שרשור פוליטי של אחרי/לפני/באמצע בחירות/מלחמות/שלום/חומוס בדמשק

[SlowRide]

לפני 26 דקות, m3x7r3m3 כתב:

בטח שיש לזה משמעות, כי השאלה אם הם עם או לא, נתונה לויכוח, ואת המדינה הם יכלו להקים בעצמם ב-1948-1967, אחרי 1967 הם יצטרכו לקבל אישור מאיתנו להקים אותה נקודה.

 

מה הבעיה לתת להם להקים מדינה? כי מדינה באה עם זכות לצבא, ולקניית נשק, ולהגן על טריטוריה.

אתה באמת רוצה עימות צבאי על כל אחמד שהולכים לאסוף מאיזה בית בג'נין או שכם או רמאללה?

אתה לא רוצה שתהיה להם מדינה מטעמי בטחון אז מה זה משנה אם הם עם או לא? 

[m3x7r3m3]

לפני 58 דקות, Pika007 כתב:

אתה לא באמת חושב שמישהו הולך לקרוא את הטירוף הזה או להגיב לו, כן?

קיבלתי נוטיפיקציה כך שכנראה ציטטת אותי שם איזושהי, אבל אין סיכוי שאני אפילו טורח לאמץ את העיניים שלי.

 

אחראי הרליסים ממליץ לך על הפיצ'ר החדש והמדהים שנקרא Ctrl+F

 

לפני כשעה, m3x7r3m3 כתב:

 

בתאריך 16.10.2022 בשעה 13:01, Pika007 כתב:

לא נמסרו שטחים מכיוון שלא מדובר בשטח ריבוני של ישראל, ושם לב העניין. מדובר בהסכם שטחים. כלומר משהו שמבחינה חוקית עדיין לא היה רשמית "של אף אחד", וצריך להחליט איך להתחלק בו.

 

מה? על מה אתה מדבר? תעדכן את ראש המל"ל, כי הוא כבר הודה שמדובר על כ-10 קמ"ר של מים טריטוריאליים, שהם... (Drum roll please), שטח ריבוני.

 

בתאריך 16.10.2022 בשעה 13:01, Pika007 כתב:

האמת, הייתי רוצה שגם החלטה כזו תעלה להצבעת הכנסת. הבעיה מבחינתי היא לא "האופוזיציה לא לטובת לפיד", אלא "האופוזיציה הוכיחה בשנה וקצת האחרונות שמבחינתה תישרף המדינה, העיקר לא לתת לממשלה להעביר שום החלטה בכנסת, אפילו אם מדובר בהחלטה חשובה שמיטיבה עם כולם והאופוזיציה כן תומכת בה עקרונית"

 

הסיבה הבאמת משמעותית שבגללה לפיד מנסה לא להעלות את זה להצבעת הכנסת היא לא שהאופוזיציה לא לטובתו, או שאיבד את הרוב (למעשה לאחר פרישת סילמן, שיקלי וססובר, יש סיכוי טוב שהוא יכול לקנות רוב חד פעמי).

יש לו 17 של יש עתיד, 8 של כחול לבן, 7 של העבודה, 7 של ישראל ביתנו, 6 של מר"צ, 5 של תקווה חדשה, 4 של רע"מ, 4 של המשותפת, ולפחות 3 של ימינה (נניח שאורבך יצביע נגד, זה משאיר את בנט, ג'וב טוב ושטרקמן שנכנסה במקום ססובר), זה כבר נותן 61, בנוסף יש את הזוג כהנא-פינטו, הזוג טיבי-סעדי, ואת קארה.

בתיאוריה הוא יכול להשיג 66 חברי כנסת.

כמעט כולם מחויבים אליו בדרך זו או אחרת, אולי חוץ מהמשותפת וטיבי-סעדי, אבל הוא צריך רק אחד מכל השישייה הזו.

