קושי עם בת זוג: האם יש עילה לפרידה?

[gbguy]

אוקיי, סבבה.

אני מבין אותה שהיא לא רוצה "לצאת" לסוג היציאות שגורמות למזומנים להיעלם במהירות. יציאות יכולות להיות גם הליכה בפארק עם סרט ופופקורן בבית לאחר מכן, או דברים אחרים שלא כוללים עשרות או מאות שקלים על אוכל יקר ושתיה חריפה. לאנשים מסויימים אפילו ישיבה למשחק שחמט זה מתאים. העיקר - זמן בשביל שניכם, ללא קישקושים על צרות החיים.

אגב, לא כולם מסוגלים לעבוד בשנה-שנתיים הראשונות של התואר. אני יודע שאני לא, משלל סיבות. בסך הכל נשמע ששניכם נכנסתם למערבולת שקצת גדולה עליכם כרגע.

אשאל כמה דברים:

1) האם זה אפשרי כספית שהיא תסיים את השנה השניה בשקט או שאתם *חייבים* הכנסה שלה בקיץ?

2) איך אתה מסתדר עם הלימודים? מצליח לך? אתה מרוצה מקצב ההתקדמות בתואר?

3) עד כמה העבודה פוגעת לך בלימודים?

 

הערה בצד - לפעמים גם אצל משפחות (נשואים+ילדים) מחליטים לחזור ללימודים. זה קשה אבל זו החלטה משפחתית בשביל עתיד טוב - גם אם זה אומר פחות כסף כרגע. השאלה היא אם אפשר להחזיק מעמד כך או שלוקחים הלוואות לסגירת המינוס.

 

1. אם חיים במצב של היום, היא יכולה גם לא לעבוד כל 4 שנים. אבל היא נשענת עלי. כשהיא אמרה שקשה לה, אמרתי לה שחשוב על מסלול מסוים שיהיה נוח. אני אעזור בהוצאות הבית (חשמל, מים וארנונה) ואוכל, והיא תתן לי סכום סמלי מהכסף של ההורים. כך שיהיה לה קצת כסף לבזבוזים.

אני מאמין שבגיל כזה צריך לנסות להישען מההורים, ולכן בקשתי ממנה בחופש הגדול של הלימודים היא תלמד. השבוע שאלתי אותה, והתשובה היא "אם אמצא". כמו שהיא מצפה ממני להתנתק מההורים שלי ולהקים איתה ת"א משפחתי, כך אני מצפה ממנה. אך זו לא התמונה לפי מצב נתון. לכן הגיע הרעיון של פרידה.

2. בסמסטר הזה אני לומד 6 קורסים רשמים וקורס מקוון באנגלית (בסך הכל 7 קורסים). חשבתי שאוכל לעמוד על הרגלים ולשלב הכל ואני רואה שאין לי אפשרות. לכן בקשתי עזרה מההורים והם נענו לבקשה. הבעיה עכשיו שהעבודה לא מעוניינת להוריד ממני את הלחץ, אבל זה סיפור אחר.

גם מצד שני, אני לא מסוגל לא לעבוד בכלל. בסך הכל זאת דרך מצוינת להעביר את הזמן ואפילו להנות.

3. עניתי בסעיף 2.

 

אין לי לפחות חובות או הלוואות. אני מאמין גם אצלה.

[vadim6385]

אלא אם היא חתמה על ערבות בשביל חברה/בן משפחה, שנעלמו אחר כך.

 

או שאותם חברה/בן משפחה ביקשו ממנה לקחת הלוואה בשמה, בטענה שישלמו את ההחזרים, ובפועל לקחו את הכסף ונעלמו.

 

אני אומר את זה כי נתקלתי במצבים כאלה, במיוחד במגזר שאני וחברתך משתייכים אליו.

 

זה יכול להסביר התרחקות פתאומית, ריבים, והדאגה לכסף.

