צרות במימון רכב: הטלנובלה של פרנקוס (כותרת לא נערכה).

[davemustaine87]

לדעתי יוסי, העניין הוא שאתה נע מקיצוניות לקיצוניות ולכן יש לך סוג של רושם רע שגורם לך להכנס לעסקה כזאת.

 

קנית טווינגו ב-5 אלף, שכיאה לרכב בסכום כזה עשה לך את המוות והביא לך תיקונים ב-5 ספרות. ומצד שני הייתה לך אלפא מזדקנת עם מנוע גדול,שגם לא מספר 1 בעלות טיפולים ותיקונים וגם אוכלת דלק כמו בהמה.

 

אתה תמיד צריך לדעת שיש גם ביניים

 

אתה בקלות יכול לקנות רכב עם אותה נוחות גודל וצריכת דלק של הקליאו ועם ירידת ערך של 15-20 אלף ב-3 שנים. ולא 40-50 אלף(תלוי בריבית). ותאמין לי, הנסיון שלי ברכבים כולל הרבה גרוטאות בנות 15 שנה(לא משהו שמתקרב בכלל לרכבים שהצעתי לך) ואף אחד מהם לא הגיע לסכומים כאלה מבחינת טיפולים ותקלות.

 

לטעמי חבל לזרוק כסף לפח במיוחד על רכב אפור כמו סופרמיני 1.4, וזה לא משנה גם אם אתה מיליונר.

[יוסי פרנקוס]

אתה צודק בכלליות.

אני מסכים שאפשר לעשות את זה ויש סבירות יחסית נמוכה שזה יגיע לאותן עלויות.

אני פשוט לא רוצה לקחת אפילו את הסיכון הקטן שזה יקרה.

 

העניין הוא שבשבילי יש לזה ערך מעבר לרק צורת תחבורה.

הרכב הוא המקום שבו אני מעביר שעות מהחיים שלי.

זו "הבועה שלי". זה המקום שבו אני מחליט לאן נוסעים ואיזו מוזיקה שומעים.

זה גם סוג של עוגן בחיים שלי (כי אין לי דירה משלי עדיין) שיאפשר לי לזכור כל הזמן מה אני כן מסוגל לעשות (זה נשמע אידיוטי כשקונים באשראי, אני יודע).

ואם יש לי רכב חדש אני סוף סוף יכול להרגיש כמו בן אדם אחרי שנים עם גרוטאות שרק עלו לי יותר ויותר כסף (70000 ש"ח על תיקונים- לא כולל קנייה של הרכבים ב5 שנים זה ממש לא מעט).

הנזק הכלכלי הקשה ביותר שנעשה לי עד היום הוא זה של העסק שקרס והמכוניות.

 

לא רוצה להתעסק יותר עם בולשיט ויש לי מספיק תקציב חודשי להתמודד עם זה.

 

חוץ מזה, אולי כדאי להזכיר שאני קצת אובססיבי קומפולסיבי, אז מפריע לי לדעת שהנהג הקודם אולי לקח את הרכב לתיקון אצל מישהו ששם את השמן הלא נכון או שהוא חיפף וחיכה עוד 2000 ק"מ שהאוטו ייכנס לטיפול או שפשוט יהיו לרכב צמיגים סיניים.

רכב חדש יהיה מתוחזק אצלי בצורה מושלמת מהיום שהוא ייצא מהמפעל.

 

האלפא מבחינתי מתה כשחזרתי לארץ וראיתי את רמת התחזוקה שהרכב הזה עבר בשנה שהייתי בחו"ל.

זה חבל כי היה אחלה לנהוג עליה בהתחלה. עכשיו יש לה בעיות דביליות שמפריעות לי כי זה כבר לא הרכב שלי ואני לא הולך לתקן אותן (כל מני נורות מוזרות דולקות, צפצוף כל פעם שיוצאים מרמזור כי לא מגיע מספיק מתח למחשב של הגיר ומעברי הילוך לא 100% חלקים).חוץ מזה שבסוף המיכל הזה היא תגיע ל300000 ק"מ.

ההורים שלי גם לא יתקנו את זה אלא ימשיכו לנסוע עם כל השטויות האלו, עד שהאוטו ימות. אז הם יקנו עוד גרוטאה בת 10 שתעשה בעיות בגלל אותן סיבות של תחזוקה לקויה.

