קושי עם בת זוג: האם יש עילה לפרידה?

[bobi]

זה ממש לא נראה חצי חצי. אם חצי מהקניות ההורים שלך משלמים ואת החצי השני אתה משלם ביחד איתה. גם אינטרנט זה עוד כ 100₪ בחודש= כ 1200₪ בשנה.

הרכב זאת הוצאה לא מבוטלת של אלפי שקלים בשנה ולמרות שאתה הנהג, הוא משמש את שניכם.

 

מאיפה יש לה כסף לשלם את מה שהיא כן משלמת אם היא לא עובדת ?

 

לגבי הלימודים שלך, אם עכשיו לא תשקיע ותלמד את המקצוע שאתה רוצה לעסוק בו בעתיד, אז מתי תעשה את זה, גיל 24 זה בדיוק הגיל שבו רוכשים השכלה ומקצוע לעתיד, אחרת תשאר מאחור בזמן שהיא משקיעה את כולה וגם את כולך בהשכל שלה.

[gbguy]

זה ממש לא נראה חצי חצי. אם חצי מהקניות ההורים שלך משלמים ואת החצי השני אתה משלם ביחד איתה. גם אינטרנט זה עוד כ 100₪ בחודש= כ 1200₪ בשנה.

הרכב זאת הוצאה לא מבוטלת של אלפי שקלים בשנה ולמרות שאתה הנהג, הוא משמש את שניכם.

 

מאיפה יש לה כסף לשלם את מה שהיא כן משלמת אם היא לא עובדת ?

 

לגבי הלימודים שלך, אם עכשיו לא תשקיע ותלמד את המקצוע שאתה רוצה לעסוק בו בעתיד, אז מתי תעשה את זה, גיל 24 זה בדיוק הגיל שבו רוכשים השכלה ומקצוע לעתיד, אחרת תשאר מאחור בזמן שהיא משקיעה את כולה וגם את כולך בהשכל שלה.

שוב, ההורים שלה.

הקושי הכלכלי נוצר בהחלטות בעיקר שלי. כלומר היא באה בבעיה, אני נתתי פתרון. היא אשרה. ראיתי שיש בעיה אצלי, היא אמרה לי "אתה רוצה עוד כסף?" אמרתי לה שלא. חשבתי אם ההורים איך אפשר לעזור לי: הם נתנו עזרה עם הרכב, וקניות מהסופר. אחר כך חשבתי שוב על נוסחה אחרת, שזו הנוסחה החדשה. אני עובד, היא לא. לפני שנה כשהיא באה עם הצרה הכלכלית שלה אלי, היא הבטיחה שבשנה הזאת היא תעשה מאמצים. השנה הזאת היא לא עושה, זה מאוד פגע בי כשהבנתי את זה. אך הייתי אידיוט שלא הסכמתי יחד איתה שצריכים להיפרד כשהיא הציע, כלומר לא ראיתי שום סימן אזהרה. היום המצב הוא שונה, היא לא רואה ואני כן רואה (או שהיא כבר ראתה ואומרת "יש לי חבר מושלם שעל הזין שלו כל הבעיות").

משום שהיא הבטיחה בשנית שהיא תעשה מאמצים (בקיץ הקודם, או באיזו מריבה כלשהי) שבקיץ הקרוב היא כן תעשה. לא נראה לי באופק שזה הכיוון. אבל היא רצתה צאנס, אני נותן כי מגיע לה. אני לא חושב שאם ממשיכים בקו החים הזה, מגיע לשנינו לחיות ככה. כי בשביל לחיות טוב, צריך לעבוד קשה. אף אחד מאיתנו לא עומד במשפט הזה.

[pooh-bear]

רוב ההוצאות שלי הם בדירה עצמה (שאותה אנחנו מחלקים חצי חצי), אוכל ורכב.

דירה - המחיר יהיה זהה. אולי 100₪ למעלה או למטה לחודש.

רכב - החלטה שלי.

אוכל - בכל מקרה אקנה יותר, כי סיכוי שהשותפים יאכלו את האוכל שלי. לא מאמין שלא יקחו חלק האוכל.

 

שוב, ההורים שלה.

הקושי הכלכלי נוצר בהחלטות בעיקר שלי. כלומר היא באה בבעיה, אני נתתי פתרון. היא אשרה.

...

