יוקר המחייה

[יבגניפ]

אני חושב שחוץ דנמרק ושוויץ, בכל מדינה שהייתי בה באירופה הקניות בסופר היו יותר זולות ממה שהן כאן.

האמת שזה באמת מעניין וחשוב להתייחס גם לשכר החציוני, כי מחירים בפני עצמם לא מלמדים בהכרח על משהו.

כנראה שביחס לאסטוניה מצבנו באמת לא רע. אבל יותר מעניין אותי להשוות אותנו למדינות כמו הולנד או גרמניה, כי הרי לשם מכוונים בכל השוואה שלנו למערב..

 

בינתיים הנה לכם עוד כתבה על "סוציאליזם חזירי", מבית היוצר של עלית.

[sronis]

ברוך הבא למוד מחשבתי של Expat. בדרך כלל לא מבינים איך המקומיים חיים.

 

התשובה היא "בקושי", לא?

 

אם כך, מצבנו לא רע יחסית לאסטונים המסכנים.

השכר החציוני פה מסתובב באזור ה6000 שקלים ובגלל שעלות הקניות בארץ לא יצאה פי 2 מאשר באסטטניה אפשר להגיד שנצחנו.

 

זה נכון, אם כי יש לא מעט מקומות בהם עלויות המחייה אכן זולות פה בחצי מבארץ. אפשר למשל למצוא דירת שני חדרים זולה במרחק 20 דקות ממרכז העיר בסכום השווה ערך ל-1300 שקלים בחודש.

בנוסף, ישראלים מרשים לעצמם יותר. אסטונים נוסעים בתחבורה ציבורית (חינם כאן בתוך העיר), יש להם טלפונים ניידים פשוטים ולא יותר מדי פינוקים.

 

רוני זוכר את המחירים פה בשוויץ?

צריך לזכור, לא בכל מקום בחו"ל ישר מרוויחים הרבה כסף, בשביל משכורת טובה לרוב, והדגש על לרוב לוקח הרבה זמן.

לי לקח בסביבות ה4 שנים של עבודה קשה ולימודים, כדי להרוויח מעל הממוצע פה בשוויץ.

 

זה ברור. ולכן אני אומר שאנשים כמוך שנסעו לחו"ל ללא עבודה מסודרת, הם מאוד אמיצים. אני בכלל לא בטוח שהייתי עושה את הצעד הזה אם לא הייתה מוצעת לי משרת רילוקיישן שמאפשרת לי להגיע למדינה זרה עם הכנסה משמעותית מעל הממוצע (ולמען האמת, כמו שכבר כתבתי בעבר, לאסטוניה בטוח לא הייתי מגיע אם לא הייתי מסוגל לחסוך כאן פי כמה מאשר בארץ).

 

רוני

[bagira]

חיפשתי median wage estonia ובעמוד הראשון יש תוצאה - בערך 3100 שקלים. קצת מדהים אותי לחשוב שחצי מהאנשים מתקיימים פה על פחות מזה.

 

אין מה להיות מופתע, בכל רחבי אירופה אבל בעיקר במזרח אירופה, אתה יוצא מהערים הגדולות ומגלה כפרים שלא התקדמו הרבה מאז ימי הביניים או מאז המהפכה התעשייתית.

 

התארחתי אצל אנשים שהכרתי בבולגריה, הוא כומר, היא עקרת בית, יש להם שלושה ילדים. ממה מתפרנסים?

 

חימום ובישול על עצים שכורתים ביער, הסתובבות באזור הכפר ברגל, בשעת הצורך יש עגלה וסוס וממש כשצריך להגיע רחוק, אוטובוס.

 

מגדלים בגינה ירקות,כמה עצי פרי, תרנגולות, שתי פרות ושתי חזירות.

 

את העודפים של הירקות/פירות/ביצים לוקחים בשבת לשוק מוכרים ומיד קונים מה שהם צריכים ולא מגדלים, פעם בשנה שוחטים חזירה ומכינים מכל חתיכה שלה משהוא אכיל (זאת בעצם הסיבה שהגעתי אליהם, ללמוד הכנת נקנקיות) ואשכרה, חיים מהגינה שלהם.

 

מבחינת המדינה, הם חיים מכמה מאות אירו שהוא מרוויח ככומר קהילתי.

