סקודה אוקטביה RS Trip - מערכת CarsForum מזמינה אתכם להיות הראשונים לנהוג באוקטביה RS

[ExoduS]

על פי מיטב המסורת של הדגם.

[אלעד]

הרעיון שלי, הביצוע של amiger.

[kala]

אבל התמחור לא נכון והגיר DSG והרכב יקר בשביל סקודה ובשביל משפחתית לא מהודרת ולא מספיק ספורטיבי או מהנה. צופה מכירות זעומות.

השינוי הראשון כבר בדרך...ידני...

לגבי המחיר על זה יקום או ייפול ה rs .

שבוע הבא יש את השקת הרכב. זו הזדמנות להגיע ולומר את דעתנו. אם הם יראו x אנשים שמוכנים להזמין במחיר שדיברנו הדבר יעשה את שלו.

ג'קי מקצוען הוא רוצה למכור ולכן משקיע ב rs.

[504L]

לדעתי נהג שירכוש את הrs כרכב ספורטיבי ראשון בכלל לא יבין שהיא פחות מהנה מאחיותיה לפלטפורמה.

 

עזוב את אחיותיה לפלטפורמה.

 

בוא נדבר על מתחרה מובהקת דוגמת פוקוס ST, אשר אבהיר מראש כי היא לא כוס התה שלי, עקב טורק סטיר בלתי נסבל ויציבות כיוונית בעייתית(הפרונט מושפע מדי משינויי שפיעה בכביש).

 

אבל - וזה אבל גדול - ST היא מכונה שמחוברת לנהגה ומסוגלת להעניק לו הרבה פאן, לא רק בניהוג אלא גם באופי ובצליל. בתנאים אלו, הסקודה מפסידה ובגדול.

[shayy]

בכלל לא הגזמת לגבי ה ST...

כן, יש טורק סטיר כשמדביקים דוושה בהילוך נמוך ובסיבוב. בלתי נסבל? לא לדעתי ולא לדעת רבים אחרים. חלקם טובים גם...

חיי היום יום אינם נסיעת מבחן עם דוושה מלאה בכל מצב. לכן גם ההתרשמות מחטיאה לטעמי.

בכל אופן, אתה קולע בול, ה ST מלאת אופי.

בשונה מהמקובל היום של מכוניות מלאות יכולת ועם תפקיד קטן לנהג, היא מאפשרת גם לנהג לבוא לידי ביטוי. בעניין הזה היא ייצור נדיר! (אפילו בהשוואה ל cup עם היכולת העדיפה בהורדת הכוח) יש לה חולשות אבל את המטרה של הנאה מנהיגה היא מספקת ובגדול.

עריכה אחרונה ב-28 למרץ, 2014 על ידי shayy

[504L]

בכלל לא הגזמת לגבי ה ST...

כן, יש טורק סטיר כשמדביקים דוושה בהילוך נמוך ובסיבוב. בלתי נסבל? לא לדעתי ולא לדעת רבים אחרים. חלקם טובים גם...

חיי היום יום אינם נסיעת מבחן עם דוושה מלאה בכל מצב. לכן גם ההתרשמות מחטיאה לטעמי.

 

אני חושב שאסתי זכתה בבעלים מתחשב ואוהב, בעל רגל ימין די קלה

 

אתה לא צריך סיבוב בשביל טורק סטיר. האץ את המכונית חזק על אספלט שאינו חדש(ובמיוחד צרוב) - ותחוש בטורק סטיר בראשון, שני ולעתים אפילו שלישי. לפוקוס יש בעיה בהורדת הכח לכביש בתנאים אלו והפרונט שלה קצת מתפזר.

 

אני זוכר שסיפרתי על כך ל-SRONIS, שלא כל כך נתקל בתופעה בהשקת המכונית באירופה, עד אשר נהג בה כאן בארץ.

 

חיי היום יום אינם נסיעת מבחן, אולם לנהגים בעלי רגל ימין כבדה(מודה באשמה), התכונה הזו עשויה להיות מטרידה.

 

האוקטביה RS, אגב, מורידה את כוחה לכביש בצורה הרבה יותר משכנעת, הגם שאין לה LSD מכני.