 

בתאריך 16.10.2022 בשעה 13:01, Pika007 כתב:

מבחינת חוקיות- כאמור, בג"צ. אם זה לא חוקי אז מן הראוי שלא יעבור, עם כל הצער שבדבר.

 

ואם זה גם לא חוקי וגם בג"צ יכשיר את זה?

 

בתאריך 16.10.2022 בשעה 14:07, Pika007 כתב:

לא בדיוק. אופוזיציה לא נלחמת בממשלה (או יותר נכון- בקואליציה) אלא מבקרת אותה ומציעה חלופה. "מבקרת" משמע- אמורה להעביר ביקורת על תהליכי והחלטות הממשלה ולמצוא בהן כל חור הכי קטנטן ולמה זה לא טוב. במידה וההחלטה טובה ועולה בקנה אחד עם קו מצפונם של חברי אופוזיציה, אין שום מניעה שהאופוזיציה תצביע עם הקואליציה. (ועד לפני הבלאגן הנוכחי של 5 סבבי הבחירות האלו, זה גם קרה. זה תהליך תקין.)

 

1. והם מצאו חורים ולמה זה לא טוב בכל הצבעה שתביא, כולל זו של מלגות החיילים ובטח ובטח בהוראת שעה איסור איחוד משפחות (יעבירו את הוראת השעה, כמעט מילה במילה כמו הממשלות הקודמות, אבל יאשרו אישורים "הומניטריים" באלפיהם). גם על זה היה לכם טענות.

2. תזכיר לי כמה לפיד הצביע עם הקואליציה סביב הקורונה?

 

בתאריך 16.10.2022 בשעה 14:07, Pika007 כתב:

האופוזיציה אינה אמורה בשום אופן להצביע בצורה אוטומטית כנגד הקואליציה בלי שום מחשבה, וזה מה שקורה כרגע (שכר החיילים דוגמה מצוינת.)

 

קואליציה שצריכה אופוזיציה כדי להתקיים, לא צריכה להתקיים. נקודה סוף פסוק.

את התוצאה של התקיימות זמנית כזו כולנו ראינו, תשלום בתקציבי מדינה פר הצבעה בכנסת.

 

בתאריך 16.10.2022 בשעה 14:07, Pika007 כתב:

בוא ניקח מקרה קיצון שלא באמת קיים: החלטת "ישום שלום איזורי", שבה אם ההחלטה עוברת מתחיל למחרת שלום בכל המזרח התיכון בלי מחיר לישראל.

במצב נורמלי: הקואליציה מעלה את ההצבעה על ההחלטה.

האופוזיציה אמורה לסרוק את ההחלטה, לפרק אותה לגורמים ולמצוא בה כל חור אפשרי. במידה ויש בהחלטה הזו אפילו פיפס לא במקום, לאופוזיציה יש נוסח חלופי טוב יותר להציע, דעת מיעוט מדוע ההחלטה לא צריכה להתקיים, ו/או ההחלטה לא עולה בקנה אחד עם קו מצפונם של חברי האופוזיציה-

האופוזיציה תצביע נגד.

במידה והכל טוב, כל הסעיפים למעלה נענים- אין שום מניעה או בעיה שהאופוזיציה תצביע בעד, הרי כולנו רוצים שלום.

 

במצב הנוכחי כפי שהאופוזיציה מראה בשנה האחרונה-

האופוזיציה מצביעה נגד אך ורק כי הקואליציה העלתה את ההחלטה הזו, בלי שום סיבה אחרת, או היגיון שעומד מאחורי זה, למרות שגם חברי האופוזיציה כן היו רוצים שהתוצאה של ההחלטה הזו תתקיים.

הצג עוד  

 

יצרת חד קרן, שלא באמת קיים, ואתה מודה שהוא לא קיים.

ואז אתה מאשים את האופוזיציה שהיא (במוחך הקודח) מצביעה נגד החד קרן שיצרת, שהוא לא באמת קיים.

ואז אתה משתמש בזה כנגד האופוזיציה - סביב כל מה שקרה במוחך הקודח.