משום שהיא הבטיחה בשנית שהיא תעשה מאמצים (בקיץ הקודם, או באיזו מריבה כלשהי) שבקיץ הקרוב היא כן תעשה. לא נראה לי באופק שזה הכיוון. אבל היא רצתה צאנס, אני נותן כי מגיע לה. אני לא חושב שאם ממשיכים בקו החים הזה, מגיע לשנינו לחיות ככה. כי בשביל לחיות טוב, צריך לעבוד קשה. אף אחד מאיתנו לא עומד במשפט הזה.

 

אני עושה פה אחד ועוד אחד, ולדעתי הבעיה היא בכלל לא כלכלית. מצד אחד אתה אומר שאתם מתחלקים כמעט חצי חצי בהוצאות שאתה מגדיר כמשותפות, ומצד שני אתה כותב "בשביל לחיות טוב, צריך לעבוד קשה". כלומר, מה שמטריף אותך זה שהיא לא עובדת כרגע. אם היא היתה עובדת, בהנחה שעדיין תתחלקו בהוצאות, היה נשאר לך יותר כסף ביד?

 

מה שאתה עושה זה להשליך את הערכים שלך עליה, ולהתעצבן מזה שאתם לא חולקים את הערך הזה. לדעתך כל אחד חייב לעבוד, כל הזמן, ולדעתה כנראה שלא. אם מבחינתך זה יהרג ובל יעבור, אין לך שום ברירה - קום ולך. אם אתה בונה על הבטחות שניתנו כשהיא היתה עם הגב לקיר - כדאי שתפסיק. אולטימטום זה כלי טוב לתוצאות מאוד קצרות טווח. אתה לא תשנה אותה (לרוב, אולי יהיה לך מזל) בדרך כזו.

 

אי אפשר לדעת ממה שאתה כותב פה (במעמד צד אחד בלבד) אם מדובר בנסיכה פוטנציאלית שרק מחפשת איך לנצל אותך, או פשוט במישהי שכרגע משקיעה את כולה בלימודים. לדעתי אתה כבר פחות או יותר יודע את התשובה לבד. ושוב, לא כולם בנויים לעבוד תוך כדי לימודים, בטח לא לתואר ראשון בהנדסה. יכול להיות שאתה כן והיא לא, ויכול להיות שיש פה גם הבדל בנסיבות (היא לומדת באוניברסיטה, אתה במכללה). יכול להיות שהלימודים באוניברסיטה קשים יותר? מצריכים להשקיע יותר זמן בתרגילים? מפוזרים יותר לאורך היום?

 

לדעתי, אם אתה יודע לצייר את הגבולות שלך מולה (לא לפגוע בלימודים שלך בשבילה, לא לתת לה לנצל אותך כספית), וטוב לכם ביחד, ואתה לא רואה אותה כנסיכה מפונקת אלא כמישהי שמשקיעה בלימודים - הכל טוב. ואם היא נסיכה - מה השאלה בכלל?

 

אם אתה מחליט להישאר, תנסה פחות להכניס אותה למסגרות שאתה מאמין בהן. בין כל שני אנשים יש שוני, לא תמצא מישהי שחולקת איתך את כל הערכים שלך. כאמור, תקשורת פתוחה ולא שיפוטית (שבה אתם יכולים לדבר אחד עם השניה על מה אתם מאמינים בלי לחטוף) מאוד חסרה פה. ואם כבר מדברים על ערכים - מה יקרה אם בעוד שנתיים המיזם שלך יעשה אקזיט מטורף ותצא עם 100 מיליון דולר ביד? גם אז עבודה קשה תהיה ערך באותה דרגת חשיבות? גם ערכים משתנים כתלות במציאות, יכול להיות שהיא מעדיפה כרגע להוציא פחות ולהישען על ההורים שלה יותר כדי לא להאריך את זמן הלימודים ולהוציא ציונים טובים.

[bobi]

תמיד יש פערי שכר בין בני הזוג ואף פעם ההכנסות לא יכולות להיות בדיוק חצי חצי.

 

העניין הוא שמישהו צריך לשלם את החשבונות, אז כן יש פה עניין כלכלי. אם אתה מפרפר כמו מטורף בין עבודה ולימודים אז סביר להניח שזה יפגע לך בלימודים, מה גם שהיא באה אליך ביציאה של למה אתה לא לומד במקום לנשום קצת בזמן הפנוי המועט שיש לך, אולי אם לא היית עובד, אז היו לך באמת יותר אנרגיות ללמוד בערב.

יש פה גם את העניין של הכרת התודה והערכה שלה למה שאתה עושה בשביל שהיא תוכל להיות מהנדסת בעוד 3 שנים.

