קניתי רכב מחברת ליסינג בפסח ועד היום לא קיבלתי טופס העברת בעלות, מה לעשות?

[y360]

לטעמי לא מדובר במקריות או בהתעצלות, לחברות הליסינג יש אינטרס ברור למשוך זמן כך שמצד אחד הכסף שוכב אצלן בבנק ומצד שני הרכב עדיין רשום על שמן, למעשה מדובר במעין הלוואה מתגלגלת על חשבון רוכשי הרכב שיוצרת מצג חשבונאי נוח יותר לחברה.

כמו כן יש בהחלט סיכון בסיטואציה הזאת - גם חברה גדולה ומוכרת עלולה לקרוס ולהגיע בסופו של דבר לפרוק. במקרה כזה המפרק שימונה מטעם בית המשפט יכול לראות את הרכב כנכס של החברה ואת הקונה כנושה של החברה שיעמוד בתור יחד עם שאר הנושים הלא מובטחים.

בדירות יש הגנה לרוכשים בדמות חוק מכר, ברכבים יש מחדל מתמשך וכנראה שמחכים לחברת ליסינג גדולה שתיפול - ורק אז יתעוררו שם בכנסת ובממשלה

[Eily]

יש סימוכין לקונספרציה הזאת?

 

אתה רואה מצב שבהוראת בית משפט, לקוח ששילם את כל התשלום נאלץ להחזיר מפתחות?

 

זאת הוראה של החשב?

 

(החברה עומדת לקרוס, תמכרו מכוניות, תמסרו, אבל אל תעבירו בעלות)

 

אני עוד לא שמעתי על מקרים כאלה.

[Nemesis]

לדעתי לא במקרה שהרכב פשוט לא עבר בעלות, אבל בהחלט ייתכן במקרה שלא הסירו שיעבוד מהרכב. השעבוד גובר.

 

Sent from my HTC 10 using Tapatalk

[Eily]

עניין השעבוד אם קיים לא קשור להעברת בעלות. התייחסתי לכך בתגובה #12.

[Nemesis]

קודם כל, למיטב ידיעתי ברגע שמופיע שעבוד במחשבי משרד הרישוי לא ניתן להעביר בעלות. מעבר לכך, זה לא קשור למה שרשמתי. ברגע שיש משכון או שיעבוד, בין אם עברה הבעלות או לא, הרוכש עלול למצוא את עצמו בבעיה קשה.

 

Sent from my HTC 10 using Tapatalk

[Eily]

התייחסתי גם לזה בתגובה הראשונה שלי. שעבוד (משכון) לא מופיע במחשבי משרד הרישוי, אלא רק אצל רשם המשכונות.

עיקול כן מופיע, והוא מודפס על גבי רשיון הרכב (בסעיף "תנאים והגבלות") ואז באמת לא ניתן להעביר בעלות.

 

גם לנושא "עלול למצוא את עצמו בבעיה קשה" התייחסתי:

רכב שנרכש ממקום מסודר, לא רואים ברוכש אחראי לסילוק המשכון. אלא בעסק שמכר את הרכב והתרשל בתפקידו.

[Nemesis]

1.

 

ציטוט:

לא ניתן לבצע העברת בעלות על רכב ממושכן, משועבד או מעוקל. עם זאת, מאחר שלא כל השעבודים מעודכנים במערכות משרד התחבורה, ייתכן כי העברת הבעלות תאושר בסניף הדואר אף על פי שחל שעבוד על הרכב. חובת הבדיקה מוטלת על הקונה ואינה באחריות משרד התחבורה או רשות הדואר. מומלץ לבדוק לפני הרכישה שהרכב נקי משעבודים אצל רשם המשכונות במשרד המשפטים, שהוא הגורם המוסמך בנושא זה. ניתן לבצע את הבדיקה באופן מקוון.

 

http://oldgov.gov.il/firstgov/topnav/questionsanswers/QATransport/QACarLicense/

 

2. ברור שהעסק אחראי להסרת המשכון. מדובר במקרה שהעסק בקשיים ובפשיטת רגל. השיעבוד הוא ביטחון כנגד חוב לגוף מסויים. אם הרוכש שילם את הכסף לאותו עסק, ואותו עסק לא סילק או לא יכול לסלק את ההלוואה ולהסיר את המשכון/שעבוד, הוא עלול להיות בבעיה. העסק יכול להיות אחראי לכך, אבל כבר אין עסק. הוא בפירוק. הוא עלול למצוא את עצמו עם שאר הנושים מלקט פירורים. אם יש לך אסמכתא שהדין הזה לא חל על רוכש רכב (ולא במקרה נדיר וחריג) אשמח לראות מאיפה אתה שואב את המידע שלך.