[MiKa_P]

1 כמו שהיא מצפה ממני להתנתק מההורים שלי ולהקים איתה ת"א משפחתי, כך אני מצפה ממנה. אך זו לא התמונה לפי מצב נתון. לכן הגיע הרעיון של פרידה.

.

 

ועם זאת, כשהיא שואלת למה רצית להיפרד, אתה עונה לה איזו תשובה על רצון לחפש חברים...

לא נשמע עד כה שהיא מונעת ממך בשום צורה מלייצר חברויות או לצאת עם חברים. חוסר חיי החברה שלך נובע מאופי, אבל בעיקר (כנראה) מחוסר מוחלט בזמן פנוי עקב העובדה שכלכלת הבית כמעט כולה מוטלת עליך. ועל זה אתה חייב לדבר.

כי ההרגשה שאתה זקן, וזה שהיא אומרת לך שאתה נראה כמו אבא שלך, היא פשוט כי אתה בחור צעיר בסיטואציה כלכלית לא פשוטה, ובמקום להיות סטודנט תפרן אך פעיל חברתית ושמח, אתה ראש משפחה שמתרוצץ מהלימודים לעבודה ומנקה את הראש מול פרק של "עובדה". ומתנחם בזה שיש מישהי בבית שמקבלת אותך בחיוך ובחיבוק. זה לא מעט, אבל זה לא אומר שדברים לא צריכים ויכולים להשתנות.

אבל השינוי הזה לא יקרה אם תמשיך להתמקד במציאת חברים כפתרון לבעיות שלך, כי זו ממש, אבל ממש, לא נשמעת הבעיה העיקרית שלך כרגע.

כמו שהצבת לה אולטימטום על זמן פנוי שלך וכו', האולטימטום צריך להיות הכנסה שניה לבית שמגיעה ממנה, ולא רק מההורים שלה ובטח לא משלך. לא "אם אמצא" ולא "אם יסתדר לי בלימודים". היא לא יכולה להכניס כסף? לא שוכרים דירה ביחד.

זה נשמע כאילו אתה המבוגר האחראי והיא פשוט ילדה מפונקת. מה הפלא שהיא ממשיכה לחייך ולצחוק ולאהוב? זה נורא קל כשכל מה שצריך לעשות זה ללכת ללימודים וכל השאר מסתדר מעצמו. ואז היא עוד יורדת עליך שאתה זקן ומשעמם... נפלא.

[MadCat_LE]

אחרי קריאה של הפוסט הראשון שוב...לא רואה איך זה עובד. אתם במצב שכל אחד צריך להתרכז במשהו שלא מאפשר קיום יחסים תקינים. נראה שיהיה לך טוב יותר לעבור למעונות או להיות עם שותפים בדירה אחרת ולהתמקד במשהו אחר - לימודים, חברים...אחרי שתתפנה מחשבתית מהלימודים (ומסדר יום עמוד מאוד) תוכל לעבור לשלב הבא. עם הזמן לאורך התואר גם תתפתח בעצמך כבן אדם.

 

זו רק תחושה שלי מכתיבתך. רק דבר אחד אתה חייב לעצמך - להיות אדם בעצמך, ולשים גבולות לאימך. לא בקטע רע. בקטע של התבגרות.

[gbguy]

ועם זאת, כשהיא שואלת למה רצית להיפרד, אתה עונה לה איזו תשובה על רצון לחפש חברים...

לא נשמע עד כה שהיא מונעת ממך בשום צורה מלייצר חברויות או לצאת עם חברים. חוסר חיי החברה שלך נובע מאופי, אבל בעיקר (כנראה) מחוסר מוחלט בזמן פנוי עקב העובדה שכלכלת הבית כמעט כולה מוטלת עליך. ועל זה אתה חייב לדבר.

כי ההרגשה שאתה זקן, וזה שהיא אומרת לך שאתה נראה כמו אבא שלך, היא פשוט כי אתה בחור צעיר בסיטואציה כלכלית לא פשוטה, ובמקום להיות סטודנט תפרן אך פעיל חברתית ושמח, אתה ראש משפחה שמתרוצץ מהלימודים לעבודה ומנקה את הראש מול פרק של "עובדה". ומתנחם בזה שיש מישהי בבית שמקבלת אותך בחיוך ובחיבוק. זה לא מעט, אבל זה לא אומר שדברים לא צריכים ויכולים להשתנות.

