שרשור פוליטי של אחרי/לפני/באמצע בחירות/מלחמות/שלום/חומוס בדמשק

[SurfHigh]

לא מתכוון להצביע.

זה בזבוז חצי יום

אתה מגיע מחו"ל במיוחד להצביע? זה חצי שעה במקרה הרע.

[יבגניפ]

אתה מגיע מחו"ל במיוחד להצביע? זה חצי שעה במקרה הרע.

שאני יכול להשקיע אותה בקפה טוב.

אבל עכשיו בכל פעם שתביע דעה פוליטית בפורום יענו לך שבמקום להתבכיין באינטרנט היית יכול ללכת להצביע

זה מחיר שאני מוכן לשלם אחרי כל מה שעברנו בשרשור הזה וכל מה שכתבו לי עד היום

 

שואל ברצינות: מה אתם מצפים שישתנה אחרי הבחירות?

הליכוד ינצח. נתניהו עשה הכל כדי למנוע אפשרות של תחרות בתוך המפלגה. אנשי ״המרכז״ עושים כל מה שביכולתם מזה 20 שנה כדי לפגוע כל אחד בהתאם ליכולתו במשילות בישראל עוד קצת. היחיד שהיה לו סיכוי ריאלי אולי להיות ראש ממשלה ביניהם זה לפיד, שלא נדע, וגם הוא כבר לא רלוונטי באמת. החרדים לא יפסקו להצביע לשס או יהדות התורה. הערבים ישארו עם הרשימה המשותפת.

 

אז למה?

 

דמוקרטיה ובחירות אמורות לאפשר לעם לבחור ובעצם להיות הריבון. נכון. ישנו רוב יחסי כלשהו בעם שרוצה ליכוד, no matter what, והשאר עסוקים בהקמה ואוננות סביב מפלגות סקטוריאליות. במצב פוליטי כזה, השיטה לא עובדת. כבר איזה עשור לא הייתה ממשלה שהחזיקה באמת 4 שנים, וזה לא ישתפר עם מפלגות קיקיוניות של בוגי את גנץ בע״מ.

 

מה שהמדינה הזו צריכה זה ניעור רציני ברמה של שינוי חקיקה, שימחק לחלוטין את כל המפלגות הקטנות והסקטוריאליות (בהנחה כמובן שאנחנו לא הולכים להתפצל למדינה ליהודים, מדינה ליהודים חרדים ומדינהלערבים). ובלי זה בחירות זה בעיקר בזבוז זמן של כולם שמבטיח רק שבעוד שלוש שנים יהיו עוד בחירות עם עוד מפלגות איזוטריות ומיותרות, שימשכו מנדטים רק בזכות איזה סלב תורן.

[SurfHigh]

אתה שואל "מה אתם מצפים שישתנה?"

תרשה לי לשאול אותך, עשית משהו כדי לשנות? (חוץ מלכתוב באוף טופיק, זה לא תופס).

ויותר בפירוט, למה שמשהו ישתנה אם אף אחד לא מוכן לעשות משהו כדי שישתנה? יותר מזה, כשאתה לא הולך להצביע, כשאתה לא מתפקד למפלגה, השינוי לרעה ממשיך רק עם פחות "הפרעות".

כמו שמדענים לא מגיעים לתגליות והישגים משום מקום, כך גם בפוליטיקה.

אין פה פתרונות קסם, אף מנהיג לא יצנח מהשמיים וינקה את האורוות. מנהיגים צריך לגדל, אם הם גדלים לבד הם יוצאים עקום.

עריכה אחרונה ב-27 לדצמבר, 2018 על ידי SurfHigh

[Eily]

אם יבגני אחד ילך לשתות אספרסו במקום להצביע, לא יקרה כלום.

מאות אלפי "יבגני" כאלה - אסון!

שיעורי ההצבעה די נמוכים, זאת אומרת שמספר הלא מצביעים כלל לא מבוטל.

 

הצבעתי בבחירות המקומיות, 7 דקות הליכה לכוון (הליכה זה לא בזבוז זמן) ועוד 5-10 דקות. לך להצביע ואחר כך לקפה, וחסכת 7 דקות הליכה.

