יוקר המחייה

[SlowRide]

אין לי זמן לצטט לך את התלונות מההודעות שלך.

צריך לעשות הבדלה בין תלונות עם משמעות לסתם בכיינות. אתה מתייחס לאנשים שנתמכים ע"י המדינה כעבריינים בחסות החוק, מאשים אותם ביוקר המחייה וממשיך להעריץ בעיניים עצומות את המדינה שמעודדת את זה. עכשיו תסביר לי מה הקשר בין זה לבין חוסר התחרות בשוק, המחירים הגבוהים (שמן זית ומקופלת מסריחה) ושפיכת טונות של כספי מיסים על שטויות (קמפיינים מפגרים כמו "כנסת ירוקה")?

[itsik170]

קודם כל, להיות רופא זה לא מקצוע משתלם בעליל (אלא אם כן אתה פרופסר לקרדיולוגיה או משתיל סילקונים לנשים אומללות). לומדים הרבה שנים ועוד עושים סטאז. לוקח לרופא בישראל המון שנים עד אשר הוא מצליח להחזיר לעצמו את ההשקעה. עובדה, נאמר שמספר הרופאים בישראל קטנה בשנה האחרונה והמצב רק מחריף. אנשים שמשקיעים הרבה עמל ויזע לא רואים הרבה פירות.

לימוד רפואה היום נהיה בעיקר כלי שאומר קיבלתי מעל 750 בפסיכומטרי נלך ללמוד רפואה.

אתה חי על חשבון ההורים כל התואר וגם בזמן הסטאג' כי אין לך זמן לעשות עבודות סטודנטיאלית, אבל מצד שני ההורים שלך יכולים להתגאות שיש להם בן שלומד רפואה

 

אמרתי זאת כמה פעמים ואומר זאת גם הפעם. לפי דעתי מדינת ישראל תקרוס וספק אם נזכה לראות את יום ההולדת ה 100 שלה. באותה מידה שהקיבוצים קרסו כך גם מדינת ישראל תקרוס. הקיבוצים היו מין מודל קטן למדינה סוציאלית בה אחד עוזר לשני. ברגע שאנשים מתחילים "לזייף" אז כל השיטה הולכת פקקטה.

הקיבוצים לא היו סוציאליסטים, אלא יותר האמינו בגישה הקומוניסטית, כל אחד מקבל אותו דבר והכל שייך לקיבוץ, המודל הקיבוצי מת כמו שכל הגוש הקומוניסטי קרס, אנשים לא רוצים קומוניזם.

לפעמים קומוניזם זה גם מתכון לחזירות, כמו קביעת מחיר מסויים כי אין מתחרים

 

מה שהכי מצחיק הוא שכאשר הייתי בלשכת העבודה לפני שבועיים דווקא האנשים שצריכים להגיד תודה על כך שהמדינה בכלל עוזרת להם הם אלה שהתבכיינו הכי הרבה והתסיסו. כמה עצוב, אנשים שלא עבדו בחיים שלהם ורק באים ללישכת העבודה לכאילו ריאיון רק בכדי שהם לא יעברו אותו ושיוכלו ללכת לביטוח לאומי עם האישור על אי התאמה מהלישכה בכדי שיוכלו להמשיך ולקבל הבטחת הכנסה.

הכרתי גם אנשים כאלה, היתה לאמא שלי חברה חד הורית שכל הזמן בכלתה בביטוח לאומי שאין לה עבודה, כי אין לה זמן לטפל בילדים אבל הפעילה מכון קוסמטיקה בשחור.

אלה אנשים שרוצים לחיות מעל הפופיק ויעדיפו שמלה או אייפון חדש מאשר אוכל לילדים.

 

כמו שאמרתי, אנשים צריכים להחליט חד וחלק באם הם רוצים ישראל סוציאלית או ישראל קפיטליסטית. עד אז אין להם מה להלין.

