האם מערכות ABS מודרניות מקשות על חקר תאונות הדרכים?

[אלעד]

הרהור בעקבות תאונת הפגע וברח של העבריין הנתנייתי שנהג באאודי A6 חדשה:

החוקרים שהגיעו לזירה טענו שכלל לא נמצאו בה סימני בלימה. במערכות ABS מוקדמות זה באמת היה יכול להיות תמרור אזהרה של ממש, שהרי הן היו מאפשרות לגלגל להינעל, ורק כשזה היה קורה הן היו משחררות את הנעילה, מאפשרות לו להסתובב ואז נועלות אותו שוב, וכך חוזר חלילה עד לעצירתו המלאה של הרכב.

לעומת זאת, המערכות המודרניות יודעות לתת פולסים רציפים יותר של בלימה, כך שבפועל הגלגל נשמר על סף נעילה ואין נעילה מוחלטת. כך אומנם מושגת הבלימה היעילה ביותר, ויחד עם זאת ההיגיון שלי אומר שכך גם אין סימני בלימה.

אז או שההיגיון שלי שגוי, ואז אני אשמח אם מישהו פה יתקן אותי, או שחוקרי התאונות של המשטרה אינם בקיאים בתחום אותו הם חוקרים או שאני פיספסתי כאן משהו.

נקודה שלדעתי תומכת בתיאוריה שלי היא העובדה שכריות האויר ברכב הופעלו. למיטב ידיעתי, כריות אויר מופעלות באמצעות חיישן תאוטה. לא שבדקתי את זה, אבל עדיין לא נראה לי ששלוש נשים, כבדות משקל ככל שיהיו, יכולות לגרום לרכב לתאוטה באופן שיגרום להפעלת כריות האויר, אלא אם מלכתחילה הוא כבר החל לבלום טרם הפגיעה.

 

מה אומרים?

[חן פרחי]

במכוניות ישנות לא יכולת, או שהיה קשה מאד להגיע לנעילת גלגלים, מאחר והמערכת היתה פועלת באיטיות רבה, ובלא מעט מכוניות שזכורות לי ביצועי התאוטה היו רופסים למדי - קרייזלר סרטוגה, יונדאי סונטה ושברולט קורסיקה זכורות לי לרעה.

לעומת זאת, בבעיטה אגרסיבית של הדוושההן היו בולמות טוב יותר, מאחר והמערכת לרוב כלל לא היתה נכנסת לפעולה.

כפי שציינת, המערכות היום מאפשרות להגיע ממש לסף נעילת הגלגלים ומקצרות את טווח העצירה.

אגב, בכביש יבש, אותה מכונית ללא ABS תבלום במרחק קצר יותר.

כריות אוויר מופעלות לרוב ע"י חיישנים שנצאים בקצה השלדה ועל ידי מגע פיסי.

לו כריות האוויר היו מופעלות ע"י חיישני תאוטה, כל עצירת חירום היתה מלווה בפתיחת הכריות..

[matanfr]

כריות האוויר מופעלות כאשר חיישן שמורכב בקדמת הרכב או באזור ש"מועד לפורענות" מקבל מכה פיזית (לדוגמה-זז ממקומו) בצורה שתגרום לו להוציא את האות לפתיחת הכריות. גם נפילה רגעית לבור מספיק עמוק בכביש יכולה להפעיל את כריות האוויר.

 

כשכתבת "כך שבפועל הגלגל נשמר על סף נעילה ואין נעילה מוחלטת" לא נראה לי שהתיאור נכון.

הנעילה המוחלטת מגיעה כאשר הגלגל מפסיק להסתובב סביב הציר. במערכת ה ABS מתבצע "פמפום" של הגלגל-הבלמים ננעלים ונפתחים כמה פעמים במשך כמה שניות. לפיכך, כן ניתן יהיה לראות סימני בלימה כמו בתמונות המצורפות:

 

 

 

 

3 נשים כן יכולות לגרום לכריות האוויר להיפתח מסיבה הפשוטה-הן מהוות מסה (או ליתר דיוק מחסום פיזי) שגרם לחיישני הABS לקבל את המכה שתגרום לפתיחת כרית האוויר. נניח שכל אחת מהנשים שוקלת 60-70 ק"ג. יש לך כאן 210 ק"ג שמהווים בהחלט סף שבגללו החיישן פתח את הכריות.

ד"א, מספיק לקרוא בחו"ל על תאונות שבהן נכנסו באיילים (moose) בקנדה או בחזירי בר-המשקל שלהם גם קרוב לכמה מאות ק"ג ורכבים שהתנגשו בהם חזיתית פתחו כריות אוויר.

[חן ג.]

