אפילו את החוב שאין עליו מחלוקת !

-המעסיק ישלם את החוב רק לאחר השנים האלה, והריבית בדיחה.

עריכה אחרונה על ידי yehuda-k
שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

קודם כל ביד דין לעבודה עובד מהר ולא נתקלתי בתביעות מהסוג הנפוץ שנמשכו אפילו שנה.

 

אל תשכח שעובד שמקבל פסיקה לגבי שכר מקבל את הכסף ולא משלם עליו מס כהכנסה (זה פסק דין שקובע סכום ולא הוראה לשלם משכורת).

 

ולגבי סכומים קטנים, בשביל זה יש ארגונימעובדים שעושים עבורך הכל בגרושים.

תודה הגברת שרה.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

בתאריך 19.8.2022 בשעה 09:04, yehuda-k כתב:

שים לב שאתה תוקף במילים גדולות מה שלא כתבתי. מה שכן כתבתי הוא שהמעסיק יפקיד בקופת בית המשפט כמה שמתחשק לו. אבל בפסק הדין, הוא ישלם את הריבית הדרקונית של פיצוי הלנה על מה ש**לא** הופקד בקופת בית המשפט, ולכן כדאי יהיה לו להפקיד את כל החוב. היתרון העצום הוא שלמעסיק כדאי לא למשוך זמן, בניגוד למצב היום.

 

ה"בדיוק לצורך זה" שלך מתבטא בריבית מצחיקה. הצעתי היא שלא נסתפק בריבית מצחיקה אלא שתהיה ריבית  שתגרום למעסיק לשלם מוקדם יותר את חובו לעובד.

 

סכום שנדון במסגרת דיון משפטי לא יכול להיות לא שנוי במחלוקת. לרוב אם הסכום באמת לא שנוי במחלוקת, מתקבל פסק דין חלקי המחייב לשלם אותו. אם הסכום לא היה שנוי במחלוקת, לא היה צריך הליך משפטי. מה שאתה מציע לא הגיוני, ואני לא רואה סיכוי שייושם.

 

כנ"ל לגבי החלק השני - אתה רואה בכל תביעה שהוגשה, אפריורי, כאילו היא מוצדקת. זה מאד רחוק מלהיות המצב בשטח.

  

בתאריך 19.8.2022 בשעה 09:04, yehuda-k כתב:

האם יתכן שאין לך נסיון בבית משפט לתביעות קטנות? ממה שראיתי, השופטים שם אקטיבים שלא כמו בבי"ד רגיל, ומציעים פשרות עניניות, ולא כפי שכתבת שהם כביכול רק רוצים להעיף " את התיק מהשולחן שלו כמה שיותר מהר."  הלוואי שהשופטים בביה"ד לעבודה היו נוהגים כך.

 

הגיוני יהיה להניח שלא יהיה לי ניסיון בבית משפט לתביעות קטנות, כי עורכי דין לא מייצגים בתביעות קטנות, ואלא אם משעמם להם ואין להם עבודה, לא תובעים שם. עם זאת, יש לי לא מעט ניסיון שם כי אני מייצג חברות שלעתים נתבעות בתביעות קטנות ולכן בבטחון מלא אני יכול להגיד לך שהאקטיביזם והפשרות הענייניות שאתה מדבר עליהן, אינן, ברוב המקרים, אלא הפעלת לחץ על מתדיינים חסרי ידע משפטי לצורך אותה מטרה בדיוק - סילוק התיק כמה שיותר מהר. 

 

בתאריך 19.8.2022 בשעה 09:04, yehuda-k כתב:

האם יש לך דוגמא לפסיקה כזו?