 

הערות באדום

 

חבל שאנשים לא מבינים שהמצב במדינת ישראל הוא הרבה יותר טוב בהשוואה לשנים האחרות.

[sperial]

1. לגבי לימודי רפואה - איני יודע מה המצב היום. בעבר היה מקובל שסטודנטים החל מהשנה השניה או השלישית עובדים עבודת סטודנטים בבתי החולים בתפקידי סניטרים, סיעודף מעבדה וכו'. עדיין שילוב קשה מאד של עבודת משמרות עם לימודים מפרכים.

2. הקיבוץ הקלאסי ממש לא קומוניסטי באופיו, כיון שהוא דמוקרטי. מאחורי המבנה עומדת הרבה אידיאולוגיה, אבל הרבה יותר דברים מעשיים שהיו קשורים לכלכלה ולחברה של המחצית הראשונה של המאה העשרים: המבנה אפשר ניצול מיטבי של כח האדם והמשאבים המוגבלים. עם השנים המצב הכלכלי והחברתי השתנה ובהתאם לכך גם הצרכים, ואז המבנה השיתופי התאים הרבה פחות. הוסף לכך את המשבר הכלכלי של שנות ה-70 וה-80 של המאה העשרים והסתאבות בחלק מהקיבוצים וקיבלת משבר עמוק.

[yehuda-k]

יהודה, צר לי. גם אתה מוטה לטובת הטייקונים הגדולים.

בשירות הציבורי עובדים, ועובדים קשה, חלק נכבד גם תמורת שכר לא מספק. העבר את השירותים לידיים פרטיות וההשקעה בהם תפחת, המשכורות ירדו עוד - הכל על מנת שהכסף יעבור לידי הטיקונים.

כנראה שאתה מכיר מובלעות מסוימות שבהם עובדים. רופאים? מורים?

לעומת זאת, ככלל לא עובדים או עובדים לא טוב בשירות הציבורי שאנו נזקקים לו למשל: משרד התקשורת, משרד התמ"ת, משרד השיכון ועוד ועוד. הרשימה מאוד ארוכה.

ציית גיוס פרקליטים לפרקליטות המדינה. לא ציינת כמה פרקלטים גוייסו לעומת כמות העבודה שנוספה במהלך התקופבה בה לא גוייסו פרקליטים. אני מהמר על כך שאם העבודה גדלה ב-X אחוזים הצוות הגודל ב-X/2, במקרה הטוב.

קשה להתוכח על כתבה שקראתי ואיני מוצא אותה שוב כרגע, אבל המצב היה בפירוש גיוס מהותי של פרקליטות ולמרות זאת לא טופלו יותר תיקים.

לגבי איכות השירות - היתה לנו לא מזמן דוגמא קטנה שהגיעה לפיצוץ די גדול: הפרטת שירותי האחיות בבתי הספר. בוצעה הפרטה, האחיות איבדו את תנאי העבודה, וגם העבודה לא התבצעה כמו שצריך, וכמובן היה מי שהרויח מהסיפור. אבל כל זה לא מזיז לאוצר, הרי חייבים הפרטה בכל מחיר.

הפרטה צריכה להיעשות בזהירות עם הרבה מחשבה. קימות דוגמאות רבות של הפרטות שנכשלו, וכנראה גם ענין אחיות בתי הספר הופרט לא כפי שצריך. הבעיה היא שהמצב הקיים גרוע, וטעון שיפור. ההפרטה נכשלה? בודקים ומשפרים. בסופו של דבר יגיעו לפתרון טוב.