[Fangio]

פתאום נזכרתי שהתבעסתי למצוא מע' עצור וסע ברכב כזה, זה מאפס את המתח לוולנטיין והחסכון באוטו של 1 ל8 בטח זניח ולא שווה את התחושה הפריוסית.

עניין המחיר לא ברור לי, באנגליה הרכב זול מפורסטר ב5% ובארץ יקר מפורסטר ב20%, למה ככה?!

[ExoduS]

מערכת העצור וסע וניתנת לניתוק מלא על ידי כפתור (ליד זה ש"מנתק" את הesp), זה לא פותר את הבעיה?

[shayy]

אני חושב שאסתי זכתה בבעלים מתחשב ואוהב, בעל רגל ימין די קלה

 

אתה לא צריך סיבוב בשביל טורק סטיר. האץ את המכונית חזק על אספלט שאינו חדש(ובמיוחד צרוב) - ותחוש בטורק סטיר בראשון, שני ולעתים אפילו שלישי. לפוקוס יש בעיה בהורדת הכח לכביש בתנאים אלו והפרונט שלה קצת מתפזר.

 

אני זוכר שסיפרתי על כך ל-SRONIS, שלא כל כך נתקל בתופעה בהשקת המכונית באירופה, עד אשר נהג בה כאן בארץ.

 

אתה צודק. ועדיין מי שלא נהג בה, לדעתי עלול לקבל רושם לא נכון ממה שאתה כותב. היא שונה מאוד. היא מספקת דראמטיות מסויימת בנהיגה בה ביותר מאספקט אחד. לטעמי זה משהו שבולט מאוד לטובה. סוג של מקום שהקידמה מסרסת ברוב רובן של המכוניות החדשות והופך אותן ליותר מדי דומות. חולשות לכאורה שהופכות לחיוביות אצלה. אני מכיר את ה"תופעה" הספציפית והיא ממש לא ברמה של הפרעה או מטרד. זה חלק מהקטע במכונית הזו ולכן לדעתי היא באמת לא מתאימה לכל אחד.

 

אגב SRONIS, דווקא קראתי מספר התייחסויות שלו לעניין. הוא סבר שיתכן וזה אפילו מכוון מצד פורד. (בואו נגיד שאני לא קונה את עניין המכוון...אבל הרעיון ברור)

 

ונכון, בעיקרון "פתיחות" זה לא הקטע היומיומי שלי. אבל נזיר אני לא.

 

מערכת העצור וסע וניתנת לניתוק מלא על ידי כפתור (ליד זה ש"מנתק" את הesp), זה לא פותר את הבעיה?

 

אני מניח שהניתוק צריך להעשות לאחר כל התנעה (?)

 

עריכה:

504L - שמתי לב עכשיו שכתבת שהפרונט קצת מתפזר. דגש על הקצת. ואם כך הדברים יובנו אצל מי שלא מכיר, הרי שבעצם אני מסכים עם מה שכתבת. בחרתי לא למחוק את התגובה... הכל טוב!

עריכה אחרונה ב-29 למרץ, 2014 על ידי shayy
חידוד

[נהג מתחיל]

בוקר טוב ושבת שלום. כן, מערכת הסטארט אנד סטופ ברכב צריכה להיות מבוטלת מחדש אחרי כל התנעה.

 

סקירה מפורטת בהמשך.

[alfa_draco]

פוקוס st היא בדיוק המכונית שמדגימה מה חסר בסקודה. הפוקוס הרבה יותר חדה, הרבה יותר ספורטיבית בכל מובן - זריזות, היגוי, תגובות, משוב לנהג. וזה לא שהבסיס של האוקטביה מוגבל, זו פשוט הבחירה של היצרן: בצד אחד קופרה, בכל גלגוליה מכונית נוקשה מדי, חסרת חן ונטולת מעוף. בצד השני האוקטביה הזו, ידידותית יתר על המידה כמו סרט של דיסני, פוליטיקלי קורקט, מעוצבת ומתוכננת בקפידה כדי לא להפחיד את אמא, את סבא ואת השכנה החמוצה מוועד הבית. וביניהן ניצבת GTI, שעושה הכל נכון.