 

רכב חדש מבחינתי זה לצאת ממעגל הקסמים האידיוטי הזה של לשלם על תחזוקה לקויה של אחרים.

[ezuf]

יוסי,כל רכב חדש מפסיד הרבה כסף (באיזור אלפייה לחודש ויותר לרכבים ה"זולים" עד 100K בערך).

 

תכפיל את זה בשנתיים כי זה רק עולה (תודות למחירונים,מבצעים,דגמים חדשים ומה לא) ויוצא שרכב חדש זה המון הוצאות

 

אז אל תחשוב שזה מתמתן...אולי אחרי שלוש שנים שזה איבד יותר מחצי מערכו כבר.

[יוסי פרנקוס]

תראה איפה זה מתמתן אצל בגרף. זה אחרי 3 שנים בערך.

תואם למה שאתה אומר.

[davemustaine87]

אתה צודק בכלליות.

אני מסכים שאפשר לעשות את זה ויש סבירות יחסית נמוכה שזה יגיע לאותן עלויות.

אני פשוט לא רוצה לקחת אפילו את הסיכון הקטן שזה יקרה.

 

העניין הוא שבשבילי יש לזה ערך מעבר לרק צורת תחבורה.

הרכב הוא המקום שבו אני מעביר שעות מהחיים שלי.

זו "הבועה שלי". זה המקום שבו אני מחליט לאן נוסעים ואיזו מוזיקה שומעים.

זה גם סוג של עוגן בחיים שלי (כי אין לי דירה משלי עדיין) שיאפשר לי לזכור כל הזמן מה אני כן מסוגל לעשות (זה נשמע אידיוטי כשקונים באשראי, אני יודע).

ואם יש לי רכב חדש אני סוף סוף יכול להרגיש כמו בן אדם אחרי שנים עם גרוטאות שרק עלו לי יותר ויותר כסף (70000 ש"ח על תיקונים- לא כולל קנייה של הרכבים ב5 שנים זה ממש לא מעט).

הנזק הכלכלי הקשה ביותר שנעשה לי עד היום הוא זה של העסק שקרס והמכוניות.

 

לא רוצה להתעסק יותר עם בולשיט ויש לי מספיק תקציב חודשי להתמודד עם זה.

 

חוץ מזה, אולי כדאי להזכיר שאני קצת אובססיבי קומפולסיבי, אז מפריע לי לדעת שהנהג הקודם אולי לקח את הרכב לתיקון אצל מישהו ששם את השמן הלא נכון או שהוא חיפף וחיכה עוד 2000 ק"מ שהאוטו ייכנס לטיפול או שפשוט יהיו לרכב צמיגים סיניים.

רכב חדש יהיה מתוחזק אצלי בצורה מושלמת מהיום שהוא ייצא מהמפעל.

 

האלפא מבחינתי מתה כשחזרתי לארץ וראיתי את רמת התחזוקה שהרכב הזה עבר בשנה שהייתי בחו"ל.

זה חבל כי היה אחלה לנהוג עליה בהתחלה. עכשיו יש לה בעיות דביליות שמפריעות לי כי זה כבר לא הרכב שלי ואני לא הולך לתקן אותן (כל מני נורות מוזרות דולקות, צפצוף כל פעם שיוצאים מרמזור כי לא מגיע מספיק מתח למחשב של הגיר ומעברי הילוך לא 100% חלקים).חוץ מזה שבסוף המיכל הזה היא תגיע ל300000 ק"מ.

ההורים שלי גם לא יתקנו את זה אלא ימשיכו לנסוע עם כל השטויות האלו, עד שהאוטו ימות. אז הם יקנו עוד גרוטאה בת 10 שתעשה בעיות בגלל אותן סיבות של תחזוקה לקויה.

 

רכב חדש מבחינתי זה לצאת ממעגל הקסמים האידיוטי הזה של לשלם על תחזוקה לקויה של אחרים.

 

אבל בכול זאת, הייתי מציע לך לנסות את זה שוב בפעם האחרונה. תנסה לקנות רכב נורמלי.