המדינה פשוט מאבדת את צלמה. עכשיו בדוק מה קורה במערכות החינוך והבריאות: גיל המורים והרופאים הולך ועולה, ואין תחלופה במערכת. אצל המורים זה נובע במידה רבה מכך שהמצקוע הפך לא אטקרטיבי (ואל תספר לי על שעות העבודה של המורים, כיון שמדובר בשקר גס, על כל שעה פרונטלית המורה משקיע עוד 1-2 שעות שאינן נראות למי שאינו מצוי בנבכי מערכת),

לגבי המורים, כך כתוב באתר של הסתדרות המורים "אילת נחשבת לאחד המקומות שיש בהם עדיין ביקוש למורים". מכאן (ומעוד נתונים) ניתן להסיק שהמקצוע מאוד אטרקטיבי, ולכן קשה למצוא משרת מורה במקום יותר מרכזי. המורים באמת עובדים קשה, אבל עובדה שהביקוש גדול מההצע. מנקודת מבט של משרד האוצר, אפשר היה ליעל את המערכת, ובו זמנית ללמד טוב יותר.

כבר עניתי לך פעם ותיארתי את ההפרטה החלקית של החינוך בשוודיה, והיה רצוי שנלך בעקבותיהם.

לגבי הרופאים מדובר בהשקעה לא מספקת בהכשרתם ויצירת מחסור.

לגבי הרופאים, אתה צודק. העלות של הכשרת רופא היא אסטרנומית, והאוצר נרתע מזה. מצד שני (ותקן אותי אם אני טועה) מכבידים מדי על בוגרי רפואה בעולם שרוצים לבוא לעבוד בארץ, וחבל מאוד.

מבחינת האוצר המצב דומה לענין התפלת המיים. בעבר הרחוק האוצר האט את המכרזים למתקני התפלת מיים, כדי לא ליקר את המיים. אך לפני כמה שנים היו כמה שנים שחונות והתברר שקים מחסור אדיר במיים. כפו על האוצר לפרסם מכרזים רבים והנה עכשיו אנו תקועים עם יותר מדי יכולת התפלה! . לפחות בינתיים עלות ההתפלה ירדה מהמחירים המטורפים שהיו בעבר, כך שההפסד פחות נורא. בשורה התחתונה כל אחד מאיתנו משלם הרבה עבור המיים.

 

כמובן שיהיה מי שיצעק שארגוני העובדים מושחתים. איני יודע מה המצב כעת, אין ספק שבעבר פשתה בהם לא מעט שחיתות. העניין הוא שהשחיתות פוגעת גם בצד השני, ממליץ לך ללמוד קצת מה עושים לוביסטים של בעלי ההון - ולא רק בישראל הקטנה, גם בקונגרס של ארה"ב הגדולה (רמז - המושחתים שבחברי הכנסת והממשלה שלנו הם דגי רקק לעומת רבים מחברי הקונגרס).

לא מסכים איתך. האם בכלל ניתן למדוד איפה השחיתות גרועה יותר? ואולי המושחתים שלנו (רמז- מירי רגב ועניני הסלולר או הגז) מוכנים למכור את עצמם בזול ?איך קרה ששר האוצר דאז (שאח"כ נכנס לכלא) הוציא במפתיע ובמחטף את גבינת הקוטג' מפיקוח המחירים למרות שהצוות המקצועי המליץ להשאיר בפיקוח? לדעתי אחת הסיבות הבולטות היא שאין קשר בין השחיתות ובין הסיכוי להיבחר שוב (ואולי אפילו קשר יחסי הפוך). מעבר לשיטת בחירות שבה חברי הכנסת נבחרים אישית (לפי איזורים או ברשימה) יעמיד ח"כ מושחת בסכנה ברורה של איבוד הכיסא שלו, וזה מאוד חשוב.

 

. אני רק מזכיר לך ולאחרים מדוע יוקר המחיה כאן הוא כמו שהוא. רוצה להוזיל את העלויות, פשוט מאוד, בטל את התמיכה של המדינה בתושביה. פחות שירותים ציבוריים פחות מיסים, נוסחה פשוטה מאוד לא?