עם כל הכבוד ללימודי ההנדסה המפרכים שלה, אתה לא יכול להרשות לעצמך לוותר על העתיד המקצועי שלך, כי כאמור עכשיו זה הגיל שבו לומדים מקצוע ואתה לא רוצה להישאר מאחור. גם אם זה באמת מוצדק שאין לה יכולת להביא כרגע יותר כסף והיא לא עושה את זה מעצלנות או נצלנות.

 

בסופו של דבר תשב עם עצמך ותחליט אם יש פה עם מי לדבר ואם מדובר בפרינססה שלא רואה את הצרכים שלך ממטר, או במישהי שמעריכה אותך ועושה את המקסימום שהיא יכולה ופשוט נקלעה למצב קשה מבחינתה.

עריכה אחרונה ב-4 לינואר, 2017 על ידי bobi

[קאררה]

בת הזוג שלך היא מהמגזר הרוסי\אוקראיני ?

[gbguy]

הפחד שלי שביום של אחרי הלימודים, אצטרך לחפש לא רק לי עבודה, אלא גם לעצמה. הפחד שהיא תרשום בקורות חיים שלה שלא עבדה 4 שנים לתואר, וכל מעסיק פוטנציאלי ישאל אותה שאלות קשות, והיא לא תדע איך לענות.

לעניין הכסף אתם צודקים. אני לא בודק את חשבון הבנק שלה והיא לא את שלי. זה גם לא מעניין אותי בשלב הזה על מה גודל ההוצאות שלה.

 

בנוסף בלילה דיברנו על עתיד המשפחתי שלנו. היה לה קשה לקבל את העובדה שאמא שלי היא חלק מהמשפחה, ואני מצפה מחברה שלי איזו תקשורת מינימלית איתה. ניסיתי להסביר לה הכל, אני חושב שהצלחתי להסביר לה בצורה הכי לא הגיונית: ההורים שלי בסופו של דבר הם נותנים חלק נכבד מהאוכל שהיא חיה. היא התעצבנה ואמרה "אני לא צריכה את האוכל שלהם, אני אוכל רק ירקות". אני הגבתי לה "כל אחד מאיתנו מביא איתו את הדברים שהוא יכול. שנינו נמצאים באותו מקום, ושנינו רוצים שיהיה לאחד השני טוב, אני עושה בשבילך שמניות באוויר בשביל תוכלי להרגיש בנוח כאן. אבל יש לי ציפיה: שתביני שאנחנו נהיה משפחה, ואמא שלי תהיה סבתא לילדים שלי, היא תהיה חלק מהמשפחה". ענתה לי "אני מרגישה שהיא תשלוט בך. כמו שהיא ניסתה לשדח לך חברה של אחותך", אז אמרתי לה שגם אני הייתי בשוק וסיפרתי לה על עניין הכלב (חברה שלי רוצה, אבל אין לנו אפשרות ראלית שזה יקרה): אמא שלי כל הזמן רוצה להראות לי את הצד הרע של הכלב. מבחינתי שמחר יהיה כלב, מבחינתי שכל המשאלות של אמא שלי יתגשמו (יעשה את הצרכים בבית), אבל היא יודעת מהם התנאים הברורים: היא תצטרך לקחת אחריות על הכלב (צרכים שלו), היא תצטרך לשמור ככה שאפשר על הבית, והיא תצטרך למצוא לו פתרון לסוף השבוע (בבית של ההורים של חתול מזדקן, ואמא שלה לא אוהבת כלבים). והבטחתי לה שאם תהיה אפשרות לממש את התנאים האלה, מבחינתי מחר יהיה כלב שהיא רוצה.

יצאתי מאושר משיחה שהיא הבינה שאמא שלי תהיה חלק מהמשפחה ואי אפשר לגרום להפרדה למשפחה פוטנציאלית (המטרה כשההורים שלי יגיעו לבש), וגם אני מגביל את אמא שלי. עכשיו היא צריכה להבין אם זה מתאים לה או לא.

[bobi]

הייתי גם בקטע כזה עם חברה אוקראינית שלא קיבלה את העובדה שיש לי משפחה ושיכול להיות שהם יקחו חלק מתשומת הלב שאני נותן לה. ורק ניסתה להפריד ביננו, להתלונן על כל דבר ומשהו שמישהו אומר לה ולנסות לגרום לי לא ללכת לאירועים משפחתיים, לא ויתרתי לה אף פעם והיא מצידה ניסתה להקשות עלי באירועים המשפחתיים כמה שיותר ורק עשתה פרצוף חמוץ ולא מרוצה בכל האירוע.

