מה הייתם עושים אילו בת זוגתכם היתה מסרבת לרילוקיישן חלומי?

[ETAA]

שאלה מהחיים

 

נניח שהציעו לכם רילוקיישן למדינה מערבית בתנאים חלומיים לכמה שנים אך בת זוגתכם מסרבת להצטרף עם הילדים (מתחת לגיל 10). היא כן מסכימה שאתם תהיו על הקו.

 

קחו בחשבון שהרילוקיישן משדרג משמעותית את מיצובכם המקצועי ואמור לתת לכם בוסט כלכלי משמעותי.

[SlowRide]

אם תישאר איתה בארץ תמותו ברעב?

[ETAA]

ממש לא. מצבנו כיום טוב מאוד. זו תמצית הטענה שלה. אך למרות זאת מדובר בהזדמנות ממש נדירה.

[BOGO]

אני מאמין שהייתי נשאר בארץ, כסף זה לא הכל בחיים ( נשמע קצת נדוש) אבל אני מאמין שאהבה תנצח את הכל !

[ExoduS]

אם היא לא תהיי שלמה עם זה ותרצה את זה, זה לא ילך גם אם היא תסכים לנסות.

[ETAA]

זה לא רק כסף (למרות שמדובר כנראה בסכום מאוד מאוד משמעותי). מדובר בשדרוג מקצועי משמעותי. לצורך העניין, לעבור מלהיות בעל תפקיד מסוים (תפקיד ניהולי) בחברה אחת לבעל תפקיד זהה בחברה עם פעילות שגדולה לפחות פי 7 שחולשת על שטח גדול פי 1000....

[ניקו פ.]

נשמע שלחיות על הקו זו פשרה ששניכם מוכנים לקבל.

אני מכיר משפחה שחיה כך החל מכשהילדים היו בגיל קטן ועד לבגרות. נראה שכולם שם מאושרים.

רק אתה יודע אם גם במקרה שלכם כולכם תצליחו להיות מאושרים.

זה משהו מחייב? אם קיבלת את ההצעה אתה כמעט חייב להישאר שם?

[SlowRide]

מה אתה אוהב יותר? להיות מנהל פי 7 ממה שאתה עכשיו או את זוגתך?

[ETAA]

הם ביקשו לפחות כמה שנים. אם אקח את ההצעה אז אוותר על התפקיד שלי בארץ ולכן אדרוש התחייבות של לפחות כמה שנים.

 

מה אתה אוהב יותר? להיות מנהל פי 7 ממה שאתה עכשיו או את זוגתך?

 

זו שאלה דמגוגית. ברור שהמשפחה יותר חשובה לי, בלי ספק בכלל. אך האם האחד אכן עומד כנגד השני? כמו כן, האם התפקיד הזה והתוצרים שלו הם לא גם לטובת המשפחה בסופו של דבר?

באזור מגוריי יש לא מעט משפחות שהבעל נמצא על הקו. כיום די מקובל שבמשפחות עולים מהמערב הבעל משמר את העבודה שלו בחו"ל למרות שהמשפחה בארץ.

 

 

 

עריכה אחרונה ב-20 לספטמבר, 2015 על ידי ETAA

[ניקו פ.]

סלואורייד זה לא כל כך פשוט כמו שאתה מתאר.

זה גם לא חייב להיות "או זה או זה".

קרא תגובתי שלעיל. זה תלוי בזוג ובדינמיקה ביניהם. גם אם הוא ישאר ולא יהיה שלם עם ההחלטה להישאר, זה יפגע בו מאוד [ועשוי להשפיע על הזוגיות].

החיים לא שחור לבן. זה מצב די מורכב והתשובה במקרים כאלו רק אצל השואל. אפשר לקבל מגוון עצות לפה ולשם, אבל את ההחלטה הם יקבלו.

אני מאוד דוגל בלאהוב את מה שאתה עושה, ואם אתה נהנה מהעבודה שלך וחשוב לך - בעיקר בשביל השמחה שלך - להתקדם מקצועית, הייתי משקיע המון מחשבה כדי למצוא פתרון שיאפשר לי לשלב.

שאלתי כי אולי אפשר לנסות לחיות "על הקו" ואז מקסימום לחזור.

אני לא מכיר אותכם מן הסתם, אבל זו בהחלט החלטה שאני חושב שראוי שתקבלו ביחד.

[In Flames]

במקרה שלי אני לא הייתי מסכים לרילוקיישן (והשפעתי על אישתי).

