לגור עם ההורים VS לגור לבד

[ChemGuy85]

עוד סיבה חשובה למה הלכתי על סיעוד. לא צריך לדאוג מפיטורים וענייני קביעות. ירדפו אחריי מקומות עבודה ולא להפך.

 

אתה משלה את עצמך. אם לא תעשה את העבודה שלך ו/או תעשה הרבה טעויות יראו לך את הדלת החוצה. אף בית חולים לא יסתכן בתביעת רשלנות רפואית. בנוסף, אף אחד לא ירדוף אחריך בטח לא בתחילת דרכך המקצועית.

[Tsachi89]

אתה משלה את עצמך. אם לא תעשה את העבודה שלך ו/או תעשה הרבה טעויות יראו לך את הדלת החוצה. אף בית חולים לא יסתכן בתביעת רשלנות רפואית. בנוסף, אף אחד לא ירדוף אחריך בטח לא בתחילת דרכך המקצועית.

 

מין הסתם לא תעבוד כמו שצריך יפטרו אותך, לא על זה דובר. לגביי לא ירדפו אחריי? חולק עלייך. בתי חולים, קופות חולים ועוד לא מעט מוסדות שונים משוועים לאחים. רק סיים את התואר והם כבר ימצאו אותך, לא אתה אותם

[sperial]

צחי, אל תספר לי מה זה סיעוד. אני מכיר את זה מקרוב מאד.

 

כמגיא - אתה מדבר כמו ואדים. ברור שמי שמפשל נמצא בסכנת הדחה. העניין הוא שיש ביקוש עצום לאחים ואחיות, ולא רק בישראל. זה יכול להיות בבית החולים, זה יכול להיות בקהילה, זה יכול להיות בעבודות מנהלתיות ובעוד אין ספור מקומות. ויש מקום לקידום - הן מקצועי והן בתפקידים נהיוליים. העניין הוא שמדובר בעבודה תובענית מאד, ובדיוק כפי שכותב צחי - יש שנרתעים מקקי ופיפי (ולא מעט עבודות מלוכלכות אחרות) משום מה אף אחד לא מדבר על זה לגבי רפואה, למרות שהמקצוע לא יותר נקי.

[ישה]

מניסיוני לאנשים קשה לקבל את העובדה שאני יודע לזהות את החורים והכשלים מהר מאוד ומציג להם את זה בפנים.

 

אתה מזהה כשלים וחורים שלדעתך הם כשלים וחורים, אבל זה לטעמך בלבד. לכל אדם יש מערכת טעמים משלו .

 

ומערכת הטעמים משתנה עם הגיל ועם השתנות המצב המשפחתי.

 

נכון, לא כולם רואים בפריפריה מחסן לבני אדם. אין ספק שיש הרבה מאוד אנשים שיש להם אחלה עבודה באזור והם נהנים מהחיים. אבל אני לא אשם שהפרברים בנויים כמו מחסן לבני אדם כי אין כמעט עבודה בתוך העיר והמשרות המעטות שיש בדרך כלל משלמות משכורות יותר נמוכות בתפקיד פחות איכותי ומאתגר. הפרברים בנויים בצורה שאדם בלי רכב הוא כמו אדם בלי רגליים. שום דבר לא נגיש דווקא לאוכלוסיה שצריכה הכי הרבה נגישות - קשישים וצעירים.

 

מחסן לבני אדם זו חורבה מתפוררת בת 35 מ"ר.

 

בתור נער מאוד אהבתי את אשדוד - ים, פארקים, אוויר נקי, דירה מודרנית, אין פקקים ובעיות חנייה. כאשר סיימתי את לימודי והתחלתי לחפש עבודה הבנתי מהר מאוד שרוב המשרות בענף שלי נמצאות באזור תל אביב/רמת גן/גבעתיים. התחלתי לנסוע שעה וחצי לכל כיון במשך 7 שנים ועם הזמן נמאס לחזור הביתה ב-7-8 בערב אחרי שעה וחצי של התרוצצות.

 

נחלק זאת לשניים בתור ילד נער אהבת ( הוריך עשו לך מבלי דעת ילדות טובה ).