[pooh-bear]

דמוקרטיה ובחירות אמורות לאפשר לעם לבחור ובעצם להיות הריבון. נכון. ישנו רוב יחסי כלשהו בעם שרוצה ליכוד, no matter what, והשאר עסוקים בהקמה ואוננות סביב מפלגות סקטוריאליות. במצב פוליטי כזה, השיטה לא עובדת. כבר איזה עשור לא הייתה ממשלה שהחזיקה באמת 4 שנים, וזה לא ישתפר עם מפלגות קיקיוניות של בוגי את גנץ בע״מ.

רק מזכיר: דמוקרטיה זו בסה"כ צורת השלטון הכי פחות גרועה. לא הרבה מעבר לזה.

וחוץ מזה, יש בדמוקרטיה עוד דברים פעוטים כמו זכויות אזרח ושלטון החוק, שגם הם נחוצים, אפילו אם תוצאות הבחירות לא לטעמינו.

[יבגניפ]

אתה שואל "מה אתם מצפים שישתנה?"

תרשה לי לשאול אותך, עשית משהו כדי לשנות? (חוץ מלכתוב באוף טופיק, זה לא תופס).

ויותר בפירוט, למה שמשהו ישתנה אם אף אחד לא מוכן לעשות משהו כדי שישתנה? יותר מזה, כשאתה לא הולך להצביע, כשאתה לא מתפקד למפלגה, השינוי לרעה ממשיך רק עם פחות "הפרעות".

כמו שמדענים לא מגיעים לתגליות והישגים משום מקום, כך גם בפוליטיקה.

אין פה פתרונות קסם, אף מנהיג לא יצנח מהשמיים וינקה את האורוות. מנהיגים צריך לגדל, אם הם גדלים לבד הם יוצאים עקום.

אני חושב שאני לא מעביר את הנקודה טוב.

בעולם אידיאלי בו יש שתיים או שלוש או ארבע מפלגות כלליות גדולות, מערכת בחירות יכולה להוביל אולי לשינוי קונספטואלי. יש בסיס בוחרים קבוע לכל מפלגה. יש כאלו שזזים, כמו במקרה האמריקאי, בהתאם למועמד.

 

במקרה הישראלי, הדבר היחיד שיזיז את נתניהו זה פסק דין. וגם לא בטוח שמי שיחליף אותו יהיה יותר טוב, כי כנראה שהוא יהיה מהליכוד והוא דאג שלא יהיה לו דור המשך ראוי שם.

 

הוא שולט כאן בפער די גדול כבר עשור, יש לו את הבייס המאוד ברור שלו, שרובו אולי מחויב בעיקר למפלגה ולשנאה מסורתית של אחרים, אבל הבייס עדיין קיים.

 

וכשאנחנו מסתכלים הצידה, מחוץ לליכוד, אנחנו רואים עשר מפלגות שמייצגות סקטורים נורא קטנים, קהל מאוד ספציפי של בוחרים. לחלק מהן כמו כחלון או לפיד או גנץ אין שום תכלית - מדובר בסתם אנשים שמפחדים להתפס כשמאלנים אז לא הולכים ל״עבודה״, או סתם אנשים שלא מסוגלים להתמודד בפריימריז של הליכוד, אז לא הולכים לשם. וחלק מהן פונות לחרדים או דתיים לאומים או ערבים, ולעולם לא ישרתו אותי ולעולם אני לא אעניין אותם.

 

ואני אומר שכל בני גנץ כזה, שקם בבוקר, ומחליט להקים מפלגה שלו, עושה עוד קצת כדי לייתר את הבחירות. לחלוטין. הדבר היחיד שהוא עושה זה בעצם להבטיח שהליכוד על 30 המנדטים שלו ימשיך לשלוט, וגם אם, נניח, אחד מ״אנשי המרכז״ יבחר, הממשלה שלו לא תהייה שונה כמעט בשום דבר מהממשלה שראינו עכשיו, כי גם הוא יקרע על ידי כל שאר מפלגות הסקטורים ואיש אחד שיש בכנסת.

 

במצב כזה, מה כבר יש לי לעשות? לכתוב מייל לבני גנץ שלא יפחד ויצטרף לאבי גבאי או ביבי?

רק מזכיר: דמוקרטיה זו בסה"כ צורת השלטון הכי פחות גרועה. לא הרבה מעבר לזה.