כבר כתבתי לך- אין צורך ואין סיבה לחתוך שירותים נחוצים. הבזבוז הוא אסטרונומי ואפשר לקצץ עודפים ענקים בלי לפגוע בשירותים. בנוסף, מסכים איתך שיש לא מעט ניצול לרעה של התמיכות, וצריך לבדוק ולשנות, לצמצם תמיכות מסוימות ולהגדיל תמיכות אחרות, כמו חילי חובה שבאים ממשפחות עניות, שסובלים מהמצב הנוכחי.

 

2. הקיבוץ הקלאסי ממש לא קומוניסטי באופיו, כיון שהוא דמוקרטי. מאחורי המבנה עומדת הרבה אידיאולוגיה, אבל הרבה יותר דברים מעשיים שהיו קשורים לכלכלה ולחברה של המחצית הראשונה של המאה העשרים: המבנה אפשר ניצול מיטבי של כח האדם והמשאבים המוגבלים. עם השנים המצב הכלכלי והחברתי השתנה ובהתאם לכך גם הצרכים, ואז המבנה השיתופי התאים הרבה פחות. הוסף לכך את המשבר הכלכלי של שנות ה-70 וה-80 של המאה העשרים והסתאבות בחלק מהקיבוצים וקיבלת משבר עמוק.

הקיבוץ לא פעל כראוי אף פעם. מראשית דרכם הקיבוצים נתמכו ובראשית המדינה, שלטון מפא"י המשיך לתמוך בהם. התמיכה לקיבוצים שקבעו את גבולות המדינה היתה כמובן מוצדקת, אבל כיום אין סיבה לתמוך בקיבוצים במרכז הארץ. נוצרו בקיבוצים חמולות ע"י קשרי חיתון, והרוב בוחר בבעלי תפקידים לא לפי הכישורים אלא לפי הקשרים. אז איך זה יכול לעבוד?

 

יהודה

[sperial]

קשה לי מאד לשפוט את יעילות העבודה במקומות שהקשר שלי אתם רופף. מה הקשר שלי למשרד התקשורת? פעם ב-5 שנים אני מחדש את רשיון חובבי הרדיו שלי. אני יכול לשפוט את טיב השירות שאני מקבל. אז האינטראקציות האחרונות שלי היו חיוביות. שירות מצויין בלשרת מרשם התושבים בחיפה, שבהחלט יכול להתחרות בשירות של אורנג' בשנת 2000, טיפול מהיר מאוד שקיבלתי ממשרד התקשורת כאשר התלוננתי נגד חברת פלאפון, שירות ביניוני מאד בדואר (המופרט במידה זו או אחרת). כמובן שאין לי מושג מה מתרחש מאחורי הקלעים.

 

לגבי החינוך בשוודיה - אני נסמך על מה שקראתי בפורום זה. תבחיא בחשבון שהחינוך היסודי אכן מנוהל ברובו על ידי משרד החינוך, אבל החינוך התיכוני ממש לא. חלק ממנו מנוהל על ידי הרשויות המקומיות והשאר על ידי רשתות שחלקן בפירוש למטרות רווח. אני בכלל לא בטוח שהן יותר יעילות משירות ממשלתי.

 

לגבי האוצר - לפעמים נדמה שמדובר בגוף שמתנהל כמו אפסנאות גדודית. שומר הכל אצלו, מפריע לפיתוח עתידי. הדוגמא של התפלת המים כנראה די מייצגת, וכך גם נושא פיתוח התח"צ (רכבת תחתית בגוש דן אמרנו?) ועוד תחומים רבים. כושר תכנון שמסתיים ב-31 בדצמבר הקרוב, לכל היותר הבא. צריך ללמוד מההולנדים שמסוגלים לתכנן לטווח של עשרות שנים. וד"א - נתקלתי בדוגמאות שבהן סגירת ברז בתקציב מסויים גרמה לצורך בפתיחת ברז אחר, הרבה יותר בזבזני.