 

עכשיו בחרת מקצוע שלדעתך רק בצנטרום של הפיילה יש בו עבודה מאתגרת.

 

מצד שני דיברת על לקוחות שלך שהם אינסטלטורים אי שם כאן בשרשור. זאת אומרת לא טבע חברה לישראל וכו'.

 

אז אין צורך לרוץ לצנטרום.

 

כבר כתבתי לך שבמקצוע יש תעסוקה בכל מקום בארץ פחות אלף שח יותר אלף ש"ח.

 

בהדרגה התחלתי להבין מה אני באמת צריך בחיים. פתאום 35 מ"ר במרחק 10 דקות הליכה מהמשרד לא נראה כל כך רע ואפילו עדיף על רכב חדש + דירה של 120 מ"ר. בסופו של דבר כל אדם צריך ללמוד להכיר את עצמו ולעשות מה שמתאים לו ולא מה "שנכון" מנקודת מבט של החברה.

 

ברור שאתה עושה את מה שמתאים לך, לכן מה שמתאים לך לא מתאים לבעל משפחה, שמוכן "להקריב" חלק מנוחותו האישית כדי שילדיו יזכו במקום מגורים ברמה איכותית. (ראה את המואדם)

[vadim6385]

אשדוד זאת סביבת מגורים איכותית?

 

לא יודע לגבי אשדוד, אבל לא הייתי רוצה שהילדים שלי, אם יהיו לי, יגדלו בחדרה וילכו לבית ספר עם הילדים של הצ׳חצ׳חיאדה שאני הלכתי איתה לבית ספר (ולא עזבה לשום מקום).

 

למרות שבזמן שיהיו לי ילדים והם ילכו לבית ספר, הילדים של הצ׳חצ׳חיאדה כבר ילכו לאבטלה.

[ישה]

לדאבון הלב ה'צח'ח'יאדה נמצאת בכל מקום.

[lanosforce]

ChemGuy85,

אני מרגיש לאחרונה את מה שרשמת על תחושת "הגנון" בבית כשהאחיינים מגיעים.

לעתים זה נחמד, אבל אין לך באמת שליטה על הסיטואציה ועל החיים שלך.

בסופי שבוע אני מעדיף את השקט שלי, זה עוד גורם מדרבן לעזוב את הבית...

היה תקוע לי איזה ג'וק בראש שפחות מ8-10 נטו, אין מה לצאת מהבית אבל יכול להיות שזו סתם אמונה חסרת בסיס.

 

בן-אור (שם יפה כשחושבים על זה),

 

אתה נגעת כאן בעיני בלב הבעיה.

 

הרי איפשהו בשנת 2008 נפתח הפער השטני בין עלות הדיור לרמת השכר הממוצע ומאז רמת השכר הממוצעת נשארה כמעט ללא תזוזה בעוד עלות הדיור קפצה באזורים רבים בלמעלה מ50 אחוזים!

 

הרי אני הוכחה ברורה לכך - קניתי דירה ב700 אלף ומכרתי אותה כשאני מגרד את ה1.5 מיליון ומוכר אותה לזוג צעיר מקסים עם ילדה ותכלס - עצוב בשבילם מאוד! שמח שהם קנו דירה חדשה כן, אבל כל כך עצוב שזה היה המחיר שהם נאלצו לשלם.

 

וגם עצוב בשבילי כי ה1.5 מיליון האלה לא עוזרים לי כמעט בהתחשב בעלות הדירה אליה אני מדלג.

 

עכשיו - אני מדמיין לעצמי את הילדים שלי, שיצטרכו להתחיל מתג מחיר כנראה גבוה אף יותר לדירה הראשונה שלהם - איך??? איך הם יעשו את זה?

 

אוקיי -נניח והם הסתדרו בחיים והצליחו להניב פרנסה שתהפוך אותם לעמידים מאוד עד עשירים - אז כסף זה לא הצרות.

אבל מה אם ילדיי יהיו בעלי עבודות יום עם שכר ממוצע בשוק? - בכוחות עצמם - ברור לי, כי אין להם סיכוי!