אבל השינוי הזה לא יקרה אם תמשיך להתמקד במציאת חברים כפתרון לבעיות שלך, כי זו ממש, אבל ממש, לא נשמעת הבעיה העיקרית שלך כרגע.

כמו שהצבת לה אולטימטום על זמן פנוי שלך וכו', האולטימטום צריך להיות הכנסה שניה לבית שמגיעה ממנה, ולא רק מההורים שלה ובטח לא משלך. לא "אם אמצא" ולא "אם יסתדר לי בלימודים". היא לא יכולה להכניס כסף? לא שוכרים דירה ביחד.

זה נשמע כאילו אתה המבוגר האחראי והיא פשוט ילדה מפונקת. מה הפלא שהיא ממשיכה לחייך ולצחוק ולאהוב? זה נורא קל כשכל מה שצריך לעשות זה ללכת ללימודים וכל השאר מסתדר מעצמו. ואז היא עוד יורדת עליך שאתה זקן ומשעמם... נפלא.

בדיוק קלעת בול. זו הייתה המטרה שלי כשרציתי פרידה.

בגלל הצבתי את התנאים:

1. להסתדר עם המשפחה שלי לפחות לארוחות לחגים (משהו שלא נראה באופק).

2. שהיא תמצא עבודה. הפינוק שהיא חיה מהכסף שהיא לא מרוויחה, זה בשבילי לא ערכי ולא רוצה בת זוג נצלנית.

אני לא אומר שאין עוד בעיות, אבל מבחינתי התנאים האלה הם וטו לבת זוג. היא לא רוצה לעמוד בזה, אז נפרד בקיץ.

[gbguy]

אלא אם היא חתמה על ערבות בשביל חברה/בן משפחה, שנעלמו אחר כך.

 

או שאותם חברה/בן משפחה ביקשו ממנה לקחת הלוואה בשמה, בטענה שישלמו את ההחזרים, ובפועל לקחו את הכסף ונעלמו.

 

אני אומר את זה כי נתקלתי במצבים כאלה, במיוחד במגזר שאני וחברתך משתייכים אליו.

 

זה יכול להסביר התרחקות פתאומית, ריבים, והדאגה לכסף.

לא ידוע לי אם היא חתמה. היא ספרה לי את הסכום הכסף שהיא מקבלת מההורים, והוא לא גבוה. לא חושב שיש איזה סיפור כלכלי עמוק או הסכם כלשהו. אילו היה דבר כזה, היא הייתה מוצאת דרך להרוויח כסף. דובר בעבר שהיא תעשה מלגה פרח (40 שעות חודשיות של עבודה), גם זה לא קורה.

היא גם לומדת יתר על המידה לדעתי: כשיש לה עבודה בזוגות, אז היא עושה את רוב העבודה במקום להעמיד את הבת זוג שלה לעבודה. כלומר חוסר ביטחון.

עריכה אחרונה ב-4 לינואר, 2017 על ידי gbguy

[malcishua]

אתה מגזים. כפי שכבר נכתב לך, לא כל אחד יכול לעבוד תוך כדי הלימודים. למעשה, לדעתי רוב האנשים לא יכולים. אני אישית התחלתי לעבוד רק בשנה ג׳, וגם זה בבדיקת תרגילים באוניברסיטה. לא חושב שהייתי יכול לעשות משהו כבד יותר מזה.

 

אם היא רוצה להתמקד בלימודים, יש לאפשר לה את זה. אתה לא רוצה שהיא תאשים אותך אח״כ שבגללך היא לא הצליחה לסיים (או סיימה עם ממוצע נמוך מדי). מה שכן, לא בטוח שאתם יכולים בסיטואציה כזו לשכור דירה ולנהל משק בית. לכן כדאי שתשבו ותחשבו על האופציות האחרות (מעונות, שכירות עם שותפים - בנפרד - וכו׳).