השיא היה כשהיא רצתה שנפסיק לבקר את ההורים שלי כשאנחנו חוזרים הביתה מהלימודים ( למדנו ביחד וההורים שלנו גרים קרוב), אז התפוצצתי עליה והבהרתי לה שאני לא עומד לחזור רק בשביל לראות את ההורים שלה, וכמו שאני יכול לשבת במשך ערב שלם אצלם בבית בלי להבין מילה ממה שהם מדברים, אז ככה גם היא יכולה לסבול ולהבליג על איזו הערה חסרת טקט של אמא שלי ואני מצידי גם מתחייב להעיר לאמא שלי כשהיא אומרת משהו לא במקום.

 

אבל אין שום מצב שהם לא יהיו חלק מהמשפחה, אמרתי לה גם שכשהיא צריכה כסף אז פתאום הם כן הופכים מבחינתה לחלק מהמשפחה והיא מצפה מהם שיעזרו לנו.

[ytimsit]

למה אתה צריך כבר בגיל כזה לסחוב על עצמך משקולת 5 טון?

אם זה לא עובד עכשיו - זה בטוח לא יעבוד אח"כ (ואז מסכנים הילדים).

אתם בגיל העשרים? שחררו, לא חייב בכח.

[gbguy]

למה אתה צריך כבר בגיל כזה לסחוב על עצמך משקולת 5 טון?

אם זה לא עובד עכשיו - זה בטוח לא יעבוד אח"כ (ואז מסכנים הילדים).

אתם בגיל העשרים? שחררו, לא חייב בכח.

מכמה סיבות:

1. אני בכל זאת אוהב אותה

2. נניח וזה לא יעבוד: יש לי הזדמנות פז לגרום לאמא שלי שאני בן שגדל ועכשיו הוא עצמאי.

3. חבר לעבודה הקודמת נפרד מחברה שלו, והם עכשיו מחפשים מחליף והם לא מוצאים. אין לי אפשרות כלכלית לשלם קנס או לשלם את החלק שלי בדירה עד שנמצא מחליף ראוי במקומי (כי אם אנחנו נפרדים, היא כנראה נשארת בדירה כי אין מעונות).

אם עד לקיץ זה לא יעבוד, אנחנו נפרד.

4. נניח ואני נפרד, אני לא רואה פתרון כלשהו של מישהי שתוכל לאהוב את אמא שלי. מה זה מהי? אולי אני טועה, כאשר נפרד ואני צא לעצמי בת זוג חדשה, התמונה תראה אחרת, אבל קשה לי להאמין

עריכה אחרונה ב-5 לינואר, 2017 על ידי gbguy

[bobi]

להישאר במערכת יחסים עקומה שלא עובדת רק בגלל הערכה עצמית נמוכה של עצמך ושאתה מפחד לצאת אל העולם הגדול ולהישאר לבד או בגלל התחייבות כספית, זאת ההחלטה הכי אומללה שאתה יכול לעשות.

תשאל את עצמך אם אתה לא עושה over דמוניזציה לאמא שלך ואם זה לא תוצאה משטיפת מוח של חברה שלך שהפכה אותה לאויבת הציבור מספר אחת .

(ראה 3 פוסטים למעלה על הנסיון המשפחתי שלי עם חברה אוקראינית)

[gbguy]

יכול להיות שאתה צודק. בכל זאת מגיע לה צ'אנס מסוים. היא בעצמה לא בטוחה שהקשר הזה טוב, אבל אנחנו מאמינים שאהבה תנצח. אם היא לא תנצח, אמצא אהבה אחרת שהיא תנצח.

אולי נוצרה כאן מחשבה שאני מגיע וכל אחד בחדר שלו. לא אשקר שזה לא קורה, זה קורה. אבל בזמן הקצר שאנחנו ביחד, רוב הזמן הזה הוא מוקדש לשנינו.

[Giladben.zaken]

אהבה שסוחפת בנאדם יותר מידי פנימה עד שהוא מאבד את כל קשריו עם כל החיים שהיו לו לפניה היא לא אהבה טובה.

אהבה ששונאת את משפחתך היא לא אהבה טובה.

 

תחדש קשרים, תתחיל לצאת, תתחיל ללכת למפגשים כאלה ואחרים, נניח מפגשי רכב בשישי, נניח אירועים גדולים, משחקי ספורט עם חבר אחד אפילו, תתחיל לחיות, או יותר נכון תתחיל להחזיר לעצמך את החיים.

 

אני בטוח שהיא בחורה משגעת כי זה נוטף בין המילים שלך, אבל עולמך האישי לא יכול להתנהל משגעון.