[Arilou]

Arilou, מה נחשב עשירון עליון?

 

וכן, בארץ לא ממש זול לחיות. משכורת ממוצעת לפי דעתי זה לא פרמטר שאפשר להסתמך עליו כשמסתכלים מההיבט של האזרח הפשוט. זה נתון סטטיסטי ותו לא. בפועל, משכורת 8 בנטו היא משכורת סבירה שרוב האנשים לא מגיעים אליה בכלל. וזה תלוי על מי אתה מסתכל. כרווק זה לא רע. מה זאת אומרת לא רע? אתה יכול להרשות לעצמך רכב קטן חדש בליסינג, לשכור דירה בפריפריה ולצאת עם חברים ולא כל כך לדאוג לחשבון (כמובן לא להגזים). קניות חודשיות גם כן אתה יכול להרשות לעצמך לחיות יחסית טוב. אבל זהו. אם אתם זוג עם ילד, אז אם כל אחד יכניס 8 אלף זה סביר בלבד. מהמשכורת הזו אתה לא תצליח לרכוש דירה, על מנת לרכוש רכב חדש אתה תצטרך לחסוך המון זמן, ההוצאות יהיו מוגבלות יחסית.

כאשר מדובר על משכורות גבוהות יותר (לכיוון ה5 ספרות כאשר שוב, מדובר במשכורת נטו שזה משכורת בהחלט מכובדת) א. זה משכורת שרחוקה מהמון אנשים והחלק הגדול שמשתכר ככה זה אנשים בגילאים מבוגרים יותר, או אנשי היי טק מסוימים. אלו אנשים אשר הוותיקים מביניהם יכולים להרשות לעצמם דירה (בגלל דירה שרכשו עוד בעבר כשהמחירים היו נמוכים יותר) ולרוב יתניידו ברכב ליסינג מהעבודה, לא יבזבזו יותר מדי אך יחסכו ולכן יש להם כסף לצאת לחופשות וכו'. ההוצאות החודשיות גם כן יהיו תחת פיקוח מבוקר. הצעירים יותר לא יוכלו להרשות לעצמם דירה, יתניידו ברכב מהעבודה אמנם יוכלו להרשות לעצמם לבזבז יותר כסף, גם אם יש ילד.

 

אני אוטוטו בן 23, משוחרר מהצבא שנה. אני מרוויח משכורת מכובדת של 5 ספרות (אם כי לא עובר את ה20, לצורך העניין). ואני חי טוב. למה? כי אין לי הוצאות של אדם "בוגר". אני עוזר להורים, קונה מה שבא לי, מתחזק את הרכב, משלם על כל הוצאה שלי ושל הוריי, משקיע וחוסך עוד כסף בשביל העתיד. אבל כשאני חושב על כל ההוצאות שהייתי צריך לשאת בהן למשל, בעוד 6-7 שנים (נניח בזוגיות ומתכננים להקים בית) אני פשוט לא יכול לתאר לעצמי איך לעזאזל אנשים חיים ככה.

בסופו של דבר, לחיות טוב + בארץ זה קשה. אם אין גב כלכלי מההורים או שאתה לא מביא בוכטות של כסף, אתה תחיה בסדר עד טוב. אלה החיים טוב מאוד ומעלה הם בודדים (יחסית לרוב האוכלוסייה).

יש לא מעט צעירים אגב, שחיים את החלום התל אביב (כמו שאני קורא לזה) - אולי אחרי אונ' אולי לפני, מרוויחים נניח 6K וחיים בדירת סטודיו צנועה, יוצאים לפאבים וכו' אבל אין להם כסף אפילו את זה להרשות לעצמם. אז שלא נדבר בכלל על לבנות עתיד.

בקיצור, בארץ לחיות ממוצע קשה. כך ש6.90 באוטובוס זה עוד בסדר.

וכמו שנאמר פה, הרבה אנשים מתניידים על רכבים יקרים (כמו שחלק מהחבר'ה פה העידו על עצמם) אך בקושי סוגרים את החודש.

בלי קשר, יש כאלה גם, שלוקחים אלף ואחת הלוואות בשביל להתנייד ברכבי יוקרה. לעתים תפגוש את אותם הרכבים מתחת לבניינים ישנים. אנשים חיים לפי הרמה שהם מנסים להקרין, ולא מקרינים את הרמה של החיים שלהם.