 

זה האמ-אמא של What-Ifים.

 

וכו' וכו'.

 

אבל משהו אומר לי שאתה מכיר את הפיצ'ר אבל אין לך מה לענות...

 

לפני 50 דקות, פינדר כתב:

שמעון רקלין בתגובה: ״חחחחחחחחחח״

 

 

להסביר לך את ההבדל בין ערוץ טלוויזיה לטוויטר?

 

לפני 50 דקות, פינדר כתב:

היתה גם היתה, וזה התקבל בשתיקה כל עוד זה היה נחשב למצב זמני, ע״י רוב מדינות העולם.

יש לך תשובה עניינית לחזון האפרטהייד של בן גביר? או שאתה עסוק רק בהתחמקויות?

 

אז זה יתקבל בשתיקה גם בעתיד.

אני פירטתי כבר קודם תוכנית כאן.

אתה מוזמן להתייחס אליה ואפילו לערוך השוואה לזה של בן גביר.

וכלקח משרשור טראמפ אני מציע לך לנטוש את המונחים, בטח אלו שאתה מהדהד בלי להבין את המשמעות שלהם.

 

לפני 16 דקות, Night Driver כתב:

השופט האחד הזה הוא יור ועדת הבחירות ומעבר לזה שהחלטתו לא שייכת למה מצביעי ימינה רצו (כי זו ספקולציה שלא מעניינת אף אחד) אלא מה סיעת ימינה רוצה (כי היא מנהלת את התנהלות הסיעה) הוא החליט לפי איך שהוא ראה את החוק. וגם הוא בתפקיד הזה נתון לביקורת בגץ שהפך את החלטתו.

 

בהחלטתו הוא העלה ספקולציה לגבי מה מצביעי ימינה רצו, כתימוכין לכך ששיקלי פרש הרבה לפני ההליך הפורמלי של ההפרשה בכנסת.

אכן החליט לפי איך שהוא ראה את החוק, כישלון כזה בבית המשפט העליון לא ראינו מזמן.

והסיבה שהפכו את ההחלטה שלו ולא סמכו עליו בעיניים עצומות זה בגלל העו"ד של הליכוד.

 

מילא זה - ב-2.11 הוא חוזר לבית המשפט העליון, שם על כישלון כזה אין לך אפילו ערכאת ערעור, רק בקשת רשות ערעור להרכב רחב יותר (שכולל את אותו שופט כישלון).

 

לפני 16 דקות, Night Driver כתב:

החוק הוא ברור. אין פה עניין של מידתיות, סבירות ודעת הציבור כי ככה המחוקק כנראה קבע (ונמתין לפסיקת בגץ בנושא כדי לדעת אם הוא קבע ככה או לא).

 

גם כשהחוק היה ברור היו פסיקות של בג"צ שהתעלמו מהחוק הברור לטובת "מידתיות" ו"סבירות" ו"דעת הציבור הנאור".

אתה פשוט לא מבין מספיק כדי להבין על מה אני מדבר בכלל. זה דיון בשני קווים מקבילים. אצלך משהו "חוקי" כי "בג"צ קבע", בהתעלמות מוחלטת מכך שמי שקובע מה חוקי ומה לא זה החוק...

 

לפני 16 דקות, Night Driver כתב:

מעבר לזה כבר כתבתי שאני הייתי שמח אם זה היה מובא להצבעה בכנסת אבל אם זה מה שהחוק קובע החוק גובר על הרצונות שלי.

 

אם לא היה ויתור על 10 קמ"ר של מים טריטוריאליים, אליבא ראש המל"ל אייל חולתא, אז היה לך במה להיתלות.

ברגע שיש ויתור כזה, החוק הוא ברור.

 

לפני 16 דקות, Night Driver כתב:

והסר דאגה מלבך, אני ממש לא מביך את עצמי. אני יודע מה אני אומר ועומד מאחורי דבריי. פשוט אני רגיל לקבל את חוק גם אם הוא לא מוצא חן בעיניי כי ככה הדמוקרטיה עובדת.