 

וזו צרת הדור הנוכחי וזו צרת הדור הבא.

 

אם פעם עם 5 אלף שקלים אדם בודד היה יכול להסתדר ולחיות איכשהו בכבוד - אז נכון, אתה צודק היום אתה צריך 7-8 אלף שקלים נטו שכר לפחות! בכדי לחיות באותה רמה בסיסית אבל טובה.

 

אז כן - זה צפוי מאוד שילדים יבחרו לגור עם ההורים ובין אם זה טוב או רע - חלק ניכר מההורים יאלצו להסכים לזה בין אם הם מעוניינים בזה או לא.

 

אני באופן אישי מאוד אשמח אם ילדי יגורו איתי אבל בפורמט של לבנות בית גדול יותר ביחד - במקום שהם יקחו על עצמם משכנתא משל עצמם - כולנו כתא משפחתי ניקח משכנתא אחת גדולה יותר אבל הגיונית יותר ונקים בית גדול עם יחידות דיור.

 

ואם אתה שואל אותי אם אני אקח סכום של 600-800 אלף שקלים ואקנה בו דירה זולה בשכונת מצוקה רק בשביל שאוכל לקרוא לדבר הזה פנסיה - אני אעדיף לחפש קרקע פרטית מרוחקת ולהרים עליה בניה אלטרנטיבית אבל איכותית ולהשכיר את הנכס הזה במקום - כל אחד ודרך המחשבה שלו.

או להשקיע בנכס בחו"ל וכן לקחת סיכון או כל דבר אחר - יש המון פתרונות היום.

 

אחד רואה בפריפריה "מחסן" - השני רואה הזדמנות להתחיל חיים טובים יותר בהמשך הדרך.

 

זו מדינה צעירה למרות הכל אבל יש לנו כל כך הרבה תחלואים - חינוך לא טוב לפלח אוכלוסיה עצום, חוסר תרבות, בעיות בטחוניות, בעיות תשתית וכך הלאה וכך הלאה.

 

הבעיה היא שבמצב הנוכחי אם נמשיך ככה - אנחנו בוודאי נקרוס.

 

מה שהכי לא ברור לי זה למה דווקא הדור הצעיר לא קם על רגליו ואומר "די!!!!"

 

לדורות הבוגרים יותר אני מבין - הם רובם מבוססים, עובדים בעבודות יום, יש להם פיות להאכיל - הם לא יסכנו את זה למרות שאנחנו רואים את הדברים נוזלים לנו בין האצבעות.

 

אבל איפה הדור הצעיר? למה הדור הצעיר בארץ הזו עדיין חושב שיש לו מה להפסיד???

[ChemGuy85]

עכשיו בחרת מקצוע שלדעתך רק בצנטרום של הפיילה יש בו עבודה מאתגרת.

מצד שני דיברת על לקוחות שלך שהם אינסטלטורים אי שם כאן בשרשור. זאת אומרת לא טבע חברה לישראל וכו'.

אז אין צורך לרוץ לצנטרום.

כבר כתבתי לך שבמקצוע יש תעסוקה בכל מקום בארץ פחות אלף שח יותר אלף ש"ח.

 

הלקוחות הם חלק מהמשרד הביתי שאני מחזיק לצורך השלמת הכנסה. ביומיום אני עובד במחלקת מיסים בביג 4. תאמין לי חיפשתי עבודה מחוץ לצנטרום וכמעט אין משרדים שעושים משהו מעבר להנהלת חשבונות ודוחות מס בסיסיים.

 

ברור שאתה עושה את מה שמתאים לך, לכן מה שמתאים לך לא מתאים לבעל משפחה, שמוכן "להקריב" חלק מנוחותו האישית כדי שילדיו יזכו במקום מגורים ברמה איכותית. (ראה את המואדם)

 

מה זה מקום מגורים "איכותי"? בעיניי מקום מגורים איכותי זו אוכלוסיה איכותית. מקום מגורים איכותי זה מקום שהורים שיכולים להשקיע יותר זמן בילדיהם כי הם לא נאלצים לשרוף 3 שעות ביום בדרכים וחוזרים הביתה בתור פצצת עצבים מהלכת. מקום מגורים איכותי זה מקום שילדים יכולים ללכת ברגל. מקום מגורים איכותי זה מוסדות תרבות שנמצאים במרחק הליכה מהבית.