אכן, ברכב מודרני, אופן פעולת מערכת ה-ABS הוא כה יעיל שאין סימני צמיגים כמעט בכלל, אלא אם כן מדובר ברכב כבד כגון משאית או במשטח מאוד אגרסיבי וחם. זה תלוי גם בסוג הצמיגים (מקדם שחיקה).

 

במובן זה, ה-ABS אכן מקשה על ניתוח תאונה שכן בהינתן סימני צמיגים ניתן בעזרת חישוב מתמטי לשער את מהירות הנסיעה שבה התרחשה נעילת הגלגלים. כמובן שעקב היסוס הנהג בבלימה, לרוב הסימנים יופיעו לקראת סוף הבלימה ולכן יהיה קשה לחשב את המהירות האמתית שבה נסע מלכתחילה.

 

נ.ב. סימני הבלימה אינם רק תוצאה של המסת גומי, אלא גם של חימום האגרגט והזפת שבאספלט (תלוי בסוג הכביש). את הסימנים הרפים שנראים בתמונה העליונה לדעתי ניתן לשייך לתופעה זו.

[אלעד]

אני יודע שויקיפדיה זה מקור ידע שעשוי להיות לעתים מפוקפק. ועדיין, מה שכתוב שם בהקשר של כרית אויר מתיישב גם עם מה שאני יודע:

בדרך כלל כלול במערכת חיישן שהינו מד תאוצה, שפועל כאשר מופעלת עליו רמה גבוהה של תאוטה (תאוצה שלילית).

האם מישהו משניכם יכול לגבות את דבריו בנוגע לחיישן כרית האויר ממקור מוסמך יותר?

[tzvipper]

ברכבי פרמיום לרוב גם מערכות בלימה הרבה יותר טובות מאשר ברכבים פשוטים, למשל במרצדס יש מערכת SBC הידועה להשמצה וריקולים שבעקבות כך השאירו אותה רק על הדגמים המובחרים, אבל כאשר המערכת תקינה היא מחלקת עומסי בלימה מאוד חכם בין הגלגלים בהתאם להרבה מאוד גורמים, לכן סביר להניח שהיא לא תביא לנעילת גלגלים (בין היתר מערכת הזאת יודעת לעשות הרבה דברים מועילים אחרים כמו למשל לעזור בפקק על ידי בלימת רכב כאשר עוזבים גז).

[אלעד]

נו, אז זה רק מחזק את התיאוריה שלי.

[חן ג.]

על כורחך זה המנגנון שמפעיל את כרית האוויר. וכי איך היא תפעל אם לא כך?!

 

מדי התאוצה כיום מצויים בקדמת הרכב, מאחורי אזור הקריסה הקדמי, ולכן הם אמורים לפעול רק כאשר עוצמת התאוטה (או ליתר דיוק, מהירות הפגיעה) הפועלת עליהם בקיזוז קריסת תא המנוע עולה על כ-28 קמ"ש בערך. בהתנגשות של רכב ברכב זה בדרך כלל קורה כשמהירות הפגיעה היא כ-50 קמ"ש, זאת כיוון שרכב הוא עצם מעיך ודחיף. בכל מקרה, אלו עוצמות תאוטה שאינן אפשריות דרך מערכת הבלימה אלא רק על ידי פגיעה בעצם כלשהו.

 

אגב, ויקיפדיה היא מקור מחקרי מצוין, כל עוד ישנה הפניה למאמר מקצועי כנדרש לפי כללי העריכה (בוא נשחק Spot the Editor... )

 

אגב, בכביש יבש, אותה מכונית ללא ABS תבלום במרחק קצר יותר.

 

לא מדויק. העקרון הפיזיקלי שמאחורי ה-ABS אמור לקצר את מרחק העצירה בכל מצב, חוץ מאשר על משטחים תחוחים כמו חול, חצץ ובחלק מהמצבים גם שלג טרי (במצבים אלו הגלגל הנעול מתחפר בקרקע ועורם לפניו "טריז" שמסייע להאט). גם בכביש יבש מרחק העצירה אמור להתקצר עם ABS.

 

בפועל, לקח זמן מה עד שמערכות ABS הגיעו לרמת היעילות שבה הן יכולות לעצור על כביש יבש, נקי ומחוספס מהר יותר בהשוואה לגלגלים נעולים. בכל מקרה, במערכת ABS חדישה יחסית מרחק העצירה יהיה קצר יותר גם כשיבש. גם בעבר, ההבדלים לרעת ה-ABS היו יחסית זניחים.

[safari1]

חישני התאוטה הצליחו לבלבל את המחשב של הקאמרו הזו.

"זריקה" פתאומית בכוח המנוגד לכיוון התנועה ("דריפט"), גרמה לפתיחת הכריות.

ישנם לא מעט דיווחים על כריות אוויר שנפתחו בנהיגת מסלול / נהיגה אגרסיבית, על אף העדר "מכה" או טלטלה אמיתית לרכב.