 

אתה יודע, כזה בלי מנוע טורבו איטלקי מסובך, או רכב צרפתי בן 20, או רכב שעבר 200+ אלף, או רכב שעבר 8 ידיים ללא היסטוריית טיפולים. אתה יודע, איזה דייהטסו סיריון 2008 שעברה 120 אלף ועם ספר טיפולים.

 

מבטיח לך שאתה לא תצטער על זה.

[ezuf]

אוקיי,כמה זמן אתה מתכנן להחזיק את הרכב? 3 שנים ולהחליף? או נניח 5שנים ועד שיתחיל לעשות צרות?

[יוסי פרנקוס]

תלוי בהכנסות ובמצב עוד שנתיים.

אולי אני אצטרך להחליף כי המשפחה תהיה גדולה מדי, אולי אני ארצה סטיישן (מת על סטיישן), אולי יהיה לי כסף לקנות רכב אחר במזומן, אולי אני ארצה למכור אותו ולקנות משהו אוטומט, אולי רכבים חשמליים יהיו כבר מספיק מיינסטרים (הייתי רוצה שהרכב הבא יהיה חשמלי) ואולי ואולי...

בקיצור, אני צריך לראות איך היכולות הכלכליות שלי באותו רגע ואז להחליט.

סביר להניח שאני אחליף אותו לפני שהוא מתחיל לעשות בעיות.

 

אבל בכול זאת, הייתי מציע לך לנסות את זה שוב בפעם האחרונה. תנסה לקנות רכב נורמלי.

 

אתה יודע, כזה בלי מנוע טורבו איטלקי מסובך, או רכב צרפתי בן 20, או רכב שעבר 200+ אלף, או רכב שעבר 8 ידיים ללא היסטוריית טיפולים. אתה יודע, איזה דייהטסו סיריון 2008 שעברה 120 אלף ועם ספר טיפולים.

 

מבטיח לך שאתה לא תצטער על זה.

 

לאלפא אין טורבו.

ונהגתי על סיריון. אני חובב רכב וזה ממש לא מתאים לאישיות שלי.

סיריון זה לא רכב מהנה לנהיגה.

[davemustaine87]

תלוי בהכנסות ובמצב עוד שנתיים.

אולי אני אצטרך להחליף כי המשפחה תהיה גדולה מדי, אולי אני ארצה סטיישן (מת על סטיישן), אולי יהיה לי כסף לקנות רכב אחר במזומן, אולי אני ארצה למכור אותו ולקנות משהו אוטומט, אולי רכבים חשמליים יהיו כבר מספיק מיינסטרים (הייתי רוצה שהרכב הבא יהיה חשמלי) ואולי ואולי...

בקיצור, אני צריך לראות איך היכולות הכלכליות שלי באותו רגע ואז להחליט.

סביר להניח שאני אחליף אותו לפני שהוא מתחיל לעשות בעיות.

 

 

 

לאלפא אין טורבו.- זו לא הנקודה

ונהגתי על סיריון. אני חובב רכב וזה ממש לא מתאים לאישיות שלי- זו לא הנקודה

סיריון זה לא רכב מהנה לנהיגה.- וגם זו לא הנקודה

 

את העיקרון אני מקווה שאתה מבין.

[יוסי פרנקוס]

הבנתי והפנמתי.

[Night Driver]

יוסי, אם אני מבין נכון אתה כל פעם קונה רכב לפי הלחץ של המשפח אבל מכספך, אחר כך קובעים לך איך לתחזק אותו ובסוף אתה זה שמשלם אבל לא קובע כמעט כלום חוץ מאת החתימה על הצ'ק.

 

אם זה המצב מי יערוב לך שזה לא יחזור עם הרכב החדש?

 

שקלת לבדוק רכישת רכב מטרייד אין יבואן עם אחריות ומימון (ואפילו טרייד אין על האלפא)?

[שביט]

ונהגתי על סיריון. אני חובב רכב וזה ממש לא מתאים לאישיות שלי.

סיריון זה לא רכב מהנה לנהיגה.

גם אני חובב רכב אבל מסתפק ברכב שאני יכול לקנות.