וחוץ מזה, יש בדמוקרטיה עוד דברים פעוטים כמו זכויות אזרח ושלטון החוק, שגם הם נחוצים, אפילו אם תוצאות הבחירות לא לטעמינו.

אני לא אומר שדמוקרטיה זה דבר לא טוב, obviously.

אני אומר שהמקרה הישראלי דורש מישהו עם ביצים שישים סוף לקרקס המפלגות הקטנות.

[arco1]

אני מסכים וכבר כתבתי שאם גם גנץ הולך לבד, אז חבל על הכסף שיילך על הבחירות והאמת גם הייתי במצב רוח שלא ללכת להצביע, אבל איכשהו שיכנעתי את עצמי ללכת בכל זאת, אפילו אם זה רק לנסות להקטין את כוחם של החרדים בכנסת. אם כל החילונים ילכו להצביע, למרות שביבי ייקח את הבחירות, עדיין הממשלה יכולה להיות הרבה יותר טובה מזו שתביא אותנו למדינת הלכה בעוד כמה קדנציות.

 

לדעתי תשקול את צעדיך שוב, חצי שעה גג מזמנך. אם היו פחות כמוך בירושלים, היינו זוכים לראש עיר טוב שלא היה מוכר את כולם לחרדים. בסופו של דבר היה פער של אלפי קולות בודדים. חבל. ברמה הארצית כמה מאות אלפים בודדים יכולים להכריע את הרכב הממשלה.

עריכה אחרונה ב-27 לדצמבר, 2018 על ידי arco1

[SlowRide]

תמיד חבל על הכסף בבחירות עם הממשלה הבזבזנית הזאת. עדיף שיטיסו את כל השרים וחברי הכנסת הכנסת במסוקים מעל הר געש פעיל וכל אחד בתורו ישפוך לשם את הכסף וזהו. ככה לפחות יש סיכוי שאחד או שניים מהם יפלו פנימה עם הכסף.

אני מבין את יבגני שמאוכזב מהשיטה ויודע ששינוי רציני לא יגיע. צריך להיות מציאותיים, זה לא שאתה הולך לקלפי, שם פתק של עלה ירוק ויום אחרי מחליפים את "התקווה" בSmoke weed everyday. מצד שני צריך לעשות משהו כדי למזער את הנזק ולפחות להשאיר את המצב כמו שהוא עכשיו אחרת נחיה במדינה דתית שאסור לנסוע בה בשבת ואסור לייבא רכבים עם פחות מ7 מקומות כי זה מעודד הוצאת זרע לבטלה.

עריכה אחרונה ב-27 לדצמבר, 2018 על ידי SlowRide

[arco1]

בדיוק, גם אני מאוכזב ונמאס לי סופית מהמערכת הפוליטית עם ריבוי מפלגות גמדיות, אבל צריך להתעלות מעל הרגשות וללכת להצביע לפחות מתוך שיקול של להאט את הפיכת המדינה למדינת הלכה (ואז הלכה לנו המדינה כבר מבלי יכולת להצילה).

[oryo]

אני זוכר איך בעבר הייתי שותף בקמפיין בעד הצבעה בכל מחיר (כי מתמטית, כאמור, לא להצביע די שקול ללהצביע למפלגה שאתה הכי סולד ממנה).

 

לשמחתי אני לא משתתף יותר במשחק הפוליטי הישראלי, אבל כן אעיד שכיום אני יותר מבין את הגישה של יבגני (ושות') = אי אמון כ"כ חזק גורר ייאוש, וויתור.

אני רוצה להאמין שאם הייתי צריך להצביע, הייתי עושה זאת. אבל אני כבר בכלל לא בטוח שזה היה קורה. Fool me once...

--

 

לגבי מי שזרק שמה שעלול לגרור פרישה של ביבי זה כתב אישום, אני מציע להתעדכן: פורסם בביביתון שהוא ימשיך בלאו הכי, ושההשלכה היחידה של כתב אישום תהיה "תקיפה חסרת רחמים של היועמ"ש".

 

אז כדבריו של טייווין לאניסטר הי"ד, נתניהו יכול לומר בלב שלם:

The battle is over, we have won.

[SurfHigh]

אני חושב שאני לא מעביר את הנקודה טוב.