 

לבי השחיתות בשלטון - ממליץ לך לבדוק מה קורה בקונגרס האמריקאי. אכן שיטת בחירות אזורית. אז מה - הלוביסטים שם קונים את תמיכתם של חברי הקונגרס והסנטורים בדיוק כמו הלוביסטים אצלנו, ואולי הם יותר גועים בגלל סיפור התרומות הבלתי מוגבלות לקמפיינים של בחירות. לכן אני פסימי בנוגע לכך ששינוי שיטת הבחירות ישפר את השפעת גורמים זרים על עבודת הכנסת.

 

לגבי הקיבוצים - הם התחילו 40 שנה לפני פרוץ המדינה, כך שמה שאתה כותב לא רלוונטי לתחילת דרכם אלא נוגע כבר לתקופה שבה היו דור שני ושלישי ובחלק מהמקומות החל הסיאוב. חלק גדול מהקיבוצים היום כבר כלל אינם קיבוצים במשמעות הקלסית אלא יישובים שמאורגנים מבחינה כלכלית וחברתית בכל מיני שיטות שכל קשר ביניהן לבין הקיבוץ המקורי מקרי בהחלט. מה שנותר הוא הבתים הקטנים והמרחבים הירוקים, ודור אבות שמתקיים על שיירי תקציבים זעירים.

[Cerebral Cortex]

למי שלא שמע או קרא, היום יזמו את החוק שמבטל סובסידיה ללימודי השכלה גבוהה למשתמטים. בכל מקרה, מסתבר שמדינת ישראל מסבסדת עבור כל סטודנט שני שליש משכר הלימוד בכדי להעמידו על 10 אלף שקל לשנה. כלומר, מדינת ישראל סופגת 20 אלף שקל עלייה על כל שנה כלומר 80 אלף שקל על 4 שנים. אז כאשר אתה, סטודנט תפרן שעובד מסביב לשעון ולומד נופל בין הכיסאות בגלל יוקר המחייה זה בגלל שהמדינה גובה מיסים בכדי לעזור לך עם שכר הלימוד.

חוק יפה מאוד, הלוואי שיעבור וככה גם יפסיקו את התמיכה לכל מיני פרזיטים ואוכלי חינם מהמגזרים השונים.

[itsik170]

כרגע רק שוקלים לא נראה לי שזה יעבור.

 

-הולך להיות הרבה התנגדות מצד החברי כנסת מהשמאל והערבים (למרות שאני אשמח שערבי שעושה תואר בזמן שאני בצבא ישלם הרבה יותר).

-הביקוש לאוניברסיטאות יקטן, האוניברסיטאות לא ירצו שזה יקרה להם.

-מי שיצא מהצבא עקב פרופיל רפואי יצטרך כנראה לעבור הרבה מדורי גיהינום כדי לקבל שכ"ל מסובסד (בירוקרטיה ישראלית).

[amir74]

שלפיד ניסה לקצץ לעובדי מדינה היה איום בשביתה, שניסו לקצץ בתקציב הבטחון אז כל מערכת בטחון התרעמה - אז בסוף העלו את המע"מ וקיצצו כמו תמיד למעמד הביניים שלו אין לוביסטים.

עד כמה שזכור לי אכן בוצע קיצוץ בשכר עובדי המדינה שהיו אמורים לקבל תוספת לפי הסכם קודם וביטלו אותה. הייתה גם מסיבת עיתונאים בנושא של לפיד ועייני. לא זכור לי שום איום בשביתה.