[wa11a]

כדי להוכיח לי שRS זה לא רק צרפת (או לתת לי סיבה לא לקנות קליאו RS). ת"א, רק 5 דקות מאולם תצוגה סקודה

 

 

עוד מישהו מבית שמש!

 

כן יש פה ייצוג מכובד

[GhostBuster]

טוב, אז סופסוף יש לי כמה דקות לכתוב סקירה.

(עריכה: אוקיי, קצת יותר מכמה דקות. סליחה על החפירה)

 

את הסיבוב שלי התחלתי בעליה מכיוון נשר לאוניברסיטה. מי שמכיר את הכביש יודע שמדובר בעלייה לא קלה, עם פיתולים מאוד נחמדים. הדבר הראשון ששמתי לב אליו זה המושבים. הם מחבקים אותך טוב, אבל לא מספיק טוב. חסר לי קצת יותר תמיכה לירכיים ולצידי הגב. אולי זה בגלל שאני לא בן אדם כזה רחב אבל בהחלט הייתה חסרה לי תמיכה באזורים האלה. בעיקולים זה הורגש יותר כמובן.

מכניסים לD, מצב ספורט, ו...פול גז.

כלום לא קורה. האוטו מתחיל להתגלגל לאט מאוד, ופתאום בום! האוטו משתגר קדימה כאילו מישהו לחץ על ההדק. לא יודע ממה ההשהייה הזאת בזינוק, אבל אני מאמין שזאת בקרת המשיכה שמזהה את הלחיצה על הדוושה ולא משחררת את מלוא המומנט לגלגלים על מנת לא לפרפר יותר מידי.

בכל זאת בזינוק, הגלגלים הקדמיים איבדו אחיזה והרכב פרפר, ממש מעט והיה קשה להרגיש אבל בכל זאת.

לא החלטתי אם זה טוב או רע כי מצד אחד אתה לא מפרפר בזינוק ומאבד כוח חשוב, אבל מצד השני הזינוק ליניארי מידי ואין בעיטה כזאת שמצפים מרכב כזה. בגלל זה אני לא יודע אם זה טוב או לא. אני מניח שזה תלוי בנהג, ותלוי מה הוא מחפש.

 

ברגע שעוברים את השלב הזה, הרכב עף קדימה ברמה שגרמה לי לפעור פה. למרות שזה לא הרכב הכי חזק שנהגתי עליו, התגובה של המנוע בהחלט ראויה לציון. שיגור מהמקום שפשוט לא מפסיק.

כאן נכנס גם הגיר. החלפות ההילוכים היו מאוד מהירות, ורק במעבר בין ראשון לשני הרגשתי בעיטה בהחלפת ההילוך. חוץ מזה, הכל חלק. המנוע הזה משתלב יפה עם הDSG והרכב ממשיך לצבור קמ"שים בקצב ראוי לציון. בלי לשים לב הגעתי למהירויות פליליות, ואני מזכיר שזה היה בעלייה.

 

מגיעים לעיקולים, אחלה מקום לבדוק זוויות גלגול, היגוי, טרן-אין, אחיזה ועוד.

זוויות גלגול לא הרגשתי בכלל. אולי זה בגלל שהתרכזתי בכביש ובעיקול עצמו ופחות בתחת שלי אבל בכל מקרה, לא הרגשתי זוויות גלגול, בכלל.

ההיגוי היה קל מאוד. קצת קל מידי לטעמי. יש תקשורת בין הגלגלים להגה וזה עובר יפה לידיים אבל הגה טיפה יותר מוקשח לדעתי היה יכול להיות יותר טוב. שוב, ההיגוי הקליל יחסית טוב ליום-יום, פחות לנהיגה ספורטיבית.

הטרן-אין לטעמי היה מצוין. תגובה מידית והרכב לוקח את העיקול בצורה מרשימה.

כאן המקום לדבר על תת היגוי ואחיזה.