 

עשירון עליון זה הכנסה של יותר מ-32,000 ש"ח נטו למשפחה.

 

לא קראתי את כל השרשור, רק חלק מהדפים הראשונים וקצת תגובות בסוף.

אני חייב להגיד שאני חושב שכל נושא הבזבזנות הוא קצת פרדוכסלי. כותבים יותר מבוגרים כאן מוזמנים לתקן אותי, אבל אני חושב שפעם היו הרבה פחות פיתויים להוציא עליהם כסף, ולכן במידה מסויימת לפני 20-30 שנה היה קל יותר להיות חסכן.

יש היום המון סעיפי בזבוז קטנים, שלא היו פעם, וכולם לוקחים מאות או יותר שקלים בחודש, כמו טלפון סלולארי, אינטרנט, טלויזיה בלווין או כבלים. מעבר לזה, אני לא בטוח אם בכל דירה לפני עשרים שנה או יותר היה מזגן, בטח לא מזגן בכל חדר. כמובן שגם תופעת הקניונים היא תופעה חדשה יחסית בישראל, ויחד איתה זמינות המותגים השונים שהיא מביאה איתה, או בתי הקפה שסביב (לפני 20 שנה היה משהו חוץ מקפולסקי?).

 

אני לא בעד לרוץ לקנות, למשל, טלפון חדש כל שנה, או רכב שלא עומדים בהוצאות עליו אחר כך. אבל ההוצאות החודשיות של כולנו מורכבות מהרבה דברים יותר קטנים, שכולם ביחד מרכיבים את רמת החיים שלנו והופכים את ישראל למדינה מערבית (פחות או יותר).

אפשר לוותר על המון דברים, גם על כל דבר שכתבתי, אבל זו תהייה כנראה נסיגה גם מבחינת רמת החיים בחזרה לשנות ה90 או ה80. קשה גם לעשות את זה, כי, כאמור, הדברים הרבה יותר זמינים ממה שהיו פעם.

 

הפער הגדול הוא בעיקר בתחום הדיור. אם פעם הספיקו 60 משכורות ממוצעות לקניית דירה ממוצעת, היום צריך 140 משכורות ממוצעות לקניית דירה ממוצעת. זה אומר ש-80 משכורות ממוצעות (640,000 ש"ח) שפעם יצאו על צריכה, גידול ילדים וצבירת הון לירושה - היום הולכות לקבלנים, מדינת ישראל והבנקים.

[Arilou]

אני חושב שחוץ דנמרק ושוויץ, בכל מדינה שהייתי בה באירופה הקניות בסופר היו יותר זולות ממה שהן כאן.

האמת שזה באמת מעניין וחשוב להתייחס גם לשכר החציוני, כי מחירים בפני עצמם לא מלמדים בהכרח על משהו.

כנראה שביחס לאסטוניה מצבנו באמת לא רע. אבל יותר מעניין אותי להשוות אותנו למדינות כמו הולנד או גרמניה, כי הרי לשם מכוונים בכל השוואה שלנו למערב..

 

בינתיים הנה לכם עוד כתבה על "סוציאליזם חזירי", מבית היוצר של עלית.

 

והנה עוד מסמר בארון:

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000907794#fromelement=hp_morearticles

 

"מחירי המזון בישראל גבוהים ב-25% בהשוואה למדינות האיחוד האירופי - כך עולה ממחקר שפרסם היום (ג') מרכז המחקר והמידע של הכנסת."

[itsik170]

 

 

הפער הגדול הוא בעיקר בתחום הדיור. אם פעם הספיקו 60 משכורות ממוצעות לקניית דירה ממוצעת, היום צריך 140 משכורות ממוצעות לקניית דירה ממוצעת. זה אומר ש-80 משכורות ממוצעות (640,000 ש"ח) שפעם יצאו על צריכה, גידול ילדים וצבירת הון לירושה - היום הולכות לקבלנים, מדינת ישראל והבנקים.

 

הבעיה שהיום הפריפריה מתייקרת.

דירות זולות במקום שיהיו נכס לצעירים, הופכות נכס למשקיעים שמכפילים את הערך שלהם וגם מנפחים את מחיר השכירות (כי כבר יקר לקנות דירה להשקעה בת"א)

כל פיתוח מסויים ביישוב מהווה סיבה להעלאת מחירים.