 

דוגמא אחת היא פיצוי בגין הלנת שכר שלקוחות שלי שילמו על תקופה בה המשרדים שלהם היו סגורים בצו (קורונה - הנהח"ש פנימית של החברה, יושבת במשרדים. תעשיית יופי, אסור היה לפתוח. ברגע שהסגר הוסר, הגיעו ושילמו באותו יום או יום למחרת. התובעת תבעה את מלוא המשכורת, לא תיקנה תביעה גם לאחר שקיבלה את המשכורת, במקום לעוף מכל המדרגות הלקוחות שלי שילמו הלנה. סכום אפסי, אבל ברמה המשפטית מרגיז ביותר). דוגמא נוספת מהתקופה האחרונה בה דווקא הייתי בצד התובע, ומפאת צנעת לקוחותיי לא אפרט, אבל צדק הרבה לא היה שם. העלה חיוך על פני, כי בשנים האחרונות אני בד"כ בצד של המעסיק, אז תראה בזה סוג של נקמה פרטית במערכת.

 

לפני שעה, Night Driver כתב:

אל תשכח שעובד שמקבל פסיקה לגבי שכר מקבל את הכסף ולא משלם עליו מס כהכנסה (זה פסק דין שקובע סכום ולא הוראה לשלם משכורת).

 

זה לא תמיד נכון. הסכומים שהם רכיבי משכורת לרוב חייבים במס ויוצא עליהם תלוש, אלא שברוב המקרים שנסגרים בפשרה הסכומים מוגדרים כפיצויי פיטורים על מנת למנוע תשלום מס. עוד הליכה לצד של העובד.

 

ZC6 | JB43 | 932

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

בתאריך 19.8.2022 בשעה 11:53, Night Driver כתב:

עובד שנטש את העבודה באמצע היום, לא חזר ותבע הודעה מוקדמת.

 

השופט אמר נכון שעל הנייר לא מגיע לו אבל תתפשרו על משהו.

כאשר אנשים נמצאים במחלוקת, כל אחד מפרש דברים בצורה אחרת (ואח"כ מציג אותם בהתאם).

אולי היה ויכוח עם המעסיק אשר במהלכו הוא אמר לעובד כי הוא מוזמן ללכת לביתו ולא לחזור ? הרי דברים כאלו קורים.

אח"כ המעסיק יטען להד"מ. הוא עזב מרצונו ולא חזר.

מאידך, יתכן שהמעסיק צודק (והעובד ה"מוכשר" באמת קם באמצע יום ועזב). העובד מציג גרסה שונה מתוך אמונה כי זה המצב או מתוך רצון להוציא מהמעסיק עוד כמה שקלים (גם מקרים כאלו מתרחשים).

אז בכדי לא להיכנס לוויכוח איזו גרסה נכונה (במיוחד שזאת מילה מול מילה), ישנם שופטים שיעדיפו שהצדדים יגיעו לפשרה כלשהי. ככה כל אחד מפסיד קצת ומרוויח קצת, ולרוב זה עדיף מאשר מצב בו צד אחד מפסיד הרבה..

 

בתאריך 19.8.2022 בשעה 11:53, Night Driver כתב:

עובד שהכתובת הרשומה שלו באשקלון, קיבל נסיעות לפי הכתובת ותבע הפרשים כי טען שהוא גר באחד המושבים (הכתובת ממולאת בכתב ידו). זכה.

אין ספק כי זה מוצדק. בטופס 101 העובד רושם כתובת מגורים, והמעסיק אמור להתייחס לכתובת זאת.

זה שהעובד לא מעדכן את כתובת מגוריו ברישומי משרד הפנים - זה לא עניינו של המעסיק.

לשם כך, אני אקח את הדוגמא הכי נפוצה : סטודנט שגר בישוב בו הוא לומד, אך משאיר את כתובת מגוריו בישוב ממנו הגיע (ואליו כנראה יחזור בסיום הלימודים). יש כאן עבירה בכך שאינו מעדכן את משרד הפנים בשינוי כתובת מגוריו, אך זה לא מעניין אף אחד.

כדי לחסוך ויכוח עתידי, אני אציג זאת בצורה מאוד קיצונית :

אם הסטודנט הנ"ל ילמד בקרית-שמונה וירשום כי מקום מגוריו הוא אילת - עומדת בפני המעסיק האפשרות לשלם לו נסיעות יומיות מאילת לקריית-שמונה (מקום עבודה) או לבחור לא לקבלו לעבודה כל עוד אינו גר באזור קרוב למקום העבודה.