בשיא העיקול הרגשתי טיפטיפה תת-היגוי. ממש טיפה. כל מה שצריך כדי לתקן זה פשוט הפניה קצת יותר חזקה של ההגה, משהו ברמה ממש קטנה, והרכב ממשיך בקו שרציתי. ציפיתי לתת היגוי הרבה יותר רציני בהתחשב בעובדה שהמנוע מאוד חזק וזה הנעה קדמית (אני רגיל לעלות את העלייה הזאת עם רכבים מוגדשים בעלי הנעה אחורית).

בתכל'ס, מבחינת אחיזה, אני חושב שאפילו לא דגדגתי את המגבלות, למרות שהייתי במהירות תלת ספרתית (לא בדיוק 100 קמ"ש כן?) ובאמצע עיקול ארוך ויחסית חד. האוטו משרה ביטחון וכאילו אומר לך "יאללה כפרה, תן גז, אני נרדם פה".

זמינות הכוח פשוט אדירה. אני חוזר לשילוב הזה של מנוע וגיר, כמה זה חשוב להגיע לשילוב הנכון. הם פשוט עובדים טוב ביחד. בשיא העיקול, מרגיש שיש לי עוד מלא אחיזה והביטחון עולה, נותן עוד קצת לחיצה על הגז, והרכב בלי להתבלבל מוריד הילוך ודוחף אותי עוד יותר קדימה. ביציאה מהעיקול נותן עוד יותר גז ושוב הרכב מוריד הילוך (או שניים) והוא עף קדימה.

מסיימים את העלייה, ועושים את הירידה. שם נזהרתי קצת יותר, בכל זאת, אני לא נהג מקצועי והירידה רק מוסיפה קמ"שים שלא תמיד רצויים.

בלי דרמות, בלי בלאגן, אחיזה מצוינת.

בסוף הירידה הזאת, בנתיב הימני, יש שיבוש בכביש בצורה של גל כפול. עולה עליו בכוונה במהירות תלת ספרתית כדי לראות איך זה ירגיש. מרגיש מעולה. ללא קפיצה אחת מיותרת, המתלים הקשיחים עושים את עבודתם נאמנה גם על שיבושים גליים.

 

יוצאים לכביש המהיר לבדוק קצת תאוצות ביניים. אין יותר מידי מה להרחיב. כאמור המנוע והגיר מעולים, לחיצה רצינית על הדוושה, הגיר מגיב מהר ומוריד הילוך (או שלושה במקרה הזה). הרכב טס קדימה, מהירות פלילית כבר. עקיפות עם הרכב הזה זה עניין של מה בכך.

 

אז מה בכל זאת לא טוב ברכב הזה? לא הרבה.

המתלים הקשיחים גובים את המחיר בתוך העיר, ובמהירויות של בערך עד 60 קמ"ש, השיבושים עוברים יפה מאוד לתחת. לפעמים ברמה ממש לא נעימה שהורגשה בתחת ובגב.

הבלמים לטעמי לא היו מספיק חזקים. אולי בגלל שבניסעה לפני הקשו עליהם, אולי בגלל שהם באמת לא משהו, אין לי מושג למה, אבל הם לא היו חזקים מספיק לטעמי ברכב כזה.

העיצוב הפנימי של הרכב קודר מידי. שחור עם קצת אדום זה נחמד, אבל אני הייתי מעדיף שיהיה שם אולי קצת אפור, אולי מושבים בעלי שני צבעים, לא יודע. משהו שקצת יהפוך את האווירה לקלילה יותר.

זהו בערך מבחינת מה שרע.

 

אחרי הנסיעה התחלתי לחשוב למי האוטו הזה טוב.

תא המטען ענק ואפשר להכניס שם ציוד כמעט בלי הגבלה, זה מדהים! הרכב בעל 4 דלתות כניסה לרכב, מרווח, ובזמן נסיעת המבחן גם גיליתי שהוא שקט (יחסית כמובן, חוץ מהמנוע כאשר קופצים בסל"ד).

על המתלים כבר דיברנו. הרכב מאובזר בערך בכל מה שצריך.

אז בעצם הרכב הזה יכול להתאים לכל אחד. גם לחובבי הספורט, וגם לאיש המשפחה שרוצה רכב עם קצת עוקץ.

השאלה היא האם הוא שווה את ה215 אלף שקלים שהוא עולה? כרגע, עדיין אין לי תשובה לזה.