 

אם יהיו לי ילדים (כנראה שלא) אני אעדיף לגדל אותם בדירה 60 מ"ר בגבעתיים על פני דירה 150 מ"ר באשדוד.

עריכה אחרונה ב-24 לדצמבר, 2017 על ידי ChemGuy85

[lanosforce]

CHEMGUY אני מבין אותך מצד אחד ומצד שני - זה לא דבר שהוא בהכרח נכון לכל מקום שמוגדר אצלך כפריפריה.

 

גדלתי בחולון - אוכלוסיה, חייב לציין כילד - בררה! החברים היחידים שרכשתי היו מתקופת סוף התיכון ואף אחד מהם לא נשאר בחולון בדיוק כמוני.

 

בראש העין לעומת זאת - הילדים שלי פורחים, מאושרים - וממה שאני רואה משאר הילדים במשפחה שגדלים בחולון - אני שומע על אותן הבעיות שהיו כאשר אני הייתי ילד - לא אומר שזה משהו שלא יקרה במקומות אחרים אבל עובדתית אני רואה את זה על פני השטח.

 

מקום ללכת על המדרכות - בחולון יש מקומות שלא הצלחתי לרכב בהם על אופניים מבלי לרדת אל הכביש.

בראש העין - גן עדן להולכי רגל ורוכבי אפניים לעומת כל עיר גוש דן אחרת שהכרתי בחיי.

 

עבודות - אני נוסע אמנם לרמת החי"ל כל בוקר וחוזר כל ערב אבל אשתי מנהלת משרד בראש העין, טפו טפו טפו הילדים לא בצהרונים בכלל, יש להם אמא שאוספת אותם כל יום בין 14 ל16 והם מקבלים ארוחה חמה בבית ולא בצהרון.

 

ואני גם - יוצא רב הזמן מהעבודה ב17:00-17:30 ואני מגיע הביתה כמעט תמיד תוך 30 דקות - נהנה מהזמן שיש לי עם הילדים, עוזר בלרחוץ אותם, משכיבים אותם לישון ואז מתפנה לנו זמן ללכת לאימון, לראות קצת טלוויזיה ביחד וכך הלאה.

 

מחולון המרחק שלי לעבודה היה 17 קילומטר - מראש העין 19 קילומטר

 

וההבדל המצחיק הוא שה17 קילומטר האלה מחולון היו גיהנום של צמתים והשתלבויות ברמזורים, עצבים, קללות ולפעמים אף נהגים שמאבדים את זה ויוצאים מהרכב.

וה19 קילומטר מראש העין הם ברובם קו אחד ישר שנקרא כביש 5 - ברקס, גז, ברקס, גז - רק סבלנות (בשביל זה יש מערכת סטריאו טובה ובגלל זה אני הגעתי לתחביב הזה)

 

אז שוב - זה תלוי בנסיבות ומה אתה מגדיר כאיכות חיים.

 

והסיבה שאני עובד בת"א היא שמצאתי שם מקום שטוב לי לעבוד בו וזה שווה לי להשאר - אבל היצע עבודה בערים סמוכות יותר למקום מגורי לא חסר - כאן אני באופן מודע בוחר בחוסר נוחות של הדרך לעבודה - אני יכול גם אחרת.

 

נכון, יש תחומים שתמצא בהם עיסוק בעיקר במרכז - האם זה אומר שזה הדבר היחיד שהמוח שלך יודע לעשות? - קיבעון מחשבתי - אני כבר חייב לך גלידה.

[Benor]

בן-אור (שם יפה כשחושבים על זה),

 

אתה נגעת כאן בעיני בלב הבעיה.