סטודנטים שהם קהל עם הכנסה לא יציבה הופכים למחלבת כסף (כי איזה כיף להשכיר דירה לסטודנט במחיר יקר מהממוצע בשוק באותו יישוב).

 

איזה פתרון יש לדברים האלה

זה הסיבה למה בהזדמנות הראשונה שתהיה לי אני אקנה בית, במקום לגור בשכירות ולנפח את בעל הדירה.

[Keyser]

מה שאתה מתאר אינו קשור לסוציאלזים או קפיטליזם. זו שחיתות. באותה מידה בגישה הקפיטליסטית הקיצונית שאתה רוצה כל ההון ישאר בידי אותם מעטים שישלמו לעובדיהם פחות משכר מינימום, ימשכו דיבידנים עצומים ואז ימשכו מהציבור עוד הון בצורת "תספורות" . אלה חלאות ואלה חלאות.

 

ואם אתה רוצה שמדינה תפסיק לספק שירותים לחלוטין פרק אותה. לפי שיטתך הרפואה והחינוך והשיטור צריכים להיות פרטיים וכל אחד יאלץ לשלם תמורתם.. מה שיקרה הוא מה שקורה בארה"ב - כל אחד מנסה למקסם רווחים, ואז הרוב לא מסוגל להרשות לעצמו חינוך או בריאות או כל שירות אחר. אתה נשאר עם שכבה צרה מאד של עשירים מופלגים וכל השאר אניים מרודים. זה עולם שלישי במיטבו.

 

למה הכל אצלך או סוציאליזם או אנרכיה? יש המון דרכים מעולות באמצע, מבלי לשלוח ידיים לכיס של אנשים אחרים.

 

המערכת כאן דפוקה מהשורש, ופחות התערבות בחיי האזרח (כן, כולל לדרוש ממנו לקחת אחריות על עצמו) ופחות הסתדרות-העובדים (נא לקרוא במבטא של פרץ) יעשו לכולנו טוב. אם כבר, ברגע שהדברים הללו ייושמו, יהיה יותר כסף להשקיע היכן שבאמת רוצים.

 

אני אכתוב בקצרה את דעתי בעניין; אני מודע לכך שיש חורים.

 

הדבר הראשון שצריך, הוא לאפס את התקציב. כלומר, ממש שהתקציב השנתי יעמוד על 0 שקלים חדשים. לצד זה, לחשוף את כל הדו"חות הכלכליים של כלל משרדי הממשלה, כולל משרד הביטחון. אם יש משהו סודי, שיכניסו את זה תחת "מחקר ופיתוח". אפשר לקבוע שחלק זה יפוקח ע"י וועדה שתהא בעלת סיווג בטחוני כדי לראות מי-נגד-מה.

 

התקציב צריך להיות דו-שנתי, כאשר בכל שנתיים הוא מתאפס, כדי למנוע ממשרדים לצבור כספים ולנפח הוצאות, כדי שח"ו לא יקצצו להם בשנה המקבילה.

 

הסעיפים שאינם חיוניים לחלוטין לתפקוד המדינה, מחולקים לתתי סעיפים ברורים (למשל, לא כל משרד הפנים, אלא רק משטרה) יהיו היחידים שיכללו בתקציב מראש (לא כסכום, אלא כשורה: משרד הפנים - משטרה: --------- 0 ש"ח).

 

כאן אני מכניס את בט"ל: קובעים שמרגע X, אין יותר קצבאות למי שלא שירת בצבא, ביצע שירות לאומי של שנתיים לפחות או קיבל פטור מטעמי בריאות בלבד. לא תרמת לחברה? לא מגיע לך שהחברה תדאג לך. בנוסף, לא מאפשרים למשק בית הכולל יותר מאישה אחת בתחומי המבנה לקבל קצבאות ילדים (*אהמ* בדואים *אהמ*). כ"כ בכל מצב של פוליגמיה, הקצבאות ישללו אוטומטית. הכסף שיחסך לא יוחזר אוטומטית למשרד האוצר, אלא ישמש לעלייה בקצבאות הקיימות עבור זכאים.