 

http://www.youtube.com/watch?v=TpL4VwhYSE8 דרך יוטיוב

[idan192]

איזה בזיון.. קצת דריפטים וזה מה שקורה?

כנראה שברולט בעצמם אפילו לא האמינו שזו תהיה מכונית לדריפטים

[רוכב בודד]

אני סבור שלחוקרי תאונות יש ידע וכלים לבחון נסיבות לא רק לפי סימני חריכה על הדרך.

במקרה הטרגי שקרה בנתניה, כמה כבר צריך להרבות בחקירה? תאונה היתה. נפגעות היו. נהג שברח-היה. ונתפס.

אז אם מערכות ברכב היו לא תקינות ואולי היתה אפשרות למנוע את התאונה הטרגית - אולי יעזר לתביעה, אבל כבר לא לאותן נשים.

 

לגבי שיטת הפעלת כריות ומידע כללי:

מצורף קובץ מפורט שמצאתי באורט - עם הרבה הסברים. זהו וורד, אבל בגלל תמונות שכלולות בו אי אפשר להעלות אותו כאן.

באופן כללי ופשוט, כי יש שוני בין יצרנים ושיטות : יש חיישני הלם או חיישני התרסקות (2 על המצנן או באזור הפגוש, ואחד בקונסולה) שמושפעים מעוצמת המכה ומודיעים על קצב ההאטה (ולכן עצירת חרום לא תפעיל אותם). יש גם חיישני תאוצה, מגע, לחץ צדדי, ג'יירו, יש גם חיישן לחץ במושב הנוסע לבדוק אם יש או אין אדם. הכמות לפי מיפרט היצרן.)

ברכב יש יחידת איבחון מרכזית שמנטרת את הנתונים(ACU Airbag Control Unit) ומחליטה מהר מאוד מתי ומה להפעיל. היא זו שמודיעה לנו בהפעלת הרכב אם הכל תקין. למהירות הנסיעה טרם הפגיעה יש השפעה על מהירות הניפוח.

יש מערכת גיבוי חשמלית למקרה שבזמן תאונה המצבר נפגע.

הכל עובד תוך אלפיות שניה בודדות (מקסימום 0.04 שניה). וטוב שכך.

 

 

באנגלית: הסבר קצר של NSTSA (הארגון הלאומי לבטיחות בדרכים של ממשלת ארה"ב)

 

בשל מורכבות המערכת, קפיצים ומנגנונים שיש בה, אסור לנסות להחליף או לתקן לבד. אני תוהה כמה אנשים יבדקו או יחליפו את מעכרת הכריות לפי הוראות היצרן (כל 10+ שנים). לפעמים העלות תהיה יותר ממחיר רכב ישן.

[safari1]

איזה בזיון.. קצת דריפטים וזה מה שקורה?

כנראה שברולט בעצמם אפילו לא האמינו שזו תהיה מכונית לדריפטים

 

אם אתה מנסה להתנגח בשברולט, חבל, כי בימי מסלול, פתיחת כריות אוטונומית עלידי הרכב במצבים שכאלו, מתרחשת גם אצל BMW, פיאט, הונדה ועוד כמה יצרנים.

זו לא תופעה השמורה לשברולט בלבד.

 

אגב, אני מכיר "מוסך מדרכה" שהתעסק בגולף חדשה יחסית (2011) עם מיכשור לא מתאים וגרם לפתיחת כרית הנוסע בעת ההתעסקות.

למוסכניק הטיפש שלום, לחשבון העו"ש שלו, קצת פחות.

[אלעד]

אנחנו סוטים כאן מהנושא: מה שרלבנטי לדיון זה ABS, כרית האויר הוזכרה כבדרך אגב.

[Doc Slow]

ניתן להעריך את מהירות הפגיעה גם על פי הקינטיקה של הולכות הרגל לאחר הפגיעה ותוצאות הניתוחים שלאחר המוות.

מצורת הפגיעה בשמשה נראה שמדובר במהירות של מעל 60 קמ"ש אולם אני כמובן לא מומחה לעניין.

 

אני חושב שהמצאות או העדר סימני בלימה פחות חשובים במקרה הספציפי הזה - הוא גם ככה נהג בלי רישיון, נמלט מהזירה והסתתר, שיבש ראיות והדיח עד לדבר שקר (יתכן באיומים).

[shayy]

אלעד, השאלה שהעלת אכן מעניינת מאוד.

ניתן לשער שלא רחוק היום שהאח הגדול שישב בכל מכונית כסטנדארט, לצערם של רבים, ישמור תעוד של נתונים רלוונטים גם בניתוח תאונה. נראה כי זמינות ומחיר הטכנולוגיות הרלוונטיות מקרבים אותנו לרגע הזה.