 

בנושא שלך, כרגע אין לי ילדים, אבל לפי הכרות שלי עם הרבה אנשים בעבודות שעבדתי בהן (קבע בחה"א, חברת הייטק וסטארט אפ), הקירבה והרצון להיות עם הילדים כשהם גדלים. לחיות על הקו מבזבז המון שעות על טיסות, טרמינלים וכו'. קשה לי להאמין שאפשר לשמור על קשר כמו שצריך.

עוד לא הגעתי לנושא האישה. עם כל הכבוד לתפקיד ולעבודה, כשאתה בחו"ל לבד, כל מה שיש לך זה רק העבודה ומעט חברים. לי אישית זה נשמע מאוד עצוב ולא שווה את הכסף או התפקיד

[SlowRide]

סלואורייד זה לא כל כך פשוט כמו שאתה מתאר.

כמובן שהחיים זה לא שחור ולבן, אבל פה הבחירה היא בין 2 דברים, לא? אין עוד אופציות.

זו שאלה דמגוגית. ברור שהמשפחה יותר חשובה לי, בלי ספק בכלל. אך האם האחד אכן עומד כנגד השני? כמו כן, האם התפקיד הזה והתוצרים שלו הם לא גם לטובת המשפחה בסופו של דבר?

באזור מגוריי יש לא מעט משפחות שהבעל נמצא על הקו. כיום די מקובל שבמשפחות עולים מהמערב הבעל משמר את העבודה שלו בחו"ל למרות שהמשפחה בארץ.

התוצרים כלומר הכסף? בטח שזה לטובת המשפחה. אבל כמו שאתה יודע זו אליה וקוץ בה, אחרת לא היית מתייעץ. אולי לאישה זה בסדר כרגע אבל מה בעתיד, אחרי שכבר התחייבת? ומה עם הילדים שיראו את אבא פעם ב..? לטווח הארוך זה מזיק לתא המשפחתי.

[rafi_vk]

מה הן הסיבות בגינן היא מסרבת לעבור? אולי הורים מבוגרים? אולי זיקה לארץ? נשמח לשמוע מה היא טוענת?

[Pavlik]

אני מכיר משפחה שהיה להם הכל בישראל. לא היה חסר להם שום דבר, הייתה דירה בלי משכנתא ויכלו לקנות כל מה שרצו (הייתה להם טלוויזיה 52 אינץ' בשנת 2000 כשעלתה 35 אלף) חופשות, טיולים, הכל היה.

 

יום אחד האבא קיבל הצעה לתפקיד בארה"ב שכללה כמובן רילוקיישן. אשתו התנגדה נחרצות, כל השאר התלהבו. אחרי דיונים משפחתיים הם החליטו למכור הכל ולנסות. מאז כבר 10 שנים חיים בארה"ב ולא רוצים לחזור. בזמנו חשבתי שזה סיכון אדיר, כי באמת נראה שלא חסר להם שום דבר, והרי אי אפשר לדעת איך יסתדרו ומה יביאו החיים החדשים שם.

 

כשביקרתי אותם ראיתי שכל מה שהיה להם בישראל- יש להם הכל פי 3. כולם מאושרים מההחלטה.

[ETAA]

מה הן הסיבות בגינן היא מסרבת לעבור? אולי הורים מבוגרים? אולי זיקה לארץ? נשמח לשמוע מה היא טוענת?

 

שותפתי אינה חובבת שינויים מעין אלה. טובים לה החיים כמות שהם. היא אוהבת את החיים בארץ בסמוך למשפחה ולחברים וגם את עבודתה. היא לא טיפוס חומרני או קרייריסטי, אם כי היא רגילה לחיים ברמה די גבוהה ושתמיד יש מה שרוצים וכלום לא חסר. יאמר לזכותה שלפני כמה שנים היא הסכימה (לאחר סירוב עיקש וממושך) להצטרף אלי לרילוקיישן קצר יחסית ליעד מאוד נחשק ואומרת שפעם אחת הספיקה לה. בעיניי הרילוקיישן הקודם היה מאוד מוצלח ונחמד מהבחינה המשפחתית (גם מקצועית) אך היא לא מסכימה איתי. אין ספק שהרילוקיישן המוצע הרבה יותר בעייתי מהקודם, גם מבחינת האורך שלו וגם מבחינת ארץ היעד .

עריכה אחרונה ב-20 לספטמבר, 2015 על ידי ETAA