 

אחרי שכיסינו את בט"ל, נעבור הלאה: בכל תכנית חומש (משתמש בזה כשם-עצם, ניתן להחליט שזה 8 שנים, למשל) יקבעו הסעיפים שעליהם מסכימים כשורה קבועה בתקציב (ראה לעיל). רוצים חינוך מגיל 0? רוצים רופאי שיניים מסובסדים? כל מה שהציבור רוצה (קרי: שהבטיחו בבחירות) יקבע כאן.

 

משרד הפנים יפסיק להעביר כספים לרשויות מקומיות, אלא "כאשר כלו כל הקיצים", כאשר הרשות המקומית תציג תכנית לתיקון המצב. אם זה אומר שכפר טיז-א-שלוך יראה כמו חורבה כי התושבים שם לא משלמים ארנונה - אז שיראה כמו חורבה (חלק מזה אומר ווידוא של האכיפה בעניין, כמובן). כ"כ לא יתאפשר לבצע קומבינה בה רשות מקומית אחת צריכה לממן רשות אחרת, כי באחרונה אף אחד לא רוצה לשלם.

 

 

 

יש עוד (גם לעניין החרדים), אבל זה מספיק בינתיים. את חלק 2 אעלה בהמשך

[sperial]

למה הכל אצלך או סוציאליזם או אנרכיה? יש המון דרכים מעולות באמצע, מבלי לשלוח ידיים לכיס של אנשים אחרים.

 

המערכת כאן דפוקה מהשורש, ופחות התערבות בחיי האזרח (כן, כולל לדרוש ממנו לקחת אחריות על עצמו) ופחות הסתדרות-העובדים (נא לקרוא במבטא של פרץ) יעשו לכולנו טוב. אם כבר, ברגע שהדברים הללו ייושמו, יהיה יותר כסף להשקיע היכן שבאמת רוצים.

 

מסיבה פשוטה מאוד: הרעיון שלך לא פועל.

בוא ניקח דוגמא פשוטה, אבל חשובה מאין כמותה לכל אחד מאתנו: הפנסיה. אם לא מכריחים אנשים לחסוך הם לא חוסכים לפנסיה. אז מאלצים אותם לחסוך בחברות פרטיות. התוצאה - בעלי החברות שודדים את החוסכים. כנראה שאין ברירה אלא לנהל את הפעילות - מצד אחד לחייב אנשים לחסוך, מצד שני לפקח על החברות או לבטח את החוסכים באמצעות המדינה.

וכך בהרבה תחומים אחרים.

[Keyser]

מסיבה פשוטה מאוד: הרעיון שלך לא פועל.

בוא ניקח דוגמא פשוטה: הפנסיה. אם לא מכריחים אנשים לחסוך הם לא חוסכים לפנסיה. אז מאלצים אותם לחסוך בחברות פרטיות. התוצאה - בעלי החברות שודדים את החוסכים. כנראה שאין ברירה אלא לנהל את הפעילות - מצד אחד לחייב אנשים לחסוך, מצד שני לפקח על החברות או לבטח את החוסכים באמצעות המדינה.

וכך הברבה תחומים אחרים.

 

או, שפשוט אפשר לרסן את הדרך בה קרנות פנסיה משתמשות בכסף שאינו שלהן.

 

מה עם הרעיון הפשוט שחברה שלווה כספי ציבור (קרנות פנסיה לצורך העניין) אינה יכולה למשוך דיבידנדים כלל עד לתשלום מלא של החוב + רבית? גם מגנים על החוסכים וגם שומרים את הידיים מחוץ לכיס של האזרח. אפשר גם לתת לאנשים את האופציה לקרן פנסיה שהיא פשוט חסכון.

[sperial]

קייזר - זו רגלוציה. אבל אתה כל כך מתנגד לה!! הממשלה מגבילה את השוק!!

 

אולי סוף סוף תתחיל להבין את טענתי שיש שירותים שחייבים להנתן על ידי הממשלה - אם באופן ישיר ואם על באמצעות גורמים חיצוניים שנמצאים בבקרה הדוקה ביותר.