 

הרי איפשהו בשנת 2008 נפתח הפער השטני בין עלות הדיור לרמת השכר הממוצע ומאז רמת השכר הממוצעת נשארה כמעט ללא תזוזה בעוד עלות הדיור קפצה באזורים רבים בלמעלה מ50 אחוזים!

 

אבל איפה הדור הצעיר? למה הדור הצעיר בארץ הזו עדיין חושב שיש לו מה להפסיד???

 

שנת 2011?

זה לא עזר יותר מדי.

הבעיה, שלא נותנים כאן הזדמנות אמיתית לשינוי, כל בחירות העם בוחר להצביע הליכוד/אותו מועמד פעם אחר פעם כמו התמכרות.

ומי מצביע? ככל הנראה אותן אוכלוסיות חלשות שאתה מדבר עליהן.

ולא נוצרת שום הזדמנות לשחקנים חדשים.

**מקווה שזה לא יוביל את הפוסט לכיוון פוליטי.

 

אני לא יודע אם באמת הכל יקר, או שאנשים בוחרים לבזבז כסף שאין להם...

באמת אין לי מספיק מידע, או קנה מידה ביחס למה שהלך בארץ בעשורים הקודמים.

אבל מבחינתי, להשאר בבית זה כרגע הסיכוי היחידי שלי לחסוך סכום כסף כלשהו שאין לדעת מתי אזדקק לו.

ויכולות להיות הרבה סיבות, למה אני צריך "קרן חירום" כזו.

עריכה אחרונה ב-24 לדצמבר, 2017 על ידי Benor

[lanosforce]

זה הכל ביחד -

 

הדיור עלה למעלה מ50% בזמן שהמשכורות נשארו כמעט אותו הדבר - זה אומר שבכדי שכל אחד יוכל להרשות לעצמו בארץ הזו דירה - כל אחד גם צריך למצוא דרך להכניס לפחות 25% יותר רווחים לכיסו ובמקביל להצטמצם ב25% נוספים של הוצאות.

 

מה התוצאה של זה? מחאת הקוטג'? אבל למה קוטג' פתאום הגיע למחיר של שישה שקלים במקום ארבעה שקלים? - בגלל שאמציה הרפתן צריך לשלם משכנתא בדיוק כמוך וכמוני אז הקוטג' פתאום עולה יותר.

 

ואז הכל נהיה יקר יותר.

וכשהכל יקר ואתה מקבל דור של מיואשים - מה עושים? לדירה כנראה לא נגיע נכון? אז נקנה מכונית חדשה ונטוס לחו"ל ונאכל במסעדות יוקרה. (ונגור אצל ההורים)

 

במקום לקום על הכנסת ולהפוך שם את הכסאות על יושבם.

[bagira]

כבר כמה פעמים כתבת 50% ומאחר והדיור עלה ביותר מפי 2, אני מניח שאתה מדבר בעצם על 100% (וגם זה בהערכת חסר)?

 

אבל למה קוטג' פתאום הגיע למחיר של שישה שקלים במקום ארבעה שקלים? - בגלל שאמציה הרפתן צריך לשלם משכנתא בדיוק כמוך וכמוני אז הקוטג' פתאום עולה יותר..

 

אמציה הרפתן האומלל בקושי סוגר חודשית כי ענקים דורסנים בצורת תנובה קובעים לו את המחיר של החלב מבלי שמעניינות אותם לא הוצאות התפעול של הרפת ולא הוצאותיו הפרטיות של אמציה.

 

בקיצור, בחרת לתת בדוגמא את מה שחד משמעית היא החוליה היחידה בשרשרת שלא עושה כסף מהעניין אלא בקושי מוציאה החזר השקעה.

תנובה והסופרים לעומת זאת, מגלגלים מיליארדים על הגב של אמציה ועל הגב של כולנו ולא כי ההוצאות שלהם גדלו (או קטנו) אלא כי זו דרישת הדירקטוריון.

[ChemGuy85]

שנת 2011?

זה לא עזר יותר מדי.

הבעיה, שלא נותנים כאן הזדמנות אמיתית לשינוי, כל בחירות העם בוחר להצביע הליכוד/אותו מועמד פעם אחר פעם כמו התמכרות.