 

אתה לגמרי מביך את עצמך.

 

חוסר ההבנה אפילו מה זה עילות "סבירות" ו"מידתיות" עבר לידך לחלוטין, מה שמבהיר עד כמה אתה לא יודע.

 

לפני 3 דקות, SlowRide כתב:

אתה לא רוצה שתהיה להם מדינה מטעמי בטחון אז מה זה משנה אם הם עם או לא? 

 

אין חיה כזאת "כן, הם עם, מגיעה להם זכות הגדרה עצמית ומדינה, אבל לא ניתן להם את זה כי הם עלולים לפגוע באנשים אחרים ממדינות אחרות".

[פינדר]

לפני 4 דקות, m3x7r3m3 כתב:

להסביר לך את ההבדל בין ערוץ טלוויזיה לטוויטר?

אתה צפית בסרטון שבציוץ?

זה שבו רקלין, על רקע כרזה של הליכוד, קורא לתושבי הפריפריה להצביע לביבי ונוזף בהם על עצלנותם?

לפני 7 דקות, m3x7r3m3 כתב:

אז זה יתקבל בשתיקה גם בעתיד.

זה לא מתקבל בשתיקה כבר היום, אז זה יתקבל כשהמצב יהיה גרוע יותר...

מה שנקרא, לא תיתן למציאות לשנות לך את החלומות.

לפני 8 דקות, m3x7r3m3 כתב:

מציע לך לנטוש את המונחים, בטח אלו שאתה מהדהד בלי להבין את המשמעות שלהם.

לרגע שכחתי שיש לי עסק עם הסמכות העליונה להגדרות מונחים.

[Night Driver]

לפני 4 דקות, m3x7r3m3 כתב:

בהחלטתו הוא העלה ספקולציה לגבי מה מצביעי ימינה רצו, כתימוכין לכך ששיקלי פרש הרבה לפני ההליך הפורמלי של ההפרשה בכנסת.

אכן החליט לפי איך שהוא ראה את החוק, כישלון כזה בבית המשפט העליון לא ראינו מזמן.

והסיבה שהפכו את ההחלטה שלו ולא סמכו עליו בעיניים עצומות זה בגלל העו"ד של הליכוד.

 

מעניין. עד היום כמעט כל החלטות הפסילה התהפכו בבגץ וזה הכישלון המהדהד. אתה עוד מדבר על להביך את עצמך?

לפני 4 דקות, m3x7r3m3 כתב:

מילא זה - ב-2.11 הוא חוזר לבית המשפט העליון, שם על כישלון כזה אין לך אפילו ערכאת ערעור, רק בקשת רשות ערעור להרכב רחב יותר (שכולל את אותו שופט כישלון).

פרט לצווים זמניים לא יושב אף פעם דן יחיד אז הסר דאגה מליבך.

לפני 4 דקות, m3x7r3m3 כתב:

 

לפני 22 דקות, Night Driver כתב:

החוק הוא ברור. אין פה עניין של מידתיות, סבירות ודעת הציבור כי ככה המחוקק כנראה קבע (ונמתין לפסיקת בגץ בנושא כדי לדעת אם הוא קבע ככה או לא).

 

גם כשהחוק היה ברור היו פסיקות של בג"צ שהתעלמו מהחוק הברור לטובת "מידתיות" ו"סבירות" ו"דעת הציבור הנאור".

אתה פשוט לא מבין מספיק כדי להבין על מה אני מדבר בכלל. זה דיון בשני קווים מקבילים. אצלך משהו "חוקי" כי "בג"צ קבע", בהתעלמות מוחלטת מכך שמי שקובע מה חוקי ומה לא זה החוק...

מבין טוב מאוד. בגץ מתערב כשחוק או התנהלות במסגרת חוק סותרים חוק אחר ואז צריך לקבוע את נקודת האיזון.