 

זה המקום להגיד תודה לקארספורום בכלל ולשלומי בפרט. היה כיף, חוויה שאני לא אשכח. תודה!

[Herman]

שלומי לזכר הימים הטובים - תבוא לבקר את ה VTR - מאתיים ושבעים אלף ק"מ לא הולך ברגל!! סיבה טובה לבקר ולתת לי לנהוג בסקודילק!

[נהג מתחיל]

לפעמים רק כשמשנים את נקודת המבט התמונה מתחילה לעשות הגיון; אנחנו מבינים את הורינו טוב יותר כשאנחנו הופכים הורים בעצמנו, ותמונת העולם בתחום הפיזיקה עושה הגיון רב יותר כשמשנים במשוואות את מספר המימדים במרחב ליותר משלושה.

 

באופן דומה, ההיכרות הראשונה שלי ושל שותפיי לנסיעת המבחן עם האוקטביה RS התחילה בתהייה "מה זו המונית המוגזמת הזו? איך היא אמורה להיות אלטרנטיבה לרכבי 'ספורט' כמו גולף GTI, פוקוס ST ואחרות?", או כפי ששאל זאת ידידי צביקה פיק (האמיתי, לא הזמר) "האם ה-RS היא אלטרנטיבה למי שמחפש רכב להתגרזנות בסופי השבוע?".

 

אשתדל לא לחזור על מה שכבר נאמר, ואחרי למעלה מ-12 שעות מבחן עם האוקטביה אני יכול לומר שרק כאשר משנים את הפריזמה דרכה בוחנים אותה, ומנטרלים את השפעת הברושורים והמגזינים, מבינים את טבעה (המורכב למדי) של ה-RS ומתחילים לכבד אותה בעד מה שהיא.

 

ומה היא באמת? סבלנות, בואו נתחיל בהתחלה.

 

לקחנו את האוקטביה למבחן ממושך ומתיש במגוון תוואי דרך ונסיעה – כבישים בין עירוניים מהירים (בהם היא מצטיינת, עוד אגיע לזה), כבישי B מפותלים (לא סביבתה הטבעית, גם לזה אגיע), כבישים משובשים, כבישים עם שיפועים הפוכים כאילו הכובען המטורף תכנן אותם, כבישים סלולים היטב, כבישים מוכרים וכבישים שמעולם לא נסעתי בהם, ועוד.

 

בנוהגים היו ארבעה, כאשר שלושה ליוו את רוב נסיעת המבחן ואחד היה רפרנט נס הרים שלנו. מבינינו, אני בעל הנסיון המועט ביותר בנהיגת ביצועים אך בעל רכב חזק וחד במיוחד, שניים בעלי נסיון רב יותר בנהיגת ביצועים ובעלי רכבים בעלי יחס כח משקל דומה לאוקטביה, ואחד שהיה רפרנט מעטפת ביצועים, אשר לחם חוקו הוא רכבי על (בטח בנוף הישראלי) ונהיגת ביצועים ובחינה של רכבי פרפורמנס היא שמו השני.

 

ובכן, בנסיעה בדרכים בין עירוניות מהירות האוקטביה מרגישה בבית ושמחה לתקשר את זה לנהג ולנוסעים. בכלל, האוקטביה היא דברנית – גם כאשר טוב לה וגם כאשר רע לה. כשטוב לה היא מדברת בקול אחד ברור וכשרע לה היא מדברת בכמה קולות שמביעים הסתייגות.

 

האוקטביה משייטת בנוחות במהירות גבוהה מאד, כח המנוע ופעולת הגיר המפתיעה בחמאותה מניחים לנהג ולנוסע לעסוק בענייניהם בקבינה כשתשומת הלב העיקרית של הנהג צריכה להישמר ממארבי מהירות ולאותת בהבהוב אורות לרכבים מלפנים, גם כדי לפנותם מהמסלול השמאלי וגם כדי להבהיר שלמרות שאנחנו מסנוורים אותם אנחנו לא במצב "אור ראשי". אורות הקסנון המכוונים אוטומטית מסנוורים באופן עיקבי את הרכבים שמלפנים במצב "אור דרך". במצב "אור ראשי" הסנוור הופך לחרב פיפיות כאשר כל שלט מחזיר את אלומות האור היישר ליושבי הקבינה ומסנוור אותם לאות סולידריות עם שותפיהם לדרך. המושבים הקדמיים נוחים מאד גם לרחבים שבינינו אך המושב האחורי נוח רק בנסיעה מנהלתית והופך לבלנדר של קפיצות בנסיעה מאתגרת.

