מה הייתם עושים אילו בת זוגתכם היתה מסרבת לרילוקיישן חלומי?

[michaelbe6]

אתה צודק בכל מילה והסכמה היא מילת המפתח לכל דבר.

אני רק טוען שמה שקורה מתחת לפני השטח הוא לרוב דבר שנשאר בין שני בני הזוג(או שלא) , בהסכמה מלאה/ בהסכמה שבשתיקה או בחוסר ידיעה.

באמת קשה לי לדמיין גבר או אשה שמתנזרים למשך זמן ארוך ולמשך תקופה ארוכה ברציפות מחיבוק, ממגע,ממגע אינטימי ומכל מה שמשתמע ביחסים בין גבר לאשה, מתי שהוא מישהוא ממלא את החסר הזה.

[Smiro]

הייתי שם.

רילוקיישן למדינה מערבית בתנאי פרימיום. אישתי התנגדה, מסיבותיה שלה.

ויתרתי. חלק מההחלטה לוותר היה כרוך בהבנה שאני גם מוותר וגם משחרר, כלומר לא שומר בליבי כעס או תסכול על ההחלטה.

אף אחד לא יודע מה היה קורה אם היינו עוברים - לטוב או לרע. היו דברים רעים שהיו נמנעים, והיו דברים רעים שהיו עלולים להתרחש.

כמה שנים עברו מאז, ומעולם לא אמרתי לאישתי "בגללך...".

ביום שוויתרתי שיחררתי.

לחיות על הקו - זה החלטה שלכם אם אתם בנוים לזה. בזהירות אני אומר שזה לא מתכון לחיי משפחה בריאים.

 

אתה אדוני בעל יכולת עילאית (בלי ציניות) - לדעת לשחרר. לא כל אחד ניחן בדבר כזה. אני יודע שאני לא מסוגל לשחרר למשל. זה תמיד היה נשאר כענן שחור מעליי, אם ממני היה נמנע לעשות משהו שיכול לקדם אותי כלכלית וקריירהwise .

עכשיו, אתה צריך לנסות לשכנע אותה אם אתה ממש ממש רוצה. אבל באמת לגרום לה לרצות את זה, כי אם היא תטוס בניגוד לרצונה היא תהיה זו שלא תוכל לשחרר והיא תהיה אומללה. נישואים כשאחד מבני הזוג ממורמר על משהו גדול, עדיף כבר להיות גרושים.

בכל אופן, אם אשתך נגד בכל תוקף והיא מספיק חשובה לך - תוותר. לחיות על הקו זה בולשיט. אתה לא תהיה עצמך כשתחזור הביתה, ודיר בעלק שמישהו יצטרך אותך בעבודה שם כשתהיה בארץ, אז בכלל אשתך תאכל אותך חי. כשתהיה שם תתגעגע. וגם אל תשכח, אמונה ואהבה יש, אבל תמיד יש את השטן בראש שאומר לך "ומה אשתי עושה עכשיו?". אני לא אומר שאשתך תבגוד או שיש ביניכם חוסר אמון, אבל אתה יודע, היו מקרים מעולם.

בכל אופן אני מבין לגמרי את ההתלבטות שלך. אני אישית בעייתי בקטעים האלה. כל פעם שיש החלטה שאני לא יכול לקבל כמו שאני רוצה, אלא צריך להתחשב בבת זוג שלי או אפילו שהיא תתקבל בכיוון המנוגד למה שאני רוצה, בא לי לסיים את הזוגיות פשוט. וזו בעיה חמורה מאוד, אי אפשר לחיות ככה בזוגיות.

לכן אני יכול לייעץ לך מPOV של היגיון - אם היא עקשנית לגמרי ואתה לא מוכן לוותר, זה לא יעבוד. אם היא עקשנית ואתה יכול לשחרר מזה ולא לנטור טינה - מעולה. אם היא מסכימה בסוף, ורק אם היא באמת מסכימה ולא סתם עושה את זה כי שיגעת כבר או כי היא מפחדת לאבד אותך, אז תטוסו.

כל אפשרות אחרת ידידי, תביא לבעיות במשפחה.

[ישה]

מישהו שאני מכיר

 

קברניט באל על שרוב טיסותיו היו לניו יורק כלומר מחצית השבוע לא היה בארץ.

 

לאירועים משפחתיים היית צרך לתכנן איתו לפחות חודש מראש כדי שיוכל להתאים את לוח הטיסות שלו.