עריכה אחרונה על ידי guya72
שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

קודם כל זה שנטש נטש בלי ויכוח. הוא פשוט נעלם באמצע היום בלי להגיד אפילו.

 

לגבי השני אחד משנינו לא הבין את השני.

הצהיר ומילא כתובת באשקלון ולפי זה קיבל נסיעות. אחר כך תבע לפי הכתובת הרשומה 

תודה הגברת שרה.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לפני 20 שעות, RK כתב:

 

סכום שנדון במסגרת דיון משפטי לא יכול להיות לא שנוי במחלוקת. ...

 אתה רואה בכל תביעה שהוגשה, אפריורי, כאילו היא מוצדקת.

מדוע שוב אתה מיחס לי מה שלא כתבתי? ואז תוקף אותי על כך?

לא כתבתי על סכום שלא שנוי במחלוקת, ולא כתבתי שכל תביעה מוצדקת. אבל כן הצעתי שכאשר המעסיק נתבע, הוא לא יהיה חייב אבל יהיה לו מאוד כדאי להפקיד בקופת בית המשפט  סכום מסוים, לפחות עד הדיון הראשון בבית הדין,  לפי מה שיתחשק לו. בפסק הדין הוא יחויב בריבית הדרקונית של הלנת שכר אבל רק על החלק שלא הופקד אז מראש בקופת בית המשפט.

היתרון האדיר הוא שלמעסיק יהיה כדאי מאוד לשלם את החוב כבר בתחילת המשפט במקום המצב הגרוע היום, שהעובד התובע חייב להתפשר עמוק, כי הוא צריך את הכסף  ואחרת יחכה שנים עד לקבלת החוב המלא ועם ריבית מצחיקה בלבד.

 

לפני 20 שעות, RK כתב:

  

 

 בבית משפט לתביעות קטנות, ... שהאקטיביזם והפשרות הענייניות שאתה מדבר עליהן, אינן, ברוב המקרים, אלא הפעלת לחץ על מתדיינים חסרי ידע משפטי לצורך אותה מטרה בדיוק - סילוק התיק כמה שיותר מהר. 

כשתבעתי בתביעות קטנות, ראיתי באותם ימים גם דיונים קודמים  והשופטות היו אקטיביות על הצד העניני, והציעו הצעות טובות, ולא כפי שאתה כותב.

מוסד התביעות הקטנות הוקם מסיבות שלדעתי תקפות גם לביה"ד לעבודה, והגיוני להקים "תביעות קטנות" גם בביה"ד לעבודה, כשהסכום הנתבע מתחת לתקרה מסוימת.

 

 

לגבי הדוגמאות שהבאת לענין הטית הפסק הדין לטובת העובד, הם די מפתיעים. אם ניתן, תוכל להעביר לי בפרטי את מספר התיק? נראה לי שגם אתה טענת שפיצויי הלנה הם מאוד נדירים.

לאור הדוגמאות שלך ושל נייט-דרייבר אני מקבל שיש פסקים שמעניקים לעובד מה שלא מגיע לו. מצד שני, הראיתי רשימת אספקטים שהם לרעת העובד, חלקם הגדול הועלו ע"י עו"ד (כלומר זו לא רק דעתי שלי), ויתכן שלך כעו"ד פעיל הם נראים נורמלים, אבל לעובד שתובע ולא מכיר את המערכת, הם מכשול גדול ומיותר.

 

לפני 22 שעות, Night Driver כתב:

ביד דין לעבודה עובד מהר ולא נתקלתי בתביעות מהסוג הנפוץ שנמשכו אפילו שנה.

אם אין פשרה, הדיון אורך 3 שנים, בביה"ד האזורי בתל אביב, שדן בכחצי מהתביעות בישראל.

עריכה אחרונה על ידי yehuda-k
שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

×
×
  • תוכן חדש...