[yehuda-k]

הנה עוד דוגמא לעובדי הממשלה שלא מואילים בטובם לעבוד: "משרד הבריאות כמעט לא מאשר יבוא מזון - והיבואנים הגדולים פועלים בשוק לא תחרותי וללא חשש מיבוא מקביל שישנה את הכללים...הממשלה אישרה את המלצות ועדת קדמי על הקלת יבוא המזון באוקטובר 2012. באותה ישיבה נקבע כי משרד הבריאות יגיש הצעת חוק להקלת יבוא המזון לישראל בתוך שנה, ולהקמת צוות לבחינת ההקלה של יבוא מקביל בתוך שלושה חודשים. השנה חלפה, הצעת החוק לא הוגשה, וגם הצוות לא הוקם. השבוע פקעה סבלנותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, והוא העביר בממשלה החלטה מתוקנת שלפיה הוא יקים את הצוות לבחינת ההקלות ביבוא מקביל

 

. עכשיו בדוק מה קורה במערכות החינוך והבריאות: גיל המורים והרופאים הולך ועולה, ואין תחלופה במערכת. ..., לגבי הרופאים מדובר בהשקעה לא מספקת בהכשרתם ויצירת מחסור.

כמובן שיהיה מי שיצעק שארגוני העובדים מושחתים.

במאמר מענין בעיתון הארץ נטען כי "שילוב בעלי מקצוע שאינם רופאים בתהליך הטיפולי, לא רק שאינו מסכן חולים - להיפך"..."בניגוד לטענתו של קוסטינר, התהליכים האלה אינם צעדים הנובעים מהרצון לחסוך כסף - אלה הם ניסיונות כנים לשפר את שירותי הרפואה ולהתאימם למסגרות הטכנולוגיות, הארגוניות והחברתיות של המאה ה–21. לפחדיו של ד"ר קוסטינר, שבהם הוא מנסה להדביק את הציבור כולו, אין בסיס במציאות. רוב המחקרים שליוו את הניסיונות האלה מלמדים ששילוב של בעלי מקצוע שאינם רופאים בתהליך הטיפולי/קליני, לא רק שאינו מסכן את החולים - אלא להיפך. תוצאי הבריאות טובים יותר"

 

מה דעתך על כך? האם זה יעזור להקלת המחסור ברופאים?

 

יהודה

[יבגניפ]

והנה עוד קצת בנושא "סוציאליזם חזירי" מבית היוצר של עלית.

 

לדעתי זה גם סותר את האמונה של חלק מהאנשים בזה שהשוק מסדר את עצמו, ושהכל עניין של היצע וביקוש או כל דבר דומה.

אלו הם רעיונות נחמדים כשיש כמה חברות עם תקציבים פחות או יותר דומים, שמסוגלים לנהל מאבק על השוק.

במצב כזה, שיש משהו קרטלי כזה, לא ברור לי איך זה יכול להסתדר בלי רגולציה והגבלות.

[sperial]

במאמר מענין בעיתון הארץ נטען כי "שילוב בעלי מקצוע שאינם רופאים בתהליך הטיפולי, לא רק שאינו מסכן חולים - להיפך"..."בניגוד לטענתו של קוסטינר, התהליכים האלה אינם צעדים הנובעים מהרצון לחסוך כסף - אלה הם ניסיונות כנים לשפר את שירותי הרפואה ולהתאימם למסגרות הטכנולוגיות, הארגוניות והחברתיות של המאה ה–21. לפחדיו של ד"ר קוסטינר, שבהם הוא מנסה להדביק את הציבור כולו, אין בסיס במציאות. רוב המחקרים שליוו את הניסיונות האלה מלמדים ששילוב של בעלי מקצוע שאינם רופאים בתהליך הטיפולי/קליני, לא רק שאינו מסכן את החולים - אלא להיפך. תוצאי הבריאות טובים יותר"

 

מה דעתך על כך? האם זה יעזור להקלת המחסור ברופאים?

 

יהודה

 

התשובה די מורכבת. בעצם לא מדובר בחידוש עקרוני אלא ביישומים חדשים לדברים מוכים.