 

גידל משפחה לתפארת, כאשר התמורה הכספית הייתה כזו ברוח הבדיחה שקברניט באל על מתקשה לגמור את השנה עם משכורת של חודש.

 

וכמו שמישהו כתב כאן קצין קרבי בקבע.

 

מה הפירוש של להיות על הקו?

 

כל כמה זמן תגיע לארץ? ולכמה זמן? משהו שטרם חשפת , לאיזה ארץ "מגלים" אותך?

 

האם תשתתף בכל אירוע משמעותי בחיי הילד כמו סיום הגן או עליה לכיתה א'.....

 

רילוקשיין שלך = הטלת מעמסה כבדה על האישה בטיפול בילדים , עלול להפריע להתפתחות שלה בעבודתה.

 

כמובן המרחק הגיאוגרפי עלול לגרום לריחוק ומשם הדרך לרבנות מתקרבת. כמובן לא חייב שיקרה אבל מגדיל את הסיכון.

[ניקו פ.]

אתה צודק בכל מילה והסכמה היא מילת המפתח לכל דבר.

אני רק טוען שמה שקורה מתחת לפני השטח הוא לרוב דבר שנשאר בין שני בני הזוג(או שלא) , בהסכמה מלאה/ בהסכמה שבשתיקה או בחוסר ידיעה.

באמת קשה לי לדמיין גבר או אשה שמתנזרים למשך זמן ארוך ולמשך תקופה ארוכה ברציפות מחיבוק, ממגע,ממגע אינטימי ומכל מה שמשתמע ביחסים בין גבר לאשה, מתי שהוא מישהוא ממלא את החסר הזה.

 

כי אתה מסתכל על זה מנקודת המבט של עצמך בלבד. יכולת החשיבה הביקורתית והפתיחות מותנה בזה שתדע להסתכל על העולם מנקודת מבט של אחר.

אתה לא מאמין שאפשר לקיים כך זוגיות תקינה, וזו זכותך. אני [ועוד כמה משתמשים] פה להגיד לך שאנחנו מאמינים שכן אפשר, ואף ראינו שכן אפשר.

אני לא יודע כמה עוד צריך לכתוב את זה, אבל נדמה לי שפות"ש הבין שהדרך הכי טובה תהיה לדבר על כך עם אשתו. אם באמת חשוב לו להתקדם מקצועית, בגלל האושר [לא כסף או מעמד], אז מאוד כדאי לפתוח את הדיון עם אשתו. נשמע שמדובר בזוג פתוח שבו שני בני הזוג מוכנים לדבר על הכל. ישקלו את האופציה של "על הקו" ביחד, ויקבלו החלטה ביחד. במקרה הכי גרוע, תמיד אפשר לחזור לארץ במחיר של חיפוש עבודה מחדש בארץ, או לחלופין להישאר ולחפש התקדמות מקצועית בארץ.

 

החלק האחרון בתגובתו של אוריו בהחלט יכול להתאים לשיחה שכזו:

הייתי מציע לך לנסות להסביר לה את הרציונל ואת חשיבות הנושא עבורך, ולומר לה שבלעדי התמיכה שלה הנושא הזה ייפול כי היא חשובה לך יותר. תעביר את הכדור למגרש שלה ותתמודד עם מה שהיא תחליט.

[ETAA]

מעדיף לא לחשוף יותר מדי פרטים בגלל הרגישות והפרטיות, אך מדובר במדינה טיר 1 במזרח. זה לא צפוי לפגוע בהתקדמות המקצועית של בת הזוג. לאמיתו של דבר כבר כיום רוב המעמסה בבית ועם הילדים נופלת על בת הזוג, למרות שאני מאוד עוזר כשאני בבית.

הפרטים עוד לא סגורים ולכן לא ברור מה יהיה ההסדר אך תנאי בסיסי מצדי (אם אלך על זה) הוא שעל כל תקופה בחו"ל תהיה לי תקופה מסוימת בארץ (לא רק סופ"ש), כי במקצוע שלי אפשר לעבוד גם מהארץ או מכל מקום בעולם עם חיבור אינטרנט.

שוב, מדובר בהזדמנות מקצועית נדירה וכן בסכום כסף משמעותי מאוד, ולכן הדילמה. זה לא שאני מסכן בארץ, ממש לא, אך תמיד יש שאיפה להתקדם ולהתפתח עוד.