ומי מצביע? ככל הנראה אותן אוכלוסיות חלשות שאתה מדבר עליהן.

ולא נוצרת שום הזדמנות לשחקנים חדשים.

**מקווה שזה לא יוביל את הפוסט לכיוון פוליטי.

 

אני לא יודע אם באמת הכל יקר, או שאנשים בוחרים לבזבז כסף שאין להם...

באמת אין לי מספיק מידע, או קנה מידה ביחס למה שהלך בארץ בעשורים הקודמים.

אבל מבחינתי, להשאר בבית זה כרגע הסיכוי היחידי שלי לחסוך סכום כסף כלשהו שאין לדעת מתי אזדקק לו.

ויכולות להיות הרבה סיבות, למה אני צריך "קרן חירום" כזו.

 

לא משנה מי יהיה בשלטון מה שהיה זה מה שיהיה. פוליטיקאים ומפלגות הומצאו בשביל אשליה של בחירה. בכל מדינה יש X אנשים מחזיקים בתפקידים אסטרטגיים והם שולטים מאחורי הקלעים. לאותם אנשים אין שום סיבה לפעול למענך או למעני או למען כל אחד אחר. אנחנו פשוט לא מעניינים אותם. פעם ב-100 שנה מתרחש אירוע ענק כמו מלחמה טוטאלית, מהפכה, מרי אזרחי שטורף מחדש את הקלפים.

[lanosforce]

נכון לגבי התחום הזה - יחד עם זאת - כמעט כל יוקר המחייה שלנו עלה ביחד עם יוקר הדיור וזה ברור כי כל אחד שצריך עכשיו לחפש מאיפה לסגור את הפערים בהוצאות שלו - ינסה להגדיל באופן מיידי את ההכנסות שלו.

 

הכל התיקר - אבל השכר הממוצע נשאר כמעט באותו המקום.

 

והפעם - אני מסכים מאוד עם CHEMGUY ובגלל זה אני לא מבין למה הצעירים יושבים בשקט? אולי אנחנו צריכים עוד 30 שנה של התפוררות המעמדות עד שנראה כאן מחאה אמיתית נגד בעלי ההון והשלטון.

[Pika007]

 

מה שהכי לא ברור לי זה למה דווקא הדור הצעיר לא קם על רגליו ואומר "די!!!!"

 

לדורות הבוגרים יותר אני מבין - הם רובם מבוססים, עובדים בעבודות יום, יש להם פיות להאכיל - הם לא יסכנו את זה למרות שאנחנו רואים את הדברים נוזלים לנו בין האצבעות.

 

אבל איפה הדור הצעיר? למה הדור הצעיר בארץ הזו עדיין חושב שיש לו מה להפסיד???

 

הדור הצעיר נמצא בצבא, או בעבודה שישר אחרי הצבא, בתחרות ללימודים, ואלו שבלימודים- בחרדה לגבי מציאת עבודה, ואלו שהתחילו בעבודה- בחרדה לגבי להצליח לשמור אותה, בטחינת שעות נוספות, ובהתייעצות עם ההורים איך לעזאזל מגיעים לדירה.

את הדור שכרגע יוצא לשוק העבודה, זה שאמור להתלונן, הפחידו והבעיתו בצורה שיטתית מגיל 0 לגבי 2 דברים:

1- אין לך ארץ אחרת, פה אתה ופה תישאר, בחו"ל כולם רוצים לרצוח אותך בכלל.

2- אתה חייב ללכת ללמוד מקצוע טוב (בלי קשר אם זה בכלל מעניין אותך או אם אתה מתאים לזה) אחרת אתה מסיים ברחוב.

 

אז אותו הדור מנסה לא לנענע יותר מדי חזק את העץ, כי עלולים לפספס את הרכבת בעניין העבודה למשל, חבר שלך יכול לתפוס את המשרה האחרונה בחברה X, כי אתה היית בהפגנה.

בתור סטודנט שמתקרב לסיום התואר, אני יכול להעיד שמה שרואים בסביבה אלו לא חיוכים ולא עניין בצעד הבא, אלא פחד ודאגה.