בעולם אידיאלי בו יש שתיים או שלוש או ארבע מפלגות כלליות גדולות, מערכת בחירות יכולה להוביל אולי לשינוי קונספטואלי. יש בסיס בוחרים קבוע לכל מפלגה. יש כאלו שזזים, כמו במקרה האמריקאי, בהתאם למועמד.

 

במקרה הישראלי, הדבר היחיד שיזיז את נתניהו זה פסק דין. וגם לא בטוח שמי שיחליף אותו יהיה יותר טוב, כי כנראה שהוא יהיה מהליכוד והוא דאג שלא יהיה לו דור המשך ראוי שם.

 

הוא שולט כאן בפער די גדול כבר עשור, יש לו את הבייס המאוד ברור שלו, שרובו אולי מחויב בעיקר למפלגה ולשנאה מסורתית של אחרים, אבל הבייס עדיין קיים.

 

וכשאנחנו מסתכלים הצידה, מחוץ לליכוד, אנחנו רואים עשר מפלגות שמייצגות סקטורים נורא קטנים, קהל מאוד ספציפי של בוחרים. לחלק מהן כמו כחלון או לפיד או גנץ אין שום תכלית - מדובר בסתם אנשים שמפחדים להתפס כשמאלנים אז לא הולכים ל״עבודה״, או סתם אנשים שלא מסוגלים להתמודד בפריימריז של הליכוד, אז לא הולכים לשם. וחלק מהן פונות לחרדים או דתיים לאומים או ערבים, ולעולם לא ישרתו אותי ולעולם אני לא אעניין אותם.

 

ואני אומר שכל בני גנץ כזה, שקם בבוקר, ומחליט להקים מפלגה שלו, עושה עוד קצת כדי לייתר את הבחירות. לחלוטין. הדבר היחיד שהוא עושה זה בעצם להבטיח שהליכוד על 30 המנדטים שלו ימשיך לשלוט, וגם אם, נניח, אחד מ״אנשי המרכז״ יבחר, הממשלה שלו לא תהייה שונה כמעט בשום דבר מהממשלה שראינו עכשיו, כי גם הוא יקרע על ידי כל שאר מפלגות הסקטורים ואיש אחד שיש בכנסת.

 

במצב כזה, מה כבר יש לי לעשות? לכתוב מייל לבני גנץ שלא יפחד ויצטרף לאבי גבאי או ביבי?

 

אני לא אומר שדמוקרטיה זה דבר לא טוב, obviously.

אני אומר שהמקרה הישראלי דורש מישהו עם ביצים שישים סוף לקרקס המפלגות הקטנות.

 

 

אני מסכים עם מה שאתה כותב, לריבוי המפלגות הקטנות יש מחיר. השאלה מה עושים.

לגבי ביבי, לא מסכים. אני בטוח שיש יותר מ 50,000 איש בארץ שהיו רוצים לראות את ביבי עף. הרבה מהם מגיעים לכיכר רבין להפגין אוורי נאו אנד דן, על דבר כזה או אחר. אם הם היו מתארגנים ומתפקדים לליכוד, יכלו פשוט לקבוע מי יהיה יו"ר הליכוד. מה זה 50,000 בבחירות הארציות? כלום ושום דבר, מנדט וקצת. אז למה לחכות לפסק דין?

קח דוגמא אחרת, הליכוד - במקור מפלגה ליברלית - חופש עיסוק, דת, תנועה וכו'. מיקי זוהר ממפלגת הליכוד מעלה חוק שמציע לצנזר פורנו באינטרנט, לחלוטין לא ליברלי. איך הוא הגיע למעמד? נבחר בפריימריז עם 2000 קולות. אני מניח ש 1000 מתוכם זה משפחה, חברים ואנשים של שמור לי ואשמור לך שהוא הכיר במהלך הדרך. וכמוהו יש עוד כמה. הם פשוט השתלטו על מפלגת השלטון כי אנחנו נתנו להם. איך? לא הלכנו להצביע, לא התפקדנו, היינו בכיכר במקום בפריימריז.

 

אתה כותב "מה כבר יש לי לעשות?" , כתבתי כבר לפני בשרשור.

