תשדיר של הרלב"ד לגבי הודעות בנהיגה

[saay222]

מקומות עבודה מקדמות גישה של "משפחה" (משפחת [שם חברה]) ע"מ ליצור זיקה על-בסיס אישי בין העובד ומקום העבודה.

זהו שורש כל חטאת, מקום העבודה הוא לא משפחה, זה ארגון שמטרתו לעשות כסף, והעובד הוא אחד מהאמצעים, לפיכך בשנייה שהוא אינו מייצר כסף לחברה, היא תיפטר ממנו בלי להסתכל לאחור.

 

אני באופן אישי עוזר לאנשים לא לחברה, שזה אומר שאם הבוס והקולגות מתייחסים אלי כמו אל בנאדם, אני אעזור להם כי אכפת לי מהם (משפחת [שם החברה] יכולים לדבר איתי החל מ-9 בבוקר), אבל אם הם באופן עקבי יוצאים מגדרם להיות חתיכות צואה נאלחות, הם יכולים להשרף יחד עם כל ה"משפחה" שלהם.

עריכה אחרונה ב-26 לנובמבר, 2019 על ידי saay222

[SlowRide]

זה כבר משפחת פשע.

[YoJ]

סבבה, נסכים שלא להסכים. החברה (society, לא company) שלנו צריכה את שני סוגי החשיבה.

ולגבי ה"יזרוק אותך מכל המדרגות" שמציק לי - מחזיר אותך למה שכתבתי על לעבוד עם אנשים שאתה מאמין במטרות שלהם ומסכים עם הדרך שלהם. אני לא יודע, אני לא רואה בעבודה רק תלוש שכר בעשירי לחודש, אז אולי בגלל זה לא מפריע לי "לפגוע בחיים האישיים" שלי כשיש צורך וכשאני יכול. כי אני רואה במה שאני עושה משהו שמועיל לחברה (גם company וגם society) ולכן אני לא רואה בלענות להודעה/שיחה או לעבוד עוד כמה שעות בחודש כפגיעה בי, אלא כהזדמנות לקדם משהו שאני מאמין בו עוד כמה צעדים קדימה.

 

מסכים שלא להסכים.

 

אין קשר בין להאמין במטרות והדרך של מקום העבודה לבין הצורה שבה זה מתבטא בשטח. אני גם מאמין במטרות של המקום עבודה שלי כיאה לכל אדם נורמטיבי בחברה המערבית המודרנית שמגלה תחושת שייכות למקום העבודה שלו ורוצה לראות את עצמו ואת החברה (Company) שבה עובד מצליחה. זה עדיין לא אומר שבשביל להשיג את המטרה הזו (שהיא כלל לא שלי) אני מוכן לוותר על הזמן האישי שלי ולהשתעבד לדרישות של אדם אחר מעבר למה שהוסכם. העובדה שאנשים מסויימים מוכנים לספוג את זה ולהשתעבד ככה, הופכים את זה לנורמה והורסים בשביל כולנו שסה"כ רוצים לחיות חיים שלא לשם עבודה.

 

סלח לי שאני לא נופל בסיסמאות הנדושות כגון "Making the world a better place"

 

להגיד לך שאני חושב שהעבודה שלי בהייטק, ושל כל הענף לצורך העניין, היא בגדר קיפוח חיים שמחייבת מענה מיידי לאחר שעות העבודה או הכרחית לשם המשך קיומו של היקום As we know it? קישקוש בלאבוש. רוב מקומות העבודה, ובוודאי שמעל 99% אחוז כשמדובר בהייטק/סטארטאפ, מייצרים דברים זניחים שהחברה(Society)הסתדרה ויכולה להמשיך להסתדר בלעדיהם. לכן קצת פרופורציות. מלבד מקומות כמו בתי חולים ושירותי הבטחון וחירום אני לא רואה שום מקום שמצריך כזו היענות מהעובד.

 

לכן החברה (Society) והעולם ימשיכו להתקיים גם אם המנכ"ל/מנהל מחלקת הפיתוח/שיווק/מוצר לא יקבל את הפתרון לבאג באפליקיצית המאה!!11 שלהם "קזינו סימולטור #742" ב10 בלילה...