 

Sent from my HTC 10 using Tapatalk

[Eily]

לגבי 1:

המצב בפועל הוא בפירוש לא כך. מאז ומעולם היה בלגן בתחום הזה. בדיקה ברשם המשכונות בעבר הייתה טרחה שאף אחד כמעט לא טרח לעשות את זה, ונוצרו במקרים מסוימים סיבוכים בעקבות העניין.

אוזלת היד הממשלתית הביאה להקמתו של משרד ששוכן ליד רשם המשכונות והיה מבצע הכל בפקס תמורת כמה עשרות שקלים. לאחרונה הנושא נפתר (חוק חופש המידע) והבדיקה זמינה יחסית באינטרנט בעלות נמוכה. בין לבין גם הדואר נכנס באמצע עם מבצעי בדיקה משלו.

עדיין לא ברור למה מחשבי משרד התחבורה לא מטפלים בכל העניין, כחלק מהשירות תמורת הסכום הנכבד להעברת בעלות.

 

בכל מקרה הציטוט מפורטל המידע הממשלתי. מקור שאמור להיות אמין. בכל זאת אני לא בטוח עד כמה המידע שנמסר שם בדוק.

לפי דעתי קיים הליך לגיטימי של מכירת הרכב כולל השעבוד, עם חוזה בהתאם.

 

בכל אופן, בגרסה החדשה של פורטל המידע הממשלתי ההערה בדבר בדיקת משכון טרם רכישה מובאת בניסוח הרבה יותר מעומעם:

[h=3]הערות[/h]מומלץ לבדוק לפני הרכישה שהרכב נקי משעבודים אצל רשם המשכונות במשרד המשפטים.

 

לגבי 2. הדבר נובע מעקרון משפטי שנקרא "תקנת השוק" (קישור לוויקיפדיה העברית, האנציקלופדיה החופשית).

סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח - 1968 אשר כותרתו היא "תקנת השוק" מסדיר את תקנת השוק במיטלטלין וקובע:

[TABLE=class: hebrewQuotation]

[TR]

[TD][/TD]

[TD]נמכר נכס נד על ידי מי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה הייתה במהלך הרגיל של עסקיו, עוברת הבעלות לקונה נקיה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת בממכר אף אם המוכר לא היה בעל הממכר או לא היה זכאי להעבירו כאמור, ובלבד שהקונה קנה וקיבל אותו לחזקתו בתום-לב

[/TD]

[TD][/TD]

[/TR]

[TR]

[TD=colspan: 3, align: left]ב[/TD]

[/TR]

[/TABLE]

מהאמור בסעיף עולה, כי קיימים ארבעה תנאים מצטברים לקבלת ההגנה במיטלטלין:

1. המוכר עוסק במכירת נכסים אלה. אין דרישה לתחום עיסוק עיקרי אלא רק למכירת נכסים מסוג הממכר, ושהעסקה נעשתה במהלך עסקיו הרגיל^[8].

2. הקונה שילם את התמורה שנקבעה לשם ביצוע העסקה. בפסק דין כנען^[9] הכריע בית המשפט שיש צורך בתמורה ממשית (כלומר, שווה או לפחות קרובה לערך האמיתי של הנכס).

3. תום לב: הקונה צריך לבצע את העסקה בתום לב וללא חשד כי ישנה בעיה בעסקה.

4. קבלת החזקה והשלמת קניין: נדרשת הן העברת בעלות והן העברת חזקה על הנכס

תקנת השוק במיטלטלין קובעת כי כאשר התנאים האלו מתקיימים, עוברת הבעלות במיטלטלין לקונה נקיה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת, אף אם המוכר לא היה הבעלים החוקיים של המיטלטלין או לא היה רשאי למוכרם לקונה.

יש לציין כי בניגוד לתקנת השוק במקרקעין תקנה זאת נוטה יותר לטובת הקונה, וזאת ע"מ לעודד עסקאות ומסחר מהיר.