 

שמנו לב שהאוקטביה זוכה לכבוד רב בכביש ולתשומת לב העוברים והשבים, בעיקר במהדורה הלבנה כמו רכב המבחן שלנו, ובעיקר בשטחים בהם בילינו את רוב נסיעת המבחן. יש לציין שציוד המיגון והסיוע לנהיגה שחיברנו בקבינה, על שלל חוטיו המסולסלים, לא הזיק לתדמית המתגבשת.

 

כאשר פונים לכבישים טכניים יותר ומעבירים את ההגה לנהגים הטובים יותר, התמונה משתנה. כח המנוע הרב אמנם מדרבן את הרכב להמשיך ולטרוף את הפיתולים, אך השלדה, המתלים, הגלגלים וההגה מדברים כל אחד בקול אחר ומעבירים כמקהלה לא מתוזמרת את חוסר שביעות רצונם מהמשימה. בקרת האחיזה אמנם מפעילה את סמכותה ומנסה ליישר את הלהקה לכדי התנהגות קוהרנטית, אך זו לא חדה, לא מדויקת ובתנאים לא קיצוניים במיוחד חורגת מגבול מעטפת הביצועים של הרכב ומביאה לניתוק מהכביש של החלק האחורי ולכניעה לחסדיה של הפיזיקה.

 

כאשר בקרת האחיזה זוכה למנוחה, קקפונייית המסרים מהאוקטביה מביאה מהר יותר לגבולות היכולת של הרכב. נהגים שעושים את צעדיהם הראשונים בנהיגת הביצועים יתלהבו מרעש המנוע, צווחות הצמיגים ואיבוד החלק האחורי של האוקטביה, אך לדעת צוות הנהגים יידרשו למיומנות גבוהה מאד כדי להתגבר על חוסר התיאום בין השלדה, המתלים, הגלגלים וההגה ולהביא לנהיגה אפקטיבית. על הגיר אני לא כותב מכיוון שלו ולספורט אין דבר מן המשותף. אני אוהב אותו והייתי קונה רכב שמצוייד בתיבת DSG6 ללא היסוס, אבל לא ברכב ביצועים.

 

אחרי כמה שעות טובות של נהיגה, נסיעה, שיחות קבינה ומחשבות, התחלנו להבין שכדי להבין את האוקטביה RS אנחנו צריכים להתעלם מתפיסות היסוד איתן באנו, מהברושורים, מהמגזינים ומהנסיון המלאכותי להפוך את אוקטביה למה שהיא לא. לא, היא לא רכב ספורט. היא לא צריכה להישקל מול ה-GTI, הפוקוס ST, הקופרות וחברותיהן, אלא מול המשפחתיות החזקות בשוק – פוקוס אקובוסט חזקות, אולי מאזדה 3 שני ליטר, אולי אפילו סופרב בגרסאות החזקות, אולי מכוניות אחרות.

 

האוקטביה RS איננה גרזן לסופי שבוע כי אם לדרמן מבצעי יעיל שעושה מעל הממוצע מכל דבר (אם תרצו, המנוע החזק משול לפלייאר עוצמתי במיוחד באותו לדרמן). ככל שהבנו יותר את מקומה של ה-RS ביקום ואת העוול שעושה לה המיצוב שלה, התחלנו יותר ויותר לכבד ולאהוב אותה, והסכמנו כולנו שאם מחירה היה שפוי היינו שוקלים לרכוש אותה כרכב משפחתי חזק.

 

התחלנו את המבחן בסנוביות כלפי המונית המוגזמת וסיימנו אותו בחיבוק עם הרכב המועדף על המדורניקים שבינינו.

 

מקווה שנהניתם לקרוא.