עריכה אחרונה ב-26 לנובמבר, 2019 על ידי YoJ

[eladts]

בדיוק. אפילו בארה״ב הבינו שהגישה של ״העבודה היא חיינו״ היא הרסנית והיום מדברים על work-life balance. באירופה יש אפילו חוקים שאוסרים לדרוש מהעובדים זמינות מחוץ לשעות העבודה.

 

https://www.workrights.co.il/%D7%9C%D7%A7%D7%97%D7%AA-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%94

[m3x7r3m3]

גם בארץ מתחילים (לפחות בהיי טק) לדבר הרבה על Work-Life Balance (או WLB, תלוי כמה באזז וורדס רוצים), אבל זה עוד לא שם.

 

זהו שורש כל חטאת, מקום העבודה הוא לא משפחה, זה ארגון שמטרתו לעשות כסף, והעובד הוא אחד מהאמצעים, לפיכך בשנייה שהוא אינו מייצר כסף לחברה, היא תיפטר ממנו בלי להסתכל לאחור.

 

זה מאוד מאוד תלוי, יש מקומות שבהם זה ממש לא ככה.

דוגמה למשל אני בערך שנה וחצי מפתח מוצר שעדיין לא נמכר, השוק עוד לא קיים, הוא כנראה יהיה קיים, מתישהו, בעתיד, נכון להיום הלקוחות הפוטנציאליים לא מבינים שהם לקוחות פוטנציאליים.

צוות שלם שלא עושה כסף, כבר שנה וחצי, ועולה (לא מעט).

והנה טרי טרי החליטו להקפיא את הפרויקט הזה, אז פיטרו את כולנו? לא, הזיזו אותנו כצוות לפרויקט אחר.

 

נכון שזה לא מייצג, נכון שגם באותה חברה בעבר היו פרויקטים שנסגרו אבל לא האמינו בצוות אז שלחו את כולם הביתה.

ונכון שאנחנו צוות נינג'ה עם ניסיון מטורף וידע ועבודת צוות מאוד מאוד צמודה (בכל זאת רובנו ביחד מעל ל-4 שנים כצוות מגובש), וזה לא טריוויאלי, אבל זה קיים.

[ts1]

אני חושב שהרבה פספסו את הרעיון,

אני חושב שבעינם - אף אחד לא מעל אף אחד והם לא חושבים שהם מרשים או לא ואומרים לכם או לא מה לעשות.

אם זה הרושם אל תעבדו בחברה שהמנכ"ל שלה כזה.

כל היופי הוא שהם מבינים את הלחץ שהם מפעילים ואת החשיבות של נושאים מסויימים אצל מנהלים בכירים של אותם מנכ"לים ולכן הם יודעים בוודאות שהם יעדיפו לענות , אין מה לעשות החיים זה לא באתי למשרד והלכתי ושהכל ישרף כמו אצל רוב החוגרים בצהל , יש דברים שהם דחופים גם בשעות לא שעות.

לפעמים יש דברים שאם לא יטופלו באותו הרגע זה יתגלגל הלאה ויום לאחר מכן כבר יהיה קשה עשרות מונים לטפל בבעיה.

לכן לעיתים זה גם לטובת כל הדרגים. הרעיון הוא שאומרים לכם הפוך - המנכ"ל והדרישות שלו הם כלום ! אפס ! לעומת הביטחון האישי שלכם שהוא כל העולם!

[saay222]

כשהמנכ"לים שהתראיינו (גילוי נאות, אני עובד באחת החברות שבתשדיר) יפרסמו מייל רשמי בתפוצת כלל העובדים ובו ההנחייה הזאת - נחשוב, בינתיים זה לא יותר מייחסי ציבור לחברות, למנהלים ולרלב"ד.

 

בינתיים לא ראיתי מייל כזה, כשיתקבל, אני מבטיח לעדכן.

עריכה אחרונה ב-26 לנובמבר, 2019 על ידי saay222

[סאפיר]

זהו שורש כל חטאת, מקום העבודה הוא לא משפחה, זה ארגון שמטרתו לעשות כסף, והעובד הוא אחד מהאמצעים, לפיכך בשנייה שהוא אינו מייצר כסף לחברה, היא תיפטר ממנו בלי להסתכל לאחור.