 

ויש תקדימים בנושא.

[m1011409]

תבדוק מה המייל של פניות הציבור באותה חברה, תרשום להם (כמובן שתשנה את הנוסח לפי מה שניראה לך):

שלום רב,

שמי ___, ת.ז ___. בתאריך ___ רכשתי מכם רכב מסוג ____ שמספר הרישוי שלו ____, בסניף ___, דרך סוכן בשם ___.

מתאריך הרכישה (והעברת מלוא התשלום) חלפו ___ חודשים, ומבדיקתי מול רשות הרישוי הרכב טרם נרשם כרכב

בבעלותי.

במשך ___ ימים/שבועות אני מנסה ליצור קשר עם נציג בחברתכם אך אינני מקבל כל מענה לא מנציג המכירות

דרכו רכשתי את הרכב ולא משירות הלקוחות שלכם - אליהם פניתי בתאריכים הבאים (התקשרתי מטלפון שמספרו ___): ___

בכל פעם הובטח לי כי יחזרו אלי תוך ___ שעות, אך לדאבוני, למרות שהובטח, פעם אחר פעם לא התקבלה כל שיחה מחברתכם.

אבקש את תגובתכם בנושא כמו גם טיפול בעניין העברת הבעלות.

בתודה מראש,

____

[petit nicolas]

לך תעשה כמה נסיעות בכביש 6, הם ידאגו להעביר את הבעלות צ׳יק צ׳אק

(ההצעה לעיל אינה רצינית)

[Nemesis]

לגבי 1:

המצב בפועל הוא בפירוש לא כך. מאז ומעולם היה בלגן בתחום הזה. בדיקה ברשם המשכונות בעבר הייתה טרחה שאף אחד כמעט לא טרח לעשות את זה, ונוצרו במקרים מסוימים סיבוכים בעקבות העניין.

אוזלת היד הממשלתית הביאה להקמתו של משרד ששוכן ליד רשם המשכונות והיה מבצע הכל בפקס תמורת כמה עשרות שקלים. לאחרונה הנושא נפתר (חוק חופש המידע) והבדיקה זמינה יחסית באינטרנט בעלות נמוכה. בין לבין גם הדואר נכנס באמצע עם מבצעי בדיקה משלו.

עדיין לא ברור למה מחשבי משרד התחבורה לא מטפלים בכל העניין, כחלק מהשירות תמורת הסכום הנכבד להעברת בעלות.

 

בכל מקרה הציטוט מפורטל המידע הממשלתי. מקור שאמור להיות אמין. בכל זאת אני לא בטוח עד כמה המידע שנמסר שם בדוק.

לפי דעתי קיים הליך לגיטימי של מכירת הרכב כולל השעבוד, עם חוזה בהתאם.

 

בכל אופן, בגרסה החדשה של פורטל המידע הממשלתי ההערה בדבר בדיקת משכון טרם רכישה מובאת בניסוח הרבה יותר מעומעם:

 

 

לגבי 2. הדבר נובע מעקרון משפטי שנקרא "תקנת השוק" (קישור לוויקיפדיה העברית, האנציקלופדיה החופשית).

 

 

ויש תקדימים בנושא.

 

הנה דוגמאות ששיעבודים מופיעים אפילו על רישיון הרכב, אז קל וחומר במחשבי משרד הרישוי:

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?597733-%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%9B%D7%91-%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%92-%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99&highlight=%D7%A9%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93

 

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?587677-%D7%A8%D7%9B%D7%91-%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A2%D7%91%D7%93-%D7%90%D7%91%D7%9C-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%9B%D7%9F&highlight=%D7%A9%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93

 

2. השאלה העיקרית היא חובת תום הלב. הדוגמא המפורסמת היא מתחום הנדל"ן. במידה ונעשו 2 עסקאות סותרות, מי יהיה המחזיק החוקי בנכס?

א. במידה והרוכש הראשון רשם הערת אזהרה בנכס בזמן, ואז נמכר הנכס לאדם נוסף, גוברת זכותו של הרוכש הראשון.

ב. במידה והרוכש השני רכש אותו בתום לב, זכותו של הרוכש השני גוברת על זכותו של הרוכש הראשון שהתרשל. אולם, במידה ומופיעה הערת אזהרה בטאבו לטובתו של הרוכש הראשון, הרכישה של השני לא תוכל להחשב כרכישה בתום לב, שהרי היה עליו לבדוק שאין מניעה לבצע את העסקה.