 

לגבי הרוקחים - מדובר בהחזרת עטרה ליושנה. בעבר הרחוק הרוקח היה אכן רוקח מרקחות, בעשו

רות השנים האחרונות הרוקחים שעוסקים בניפוק תרופות הפכו למחסנאים, שתפקידם דומה למחסנאים במוסך. כיום יש נטיה להחזירם למעורבות בטיפול - אם כמדריכים בשימוש בתרופות, אם כמבצעי בקרה על עבודת הרופאים (ויש צורך בהרבה בקרה למניעת טעויות) ואם כ"רוקחים קליניים" אשר ממש מעורבים בניהול תהליך הטיפולי.

 

לגבי מקצועות עזר נוספים - אנחנו מכירים את הפלדשר הרוסי, ה-nurse practitioner וה-physician assistant האמריקאיים, ובעבר הכרנו את אחות הקיבוץ הכל יכולה שפתרה את הבעיון בין ביקוריו הלא כל כך תכופים של הרופא. העניין הוא שהאוירה הרגולטורית-משפטית כיום שונה לחלוטין מבהשואה ללפני 30 שנה, וקידום הליכים של יצירת דרג רפואי נוסף מצריך לא מעט עבודה, אם מבחינת הגדרות משפטיות (סמכויות, אחריות מקצועית וכו'), הקמת מסגרות להכשרה (חזרנו למשאבים, גם אם קצת יותר נמוכים מהמשאבים להכשרת רופא בהיקף מלא), הקמת המסגרות להפעלת אותם כוחות נוספים. בקיצור, מדובר בהליך ממושך ולא פשוט, גם אם בעוד 10-20 שנה הוא יוכיח את עצמו כמועיל. נסה לחשוב על "פעולות חריגות" בסיעוד. בסיום הכשרתה לאחות יש שורה מוגבלת של פעולות שבסמכותה לבצע באופן עצמאי. יש גם מסגרות המאפשרות "פעולות חריגות", אבל אלה מחייבות הכשרה ורישוי נוספים, שחלקם ממוכים ויקרים.

 

דוגמא פשוטה - או לא כל כך פשוטה, אבל מוכרת: כמה שנים לקח עד שמקצוע הפאפאמדיק הפך מקוס פנימי של מד"א ללימודים אוניברסיטאיים מוסדרים שבסופם רישוי? נדלה לי שמשהו כמו 20-30 שנה (אני לא בקי בפרטים ההיסטוריים אב, בגדול, הפאראמדיקים הראשונים אעברו קורס של 1.5-2 שנים במד"א. כיום מדובר בתאור אוניברסיטאי מסודר, הלימודים קיימים ב_BGU, איני יודע אם יש בעוד מקום בארץ).

[yehuda-k]

תודה על המידע.

אחת המשמעויות היא שהר"י (הסתדרות רופאי ישראל) מנסה לפעול כמו קרטל , שמעונין לחזק את חבריו, על חשבון הציבור, בכךך שמעביד צריך לשלם לרופא על עבודות מסוימות שרוקח או אחות יכולים לעשות.

 

כמובן שאין שום דבר מיוחד בכך, מפני שהמון גופים שודדים אותנו בחסות החוק. למשל לשכת עורכי הדין, שקובעת מינימום תשלום (ודי גבוה) לפעולות די סטנדרטיות כגון חוזה להשכרת דירה.

 

גם מכון התקנים שודד אותנו: "המכון לא השלים אימוץ כל התקינה הבינלאומית עד סוף 2013 ולא עמד בהתחייבויותיו להכרה במעבדות זרות...מקור הממשלתי אמר בתגובה, כי על פי ההסכם בין מכון התקנים למשרדי הכלכלה והאוצר, מכון התקנים מחוייב להכיר בכל התקנים הבינלאומיים עד סוף 2013, ואם לא עשה זאת, הפר את ההסכם עליו חתום המנכ"ל גולדשטיין. לדבריו, המכון קיבל 60 מיליון שקל לביצוע התאמת כל התקנים"

 

