קושי עם בת זוג: האם יש עילה לפרידה?

[bobi]

במערכת יחסים טובה צריך להיות כבוד הדדי.

 

שאלה: האם לפני שפגשת אותה היו לך חברים משלך?

האם גם אותם היא שנאה ועשתה לך סצינות ופרצופים בכל פעם שרצית לפגוש אותם? ובסוף מצאת את עצמך נפגש רק עם החברים שלך?

 

שאלה2: אם ההורים שלך היו טסים לחו"ל האם לדעתך זה היה עובר בשלום מבחינתך אם אתה היית רוצה לנסוע איתם בלעדיה ולהשאיר אותה בארץ?

 

עשה לעצמך ניסוי ותודיע לה שאתה יוצא לבלות בלעדיה, האם פתאום היא תנסה לפתות אותך להשאר בסקס או בדרמה אחרת?

 

שאלה 3: האם באמת יש בסיס מוצק לשנאה שלה לאמא שלך? כי כמו שגם אתה למרות שאין לך יותר מידי תקשורת עם ההורים שלה, אתה עדיין מוכן להפגש איתם למרות זאת, אז כך גם היא צריכה להתגמש ולבלוע כל מיני דברים שמפריעים לה ולקבל את העובדה שיש לך גם משפחה.

 

דבר איתה על כל מה שמפריע לך כמו שכתבת כאן, אם אתה מסוגל לכתוב את זה כאן בצורה כלכך מנוסחת היטב ורגישה, אז אתה לא צריך לפחד להגיד לה את זה, גם אם היא לא רוצה לשמוע, תעשה את זה בשבילך.

 

מה שאסור לך בשום פנים ואופן להסכים לו הוא להיות בומרנג, ושהיא תגיד שהיא רוצה לעשות הפסקה בשביל לחשוב וכו.. ותבהיר לה (וגם לעצמך) שאם זה נגמר אז זה נגמר סופית.

 

תוספת בעריכה לחלק בשרשור שלא ראיתי.

בלי לבטל את כל מה שנאמר למעלה, אתה גם צריך לעמוד לצד החברה שלך כאשר אמא שלך מעירה לה הערות פוגעניות ולהבהיר לאמא שלך שאתה לא מוכן לקבל את זה שהיא תדבר אל החברה שלך ככה.

וגם שחברה שלך תדע שעשית את זה, היא בטוח תדע להעריך את זה.

רק שזה לא יגרום לך לחשוב או לחברה סיבה לנסות לסובב את זה ככה שכל הבעיות שהיו, היו רק באשמתך ובאשמת אמא שלך.

עריכה אחרונה ב-2 לינואר, 2017 על ידי bobi

[vadim6385]

 

דבר איתה על כל מה שמפריע לך כמו שכתבת כאן, אם אתה מסוגל לכתוב את זה כאן בצורה כלכך מנוסחת היטב ורגישה, אז אתה לא צריך לפחד להגיד לה את זה, גם אם היא לא רוצה לשמוע, תעשה את זה בשבילך.

.

 

לכתוב בצורה אנונימית באינטרנט הרבה יותר קל מלהגיד למישהו בפנים.

 

לעניין השירשור.

 

זה היה מהיר.

 

יש לי חבר קרוב עם כמעט אחד לאחד אותו סיפור.

 

למרות שאני לא בדיוק האדם המתאים לתת עצות על זוגיות (יש שני שירשורים שלמים פה על זה), הוא בא וסיפר לי על איך שאישתו (הוא התחתן איתה כדי להוציא אותה מצה"ל, רוסים, לך תבין), כל הזמן בדיכאון, מריבות, קללות ואפילו אלימות פיזית מצידה (אחר כך יש make up sex), ועד שסוף סוף לקח את הדברים שלו ועזב אותה, זה היה שבוע לפני שדיבר איתי על זה.

 

עצה שלי הייתה כמו של הרוב פה - תעזוב אותה לנפשה, ותמשיך בחיים שלך. תתגרשו, כל עוד הרכוש המשותף שלכם מסתכם בהונדה חבוטה, ואין ילדים.

 

התגובה שלו הייתה הפוכה לגמרי - התחיל לספר עד כמה הוא אוהב אותה, ואת כל הסיפור של איך הם הכירו, ועד כמה הוא לא יכול בלעדיה.

 

יום אחרי זה הם חזרו, ועכשיו יש להם ילד בדרך. אם זה טוב או רע - לא יודע, אבל דרך חזרה אין.

 

מסקנה - אני צריך להיזהר עם עצות על זוגיות, אחרת גם בכביש 6 יהיה פקק מעין תות עד בן שמן.

[Ahbarony]

אחינו פות"ש. אם תרצה לדבר - אנחנו כאן.

[ytimsit]

ואני עוד חשבתי שחמותי לוקה בחוסר טאקט קשה,

(כלפי החתן האחר שלה שבקושי סיים כיתה ג').

 

אין ילדים? אין משתכנתא? נהדר. שחרר את הגברת לנפשה.

אם יש חתול או כלב תחצו לשניים.

במקביל תרגיע את האמא.