 

אם נחזור לענייני הרכב, הרי אם לא בוצעה העברת הבעלות הדבר לא עומד בסעיף 4 בהתאם לפרשנות שציטטת. בנוסף לכך, אם מופיע שיעבוד ברישיון הרכב הרי על הרוכש לדעת שתיתכן בעיה ברכישה, ולא ייחשב כרוכש בתום לב בהתאם לדוגמה הקודמת. אני מעריך כי אפילו ייתכן ואין שעבוד במשרד הרישוי אלא ברשם המשכונות בלבד, השופט עלול להחליט כי היה על הרוכש לבדוק ברשם המשכונות לפני רכישת הרכב, ולפיכך רכישתו אינה בתום לב.

 

מטרתו של השעבוד היא להגן על כספו של המלווה בעזרת שיעבוד על נכס ספציפי. אם ההגנה הזו כל כך חסרת משמעות, זה פתח אדיר להברחת נכסים של כל חברה שפושטת רגל בשיתוף פעולה של רוכש פיקטיבי, והשעבוד הספציפי די חסר משמעות.

[Eily]

עד היום נתקלתי רק בעיקול שמצויין ברשיון הרכב, ובהרבה שעבודים שרשומים אצל רשם המשכונות. בקישור הזה למשל רשום ששיעבודים גם נרשמים במשרד הרישוי, אני עוד לא נתקלתי בכך, אבל יכול מאוד להיות שזה המצב. בשרשורים אין צילום, אז קשה לדעת למה התכוון המשורר.

 

לגבי מקרקעין תקנות השוק מעט שונות, אז הדוגמאות לא רלוונטיות.

 

עניין השעבוד לגבי הרכב הספציפי הזה הוא ספקולציה. השואל יתכבד ויגיד אם ברשיון כתוב משהו (תחת "תנאים והגבלות") ומומלץ גם לבצע בדיקה מקוונת ברשם המשכונות בסכום קרוב לעשרה שקלים, כדי לדעת איפה הוא עומד.

 

העניין הוא שלקוח שרוכש מאדם פרטי מחוייב בעקרון לבדוק משכונים טרם הרכישה, אבל לקוח שקונה רכב ממקום מסודר פטור מהחובה הזאת, בדיוק בגלל זה ניגש למקום מסודר. וזה לא פתח לכלום, העסק התרשל בבדיקה (במקרה של חוב, ברוב המקרים ההלוואה מוחזרת ופשוט מתעצלים להסיר את הרישום).

[Nemesis]

אבל מן הסתם השעבוד המדובר הוא שיעבוד לחובתו של אותו עסק. זה לא שאותו עסק התרשל ולא בדק ויש שעבוד על הזכות של בעלים קודמים. חברת הליסינג משעבדת את הרכב לבנק כנגד ההלוואה לרכישתו. חברת הליסינג בקשיים, והכסף הולך למשכורת למנכ"ל. החוב רובץ על חברת הליסינג, והבנק לא קיבל למעשה את כספו. אם יש לך פסקי דין לדוגמא, אשמח לקרוא.

[MiKa_P]

בינתיים יש לך חניה חופשית בת"א.

[Eily]

אבל מן הסתם השעבוד המדובר הוא שיעבוד לחובתו של אותו עסק. זה לא שאותו עסק התרשל ולא בדק ויש שעבוד על הזכות של בעלים קודמים. חברת הליסינג משעבדת את הרכב לבנק כנגד ההלוואה לרכישתו. חברת הליסינג בקשיים, והכסף הולך למשכורת למנכ"ל. החוב רובץ על חברת הליסינג, והבנק לא קיבל למעשה את כספו. אם יש לך פסקי דין לדוגמא, אשמח לקרוא.

 

פסקי דין עשויים להיות ארוכים ומייגעים, הנה אחד לדוגמה. מאמין שבחיפוש פשוט תמצא עוד מקרים רבים.

גם במקרה הנ"ל לא הועברה בעלות לפני התביעה.

התובעת זכתה לביטול כל השיעבודים והעברת בעלות על שמה, והוצאות 10,000 ש"ח.