שאלת סטטיסטיקה והסתברות שעלתה לי ולא הצלחתי להבין אותה.

[malcishua]

בפועל, יש לי שירים שאני שומע באמת בממוצע אחת לשבועיים, כולם זה אלו שאני אוהב - בגלל הרנדום המשוגע הזה.

תודה לכולם,

כל התשובות פה אומרות שהסיכוי הוא אכן 1 ל-100. Rשף, תודה על הקישור לויקיפדיה, עזרת לי להבין את הרעיון היטב. זה בהחלט יכול להסביר למה שירים מסויימים כמעט לא מתנגנים- מה שגרם לי לחשוב שהסיכוי נמוך הרבה יותר.

אני לא חושב שעיקרון יום ההולדת מסביר את ההרגשה שלך. לדעתי יש כאן שתי אפשרויות: או שה-random number generator במערכת שלך מחורבן, כלומר לא מדמה רנדומליות בצורה מספקת (וזה בהחלט יתכן), או - מה שלדעתי יותר סביר - שמדובר בהטיה קוגניטיבית שלך. זה עניין מאוד נפוץ וכולנו נגועים בו.

 

אפילו אם פרק הזמן בין השמעות של אותו שיר הוא זהה בממוצע לכל השירים, כשמדובר בשיר שאתה אוהב, נדמה לך שפרק הזמן שחלף הוא ארוך (מה שנקרא subjective time perception), ובנוסף המאורע ״מזמן לא שמעתי את השיר הזה״ נרשם אצלך בזיכרון (מכיוון שהוא מלווה ברגש מספיק חזק). לעומת זאת, כשמדובר בשיר שאתה אמביוולנטי לגביו (או ממש לא אוהב אותו), אין עיוות של תחושת הזמן (או שיש עיוות לצד השני), ובנוסף המאורע לא נרשם אצלך בזיכרון (או כן נרשם בתור ״אוף, השיר הזה מופיע בתדירות גבוהה מדי״).

 

שני האפקטים האלה יוצרים אצלך הטיה קוגניטיבית שגורמת לך לחשוב שהשירים האהובים יותר נדירים, והשנואים יותר תדירים.

[oryo]

מלכישוע, העקרון שאתה מעלה הוא עקרון אמיתי - אבל לא הייתי קופץ ומכתיר אותו כתשובה הנכונה. מע׳ רנדום ״טהורה״ זה לאו דווקא טריוויאלי, וראיתי המון (המון) מקרים של נגנים מפגרים שה״רנדום״ שלהם אינו רנדומלי בכלל.

 

אז ההימור שלי הוא על מע׳ שאינה באמת אקראית, אלא פסאודו-רנדומית עם אלגוריתם פח. הניסוח של ברווז מבלבל כי הוא נותן למע׳ שלו הגדרות שאינן בהכרח נכונות (״אקראיות טהורה״).

אגב, במע׳ סטריאו אני סבור שבד״כ משתדלים לממש אקראיות סידור פלייליסט, ולא אקראיות בבחירת שיר ספציפי. מימוש של אקראיות פר שיר זה מימוש מאעפן לגמרי...

 

(ברווז, התבאסתי לראות שלא הפנמת את הדברים שעלו בשרשור הרולטה מלפני שנה/תיים - למע׳ רנדומלית אמיתית אין זכרון, וככזו ההסתברות היא 1/100 תמיד, ממש כמו שאם יצא לך אדום פעמיים הסיבוב הבא עדיין עם אותה הסתברות לאדום כמו מקודם)

[malcishua]

מסכים אתך (וגם כתבתי) שיש סיכוי ממשי שמדובר בכשל אלגורימי.

 

הרוב המוחלט של המערכות הדיגיטליות הקיימות לא באמת מייצרות סדרות מספרים רנדומליים. כמעט כולן משתמשות באלגוריתם פסדו-רנדומלי, אבל רובן מספיק טובות כדי שהמוח האנושי לא יבחין בהבדל. הספריות הסטנדרטיות שאני מכיר (למשל python) מתחילות לחזור על עצמן רק אחרי עשרות אלפי סיבובים, וזה מספיק בהחלט כדי להראות לנו כמו משהו אקראי לחלוטין. לכן אני הייתי מהמר כאן דווקא על הטיה קוגניטיבית... אלא אם יסתבר שברווז הוא סוג של rain man שמזהה תבניות בכל דבר שהוא רואה (או שומע).

 

האתגר האמיתי, כמובן, הוא לממש אלגוריתם כזה למטרות קריפטוגרפיה, אבל זה כבר הרבה יותר מסובך (ולא ב-scope של מערכת סטריאו לרכב..).

עריכה אחרונה ב-3 למאי, 2018 על ידי malcishua

[oryo]

אז שוב, בלי יכולות איש-גשם למיניהן, אני יכול להעיד מגוף ראשון על מע׳ ברכב ומע׳ בנגן mp3 בהן הדפוסים היו רפטטיביים וממש לא רנדומיים. אם הייתי מתחיל בשיר מסוים, הדפוס ה״רנדומי״ היה ניתן לחיזוי, ורוב הפעמים שירים מסויימים היו מתנגנים.

 

ברגע שהאלגוריתם טיפש או הסיד אינו פסאודו רנדומי, אתה יכול לקבל דפוסים שחוזרים על עצמם... תחשוב לדוגמא שהסיד הוא אורך השיר הנבחר, ותבין איך אלגוריתם ״רנדומלי״ מגיע כל פעם לאותו דפוס.

[malcishua]

אני מבין, פשוט קשה לי לדמיין מהנדס שיתכנן מערכת עם סיד כזה...

 

(לי לא יצא להתקל במימושים גרועים כמו שאתה מתאר. אני מניח שאם זה היה קורה הייתי חוטף שוק )

[hans]

זה כי אתה נאיבי... בעיקר בתחום החומרה, יש הרבה קיצורי דרך ושאר בחירות שהן לפעמים סתם תמוהות ולפעמים נובעות מהרכיבים שנבחרו, שלא מסוגלים לספק משהו מספיק דומה לאקראי כמו מעבד ממוצע של מחשב.

כך או כך, מסכים איתך בנוגע להטייה - יותר סביר.

[misterb]

במערכת המקורית שהייתה לי בפוקוס דור 3, בבירור היה מימוש גרוע. בכל התנעה מחדש של הרכב ה10-15 הראשונים שהתנגנו היו בסבירות גבוהה מאד כמו האחרונים שהתנגנו לפני הכיבוי בנסיעה הקודמת. יצא שברצף נסיעות קצרות יחסית קיבלתי תמיד את אותו סט שירים מצומצם.