" דו"ח של מבקר המדינה מ–2011, שמצא כשלים חמורים בפעילות המכון, בכלל זה בתחום הצעצועים. המבקר חשף הקלות מנוגדות לנהלים שניתנו ליבואן צעצועים גדול. על אף שנודע להנהלה כי עובד במכון העביר ללא בדיקה 1,500 צעצועי ילדים שהיו עלולים לסכן אותם, הוא לא פוטר, אלא הועבר לתפקיד אחר. עוד חשף המבקר, בין השאר, כי במכון הצטברו 100 מיליון שקל מבדיקות שלא נעשו, ששולם עליהן מראש

...אמר בכיר במשרד הכלכלה כי "מגיעות אלינו המון תלונות על המכון מצד עסקים קטנים. במכון טוענים שהם אינם מהווים נטל על המחירים, כי בממוצע עלות הבדיקה למוצר נמוכה, אבל זה לא נכון". ...

ביקורת של משרד האוצר במכון ב–2009 חשפה כי כ–100 מעובדיו מקבלים שכר של מנכ"ל בשירות הציבורי. במכון כיום כ–1,000 עובדים, ועלות השכר הממוצעת שלהם היא 19.5 אלף שקל בחודש..."

 

מכון התקנים הוא דוגמא למונופול שגובה כספים גדולים לא מוצדקים כדי לממן את המשכורות הגבוהות של העובדים, שכפי הנראה חלקם מיותרים.

 

מכון התקנים הוא דוגמא למה שקורה במונופולים אחרים: הרכבת, הנמלים, חברת החשמל, הבנקים ועוד.

 

יהודה

 

[sperial]

לגבי הר"י - היא ממש לא מנסה להתחרות באחות או ברוקח. אלה מקצועות שונים לחלוטין מרפואה, הם משלימים אותה (יחד עם עוד הרבה מאוד מקצועות טיפוליים נוספים ), ותפקידים חופפים מעטים ביותר. הנושא שהעלית הוא יצירת מקצועות חדשים אשר יאפשרו לאנשים בעלי הכשרה פחותה לבצע חלק מתפקידי הרופא, וכאן מדובר בבעיות מורכבות מאוד, כפי שהזכרתי בפוסט הקודם.

[yehuda-k]

כשמדברים על העובדים בשירות הציבורי, שהרבה מהם לא עובדים קשה מדי, מספרים על ראש הממשלה אשכול שבזמנו שבוע העבודה היה בן שישה ימים. נציגי עובדים הציעו לו שהשבוע יסתיים לאחר חמישה ימי עבודה. אשכול הגיב- רגע, בבת אחת 5 ימי עבודה בשבוע? קודם כל שיתחילו לעבוד יום אחד בשבוע, אח"כ כשיתרגלו יתחילו לעבוד יומיים בשבוע, וכך הלאה עד שיגיעו ל 5 ימי עבודה בשבוע.

 

יהודה

[ברווז]

הנה עוד דוגמא לעובדי הממשלה שלא מואילים בטובם לעבוד: "משרד הבריאות כמעט לא מאשר יבוא מזון - והיבואנים הגדולים פועלים בשוק לא תחרותי וללא חשש מיבוא מקביל שישנה את הכללים...הממשלה אישרה את המלצות ועדת קדמי על הקלת יבוא המזון באוקטובר 2012. באותה ישיבה נקבע כי משרד הבריאות יגיש הצעת חוק להקלת יבוא המזון לישראל בתוך שנה, ולהקמת צוות לבחינת ההקלה של יבוא מקביל בתוך שלושה חודשים. השנה חלפה, הצעת החוק לא הוגשה, וגם הצוות לא הוקם. השבוע פקעה סבלנותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, והוא העביר בממשלה החלטה מתוקנת שלפיה הוא יקים את הצוות לבחינת ההקלות ביבוא מקביל.

לא יודע אם זה יעזור לו, האמת.

כתבה מהיום בוואלה על כך שצרכנים קונים פחות אבל משלמים יותר עבור כל סל. זה מורגש היטב בקופה, תהיו בטוחים.