 

מה עם עובדי שירות לקוחות? תמיכה טכנית? אחזקה? אדמיניסטרציה? גם הם מייצרים כסף לחברה?

לא כל עובד הוא כלי מכירתי ו/או הדפסת כסף. לכל אחד יש את התפקיד שלו, והעבודה שלך כעובד היא לבצע אותו.

אני יודע שביטחון תעסוקתי היום הוא לא מה שהיה פעם, אבל אני חייב להגיד שמאוד מעציב אותי לדעת שיש אנשים שחושבים ככה. אני בכלל לא בטוח שהתפיסה הזאת, של פחד תמידי שהנה עוד רגע בועטים אותך לכלבים כי הבוס שלך קם על רגל שמאל, פחות מזיקה מלהשקיע פה ושם כמה דקות מחוץ לשעות העבודה.

 

אגב - בחזרה לנושא העיקרי, במחשבה שניה אני בכלל לא חושב שנושא הסרטון הזה הוא בהכרח זמינות או מענה להודעות מעבר לשעות העבודה. הרי יש לא מעט תפקידים שכוללים נהיגה ולא דורשים בהם זמינות 24/7 - אנשי מכירות שטח, נהגים, טכנאי on site, או אפילו סתם אנשים שנוסעים לפגישות עבודה במהלך יום העבודה.

 

 

מסכים שלא להסכים.

 

אין קשר בין להאמין במטרות והדרך של מקום העבודה לבין הצורה שבה זה מתבטא בשטח. אני גם מאמין במטרות של המקום עבודה שלי כיאה לכל אדם נורמטיבי בחברה המערבית המודרנית שמגלה תחושת שייכות למקום העבודה שלו ורוצה לראות את עצמו ואת החברה (Company) שבה עובד מצליחה. זה עדיין לא אומר שבשביל להשיג את המטרה הזו (שהיא כלל לא שלי) אני מוכן לוותר על הזמן האישי שלי ולהשתעבד לדרישות של אדם אחר מעבר למה שהוסכם. העובדה שאנשים מסויימים מוכנים לספוג את זה ולהשתעבד ככה, הופכים את זה לנורמה והורסים בשביל כולנו שסה"כ רוצים לחיות חיים שלא לשם עבודה.

 

א - אני חייב להבין איך בדיוק אין קשר בין להאמין במטרות לבין הצורה שזה מתבטא בשטח? אז איך זה כן מתבטא? ע"י warm fuzzy feeling שאתה מרגיש בשיעורי יוגה הצוותיים או כשאתה יוצא ליום כיף של החברה?

ב - שים לב שגם אני מלכתחילה לא אמרתי שצריך להשתעבד או לוותר לחלוטין על הזמן שלך, אלא שלפעמים, מדי פעם, אפשר לענות להודעה/טלפון. הרי בוא, גם במקומות העבודה הכי גרועים, אתה לא מקבל שכר על 8.5 שעות ביום אבל בפועל עובד 18 כל יום. אז פרופורציות.

[SlowRide]

מה עם עובדי שירות לקוחות? תמיכה טכנית? אחזקה? אדמיניסטרציה? גם הם מייצרים כסף לחברה?

לא כל עובד הוא כלי מכירתי ו/או הדפסת כסף. לכל אחד יש את התפקיד שלו, והעבודה שלך כעובד היא לבצע אותו.

כל עובד בכל חברה תורם ליצור הכנסות, אחרת לא היו מעסיקים אותו.

[GuyHar]

השרשור קצת גלש לאופ טופיק, לא?

 

השנקל שלי -

לחלוטין מצדד בכך שרצוי היה שגם בישראל יוגדרו חוקים/תקנות אשר הכל חוץ מאוסרות על מעסיק להתקשר/להעביד שכיר מחוץ לשעות עבודה, תקנה שקיימת בלא מעט מדינות.

 

עד שהנ"ל לא יקרה - חד משמעית אני רואה תרבות ארגנוית בעייתית בהרבה מקומות.

