קידוח בגרניט פורצלן

[haranza]

שאלה בנוגע לקירור המקדח תוך כדי עבודה- לא עדיף להשפריץ שמן? ואם עדיף גם שמן מכונות רגיל יעשה את העבודה (כזה שמגיע בבקבוק טרפזי)?

[ברווז]

שמן מיועד למתכות, והוא מתוכנן לסייע בפינוי שבבים.

בקרמיקה אין שבבים (בתקווה!!!), אבל יש אבק. שיידבק למקדח.

וזה רק יעשה בעיות...

מים מסירים את האבק בצורה יותר טובה בקידוח מסוג זה (לא נדבק למקדח), ולכן הם עדיפים בתור נוזל הקירור.

[אביב]

לא מדובר בפינוי שבבים אלא בקירור. מים מקררים טוב יותר משמן וגם לא מלכלכים כמו שמן.

 

בחומרים מתכתים כדי למנוע קורוזיה משתמשים באומלסיה של שמן ומים.

[סאמי]

עוד פרקטיקה מקובלת מאד, אם כי מתאימה רק למנוסים היא להתחיל את הקידוח עם מקדח חד ללא רטט ולאחר 2-3 מ״מ לעבור לרטט. כן לרטט. באריחים עבים שהותקנו כהלכה זה לא בעיה והאריח לא מתפוצץ. צריך רק לוודא שהאריח לא חלול באותו האזור, מרחק מהקצה ולהפעיל רק לחץ קל מאד. כאמור זה דורש קצת מיומנות.

מצטרף לדבריך, רק אוסיף טיפ, להתחיל עם מקדח יותר דק כגון 4 מ"מ ובזה להפעיל רוטט בעדינות ואח"כ להגדיל את החור עם מקדח מתאימה בלי רוטט.

[ברווז]

לא מדובר בפינוי שבבים אלא בקירור. מים מקררים טוב יותר משמן וגם לא מלכלכים כמו שמן.

 

בחומרים מתכתים כדי למנוע קורוזיה משתמשים באומלסיה של שמן ומים.

זה נכון אך לא מדוייק. ניסיתי לשמור על פשטות יחסית בתשובה שלי.

ישנם כל כך הרבה סוגי שמנים, עם יכולות שונות, צמיגויות שונות ואלף ואחד משתנים, כך שלא ניתן להסביר את זה בפשטות של "מים מקררים יותר טוב". למרות שזה די נכון ברוב המוחלט של המקרים. אל תשכח שלחלק מהפלדות מים לא ישנו כלום כי הן עמידות לחלודה (ב-CNC על אלומיניום, למשל, משתמשים בסוג של שמן למיטב ידיעתי ולא במים למרות שאלומיניום לא בדיוק מחליד). גם בנירוסטה משתמשים בשמן ולא במים.

למשתמש הביתי, ההסבר שנתתי אמור להספיק...

רק אוסיף טיפ, להתחיל עם מקדח יותר דק כגון 4 מ"מ ובזה להפעיל רוטט בעדינות

תודה על הטיפ, אבל...

עדיף שלא.

רוטט "בעדינות" עדיין יכול לברווז את החומר, במיוחד אם המשתמש לא מבצע קדיחות מדי יום ומכיר את הכלי "מתוך שינה" וכמה בדיוק צריך ללחוץ על ההדק. מאד לא מומלץ. אולי בתוך חומר עבה יותר כמו שיש, זה אפשרי, אבל אני לא מעיז להפעיל רוטט בקידוח בשיש\קרמיקה\זכוכית וכדומה. מתחיל בקטן, מגדיל לאט לאט, וזהו. לוקח זמן אבל אין כמעט סיכוי לשברים.

אל תשכח שגם לא כל הקרמיקות נוצרו אחידות- בדיוק כמו שלא 100% מהסכינים מצליחות לעבור טיפול תרמי, גם לא 100% מהקרמיקות עוברות את הטיפול הבצלחה. כמו עם הסכינים, לפעמים יש חתיכת מתכת בעייתית שדופקת את כל הגלם ולא יודעים מזה עד שלא מגיעים לשלבים המתקדמים יותר. גם בקרמיקה, לא תמיד החומר שמגיע לתנור הוא אחיד, לפעמים יש בועות אוויר ושטויות אחרות בתהליך, והסיכוי לשבור את האריח פשוט גבוה מדיי בשביל לקחת את הצ'אנס הזה.

פות"ש, שמחתי לשמוע שהצלחת.

[train]

לגבי המקדח יהלום,

אפשר לרכוש מהסינים בזול.

זה משהו שכדאי שיהיה בבית.

מספיק 1 בקוטר קטן. לעשות חור התחלתי. להגדיל כבר אפשר עם מקדח פשוט.