אני לא יודע אם מאזדה 3 אוט' אקס ליסינג היא האוטו שמתאים לאישיות שלי, אבל קניתי אותה כי יש שיקולים נוספים כשקונים רכב, לא כל שכן בחוסר יציבות כלכלית שעדיין לא הגעת אליה.

 

עריכה- מנסה להבין במה קליאו פשוטה ורגילה מתאימה לאישיות שלך שסיריון פשוטה ורגילה לא מתאימה, כמו גם האם קליאו היא רכב שכל כך מהנה לנהיגה.

רוצה רכב מהנה לנהיגה? קנה פאביה "ספורט"

[יוסי פרנקוס]

לא בדיוק.

עד לפני שנה וחצי בערך עבדתי בעסק המשפחתי.

זה אומר שהמשכורת שלי הייתה לפי "מה שצריך" לפי מה שאמא שלי חושבת.

המשמעות היא שהיא הייתה מחליטה כמעט בכל חודש כמה אני מקבל, וככה נכנסתי לחובות לאט לאט, עד שזה הגיע לרמות לא הגיוניות בכלל.

כל חודש הייתי נכנס למינוס של עוד 2000 והתשובה היחידה שהייתי מקבל זה "אין יותר".

היו לי עוד עבודות במקביל לזו ובמקביל ללימודים אבל זה לא הספיק כי ההחזרים על חובות ללימודים, דלק, אוכל ולשכ"ד כבר היו גומרים לי את התקציב.

זה גם אומר שלא היה לי כסף לתחזוקה שרציתי שתהיה לרכבים.

 

אני תמיד אמרתי "רכב ב5000 ש"ח יעלה יותר מרכב ב20000" אבל התעלמו ממני לחלוטין, אז התקציב שלי היה תמיד ממש קטן בשביל לקנות את הרכבים, וכל פעם שקניתי רכב ידעתי שבחודשים הקרובים אני אאלץ להשקיע בו עוד הרבה יותר.

 

המקרה הכי קיצוני שהיה וכבר הרס אותי כלכלית זה כשהטמפרה שלי הייתה צריכה משאבת מים חדשה ובלמים קדמיים (חוץ מזה היא הייתה במצב מעולה).

זה היה אמור לצאת כמעט 2000 ש"ח, אבל בגלל ש"המחירון לא מצדיק את זה", הכריחו אותי לגרוט את הרכב ולקחת הלוואה על חשבוני בשביל לקנות משהו אחר (טווינגו). התנגדתי לזה ואמרתי להם שאני פשוט אעביר את הרכב על שמי ואני אשלם להם, אבל שלא יאלצו אותי לקחת הלוואה אידיוטית מעבר למה שכבר יש לי. התשובה הייתה שאם אני משקיע שקל אחד באוטו, הם מורידים אותו מהכביש.

בעצם לא משנה מה הייתי קונה, הייתי נדפק קשות בתקציבים האלו.

 

מעולם לא חשבתי שההתנהלות הזו נכונה אבל האופציה שלי הייתה או לעזוב הכל ולתת לעסק משפחתי של מליונים לקרוס (כי אני הייתי מנהל התפעול) או להתפשר על הרכב ולקוות שההחלטות הדביליות שלה לא ימוטטו את העסק ואז בעתיד אני אוכל לסדר את המצב הכלכלי שלי.

העסק קרס בכל מקרה בגלל דברים שלא קשורים אלי, אז כשסיימתי את התואר טסתי לחו"ל לעשות כסף מהר, שמתי לב כמה אני שווה כמתרגם ברמה הבינלאומית והחלטתי שבארץ אני גם יכול לעבוד כמו שצריך.

במקרה הכי גרוע, יש לי גם לקוחות בחו"ל, אז אני יודע שלא תהיה לי חסרה עבודה.

כשחזרתי סגרתי חצי מהחובות שלי עם הכסף שעשיתי.

 

בקיצור, אז לא הייתי עצמאי, אלא הייתי תלוי בהורים, שלא ראו תמיד את המשכורת שלי כ"משכורת" אלא כסוג של דמי כיס, כלומר לא הייתה לי שליטה מלאה על ההכנסות ועל התקציב הזמין לתחזוקה.

 

כיום אני אחראי לכספים שלי ואני מחליט מה אני עושה.

 

וטרייד אין על האלפא לא יעזור. אמא שלי תישאר בלי רכב.