 

ועוד משהו - בשלב הזה בחיים, במציאות שבה אנו חיים בישראל, אין שום בושה להעזר כלכלית בהורים (אם הם יכולים לעזור, כמובן) כדי להגיע לסוף התואר הראשון. זה ממש לא פינוק ולא נצלנות. צא מהראש הזה.

[gbguy]

אתה מגזים. כפי שכבר נכתב לך, לא כל אחד יכול לעבוד תוך כדי הלימודים. למעשה, לדעתי רוב האנשים לא יכולים. אני אישית התחלתי לעבוד רק בשנה ג׳, וגם זה בבדיקת תרגילים באוניברסיטה. לא חושב שהייתי יכול לעשות משהו כבד יותר מזה.

 

אם היא רוצה להתמקד בלימודים, יש לאפשר לה את זה. אתה לא רוצה שהיא תאשים אותך אח״כ שבגללך היא לא הצליחה לסיים (או סיימה עם ממוצע נמוך מדי). מה שכן, לא בטוח שאתם יכולים בסיטואציה כזו לשכור דירה ולנהל משק בית. לכן כדאי שתשבו ותחשבו על האופציות האחרות (מעונות, שכירות עם שותפים - בנפרד - וכו׳).

 

ועוד משהו - בשלב הזה בחיים, במציאות שבה אנו חיים בישראל, אין שום בושה להעזר כלכלית בהורים (אם הם יכולים לעזור, כמובן) כדי להגיע לסוף התואר הראשון. זה ממש לא פינוק ולא נצלנות. צא מהראש הזה.

אני לא אמרתי לה לכי תעבדי כמוני. אני עובד מכח המציאות שיצרתי לעצמי (יש לי רכב, ואני חושב שזו הטעות הכלכלית שלי לתקופה הזו. חשבתי להיפטר ולהשתמש באוטובוס, ואז אמא רצתה לעזור). סטודנטים כן עושים מלגות, למה היא לא עושה?

בחופשה הקיץ הייתה לה הזדמנות לעבוד חודשים. היא ישבה בבית וראתה סדרות כי היא רצתה להמשיך את החופשה.

להיעזר בהורים זה נהדר. אני לא חושב שיש סטודנט שלא נעזר בהורים (אם זה בצורה ישירה או עקיפה).

לגבי מעונות/שותפים: שכר הדירה שלנו הוא כמו שאילו היינו משלמים עם שותפים או מעונות. הדירה עצמה מחולקת, ובעיקרון יש לנו שותף שאנחנו לא מרגישים. שכר הדירה משולם חצי אני וחצי היא. כך שאילו אני אעבור דירה לשותפים, החיים שלי לא ישתנו משמעותית מהבחינה הכלכלית שאוכל להרשות לעצמי לעבוד פחות.

[bobi]

מצד אחד היא טוענת שהיא לא יכולה לעבוד כי זה פוגע לה בלימודים, אבל מצד שני אין לה בעיה שאתה תקריב את ההצלחה שלך בלימודים ואת העתיד שלך וכן תלך לעבוד?

מדוע הלימודים והעתיד התעסוקתי והקריירה שלה יותר חשובים משלך?

[gbguy]

מצד אחד היא טוענת שהיא לא יכולה לעבוד כי זה פוגע לה בלימודים, אבל מצד שני אין לה בעיה שאתה תקריב את ההצלחה שלך בלימודים ואת העתיד שלך וכן תלך לעבוד?

מדוע הלימודים והעתיד התעסוקתי והקריירה שלה יותר חשובים משלך?

בגלל זה היא לא מבינה למה בזמן הפנוי אני רוצה רגע להנות במקום ללמוד.

[malcishua]

לא נשמע שהיא מכריחה אותו לעבוד במקום ללמוד, זו בחירה שלו והיא תומכת בה. אני מניח שאם היה אומר לה שהוא רוצה להתרכז בלימודים היתה תומכת גם בהחלטה הזו.