לגבי ההמלצות לדבר עם האשה - תניחו שזה כבר נעשה. היא הבהירה באופן ברור שאין מה לשקול מבחינתה (ואני די בטוח שעמדה זו לא תשתנה, לא משנה כמה נדבר. כבר עברתי סיבוב כזה לפני כמה שנים שבסופם היא הסכימה להצטרף אלי עם הילדים שבוע לפני הטיסה....) אך תסכים לשקול הסדר שבו אני על הקו. היא מבינה שזה חשוב לי וזו הקרבה שהיא מוכנה לקחת.

עריכה אחרונה ב-21 לספטמבר, 2015 על ידי ETAA

[edan82]

אני אהיה קצת קיצוני ואומר שלדעתי זה די בולשיט "לשכנע את האישה".

בהנחה והיא אינטיליגנטית ועם חשיבה בריאה היא כנראה מבינה בעצמה את התמורות שיש ברילוקיישן.

זה החסרונות שבגללם היא לא רוצה לטוס והם יהיו שם למרות כל ה"מריחות" שתנסה לתת לה.

 

היא עדיין תפסיד ימי הולדת של אנשים יקרים לה, היא תרגיש פספוס וצער כשסבתא זו או אחרת תלך לעולמה וכו'.

 

זו המציאות וככה נראה רילוקיישן, כל רילוקיישן, כי מצד אחד אתה מרוויח בכל מיני אופנים ומצד שני אתה מפסיד דברים שגם 6 כרטיסי טיסה בשנה לא יפצו עליהם.

 

אף אחד לא רוצה להגיע ליום שאישתו תגיד לו "מה גררת אותי לפה והרסת לי את החיים?", זה מצב לא בריא ומשם מתחיל down hill רציני ולצערי אני מכיר דוגמאות כאלה.

 

כמו שכתבתי בהודעה הקודמת, זה לא אומר שבהכרח זה מה שיקרה אבל זו בהחלט אפשרות וברמת סבירות גבוהה.

 

מבחינת קו- אהיה כנה ואומר לך ש-90% מהגברים שחיים על הקו (ואני מכיר הרבה כאלה) בוגדים בנשותיהן וכמו שכתוב בשירותים אצל הקרביים- "בזמן שאתה פה דמיין על מי אישתך יושבת".

 

בהערכה גסה מעל 50% מאותם גברים הינם בסטטוס גרוש או רווק, מובן למה סטטוס גרוש, הסטטוס רווק זה כי זה זין אמיתי לנסות להכנס לזוגיות כשאתה חצי מהזמן לא שם.

 

עריכה, רשמת "מדינה טיר 1 במזרח" שאין לי מושג מה המשמעות, אבל אתה מדבר על המזרח הרחוק?

אם כן ממליץ לך לשקול מחדש את העניין, הזונות פה זמינות וזולות מדי...

עריכה אחרונה ב-21 לספטמבר, 2015 על ידי edan82

[michaelbe6]

כי אתה מסתכל על זה מנקודת המבט של עצמך בלבד. יכולת החשיבה הביקורתית והפתיחות מותנה בזה שתדע להסתכל על העולם מנקודת מבט של אחר.

אתה לא מאמין שאפשר לקיים כך זוגיות תקינה, וזו זכותך. אני [ועוד כמה משתמשים] פה להגיד לך שאנחנו מאמינים שכן אפשר, ואף ראינו שכן אפשר.

אני לא יודע כמה עוד צריך לכתוב את זה, אבל נדמה לי שפות"ש הבין שהדרך הכי טובה תהיה לדבר על כך עם אשתו. אם באמת חשוב לו להתקדם מקצועית, בגלל האושר [לא כסף או מעמד], אז מאוד כדאי לפתוח את הדיון עם אשתו. נשמע שמדובר בזוג פתוח שבו שני בני הזוג מוכנים לדבר על הכל. ישקלו את האופציה של "על הקו" ביחד, ויקבלו החלטה ביחד. במקרה הכי גרוע, תמיד אפשר לחזור לארץ במחיר של חיפוש עבודה מחדש בארץ, או לחלופין להישאר ולחפש התקדמות מקצועית בארץ.

 

החלק האחרון בתגובתו של אוריו בהחלט יכול להתאים לשיחה שכזו:

 

שומע ומקבל את דעתך אבל לא ממש מסכים,אתה ממשיך לחזק את טענתי שמה שרואים מהצד שלך כצופה,לאו דווקא ממחיש את מה שקורה אצל בני הזוג באמת(אלא אם תגיד לי שאתה ניהלת מערכת יחסים זוגית ממרחק ולאורך זמן ללא בגידות משני הצדדים).