 

בוא נחשוב על עוד תחום אחר, הרבה יותר קטן מהפנסיה, אבל שמעורר הרבה רגשות אצל כל אזרח: שירותי הסלולר. כאן מדובר בחברות פרטיות (או מופרטות) שעשו ככל העולה על רוחן והרויחו סכומי עתק על חשבון הציבור - עד שבא הרגולטור והתחיל להגביל אותן: אסר על התחיבות לתוכנית, אסר על נעילת SIM, הגדיר את פעימת החיוב לשניה בודדת, הטיל חובות על המפעילים לגבי חיובי צד שלישי ובסוף גם הכניס לשוק עוד שתי חברות רעבות ללקחוחות. שוב, שירות הניתן על ידי גורמים פרטיים, אבל ללא התערבות המדינה חשבון הטלפון שלך היה 300 ש"ח במקום 80. 220 ש"ח שהיו עוברים מהאזרח הקטן לטייקון הגדול מדי חודש.

 

אם תרצה אפשר להמשיך בשרשור לגבי כל תחום בחיינו.

[Keyser]

קייזר - זו רגלוציה. אבל אתה כל כך מתנגד לה!!

 

יש ויש. רגולציה כמו בטלוויזיה זה דבר מגונה. מי שרוצה לפתוח ערוץ טלוויזיה ויש לו את הממון לרכוש רשיון - אהלן וסאהלן. באותה הזדמנות צריך לנתק את ערוץ 10 מחמצן.

 

אפשר לשקול רגולציה כאשר יש בה יתרון מובהק לאזרח, לא לקבוצות לחץ. רוצה לומר, נקודת הפתיחה צריכה להיות "אין רגולציה".

 

השאיפה צריכה להיות מינימום התערבות של הממשלה בחיי האזרח. האם זה אומר לזרוק אותו לכלבים כשמגיע הרגע והוא צריך עזרה? לא. האם זה אומר לדרוש מאנשים אחריות על מעשיהם? כן. אי אפשר גם לא להכניס כסף וגם להתלונן שהקצבאות עבור 7 הילדים שלך לא מספיקות (למי שזוכר את המתבכיינת מווינט, שאמרה שזה לא הוגן שדורשים ממנה לממן את הילדים שלה).

 

בעניין הסלולרי - בל נשכח שהשינוי הגדול היה כאשר נכנסו חברות נוספות. כלומר, כאשר מאפשרים תחרות (שנמנעת בד"כ ע"י הרגולטור) פתאום נהיה יותר נחמד. כל עוד יש תדרים פנויים ויש מי שמוכן לשלם עבור זיכיון - בכיף.

[itsik170]

קייסר, אתה שוכח דבר אחד.

יש לוביסטים שדואגים להלחם למה לא לקצץ בכסף שלהם.

 

שלפיד ניסה לקצץ לעובדי מדינה היה איום בשביתה, שניסו לקצץ בתקציב הבטחון אז כל מערכת בטחון התרעמה - אז בסוף העלו את המע"מ וקיצצו כמו תמיד למעמד הביניים שלו אין לוביסטים.

 

איך תסביר את זה שהמדינה נקלעה לגרעון שנתי של 40 מיליארד, אבל אצל כל המשרדים מצאו "קופה קטנה" עם סכום כמעט זהה.

[Keyser]

קייסר, אתה שוכח דבר אחד.

יש לוביסטים שדואגים להלחם למה לא לקצץ בכסף שלהם.

 

שלפיד ניסה לקצץ לעובדי מדינה היה איום בשביתה, שניסו לקצץ בתקציב הבטחון אז כל מערכת בטחון התרעמה - אז בסוף העלו את המע"מ וקיצצו כמו תמיד למעמד הביניים שלו אין לוביסטים.

 

איך תסביר את זה שהמדינה נקלעה לגרעון שנתי של 40 מיליארד, אבל אצל כל המשרדים מצאו "קופה קטנה" עם סכום כמעט זהה.

 

נכון. מן הסתם חלק מהצעדים יגרמו לאי נוחות לזמן מה. אבל ברגע שהממשלה תגדל זוג אשכים ותהיה מוכנה אשכרה להילחם במוקדי הכוח הללו, יהיה יותר טוב.