 

לדוגמא:

https://www.aliexpress.com/item/32947847724.html?spm=a2g0o.productlist.0.0.45a744benMEsDu&algo_pvid=85e1a216-1bd0-4c92-8d01-79f62c88a76d&algo_expid=85e1a216-1bd0-4c92-8d01-79f62c88a76d-7&btsid=2a8b1daf-52f9-4385-889b-ab0278c6a345&ws_ab_test=searchweb0_0,searchweb201602_10,searchweb201603_52

[misterb]

נזכרתי בשרשור הזה כשאתמול קדחתי בקרמיקות באמבטיה (אריחים של 100X30), כמו שתמיד קדחתי - פציעה של הגלזורה עם מסמר, רק כדי לקבל אחיזה ראשונית למקדח שלא יחליק, ואז עם פטישון על מצב דפיקה, מקדח וידיה 8ממ רגיל, לחץ קל ומהירות סיבוב מתונה - עבר בקלות לגמרי תוך כמה שניות, בלי קירור ובלי שום פעולות נוספות. למה כל הסיבוכים האלה? תמיד קדחתי ככה ואף פעם לא נשבר לי אריח.

[ברווז]

על אותו היגיון, למה לעשות ביטוח מקיף לאוטו?

נהג זהיר, עירני, לא נוסע מהר, לא נכנס לצמתים בלי להביט ימינה ושמאלה. לא מתכנן לעשות תאונה ואף פעם לא עשיתי. בשביל מה כל הסיבוך הזה של מקיף?...

 

אתה יכול לצמצם את הסיכוי שהאריח יישבר.

הקירור זה בשביל לשמור על המקדח, ולא לטובת הקדיחה עצמה.

[hans]

עם פטישון

...

עבר בקלות לגמרי תוך כמה שניות, בלי קירור ובלי שום פעולות נוספות. למה כל הסיבוכים האלה?

ענית לעצמך, עם פטישון כל הקרקס הזה לשל טקס הוודו / שמן נחשים / קירור מקדח לא קיים.

להבדיל ממקדחה עם "מצב דפיקה".

[misterb]

אבל כל הדגש היה לא להשתמש ברטט של המקדחה בכלל, וזה נראה לי שגוי. סתם היסטריה מיותרת שגורמת לעבודה מתישה.

[איציק נ.]

היסדקות של אריח בזמן קידוח תלויה בעיקר במילוי (או ליתר דיוק: ב-אין מילוי) שיש לו מאחור (זה בעצם מה שמחזיק אותו).

אם אין מילוי ויש המון חלקים חלולים, יש סיכוי שבקידוח הוא ייסדק בקלות.

אם הוא "מלא" לחלוטין, כמו שצריך, 99.9% שלא ייסדק לך שום דבר.

 

איציק

[m3x7r3m3]

אבל כל הדגש היה לא להשתמש ברטט של המקדחה בכלל, וזה נראה לי שגוי. סתם היסטריה מיותרת שגורמת לעבודה מתישה.

 

קדיחה עם רטט =/= פטישון במצב הלימה.

 

נכון שמול חומרים קשים (אבל לא קשים מאוד כמו בטון יצוק או בטון מזוין למשל) הקדיחה עם רטט זה "פטישון לעניים".

אבל זה ממש לא אותו דבר וזה לא אותה פעולה ולא אותה פיזיקה.

[ברווז]

זה סוג של אותה פעולה עבור האריח

קח מצב היפוטתי לחלוטין.

מר פלוני, שבטוח שהוא מתנת-האל-של-DIY(איך אומרים את זה ברבים?), קודח להנאתו חור עם כלי רוטט באריח שכזה (נניח להתקנת מקלחון).

פ-תאום! הטלפון שלו מוציא צלילים של סלט.

מה יעשה מר פלוני? נכון! יושיט את היד הפנוייה (אם הוא משתמש במקדחה, עם פטישון זה קצת הרבה יותר קשה...)לכיס, רגע של חוסר תשומת לב, והמקדח מקבל זווית - והרטט גורם לצ'יפ באריח. בלי מצב רטט, החור רק היה טיפה מתרחב כנראה.

 

עבודה נכונה = פחות בעיות ופחות פתח לצרות. זה הכל.

[BEEKER]

הבעיה היא שהקדיחה עם רטט עלולה לגרום להסדקות או שבירה של האריח.

כתוצאה המילוי שנמצא (או לא נמצא) מאחורי האריח, בדיוק כמו שאיציק נ כתב:

 

היסדקות של אריח בזמן קידוח תלויה בעיקר במילוי (או ליתר דיוק: ב-אין מילוי) שיש לו מאחור (זה בעצם מה שמחזיק אותו).

אם אין מילוי ויש המון חלקים חלולים, יש סיכוי שבקידוח הוא ייסדק בקלות.

אם הוא "מלא" לחלוטין, כמו שצריך, 99.9% שלא ייסדק לך שום דבר.

 

איציק

 

לגבי העניין עם הטלפון שהעלה ברווז בהודעה למעלה:

אם מישהו מספיק גאון כדי לנסות לענות לשיחה תוך כדי קידוח, אז אריח שבור הוא לא הבעיה העיקרית שלו בחיים.

לדעתי הוא כנראה משתתף קבוע בתחרויות על פרסי דארווין.

[ברווז]

 

אם מישהו מספיק גאון כדי לנסות לענות לשיחה תוך כדי קידוח, אז אריח שבור הוא לא הבעיה העיקרית שלו בחיים.

לא אהבתם את הדוגמא?

לחילופין, אם תרצו: ב-ד-י-ו-ק בזמן הקדיחה באריח, הבת הצעירה של בעל הבית נכנסת לחדר בלבוש חושפני, ומציעה משהו לשתות. זה קורה...

המקדח הוא לא הדבר היחיד שעולה קצת למעלה, והופ האריח מוציא שבב