אני טוען שכבני אדם שחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו הוא המגע והאינטימיות (ולא רק יחסי מין, גם חיבוק ונשיקה וליטוף וריח ), לחיות בלי מגע ואינטימיות לאורך זמן, זה פשוט לא עובד ,שוב, לדעתי.

לאורך זמן זאת זוגיות שנועדה לכישלון.

[oryo]

מיכאל, מה אתה רוצה בדיוק?

אתה אומר שלא משנה מה יגידו לך, בגלל שדעתך היא שאי אפשר לקיים כך זוגיות, אז אי אפשר לקיים כך זוגיות. אתה לוקה (מרצון) בתסמונת ה'יש לי אמונה והיא תנצח', גם כשישנן עדויות סותרות. בתכלס אם אני אביא לכאן את השותפה שלי מהלימודים שההורים שלה חיים על הקו מאז שהיא ילדה, עדיין נשואים באושר (ועדיין חיים על הקו) - אתה תגיד לה שהיא לא יודעת מה באמת אבא שלה מרגיש, ואם אני יביא לכאן את אבא שלה אתה תגיד שהוא מספר משהו אחד אבל חושב משהו אחר כי הוא מתבייש או משהו.

 

קיצר אין שום הגיון לנהל דיון עם בנאדם שמחזיק בגישה הזו, כי הדיון ריק מכל אפשרות להתקדמות. אז אמרת את דעתך, אתה לא מסוגל להבין שהיא דעתך (as in שלך) ולא אמת מוחלטת, סבבה - כמו שהיינו אומרים בקאונטר סטרייק GL HF BRO

 

(ושים לב שאני מסכים עם הדעה שלך בעצמי, פשוט לא עם הנחרצות וההסקה שבגלל שאני ואתה חושבים ככה אז כל העולם צריך לחשוב אותו דבר)

[haranza]

אני יכול להסכים שהרוב המוחלט של הזוגות הם כאלו, אבל עדיין קיים מיעוט של אלו שחייבים את הריחוק כדי לקיים זוגיות תקינה, אני מכיר כזה שהיה דרגה בכירה בצבא וכשהוא השתחרר אישתו הייתה ""מסלקת" אותו מהבית. אני לא חושב שזה המצב של פות"ש, זאת רק הייתה הארה קטנה.

עריכה: התגובה כוונה לדרדסבא

[michaelbe6]

ממש ממש לא, אני כמו תמיד ואני מוכן שתבדוק אותי בכל שרשורי העבר שהגבתי ,אדם ריאלי ומציאותי, לא פנטזיונר.

אני חושב שסוף התגובה הסטטיסטית של עידן מעלי דיי ממצא את מה שאני טוען.

אני לא אומר שלפעול בצורה זאת או אחרת היא נכונה או לא נכונה , אני טוען שלהחלטות באשר הן יש השלכות .

תגובות של ילדים רווקים עם חלומות גדולים הן לא נתון משקף לגבי חיי משפחה והשלכות של החלטות(ואני באמת לא יודע מי כאן רווק ומי בעל ניסיון).

הטענה הפשוטה שלי היא שגבר לא יכול לחיות בלי מגע אינטימי זמן רב ולאורך זמן כפי שאשה לא יכולה ולכן מערכת יחסים שמבוססת על פגישות אחת ל -שבועיים/חודש/ חצי שנה או WHATEVER , מישהוא ממלא את החסר בצד השני, ככה העולם האמיתי עובד, העולם סובב על זה ולא אתה ולא אני נשנה זאת.

הרבה זוגות חיים עם בגידות במודע או לא במודע למען מטרה "נעלה" יותר ואין לי שום בעיה עם זה אבל לטמון את הראש בחול ולחשוב כמו תינוקים שהאהבה תנצח או כל בולשיט ממסוחר אחר זה פשוט הטעיית צרכנים (ויש פה מספיק צעירים שלומדים ממה שנרשם פה בפורום).

[ישה]

מעדיף לא לחשוף יותר מדי פרטים בגלל הרגישות והפרטיות, אך מדובר במדינה טיר 1 במזרח. זה לא צפוי לפגוע בהתקדמות המקצועית של בת הזוג. לאמיתו של דבר כבר כיום רוב המעמסה בבית ועם הילדים נופלת על בת הזוג, למרות שאני מאוד עוזר כשאני בבית.

הפרטים עוד לא סגורים ולכן לא ברור מה יהיה ההסדר אך תנאי בסיסי מצדי (אם אלך על זה) הוא שעל כל תקופה בחו"ל תהיה לי תקופה מסוימת בארץ (לא רק סופ"ש), כי במקצוע שלי אפשר לעבוד גם מהארץ או מכל מקום בעולם עם חיבור אינטרנט.