מציע לך באמת לקרוא פעם את כל פסק הדין ולא להקשיב למה שביבי ולהקמו מפמ]פמים שלא נותנים להם למשול.

 

לפני 4 דקות, m3x7r3m3 כתב:

לפני 22 דקות, Night Driver כתב:

מעבר לזה כבר כתבתי שאני הייתי שמח אם זה היה מובא להצבעה בכנסת אבל אם זה מה שהחוק קובע החוק גובר על הרצונות שלי.

 

אם לא היה ויתור על 10 קמ"ר של מים טריטוריאליים, אליבא ראש המל"ל אייל חולתא, אז היה לך במה להיתלות.

ברגע שיש ויתור כזה, החוק הוא ברור.

ויתור על גבול לא מוכר בשום מקום שנקבע שרירותית על ידי הצבא?

זה לא גבול רשמי בשום מקום כולל אצלנו.

 

לפני 4 דקות, m3x7r3m3 כתב:

לפני 22 דקות, Night Driver כתב:

והסר דאגה מלבך, אני ממש לא מביך את עצמי. אני יודע מה אני אומר ועומד מאחורי דבריי. פשוט אני רגיל לקבל את חוק גם אם הוא לא מוצא חן בעיניי כי ככה הדמוקרטיה עובדת.

 

אתה לגמרי מביך את עצמך.

 

חוסר ההבנה אפילו מה זה עילות "סבירות" ו"מידתיות" עבר לידך לחלוטין, מה שמבהיר עד כמה אתה לא יודע.

מבין טוב מאוד. אתה זה שלא מבין באיזה הקשר ולמה הן מתייחסות.

[SlowRide]

לפני 13 דקות, m3x7r3m3 כתב:

אין חיה כזאת "כן, הם עם, מגיעה להם זכות הגדרה עצמית ומדינה, אבל לא ניתן להם את זה כי הם עלולים לפגוע באנשים אחרים ממדינות אחרות".

אבל זה המצב בפועל.

[m3x7r3m3]

לפני 18 דקות, פינדר כתב:

אתה צפית בסרטון שבציוץ?

זה שבו רקלין, על רקע כרזה של הליכוד, קורא לתושבי הפריפריה להצביע לביבי ונוזף בהם על עצלנותם?

 

חשבתי שהתייחסת לציוץ (זה כבר היה יותר הגיוני).

בהתייחסות לסרטון - לקחת משפט אחד מתוך ההחלטה של השופט עמית, והתעלמת מכל שאר התנאים האחרים שפוסלים את האפשרות להתייחס לערוץ טלוויזיה כ"גוף פעיל בבחירות".

 

לפני 18 דקות, פינדר כתב:

זה לא מתקבל בשתיקה כבר היום, אז זה יתקבל כשהמצב יהיה גרוע יותר...

מה שנקרא, לא תיתן למציאות לשנות לך את החלומות.

 

כי היום אתה לא אוכל אותם ולא מקיא אותם, הם תקועים כמו עצם.

בכל מקרה אצל מי שזה לא מתקבל בשתיקה - זה במנותק מהעובדות. אלה אנשים שהחליטו שזה אפרטהייד, גם אם זה לא אפרטהייד.

את אלה אתה לא תשכנע ככה או אחרת.

 

לפני 18 דקות, פינדר כתב:

לרגע שכחתי שיש לי עסק עם הסמכות העליונה להגדרות מונחים.

 

אחרי שנטשת את המונח "טרנסופוב" אני מציע שגם את זה של "אפרטהייד" תנטוש, ואז יהיה אפשר לנהל דיון בלי באזז וורדס.

אבל המונחים נועדו לטשטש את זה שאין לך טענות.

 

לפני 16 דקות, Night Driver כתב:

מעניין. עד היום כמעט כל החלטות הפסילה התהפכו בבגץ וזה הכישלון המהדהד. אתה עוד מדבר על להביך את עצמך?