 

קח לך את הרכבת למשל. רוצים לפרק את הרכבת? סבבה. הממשלה פשוט צריכה להיות מודעת לכך שהצד השני לא יכנע בלי מאבק - אבל זה לא אומר שאי אפשר לגרום לו להיכנע. אם עובדי הרכבת מחליטים לשבות - המדינה יכולה, למשל, להפסיק כל הזרמת כספים אליהם. אם ימשך - אפשר למצוא אנשים וחברות שיסכימו לתפעל את הרכבת, על אפם וחמתם של ראשי הוועד. אחרי הכל, צריך לדבר בנעם ולהחזיק מקל גדול.

 

אפשר אפילו להיות קצת פחות דרסטיים: להתחיל מהדברים הקלים. נמלי ישראל למשל. מחליטים להיכנס בהם - ומשתמשים בחיילים לתפעול זמני של הנמל. או פשוט לפתוח מכרזים על ימין ועל שמאל, בתנאים מאוד מושכים לחברות מחו"ל שיבנו כאן נמלים ויתפעלו אותם ל-X שנים.

 

ברגע שאחד מהכבדים יפול, השאר יכנסו לתלם מעצמם.

[sperial]

יש ויש. רגולציה כמו בטלוויזיה זה דבר מגונה. מי שרוצה לפתוח ערוץ טלוויזיה ויש לו את הממון לרכוש רשיון - אהלן וסאהלן. באותה הזדמנות צריך לנתק את ערוץ 10 מחמצן.

 

עצם הדרישה לרכישת רשיון מהווה רגוציה. צריך לעמוד בשורה של תנאים כדי לרכוש אותו וכדי לקיים אותו.

 

אפשר לשקול רגולציה כאשר יש בה יתרון מובהק לאזרח, לא לקבוצות לחץ. רוצה לומר, נקודת הפתיחה צריכה להיות "אין רגולציה".

 

קבוצות לץ יהיו תמיד. אם הממשלה לא מסוגלת לעמוד מולן אל תצביע יותר לאותה מפלגה.

 

השאיפה צריכה להיות מינימום התערבות של הממשלה בחיי האזרח. האם זה אומר לזרוק אותו לכלבים כשמגיע הרגע והוא צריך עזרה? לא. האם זה אומר לדרוש מאנשים אחריות על מעשיהם? כן. אי אפשר גם לא להכניס כסף וגם להתלונן שהקצבאות עבור 7 הילדים שלך לא מספיקות (למי שזוכר את המתבכיינת מווינט, שאמרה שזה לא הוגן שדורשים ממנה לממן את הילדים שלה).

 

אין ספק שצריך לדרוש מהאזרח אחריות על מעשיו, אבל צריך גם לכוון אותו. לגבי הדוגמא שהבאת בישראל יש הרבה שנים מדיניות של עידוד ילודה, ומבחינה זו (בלבד) אותה גברת צודקת. הרי זה החינוך שהמדינה נתנה לה. אם המדינה רוצה לשנות מדיניות - וזה לגיטימי לחלוטין, ובעניין זה אני תומך בכך - אבל על המדינה להבהיר זאת באופן חד משמעי. למעשה המדינה החלה לעשות זאת אם כי כנראה לא בצורה יעילה, בעיקר לגבי תעסוקת החרדים. הבעיה היא שהמדינה לא מסוגלת להבהיר לאותה אוכלוסיה שעליה להתאים עצמה למדינה, ולא את המדינה למיעוט.

.....

[Keyser]

הדרישה לרשיון היא ע"מ שתהא הכנסה למדינה שאינה בהכרח מכיסו של האזרח וע"מ למנוע בלאגן בתחום התקשורת.

 

בכל הקשור לקבוצות לחץ - הן קיימות כי זה עובד. למה זה עובד? כי הממשלה משקשקת מפחד כל פעם שאיזה פוץ מההסתדרות זורק את המילה "שביתה" באוויר. אז תהיה שביתה ברכבת. ביג דיל. האם זה אומר שתהיה אי נוחות מסויימת? כן. אולי היא תמשך אפילו חדשיים. אבל בסוף, כשמחירי כרטיסים ירדו (כי לא צריך לקנות לנהגי הקטרים אייפד...) יהיה לציבור יותר טוב. אין מה לעשות, התשתית הכלכלית במדינה הזו מחורבנת מהיסוד, בשל החנק הסוציאליסטי ששלט פה בעבר ולפרק את החנק הזה לא יהיה פשוט ולא יהיה נעים. אף אחד לא מוכן לוותר מרצון על כוח.