אני לא אגיד "לשמוע את שני הצדדים" מכיוון שזה לא בית משפט, אני אגיד לך לחתוך ויפה שעה אחת קודם.

ולא, לא לישון באותה המיטה, הריח שלה יהרוג אותך ככל הנראה בשלב הזה עדיין.

 

תרוץ גבר כי אתה במעגל לא בריא עבורך.

הפחד שלי שביום של אחרי הלימודים, אצטרך לחפש לא רק לי עבודה, אלא גם לעצמה. הפחד שהיא תרשום בקורות חיים שלה שלא עבדה 4 שנים לתואר, וכל מעסיק פוטנציאלי ישאל אותה שאלות קשות, והיא לא תדע איך לענות.

 

בנאדם, כשחותכים אז חותכים.

אתה לא צריך לפחד מלמצוא לה עבודה ולא צריך לחשוש ממה מעסיקים ישאלו אותה.

היא תמצא את דרכה להסתדר בעולם גם כשלא תדאג לה.

עריכה אחרונה ב-5 לינואר, 2017 על ידי Giladben.zaken

[ARKODrama]

חכה שהחוזה דירה יסתיים ותיפרד ממנה.

בנתיים מומלץ להגשים את כל הפנטזיות המיניות שלא מימשתם עד כה.

שיהיה בהצלחה אח"כ זה הצעד הנכון.

[ליין מן]

אבל אנחנו מאמינים שאהבה תנצח. אם היא לא תנצח, אמצא אהבה אחרת שהיא תנצח.

 

צריך להתעמק בסופ"ש הקרוב במשפט הנ"ל .

לרשום אותו בפתח הרבנות / לשכת הגרושים.

 

בקיצור - אתם יודעים שיש בעיות רציניות .. וחיים באשליות, חבל.

המשפט הבא יהיה - נעשה ילד זה יתקן את מערכת היחסים..

 

 

אייל.

[idanmag]

מכמה סיבות:

1. אני בכל זאת אוהב אותה

2. נניח וזה לא יעבוד: יש לי הזדמנות פז לגרום לאמא שלי שאני בן שגדל ועכשיו הוא עצמאי.

3. חבר לעבודה הקודמת נפרד מחברה שלו, והם עכשיו מחפשים מחליף והם לא מוצאים. אין לי אפשרות כלכלית לשלם קנס או לשלם את החלק שלי בדירה עד שנמצא מחליף ראוי במקומי (כי אם אנחנו נפרדים, היא כנראה נשארת בדירה כי אין מעונות).

אם עד לקיץ זה לא יעבוד, אנחנו נפרד.

4. נניח ואני נפרד, אני לא רואה פתרון כלשהו של מישהי שתוכל לאהוב את אמא שלי. מה זה מהי? אולי אני טועה, כאשר נפרד ואני צא לעצמי בת זוג חדשה, התמונה תראה אחרת, אבל קשה לי להאמין

 

קשה לשפוט דרך האינטרנט ושלא שומעים את הצד השני, אבל לפי איך שאתה מתאר את המצב (במיוחד ההודעה הזאת), תעשה לעצמך טובה ותגיד לה שאתה צריך שבוע של הפסקה, זה יהיה לא פשוט כי אתם גרים ביחד ואין לך לאן ללכת, אבל תעשה את המאמץ. תחשוב על זה טוב אל תקפוץ מדעה לדעה ורק אז אולי תדע מה הכוון אם להמשיך או לחתוך. על פניו, זה נראה קשר לא בריא בכלל, מבחינת היחס להורים, הסביבה שלך ובעצם כול מה שתיארת.. אל תבין לא נכון, לכולם יש בעיות אבל זה לא אמור להגיע למצב שכזה, מה שאתה עושה זה להשליך על עצמך את הדברים (הפרידה בגלל אמא שלי, הפרידה בגלל שאני כזה וכוי וכוי) אז חביבי תתעורר כי לטנגו צריך שניים.

 

ובנוגע לאהבה תנצח, אני מאמין במשפט הזה אבל קח בחשבון שאהבה מעוורת, מה שאתה רואה עכשיו זאת אשליה, אם עכשיו המצב הוא כזה אז אם תתחתנו ותביאו ילדים זה רק יהיה יותר גרוע! (כרגע אין לה כוח בידיים).

 

אל תכניס למשוואה הזאת משמעות כלכלית - גם אם תצטרך לעבוד כמו חמור במשך שנה ולגור עם אמא שלך ולהפסיק את הלימודים ואני לא יודע מה, זה עדיף על המשך קשר שאתה לא רוצה בו