 

באמת אתה לא רואה הבדל בין מקרה בל"ד לדוגמה, ובין זה?

אז כן, אתה מביך את עצמך.

 

אני אתן לך רמז קטן, החלטה אחת התהפכה בניגוד לחוק יסוד מפורש, השנייה התהפכה בגלל שההחלטה הייתה בניגוד לחוק.

 

לפני 16 דקות, Night Driver כתב:

פרט לצווים זמניים לא יושב אף פעם דן יחיד אז הסר דאגה מליבך.

 

פחחחחח אתה חושב שהוא היחיד שם?

ולא רק זה, אלא שכמעט תמיד את החלטת הרוב (או החלטה בפה אחד) כותב שופט יחיד, גם אם ישבו בדין 3, 5 או 9.

 

לפני 16 דקות, Night Driver כתב:

מבין טוב מאוד. בגץ מתערב כשחוק או התנהלות במסגרת חוק סותרים חוק אחר ואז צריך לקבוע את נקודת האיזון.

 

איזה חוק זה שמופיע בו העילה של "סבירות" ו"מידתיות"?

 

לפני 16 דקות, Night Driver כתב:

מציע לך באמת לקרוא פעם את כל פסק הדין ולא להקשיב למה שביבי ולהקמו מפמ]פמים שלא נותנים להם למשול.

 

קראתי כנראה "קצת" יותר פס"דים ממך.

 

לפני 16 דקות, Night Driver כתב:

ויתור על גבול לא מוכר בשום מקום שנקבע שרירותית על ידי הצבא?

זה לא גבול רשמי בשום מקום כולל אצלנו.

 

1. הוא לא נקבע שרירותית

2. הוא לא נקבע ע"י הצבא (בכלל באיזה מדינה נדמה לך שאתה חי שהצבא קובע גבול?)

3. הוא מוכר אצלנו

4. הוא מוכר ע"י האו"ם (כחלק מהנסיגה מלבנון)

5. חוק יסוד משאל עם לא מכיל את המילה "גבול" ו"רשמי" בכלל.

 

אני אעזור לך:

ציטוט

1. (א) 

החליטה הממשלה לאשרר הסכם או לחתום על הסכם, שלפיו המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד על שטח שהם חלים בו, לרבות הסכם הכולל התחייבות לעתיד והתחייבות המותנית בתנאים, יהא ההסכם, לאחר שאושר בכנסת ברוב חבריה, טעון אישור במשאל עם, אלא אם כן אושר ברוב של שמונים חברי הכנסת.

 

על אותם 10 קמ"ר חלים המשפט, השיפוט והמנהל של מדינת ישראל.

אופס.

 

לפני 16 דקות, Night Driver כתב:

מבין טוב מאוד. אתה זה שלא מבין באיזה הקשר ולמה הן מתייחסות.

 

לא אתה לא, אחרת לא היית פותח בשיח הזה כשאני כתבתי את העילות האלה בתגובה להודעה הזו שלך:

  

בתאריך 16.10.2022 בשעה 12:42, Night Driver כתב:

אני רגוע לחלוטין. 

ההחלטה של לפיד תעמוד בקרוב למבחן בגץ. אם היא חוקית אז היא חוקית גם אם זה לא מוצא חן בעיניך.

 

@יובל .מ. אני מביןמשקשה לך לקבל את שלטון החוק אבל תצטרך להתמודד. ככה זה עובד בדמוקרטיה.

 

אני אעזור לך, העילות "סבירות" ו"מידתיות" הן תולדה של "מבחן בג"צ", למרות שאין להן יסוד בחוק.

היה צורך לעקם את "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו" כדי ליצור אותם יש מאין.

 

לפני 12 דקות, SlowRide כתב:

אבל זה המצב בפועל.

 

אין הכרה רשמית בכך שהם עם מצד מדינת ישראל.