 

בכל מקרה אני חושב שקניית הקליאו הייתה ההחלטה הנכונה (בניגוד לשרשור הזה, שהיה חרא של רעיון) ומחר כבר יועבר ההפרש של ההלוואה לקרסו ואני אמור בקרוב לקבל את הרכב.

[Night Driver]

יוסי, מאחל לך הצלחה והנאה מהאוטו ומהחיים העצמאיים בכלל.

 

עד כמה שעצוב להגיד את זה, נראה לי שקריסת העסק המשפחתי זה הדבר הכי טוב שקרה לך. כפי שאתה יודע גם אני עובד בעסק משפחתי אבל אם לא היתה הפרדה ברורה בין עבודה לחיים הרגילים לא הייתי נכנס אליו.

[יוסי פרנקוס]

תודה.

 

יש בזה משהו.

האמת היא שרק לאחרונה אני מתחיל בתהליך השיקום הנפשי ובעצם לומד מה המשמעות של חיים רגילים. קודם הייתי עובד 14 שעות רצוף ובשאר הזמן הייתי בין לימודים לשינה.

זה אחלה מתכון לאבד את השפיות

[בנצי]

יוסי'לה, מצד אחד אני מבין את השיקול הכלכלי שלך כי גם אני עברתי חתיכת סיפור עם החלפת הרכבים לאחרונה.

 

האינפיניטי אמנם לא עלתה לי המון בתחזוקה, אבל הייתי מבזבז כמעט 2000 דולר בחודש על דלק, פלוס ביטוח 140 דולר, החלפת שמנים כל חודש - 30 דולר, זוג צמיגים כל שלושה חודשים (עוד 40 דולר בחודש), בלמים כל חצי שנה וכל מיני קשקושים, הרכב לא עשה לי בעיות אבל נסעתי רברס לתוך עמוד ושברתי את הפנס האחורי כולל עיקום קטן לפח, היו עוד כמה דברים קוסמטים שהיו צריכים תיקון והעלות של אלו הייתה באיזור ה2000 דולרים, היה לי לעשות לרכב טסט ובדיקת זיהום וגם הגיע הזמן להחליף את כל השמנים ברכב.

אני גם בתהליכים של בניית העסק העצמאי שלי, גם אני התרסקתי, לא בגלל משפחה, בגלל החלטות גרועות בבחירת שותפים.

החלטתי לעשות הכל לבד ומהתחלה, כולל וויתור על לקוחות קיימים.

 

החשיבה שלי הייתה שהאינפיניטי עם כל האהבה שלי לרכב עולה לי באיזור ה2500 דולרים בחודש, בעיקר בגלל הנסועה הרבה שלי.

וויתרתי על ההנעה האחורית, על המערכת של BOSE, על המון פינוקים שאין לי היום ברכב, על הכוח הזה שמעלה חיוך כל פעם שמדביקים את הדוושה לרצפה, באמת הכי חסרה לי ההנאה בסיבובים, אפילו הקיימן לא מפצה על זה (הנאה אבל מסוג אחר).

 

לקחתי יונדאי וולוסטר, במימון. למה במימון? כי כמוך, אמרתי לעצמי - העסק כרגע מכניס X כסף, ההוצאות שלי כיום על הרכב הן 2000-2500 דולרים בחודש, כבר שנתיים וחצי שאני משלם את זה, למה לא לקחת רכב חדש בתשלומים שיעלה לי 250-300 דולר בחודש על הרכב, 150 דולר על הביטוח והוצאות הדלק ירדו בחצי ואף יותר, מה שיעמיד אותי בנקודה שההוצאות על רכב העבודה שלי הן באיזור ה1000-1500 דולר בחודש.

 

הלכתי למרצדס ובדקתי את הC250, נכנסתי לאינפיניטי, ללקסוס, אפילו לקחתי את הBRZ לסיבוב, רציתי ליסינג, ב279 דולרים לחודש (דגם בסיסי לפני מס) הציעו לי את הC250 קופה, עם מקדמה של 1500 דולר, חוזה ל3 שנים אבל עם הגבלה של 10000 מייל לשנה, עם האינפיניטי עשיתי 10000 מייל בשלושה חודשים.