[קאררה]

אגב בנושא האמא, זה כנראה משהו שנמצא אצל כל אמא ישראלית. גם אני לאחרונה חווה את עניין הגבולות עם אמא. לשמחתי אני יודע לשים אותם בזמן

[vadim6385]

לא רק ישראלית, זה סטראוטיפ של אמא יהודיה בכללי.

[discoTD5]

לא הבנתי. עכשיו חזרתם? כלומר ביקשת סליחה והיא הסכימה לקבל אותך חזרה?

[mill3r]

כל הכבוד לך!

היו לך ביצים לעשות מה שהרבה מאיתנו לא יכלו לעשות בזמן.

אתה תראה שזה רק לטובה.

בהצלחה!

 

אחרי שעברתי שוב על ההודעות הבנתי שביקשת סליחה וחזרת אליה.

ביקשת חוות דעת ולדעתי עשית טעות.

עריכה אחרונה ב-2 לינואר, 2017 על ידי mill3r

[MiKa_P]

חברים, הם חיים ביחד, אין כאן עניין של "לחזור" או לקבל בחזרה. דיברו בערב, החליטו להיפרד, קם בבוקר- נלחץ מההחלטה+מאמא+מהחברה והחליט להישאר ביחד בינתיים.

תנו לו עוד 12 שעות והיא תהיה בהריון עם תאומים.

פות"ש, חוסר הבטחון שלך בעוכריך. עד שלא תטפל בזה לא תבין מה אתה באמת רוצה מהחיים האלה.

[gbguy]

Mika_p איך מטפלים בחוסר ביטחון עם נשים?

[ALÞћÃ]

^^

מתנסים בכמה שיותר מערכות יחסים. לשאוף להגיע לחופה עם ה"ראשונה" שלך זו ככל הנראה טעות, לא משנה כמה מושלם נראית הזוגיות.

עריכה אחרונה ב-2 לינואר, 2017 על ידי ALÞћÃ

[gbguy]

אז אגיד לכם איך עברה עלי הרגע הזה שאמרתי לה שזה הסתיים:

דברתי עם אחת הקבוצות שאני קצת פעיל בווסאטפ (אגב הם זיהו את השרשור וניסו לעודד אותי). דברתי ביחידות עם אחד האנשים במטרה למצוא מישהו שאוכל אולי דרכו לצאת ולקבל ביטחון עצמי. בסוף התברר שהוא נשוי. נכנסתי ללופ אין סופי של חוסר תקווה להמשך החיים, ובסופו של דבר החברה היא אוהבת אותי וכן עזרה לי בתקופות קשות בחיים שלי (שאגב אחת התקופות הוא מהקיץ האחרון).

יש לי אמונה שרק דרך יציאות עם חברים אפשר למצוא בחורה. האם אני צודק? אם אפשר סתם למצוא בחורה למרות שאני אדם חסר חברים?

בחיי היו תקופות שהיו לי חברים: אך כאשר הגעתי לתיכון נסגרתי חברתית. תמיד הייתי מחפש דרך כלשהי להתחבר לאנשים בצורה עקיפות: הייתי מתנדב במשטרה, חבר במועצת נוער, הולך לחדר כושר. כמעט ולא הייתי יוצא. רק כשהתחלתי ללמוד את לימודי הנדסאי, אז כאילו הכרחי את עצמי אנשים. דרך האנשים האלו הכרתי את חברה שלי.

כל פעם הייתי מחפש תירוץ מה לא בסדר עם חברים: הייתי רב איתם על שטויות (שלפעמים אני רואה את זה בצורה אחרת). בנוסף יש בי איזה חסם שמתאר את המציאות שבחיים לא יהיו לי חברים: לכל אחד יש את החבר'ה שלו, ואני לא יודע איך להיכנס לאותם חבר'ה.

לגבי אמא שלי: אני ילד טוב, אפילו ילד טוב. הרגשתי שהיא מתעלקת עלי ולכן חפשתי בחורה. לא היו לי דרישות מיוחדות, העיקר שתהיה נעימה. אולי משום שהייתי ילד טוב של אמא, לא הצבתי גבולות ואף לא ראיתי את הבעיות בזמן. היום אני יותר מודע, אבל עדין חושש שאני לא מודע מספיק.

לסיכום, במבחן האומץ נכשלתי ביג טיים.

[yulianx]

אתה יכול לנסות דרך אתרי הכרויות,ככה אני הכרתי.

גם לדעתי זה יותר קל להתחיל כי לא צריך לדבר ישר פנים מול פנים אם אתה חסר ביטחון.

 

 

Sent from my iPhone using Tapatalk

[discoTD5]

לסיכום, במבחן האומץ נכשלתי ביג טיים.

 

חלאס. שחרר את עצמך מהמחשבות שאתה לא מספיק טוב או לא מספיק אמיץ או השד יודע מה.

היום אתה בן 24 ואין לך מה להשוות את עצמך לבחור נשוי בן 37 עם שני ילדים ולא לבחור קשיש בן 48 עם שלושה ילדים.

אתה בן 24 ואתה בתחילת החיים שלך. תן לעצמך ללמוד מי אתה ומה אתה, ואל תשפוט את עצמך. תהיה אתה.

[Ahbarony]

בגיל 24 הייתי חסר ביטחון עם בחורות. התחתנתי.

 

Sent from my LG-H960 using Tapatalk