שוב, מדובר בהזדמנות מקצועית נדירה וכן בסכום כסף משמעותי מאוד, ולכן הדילמה. זה לא שאני מסכן בארץ, ממש לא, אך תמיד יש שאיפה להתקדם ולהתפתח עוד.

לגבי ההמלצות לדבר עם האשה - תניחו שזה כבר נעשה. היא הבהירה באופן ברור שאין מה לשקול מבחינתה (ואני די בטוח שעמדה זו לא תשתנה, לא משנה כמה נדבר. כבר עברתי סיבוב כזה לפני כמה שנים שבסופם היא הסכימה להצטרף אלי עם הילדים שבוע לפני הטיסה....) אך תסכים לשקול הסדר שבו אני על הקו. היא מבינה שזה חשוב לי וזו הקרבה שהיא מוכנה לקחת.

 

המואדם - הסדר של שבוע שבוע ( כמו אצל הטבחים בצבא ) או נסה שבועיים פה שבוע שם , כאשר השבוע שם הוא שני -שישי.

 

המוכחל - סיימת שם, האם נפתחו לך הזדמנויות כאן בארץ שלא היית מגיע להם ללא הרילוקשיין , או המדרגה הבאה זה שוב חו"ל.

[NirLevi]

לחשוב כמו תינוקים שהאהבה תנצח או כל בולשיט ממסוחר אחר זה פשוט הטעיית צרכנים (ויש פה מספיק צעירים שלומדים ממה שנרשם פה בפורום).

 

לא יודע מה איתך, אני נשוי באושר כבר המון שנים, ואני מוכרח לציין שמה שכתבת זה ממש לא בולשיט ממוסחר.

אני באמת חושב שהאהבה מנצחת.

[סיוויק 08]

בגדול מה שדיסקו אמר, אבל זו תכונה נדירה, נדירים האנשים שהכרתי

שבכלל מבינים מה זה 'לשחרר', לט אלון לבצע זאת.

צריך להבין את המוות כדי 'לשחרר' בעודך חי, וגם אז רבות הן הדרגות ותחומי השחרור.

 

לא הייתי ציני, ניסיתי ליצור פרובוקציה שלצערי, הצליחה רק חלקית

 

אני חושב שהיא הצליחה מעל המשוער,

הוא התייחס מיידית וברצינות לרעיון הגירושין

למרות שהיה די ברור שהתגובה שלך היתולית

ואף המשיך את הדיון בנושא, ואפילו בלי קשר לחו"ל :

 

.. לא מקבל את הגישה שזה בהכרח מתכון לגירושים, אם כי זו בהחלט אפשרות, גם אם נשארים בארץ.

 

נכחתי כבר בשיחות שהגיעו תוך שנייה לנושא הגירושין,

מי שיודע שאני עוסק בתחום ולא נעים לו להעלות זאת [?] נשמע כמוך,

'בואנה מזל שהעיפו את שחורציאניטיס איזה דרעק זה אאודי אולי כדאי לי לעזוב את יפעת'.

 

אז אולי דווקא הטיסה והריחוק לזמן מוגבל במקרה שלכם יחזקו את הקשר וישמרו אותו לעתיד,

ודווקא אם תהיו יחד [כאן או שם] זה יצור פירוד.

[michaelbe6]

לא יודע מה איתך, אני נשוי באושר כבר המון שנים, ואני מוכרח לציין שמה שכתבת זה ממש לא בולשיט ממוסחר.

אני באמת חושב שהאהבה מנצחת.

גם אני נשוי אי אלו שנים ואפילו באושר אמיתי עם אהבה אמיתית תאמין או לא.

ההקשר למשפט היה לנושא הקשר ממרחק או על קו , איך שתרצה לקרוא לזה, שם אני קצת סקפטי אם אהבה תספיק לזוגיות תקינה בלי בגידות.

[ETAA]

 

המוכחל - סיימת שם, האם נפתחו לך הזדמנויות כאן בארץ שלא היית מגיע להם ללא הרילוקשיין , או המדרגה הבאה זה שוב חו"ל.

 

אפשר בהחלט להניח שכמה שנים שם יתנו לי יתרון תחרותי גדול מאוד בשוק הישראלי. אציין שוב, כבר כיום יש לי עבודה טובה ומתגמלת בישראל, כך שהנסיעה לחול אינה הכרחית, אך ודאי שתשדרג.