 

יחד עם האמור לעיל, אני מודה שכמעסיק / בוס יכול להטריף אותי כשאחד הכפופים אלי (שהינו מנהל/ת בעצמו) לא עונה (לטלפון).

אני כמעט ולא מסתמס עם העובדים. אם אני צריך תשובות / מבקש להטיל משימה על עובד, גם אם זה מחוץ לשעות העבודה (בהנחה וזה בתוך תחום האחריות שלו) אזי אני מצפה שיהיה לי זמין. אבל זה אני... והעובדים שלי מרוויחים יפה מאד.

 

במקומות אחרים בהם אין מספיק הערכה לעובדים וקיימת תרבות ארגונית של "מי שלא משקיע מחוץ לשעות העבודה / מלקק למנהלים וכד' " לא יכול להתקדם אז אבחר פשוט לא להיות שם...

[ZiggyMan]

לא יודע למה מדברים פה כל כך הרבה על "נסיעות מחוץ לשעות העבודה". מה עם נסיעות בזמן העבודה? גם בנסיעות כאלה אסור לקרוא הודעות.

[saay222]

כן, אבל אם המנהל שלי בישיבה שמתארכת ורוצה לתקשר איתי, הוא ישלח הודעה או מייל, גם אם זה סופר-דופר חשוב, כי הוא לא יכול לדבר.

 

אח"כ לך תסביר את האיחור בתגובה בעובדה שהיית בנהיגה, ושבכלל המנכ"ל אמר בטלוויזיה שלא לקרוא הודעות בנהיגה ואם זה חשוב, שיתקשר.

 

ישלחו אותי לקיבינימט כ"כ מהר שזה יעשה לי סחרחורת.

 

מילים יפות, ללא כיסוי, בטח הקופירייטר שהגה את הקמפיין הזה ממש גאה בעצמו, אולי שינסה את זה על המנהל שלו לפני שהוא מייעץ לאנשים עם משפחה ומשכנתא מה לעשות.

עריכה אחרונה ב-26 לנובמבר, 2019 על ידי saay222

[m3x7r3m3]

כל עובד בכל חברה תורם ליצור הכנסות, אחרת לא היו מעסיקים אותו.

 

או שהחברה מצפה שהוא ייצר לה הכנסות בעתיד.

 

הדוגמא הכי טריוויאלית זה עובד בחפיפה / הכשרה, לא רק שהוא לא תורם ליצור הכנסות, הוא עולה כסף, כי מישהו שמקבל שכר משקיע זמן עבודה בלהכשיר אותו.

[סאפיר]

כל עובד בכל חברה תורם ליצור הכנסות, אחרת לא היו מעסיקים אותו.

 

לא רק שזה לא נכון, אלא שיש חברות שלמות עם מטרות אחרות מאשר הכניס כסף. פשוט קוראים להן אחרת (ארגונים/עמותות וכו'), אבל עדיין יש בהן עובדים ומנהלים שמקבלים שכר ושולחים הודעות ונוהגים.

וגם בחברות שמטרתן היא כן להכניס כסף, יש הבדל עצום בין מישהו ש"תורם ליצור הכנסות" (כשהכוונה היא, אני מניח, "עוזר לחברה להשיג את המטרות שלה, שע"י השגה שלהן, היא גם מרוויחה כסף") לבין "מייצר כסף".

[SlowRide]

אין שום הבדל. תחליף יצירת "הכנסות" ב"תועלת" או מה שלא תהיה המטרה של אותו ארגון. וזה בדיוק אותו דבר לעניין הזה.

באף מקום לא מעסיקים אנשים כדי לעכב את הארגון מלהשיג את המטרות שלו, בין אם זה להרוויח כסף לכיס של הבעלים או לגייס תרומות לנזקקים. בטח שיש הבדל עצום בין מנקה שירותים לאיזה מנהל בכיר שסוגר עסקאות במליונים, אבל שניהם נמצאים שם כדי שהחברה תתפקד ביעילות.

להכשיר עובד חדש זו השקעה שהם מצפים שתשתלם להם בעתיד, אז גם בזה הרעיון הכללי הוא בסוף להרוויח.

עריכה אחרונה ב-27 לנובמבר, 2019 על ידי SlowRide