 

כך שאילו אני אעבור דירה לשותפים, החיים שלי לא ישתנו משמעותית מהבחינה הכלכלית שאוכל להרשות לעצמי לעבוד פחות.

הם ועוד איך ישתנו, כי אז תהיה אחראי כלכלית רק לעצמך ולא לעוד מישהי שאולי יכולה להביא את הכסף לשכירות ואולי לא. ד״א מעונות למשל יעלו הרבה פחות משכירות (מניסיון העבר). אולי בשבילה זה פתרון עדיף.

 

אתה צריך להבין שהשינוי העיקרי במקרה הנ״ל הוא שכל אחד יהיה אחראי כלכלית לעצמו. זה אומר שכל אחד עושה את השיקולים לעצמו אם לעבוד וכמה, אם להחזיק רכב, אם לבזבז כסף על יציאות. ובעיקר - כל אחד מחליט לעצמו כמה הוא מתמקד בלימודים וכמה בעבודה. בלי רגשות אשם ובלי השלכות על הצד השני.

עריכה אחרונה ב-4 לינואר, 2017 על ידי malcishua

[gbguy]

רוב ההוצאות שלי הם בדירה עצמה (שאותה אנחנו מחלקים חצי חצי), אוכל ורכב.

דירה - המחיר יהיה זהה. אולי 100₪ למעלה או למטה לחודש.

רכב - החלטה שלי.

אוכל - בכל מקרה אקנה יותר, כי סיכוי שהשותפים יאכלו את האוכל שלי. לא מאמין שלא יקחו חלק האוכל.

[discoTD5]

אל תקריב את ההשכלה שלך על מזבח ההשכלה שלה. כי כשתיפרדו עוד חצי שנה או שנתיים, היא תתחיל את החיים עם ההשכלה שרכשה גם בעזרתך, ואתה תתחיל את החיים ללא ההשכלה שיכולת לרכוש כי היית עסוק בהשכלה שלה.

[bobi]

בגלל זה היא לא מבינה למה בזמן הפנוי אני רוצה רגע להנות במקום ללמוד.

לא הבנתי, היא טוענת שאתה לא משקיע מספיק?

 

אם היא לא עובדת איך היא מצליחה לשלם את החצי שלה בדירה ובשאר ההוצאות ?

[gbguy]

לא הבנתי, היא טוענת שאתה לא משקיע מספיק?

 

אם היא לא עובדת איך היא מצליחה לשלם את החצי שלה בדירה ובשאר ההוצאות ?

הוצאות על אוכל והוצאות דירה (חשמל, ארנונה, מים) היינו מחלקים שליש היא ואני שני שליש. כלומר היא הייתה נותנת סכום מסוים, ואני הייתי משלים. הייתי בטוח שזו מתכונת טובה. היום אני מבין שלא.

עכשיו המצב השתנה: חצי חצי מהוצאות המשותפות. כלומר ההורים שלי קונים חלק מהמוצרים מהסופר (גבינות, לחמים, מוצרי ניקיון). אנחנו קונים ירקות וחלב. הוצאות הדירה שווה בשווה (אולי האינטרנט אני משלם, אבל זה לא יקר).

כבלים אין.

היא לא נוסעת ברכב שלי כי היא לא מעוניינת לנהוג: אף פעם לא נהגה ויש לה רישיון נהיגה אגב. אז נסיעות למרכז אני משלם.

אל תקריב את ההשכלה שלך על מזבח ההשכלה שלה. כי כשתיפרדו עוד חצי שנה או שנתיים, היא תתחיל את החיים עם ההשכלה שרכשה גם בעזרתך, ואתה תתחיל את החיים ללא ההשכלה שיכולת לרכוש כי היית עסוק בהשכלה שלה.

זה ברור מאליו. בגלל זה ההורים עוזרים לי. לפני כן היה קשה לאמא שלי הרעיון לעזור לי בצורה ישירה.