כל מייל מעבר למה שמקציבים לך עולה 25 סנט.

 

הייתי עם גישה של - אני חובב רכב, אני רוצה הנעה אחורית, אני רוצה ככה וככה וככה, אני יודע שנתוני צריכת הדלק של הרכבים החדשים טובים יותר, במרצדס C250 צריכת הדלק היא חצי מהG35.

 

ואז אמרתי - המהלך הזה הוא בשביל לחסוך בדלק, לך עוד צעד קדימה... פיאט 500 אבארט.

כבר פירטתי למה לא קניתי אבארט.

ואז חציתי את הכביש ליונדאי.

לקחתי מימון, ישירות מיונדאי, לא מבנק.

אמרתי לנציג מכירות, אני אוהב את הרכב, אם אתה מסדר לי אותו בפחות מ500 דולרים לחודש אני חותם ויוצא איתו עוד היום.

יש לי קרדיט מצויין אבל טרי, עדיין פחות משנתיים של וותק וככה למעשה קובעים את המימון שלך, זה וכמובן בודקים הכנסות מול הוצאות, לא הכנסתי דולר לבנק איזה חודש וחצי, לא בדיוק משהו להרשים איתו.

הציעו לי ריבית של 16.6 אחוזים, 5 שנים, גובה התשלום - 457 בחודש.

לחצתי את היד, חתמתי ונסעתי הביתה, התשלום הראשון אחרי 60 יום.

 

המון כסף, לא משהו שנראה כמו צעד הגיוני, נראה כמו החלטה אמוציונלית, אבל ברצינות, דחיתי כ"כ הרבה רצונות ודחפים לקנות CLS משומשת שתעלה לי אפילו פחות. אבל אז מה עשיתי בזה?

 

עשר שנים אחריות, מחירי טיפולים הזויים לטובה (21 דולר טיפול ראשון, 3 קופסאות פרלמנט).

 

מאוד היה חשוב לי האפשרות של מימון מחדש לרכב, מכיוון שהחודש דירוג האשראי שלי כבר בן שנתיים - אני הולך לממן את הרכב מחדש ושוב דרך יונדאי, דירוג האשראי שלי הוא מעל 700, אך בכל תדפיס מחברת האשראי אני נופל בסעיף של הוותק.

חודש הבא אחזור ליונדאי ואממן את הרכב מחדש, הפעם עם ריבית של פחות מ6 אחוזים.

 

בשורה התחתונה- יש לי רכב חדש ואמין, ההוצאות החודשיות שלי על הרכב ירדו ביותר מחצי. נשאר לי ביד סכום הגדול מ1000 דולר בחודש בהשוואה לזמני עם האינפיניטי - אני יכול לחזור למרצד ולעשות ליס לרכב פנאי עם הסכום הנ"ל, ב799 לחודש אני לוקח CLS550 חדשה, ואת ה10000 מייל בשנה אני לא אעבור.

 

לפעמים צריך לראות דברים מבעד למספרים, מבעד לגרפים ופשוט להסתכל על תמורה פרופר.

 

ד"א יצאתי חומוס כי היום אני כבר לא נוהג הרבה, אם פעם זה היה 5000 ק"מ בחודש, היום זה משהו כמו 1000-2000.

אבל את ההבדל בכיס אני מרגיש עדיין.

והיונדאי? אני חייב עליה יותר ממה שהיא שווה במחירון כרגע. לא באמת מזיז לי, אני עדיין מתגאה בעובדה שגם עם 1500 מייל בחודש נשאר לי כסף בכיס. עכשיו אני בכלל נוהג על הרנגלר.

 

בקיצור, יוסי, אני מבסוט בשבילך, תהנה מהקליאו כשתגיע, סע בזהירות ואל תפסיק לחשוב על המחר.

אני מנסה לחשוב 5 שנים קדימה. יש לי עבודות שמחכות לי 4 חודשים קדימה, זה לא מעניין אותי, אני לא הולך לקנות שום דבר יקר לעצמי (כן אפילו ליסיניג ללמבורגיני חדשה נמצא כרגע בהישג יד) אבל אני רוצה לקנות בניין, רכבים עם כל האהבה שלי - לא בונים אותך כאדם. בניינים כן