קניתי רכב מחברת ליסינג בפסח ועד היום לא קיבלתי טופס העברת בעלות, מה לעשות?

[Nemesis]

קראתי בעיון.

 

אני חושב שנקודות המפתח בפסק הדין הן כאלה:

1. השעבוד לא היה רשום ברשיון הרכב

2. הרכב נרכש בעזרת הלוואה מבנק. אותו הבנק שהלווה לרוכשת כסף לרכישת אותו רכב, הוא זה שהחזיק שיעבוד על זכותו של משיב 3 ברכב.

 

ואם אני מצטט מדברי השופט:

המקרה דנן שונה מהמקרה שנדון בבע"א(ת"א)788/77, קון נ' חסון, פ"מ תשל"ט(1)284. שם לא מדובר במקרה בו הוצג רשיון רכב תקף ו"טרי", הנקי משעבודים, בפני רוכש הרכב. שם גם לא מדובר במקרה בו אותו בנק שלזכותו רשום שיעבוד הוא זה שהעניק לרוכש הרכב את ההלוואה למימון רכישת אותו רכב. לפיכך אין להקיש מאותו פסק דין למקרה דנן.

 

כלומר, הציגו לה רישיון טרי בו לא רשום שעבוד, ובנוסף לכך אותו הבנק שקיבל את פרטי הרכב הנרכש לשם העמדת ההלוואה, לא סיפר שהוא מחזיק שעבוד על זכות של מישהו אחר באותו רכב - כלומר לא יכול לטעון לתום לב.

 

פסק דין טוב יותר אפשר למצוא כאן, כאשר אין מדובר באיזו עסקה מוזרה ורישיון רכב נקי, אלא רשיון רכב בו רשום בפירוש השעבוד וחברה פושטת רגל.

אולם, כאן לדוגמא אנשים שרכשו רכב שרשום ברישיונו במפורש שהוא משועבד, המוכר פשט רגל, כונס הנכסים תפס את הרכב והשופט פסק נגד הרוכש.

 

בקיצור, מסכים איתך שהעניין הוא לא Cut and Dry, ויש לא מעט פסקי דין לטובת הרוכשים כאשר מדובר ברכישה בתום לב. אולם כיוון שיש גם דוגמאות נגדיות, לא הייתי ישן בשקט לו אני הייתי הרוכש.

[Eily]

הפס"ד הראשון אכן ארוך ומייגע. את המקרה שאני הבאתי קראתי כנראה פחות בעיון. אני לא בטוח עד כמה האנקדוטה שאותו בנק הלווה את הכסף לרכישת אותו רכב לשני גורמים שונים הייתה מכרעת בפסק הדין.

 

מוזר שב"טופס גילוי נאות" אותו מחוייב כל סוחר רכב למלא ולהחתים, לא מצויין עניין היות הרכב נקי משעבוד.

 

במקרה שהבאת, שבו הרוכשים איבדו את הרכב שרכשו, הם טענו ששילמו תמורה מלאה עבורו?

[Nemesis]

עד כמה שאני מבין, מדובר בבקשה של חברת טלקאר כנגד מספר גורמים להעביר לרשותה כלי רכב משועבדים של חברה בפירוק.

המחזיקים בכלי הרכב הגישו בקשות למנוע את תפיסתם של כלי הרכב. לא מצורפים התצהירים, אולם אפשר להתרשם:

 

בקשה 22כלי הרכב מ"ר 82-030-74 נרכש כאשר השעבוד לטלקאר היה רשום בברור ברישיון הרכב. זוהרה אף מבהירה בסעיף 8 ב תצהירה כי ידעה על השעבוד, אך לא השכילה לברר את העניין עד תום , ואף התעלמה מהשעבוד מאז המועד בו רכשה את כלי הרכב (1.7.13) ועד למועד מתן הצו, משך כחצי שנה . כדבריה:

"כשביקשתי להעביר בעלות על שמי התחוור לי כי ישנו שיעבוד לטובת חברת טלקאר בע"מ על הרכב אולם הוסבר לי על ידי זוהר ו/או נציג אחר של החברה כי מדובר בטעות כלשהי, ושהשיעבוד הנ"ל היה אמור להיות מוסר לפני זמן רב וכי בימים הקרובים יוסדר העניין ."

זוהרה מציינת כי היא אם חד הורית, וכי הסתמכה על בדיקה שביצעה עבורה אחותה העובדת ברשם החברות, אשר שמה לא הוזכר ואשר לא הגישה תצהיר.

לפיכך יש לדחות את בקשתה.

בקשה 28

כלי רכב מ"ר 82-059-74 נרכש כאשר השעבוד לטלקאר היה רשום בברור ברישיון הרכב , שלפיכך תקנת השוק לא חלה על מכירתו.

לסיכום

מן האמור לעיל עולה כי בכל שלושת ה בקשות רכשו המבקשים את כלי הרכב כאשר אלו משועבדים, וכאשר דבר השעבוד רשום ברישיון הרכב. בנסיבות אלו אין לקבל טענה לתום לב שלפיכך לא מתקיימים תנאי תקנת השוק. ראו בהרחבה בעניין זה החלטות קודמות בבקשות 32 ו-26.

לפיכך, אין מנוס מן הקביעה כי רוכשי כלי הרכב לא רכשו בהם זכויות ועליהם להשיבם לאלתר לידי המנהלים המיוחדים.

 

השופט עוצר בכך שלא התקיים סעיף תום הלב, שכן השעבוד רשום בפירוש ברישיון הרכב.

[Eily]

בגלל שהשופט קבע שהרוכשים לא רכשו את הרכב בתום לב, מעניין אותי אם גם שלמו תמורה מלאה (נעקצו) או שהרכבים נרכשו במחיר מופחת ביודעין שיום אחד כנראה יתפסו, ואז בעצם הרוכשים היתממו.

[Nemesis]

אין לי מושג, לא יודע היכן למצוא. אבל לא נראה שזה עלה כלל במכלול השיקולים של השופט - כלומר לא השפיע על התוצאה.