אסון מעבורת קולומביה - ידעו ולא עשו כלום. מה אתה חושבים ?

[Eily]

למי שמעוניין לקרוא סקירה על מה קרה שם, ולא כותרות סנסציוניות עיתונאיות, מוזמן לקרוא באתר הידען:

http://www.hayadan.org.il/ilan-ramon-10-years-020213/

 

תחת הכותרת: "המעבורת לא תשרוד את הדרך חזרה" וכן הפסקה האחרונה.

מסתבר שהייתה בעיה להעריך את הנזק שנגרם מהלבנות שנפלו בהמראה והצוות כן שותף במידע.

[hans]

תודה על ההתעמקות מעבר לכותרות שטחיות, מטומטמות ושקריות של צהובונים!

[Keyser]

קודם כל, להסתמך על וואיינט בהקשרים כאלו (או בכלל) זה מיותר.

 

ולעניינו של דבר: הפגיעה בציפוי של החללית קרתה בזמן השיגור עצמו. אריח / חתיכה של אריח ניתקה בפגעה בכנף, בשלב שכבר היה מאוחר מדי לבטל את השיגור (כך הבנתי).

אני לא יודע האם ניתן או אפשרי בכלל להכריז ABORT בשלב כזה, בעיקר כי לא ניתן לצנוח החוצה מחללית (כמו במטוס). אם אני זוכר נכון, חלליות או נוחתות, או "מתרסקות" להן בים ואז האסטרונאוטים נאספים ע"י מסוק.

 

עכשיו, כל החלק של ההודעה כן או לא, יכול לשמש כאחלה בסיס לדיון אתי.

האם להודיע לאנשים שהמוות שלהם וודאי ואין שום דבר שניתן לעשות נגד זה, או לא? צריך לזכור, שלא מדובר פה ב"אתם תמותו מתישהו", אלא "אתם תמותו בתאריך ככה וככה בשעה כזו וכזו".

האם תספר להם? האם תיתן להם להעביר את הזמן שנותר להם בחרדה ואולי באיבוד דעת, או שתיקח את הסיכון ותשתוק, כי אולי "כנגד כל הסיכויים" הם יצליחו לחזור? או שאולי בכלל תגיד להם ואז אחד מהם יעלה על איזה רעיון גאוני שיחזיר אותם בבטחה, רק כדי להיכשל ולמות בכל זאת?

 

אני לא יודע מה השיקולים ומה ההחלטות, והאם ניתן בכלל לתקן חללית בחלל. אני לא יודע אם ניתן להפנות אותם לתחנת החלל הבינ"ל ומשם לאסוף אותם. אם אחד מהתרחישים האלו היה אפשרי ולא בוצע, כמה אנשים בנאס"א צריכים לאבד את הראש שלהם.

[Alon_A]

חס וחלילה להסתמך על YNET, אם היינו מסתמכים אליהם כולנו היינו כבר מזמן מתפוצצים-מופצצים-מורעלים-נדקרים-נכחדים.

 

פשוט זו היתה הזדמנות לדיון מעניין.

[Eily]

לפי ויקיפדיה (וגם למיטב זכרוני) הפגיעה החשודה בגרימת החבלה שהביאה לאסון התרחשה בשנייה ה-82 לשיגור, קרי: 20 ק"מ גובה, 3000 קמ"ש.

אני לא מומחה גדול בשיגורים, למיטב הבנתי כל תהליך השיגור, שמורכב ממספר שלבים ומנועים, הוא תהליך אוטומטי. יש אפשרות למניעת השיגור וזה קרה במספר משימות, תמיד באופן אוטומטי (ויקי). כל תהליך השיגור הוא כל כך מהיר, לדעתי אף אחד לא יכול להסיק מסקנות כל כך מהר ולמנוע את השיגור (זה לא קרה אוטומטית, בכל אופן)

[Cerebral Cortex]

לפני כמה ימים יצא לי לראות תוכנית קצרה שבה פרופ יהויכין יוסף ז"ל אמר כמה מילים על אסף רמון ז"ל. ניתן היה לשמוע את העצב, הדיכאון והתשישות שהוא נימצא בו בעקבות התקרית המחרידה. עצוב שככה הם סיימו את חייהם.

 

מקריאת סיפור חייו של הפרופסור המנוח ניתן לגלות שהוא ומשפחתו שהו במחנות ריכוז בזמן מלחמת העולם השנייה. בסופו של דבר הם שרדו ותראו מה יצא מהאיש הזה. פרופסור לאסטרופיזיקה וחקר האטמוספירה. דבר כזה גורם לך לחשוב, מה היה יכול היה לצאת מכל הניספים בשואה לו הם היו נשארים בחיים.

 

תודה לשניהם על המאמץ שלהם לשפר את העולם ולהפוך אותו למקום טוב יותר.

יהי זכרם ברוך.

[יוסי פרנקוס]

מה שלא מספרים לנו זה שיש הכנה פסיכולוגית של המשפחה וגם של האסטרונאוטים למקרה כזה בדיוק.

 

האסטרונאוט מכין לרוב קלטת לפני זה שבה הוא נפרד מהמשפחה ומנסה איכשהו להפרד ולהזכיר את הרגעים הטובים ואת העובדה שהוא ידע שהוא יכול למות.

 

באופן אישי, אם אני אסטרונאוט ובהחלט אין מה לעשות ואני עומד למות, אני מעדיף לא לדעת.

 

אם אי אפשר היה למנוע את זה, עדיף לא לדעת ולא לדבר עם המשפחה.

ההודעה למשפחה כבר הועברה אז אין צורך להפרד שוב ולגרום לאסטרונאוטים למצוקה נפשית ברגעים האחרונים שלהם.

[LotusElise]

הסתכלי על התאריך לפני שהיגבתי, זה לא היה מזמן?

המעבורת נפגעה בהמראה ולא היו להם הרבה אופציות, הם יכלו לחפש חיים על כוכבים אחרים ולבקש עזרה אבל הם חשבו שיש סיכוי יותר גדול לנסות ולחזור לכוכב שלנו.

הבעיה של המעבורת הייתה כמו שאמרו בסרט אמרגדון : מי שבנה אותה היה מי שהציע את המחיר הנמוך ביותר.

יכלו לבנות אותה יותר מושלמת אבל זה היה עולה יותר

 

 

http://www.youtube.com/watch?v=CuAUE58MQt4 דרך יוטיוב

[sperial]

כמובן שאיני מכיר את השיקולים הכלכליים, אבל להביא בחשבון שהטכנולוגיה של המעבורות היא טכנולוגיה של שנות ה-70 של המאה ה-20. המעבורות נועדו לטיסות מרובות אבל התברר כי אינן מסוגלות לעמוד בקצב השיגור שתוכנן מלכתחילה בגלל השיפו. שנדרש לאחר כל משימה.

[Eily]

גם אם לבסוף ישנם מכרזים, פרוייקטי החלל של המעצמות הם בלתי כלכליים בעליל, ומעורבים בהמון יוקרה!