פאזות ברמקולים

[Ib1709]

האם מישהו יכול לתת הסבר רציני על חשיבות ומשמעות הפאזות ברמקולים ?

האם היפוך חוטים חשמלית (פלוס למינוס ומינוס לפלוס) הוא בדיוק אותו הדבר כמו הפיכת הפאזה במכשיר ב 180 מעלות ?

 

אשמח לאיזה מאמר רציני בנושא

תודה

[saay222]

וויקיפדיה מכסה את תחום התאבכות גלים לא רע בכלל, כולל רוב המשוואות הרלוונטיות.

https://en.wikipedia.org/wiki/Wave_interference

 

אם תרצה משהו יותר רציני ומעמיק, אוכל להמליץ לך על כמה ספרים.

[lanosforce]

בגדול - לגבי פאזות של רמקולים

 

זה בעצם מאיזו נקודה על מסילת המתח\ציר הזמן - רמקול אחד מתחיל לזוז לעומת אחר.

 

אם אתה מאזין לרמקול בודד למשל - אין שום משמעות לפאזה כי אין לך שום רמקול אחר שמנגן בתזמון יחסי אל הרמקול שאתה מאזין לו.

 

תחשוב על זה ככה - הHU שלך או הפרוססור שלך מוציא סיגנל לכוון המגבר במתח מוצא מסויים (יציאות הRCA ברוב המקרים) כמו למשל 2V או 4V או 5V ובמקרי קצה מסויים גם 8V (ראה ערך קלאריון HX-D3, אקליפס סאונד מוניטור בדגמים מסויימים)

 

עכשיו מה זה אומר ה5V האלו של יציאת המגבר - זו מסילת המתח שעליה רוכב הסיגנל (אות הצליל)

 

היות ורמקולים עובדים על זרם חילופין - AC

 

גל הקול של הרמקול מורכב משני חצאים - החצי החיובי שזז מ0 ל+5V

והחצי השלישי שנע מ0 ל-5V

 

בחצי החיובי שזה ה"פאזה ישרה" של הרמקול הוא זז החוצה

בחצי השלישי זה ה"פאזה הפוכה" של הרמקול הוא זז פנימה

 

אז קודם כל נסביר מה היא פאזה הפוכה - ע"י הפיכת קטבים - ללא השפעה על תזמון

 

פאזה הפוכה זה בעצם כשאתה הופך לרמקול את הקוטביות שלו - הכי פשוט, מחליף בין הפלוס למינוס - הרמקול יתחיל לזוז החוצה במקום פנימה.

 

במקרה כזה - אין עיקוב בזמנים בין הרמקולים אבל יש ממש פעולה הפוכה בינם כי בזמן שאחד זז החוצה השני זז פנימה - ואז אתה מקבל תופעות של ביטול בתדרים מסויימים (תלוי במרחקים ובזוויות בין הרמקולים אחד לשני ובגודל החדר)

 

כשאתה הופך פאזה חשמלית או פשוט בפרוססור אתה מבצע היפוך פאזה - אתה לא משהה בין הזמנים ברמקולים אבל אתה הופך את כוון העבודה שלהם, הפכת את הקטביות של האות אבל היא יוצאת באותו הזמן.

 

עכשיו נסביר מה היא הפיכת פאזה או הסטטת פאזה - ע"י ביצוע חיתוך תדרים

 

כאשר מבצעים חיתוך לרמקול - החיתוך ברמה הבסיסית הכי פשוטה שלו הוא בעצם העברת המטען החשמלי על גבי החוט דרך רכיבים כמו סלילים, קבלים ונגדים - מה שכל אלו עושים זה בעצם להאריך, להתנגד ולהשהות את מעבר הזרם החשמלי לכוון הרמקול - ובכך נוצרת הסטה בזמן כתופעת לוואי.

 

הסלילים, נגדים, קבלים גם לא מאפשרים לעבור לתדרים מסויימים לעבור דרכם - זו נקודת החיתוך אך מעצם העובדה שלוקח לאות החשמלית זמן לעבור דרכם - הם גם מהווים מנגנון השהיה.

 

ולכן - כאשר מבצעים חיתוך תדרים בעזרת קרוס פסיבי או קרוס אקטבי גם יש אלמנט של השהייה.

 

כאשר חיתוך במתלול (סלופ) של 6DB מהווה בעצם השהיה של רבע אורך גל (בשיטות מסויימות זה שמינית ואז ביחד עם הרמקול הנוסף על אותו הקרוס זה יוצר השהיה של רבע אורך גל) לעומת הרמקול הנגדי.

 

במילים אחרות רמקול שחתכת בסלופ 6 יתחיל לנגן מנקודת ה0 שלו כאשר הרמקול האחר שלא ביצאת בו חיתוך שכזה - יהיה כבר בשיא החצי החיובי - שזה הסטה של 90 מעלות.

 

רמקול שחתכת בסלופ 12 יתחיל לנגן מנקודת האפס שלו כאשר הרמקול השני בדיוק ירד חזרה ל0 ועכשיו מתחיל את החצי השלילי של מסילת המתח

 

וזה... היפוך פאזה ביחד עם הסטה בזמן.

 

 

עכשיו מה שאתה צריך להבין זה איך לשחק עם זה ואיך להשתמש בזה בידיעה שאתה צריך לקחת בחשבון רק 2 רמקולים? שלושה כי הוספת סאב וופר? או ארבעה רמקולים כי יש לך גם טוויטרים או ארבעה רמקולים + סאב או יותר?

 

ככל שתוסיף יותר אלמנטים למערכת כך התזמון והפאזות יסתבכו.

 

כמובן בתוך המשחק הזה יש עוד עשרות משתנים שאתה צריך לקחת בחשבון - למשל

 

חיתוך של סאב וופר בסלופ מתון אמנם יעקב אותו הכי פחות - אבל גם יגרום לו להשמע פחות מדוייק, יותר מרוח - מה עדיף? בידיעה שרוב הפרוססורים בשוק מאפשרים לך השהיית זמנים של עד מקסימום 15 אלפיות השניה (ובשביל סאב וופרים גדולים או פשוט לא נצילים זה בעצם לא מספיק בכדי להשהות נכון את הסט הקידמי) - זה רק שיקול אחד מתוך עשרות ואולי אף מאות מדדים כשאתה בונה\מתכנן מערכת סאונד.