סיפור חפירה אחרון עם לקח קלישאתי ואז אני מסיים. לפני איזה עשר שנים כשהייתי צעיר מרדן עבדתי בחברה גדולה. הבלאגן חגג שם, נתק בין מנהלים לעובדים, תנאים פיזיים גרועים, מלחמה בין מחלקות ועוד. איזה יום הגיע למחלקה שלנו מייל עם הנחתה חדשה מההנהלה, איזה פרוייקט בתחום ניהול שרשרת אספקה. ישבתי עם עובד אחר ממחלקת הרכש וחצי התבכיינתי חצי העלתי טענות אובייקטיביות למה אי אפשר לעשות את מה שמבקשים מאיתנו, כמה יש חוסר שיתוף פעולה, חסרים נתונים, חסרים הגדרות, איך הכל מגיע בהנחתות וכו'. ככה במשך חצי שעה.

ואז הוא אמר לי משפט שלא ידעתי איך להגיב עליו. הוא אמר - "אתה רוצה להיות חלק מהבעיה או חלק מהפתרון?" (קלישאתי, מצטער אם זה נשמע כמו הנזיר שמכר את הפרארי). ואז נפל אצלי איזה אסימון, ממילא אני פה, ממילא משלמים לי, הבכיינות לא תזיז כלום לאף אחד. אני אעשה את מה שאני יכול, בשביל זה הביאו אותי ובשביל זה משלמים לי.

אולי צריך להתבגר בשביל להבין את זה.

 

תכל'ס, כל אחד יבחר את המלחמות שלו. כל עוד אתה פה, בארץ הכוונה, אם אתה לא חלק מהפתרון אתה חלק מהבעיה. ההחלטות והחוקים שיעברו בממשלה ישפיעו גם עליך.

לא אומר שאם תלך להצביע או תתפקד כל הבעיות בפוליטיקה הישראלית יפתרו ברגע. מה שבטוח שאם לא תלך, הם לא יפתרו, הם רק יחריפו.

היות והמחיר שנדרש כדי להיות חלק מהפתרון הוא כל כך זעום, בעיני זה פשע לא לקחת חלק.

בזמן שהשקעת בשרשור כבר היית מתפקד ומצביע בפריימריז ובבחירות 3 פעמים.

 

גילוי נאות, אני חבר ליכוד. לא בליכודניקים החדשים למרות שתומך במה שהם עושים. מציע לכל אחד להיות חבר במפלגה שבבסיס שלה הכי מתאימה להשקפותיו.

[ניקו פ.]

הייתי שמח שאחוז החסימה יעלה, נניח, לאזור 10 אחוזים.

הייתי שמח שגם בחירות לרשות ממשלה יהיו נפרדות מבחירות לכנסת.

בינתיים התפקדתי לליכוד. אם הקול שלי יצליח להוציא ולו חזן/אמסלם אחד עשיתי את שלי.

 

Sent from my Redmi Note 4 using Tapatalk

[hans]

לא מתכוון להצביע. (...) יותר כיף ונותן לי בוסט יותר טוב. (...)

זה כל הסיפור. לי. אני.

 

אחלה רעיון נתן לי השרשור הזה - יאללה, הלכתי להתפקד ולקדם **מישהו**,

לא משנה מי (האמת שכן משנה, יש לי כמה רעיונות) כדי לדחוק את... מי למשל? או! רגב, למשלֿ, למקום לא-ריאלי.

בניגוד למה שבכיינים סדרתיים מספרים, הזחה של חברי כנסת מעיקים למקומות לא ריאליים

היא דווקא פעולה מאוד ריאלית שלא דורשת הרבה קולות.

 

עריכה:

הדוגמה הבולטת ביותר להחרמת בחירות שגורמת לפגיעה עצמית אנושה היא ערביי ירושלים,

שמחרימים ברובם את הבחירות עקב סיבות שונות (נושא מרתק לשרשור נפרד).

אילו היו מצביעים, הם היו לא רק מכריעים את תוצאות הבחירות (ולו רק מתוקף מספרם בפועל)

אלא גם מכניסים למועצה מספר כזה של נציגים שאי אפשר להתעלם ממנו בהרכבת קואליציה.

 

בפועל? אין נציגים במועצה, הסקטור לא זוכה להתייחסות,

ומה שמונצח הוא למעשה מעגל של הזנחה עצמית. lose-lose קלאסי עקב ג׳וק בראש.

עריכה אחרונה ב-27 לדצמבר, 2018 על ידי hans

[SlowRide]

מעבר לזה, יש עוד בעיה שנראה שחוץ הכותבים פה, רוב האנשים שכן טורחים להצביע מתייחסים לזה כמו לספורט.

"אני אוהב קבוצה מסויימת כי אבא שלי אוהב אותם וסבא שלי אהב אותם וזה מסורת אצלנו ואני אתמוך בהם כי צריך. בפועל אין לי מושג מה הם עושים אבל את התמיכה שלי יש להם כי על זה גדלתי. אחרת מה אני אספר לילדים שלי, שאני בוגד?"

ומצד שני יש את כל המיוחדים שמעדיפים להתחכם ולבחור את המפלגה הכי מופלצת בעולם בגלל שזה יותר מדי מיינסטרים להצביע למפלגה גדולה.

וכמובן לא לשכוח את הגלמים שמצביעים למועמד מסויים כאילו הם בוחרים דמות ב Tekken - מי נראה הכי מגניב בתמונה.

שיטה מטומטמת שהמטרה שלה היא לתת לציבור אשליה של בחירה ולא יותר.

[יבגניפ]

אם אתה לא חלק מהפתרון אתה חלק מהבעיה.

פעם כשגם אני הייתי צעיר ומרדן (בשרשור הזה לפני 300 עמודים), ואפילו כשהייתי מרדן פחות (בשרשור הזה לפני 150 עמודים), הייתי הולך להצביע כדי לשמר משהו.

אבל זה בזבוז זמן מוחלט.

אני לא אלך להתפקד לליכוד. זה לא מרגיש לי הגון בשום צורה שהיא.

ובכלל - קצת פילוסופי - אבל אני חושב שהגישה הבינארית הזו היא בעייתית.

אם היינו חיים במציאות בה יש מעט מפלגות, הייתי מקבל את הטענה שלך. אבל בעולם המעשי שלנו, כפי שכבר כתבתי, אנחנו - כלומר הרוב היהודי ולא דתי בישראל - בעיקר קורעים לגזרים את איקס המנדטים שנשארים לנו פוטנציאלית אם מתחשבים בזה שרוב רובם של הדתיים, חרדים והערבים כנראה מצביעים למפלגות משלהם.

במצב כזה אני לא יכול להיות חלק מהפתרון. גם אם מאוד הייתי רוצה. כי אין לי איך.

 

תסתכל על הסקרים. כל המפלגות הקיקיוניות מקבלות ביחד כ-60 מנדטים. ואני מכליל בזה גם את המחנה הציוני וגם את מרץ.

60 מנדטים.

שמפוזרים בין אנשים שחלקם בוחרים את ההשתיכות הפוליטית שלהם באופן כמעט אקראי שנקרא "המרכז". והם, אלו שעומדים בראש המפלגות האלו, היו יכולים לפתור את זה מחר. אם אורלי משמה לא הייתה פורשת מהמפלגה של כחלון. וגנץ היה מצטרף ליש עתיד. וכחלון ולפיד היו מסכימים על איזו רוטציה ביניהם ואולי גם מתאחדים עם אבי גבאי, שרק האל שבשמיים יודע מה הוא בכלל רוצה.

אבל לא.

כל אחד מהם צריך מפלגה.

וכל מפלגה כזו אשכרה מושכת עוד ועוד ועוד קצת.

אז אני חוזר ואומר: חוץ להזמין את גנץ לשרשור הזה, ולהסביר לו למה עוד מפלגה מזיקה לישראל - אין לי מה לעשות.

זה כל הסיפור. לי. אני.

סורי, אבל זה מה שאתה מסיק מהסיפור, אז לא הבנת את כוונתי by far.

מבטיח לך שאת הקפה - לו ממש הייתי רוצה - הייתי יכול לקנות גם אחרי הביקור בקלפי. מימלא הם איפשהו זה ליד זה במרכז ת"א.

 

ואגב, גם אם זה היה סביב "לי. אני." - ככה זה. לפעמים גם "אני" חשוב. לא רק מטרות גדולות מהחיים.