הכי קרוב שיש זה "שתי מדינות לשני עמים" אבל זה אמורפי לחלוטין, מי זו המדינה השנייה? איזה עם? מי זה העם הראשון בכלל? זה העם הישראלי או העם היהודי?

וזה לא סתם.

 

שתי מדינות לשני עמים יכול להתייחס בכלל למדינה אחת שהיא יהודים בלבד, והשנייה של ערבים שנמצאת בכלל בעיראק.

זה משפט שמאפשר לכל אחד למצוא בו את מה שהוא רוצה לשמוע.

עריכה אחרונה ב-18 לאוקטובר, 2022 על ידי m3x7r3m3

[פינדר]

לפני 3 דקות, m3x7r3m3 כתב:

אחרי שנטשת את המונח "טרנסופוב"

לא נטשתי כלום.

זה שכבר אין לי זמן וסבלנות לויכוחים מעגליים אינסופיים, לא אומר שאני לא עומד מאחורי הטענות שלי.

[Night Driver]

לפני 2 דקות, m3x7r3m3 כתב:

אני אעזור לך, העילות "סבירות" ו"מידתיות" הן תולדה של "מבחן בג"צ", למרות שאין להן יסוד בחוק.

היה צורך לעקם את "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו" כדי ליצור אותם יש מאין.

 

אז אני אעזור לך.

קרא את חוק חופש העיסוק סעיף 4.

 

"אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו."

 

אם יחוקקו חוק איסור על נהג מונית לעבוד בשבת למשל אתה פוגע בחופש העיסוק בטענה לערכי מדינת ישראל. תקין או לא?

ואם תגיד תקין אז נוסיף את כל המכולות והסופרים.

 

ואם גם זה תקין אז נגביל את צריכת החשמל למקרר ופלטה חשמלית לבית אב.

 

איפה מעבירים את הגבול?

[m3x7r3m3]

לפני 2 דקות, פינדר כתב:

לא נטשתי כלום.

זה שכבר אין לי זמן וסבלנות לויכוחים מעגליים אינסופיים, לא אומר שאני לא עומד מאחורי הטענות שלי.

 

אז נטשת את השימוש במונח, מספיק טוב.

 

לפני 1 דקה, Night Driver כתב:

אז אני אעזור לך.

קרא את חוק חופש העיסוק סעיף 4.

 

"אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו."

 

אם יחוקקו חוק איסור על נהג מונית לעבוד בשבת למשל אתה פוגע בחופש העיסוק בטענה לערכי מדינת ישראל. תקין או לא?

ואם תגיד תקין אז נוסיף את כל המכולות והסופרים.

 

ואם גם זה תקין אז נגביל את צריכת החשמל למקרר ופלטה חשמלית לבית אב.

 

איפה מעבירים את הגבול?

 

חיפשתי וחיפשתי, ולא מצאתי את המילה "סבירות" ולא "מידתיות", ובטח שלא כעילה לביטול חוק.

למעשה בגלל שאתה כל כך לא מבין, הבאת דוגמה לחוק קיים שבו יש "פסקת התגברות", אחד ה"בוגי מונסטרס" של סבבי הבחירות האחרונים.

[Night Driver]

לפני 1 דקה, m3x7r3m3 כתב:

 

אז נטשת את השימוש במונח, מספיק טוב.

 

 

חיפשתי וחיפשתי, ולא מצאתי את המילה "סבירות" ולא "מידתיות", ובטח שלא כעילה לביטול חוק.

למעשה בגלל שאתה כל כך לא מבין, הבאת דוגמה לחוק קיים שבו יש "פסקת התגברות", אחד ה"בוגי מונסטרס" של סבבי הבחירות האחרונים.

תייחס לשאלה.

החוק קובע "ההולם את ערכיה" "ובמידה שאינה עולה על הנדרש". מה זה אם לא סבירות ומידתיות?

ומה זה ערכיה. מי קובע מה הם ערכי המדינה?

[m3x7r3m3]

לפני 15 דקות, Night Driver כתב:

אם יחוקקו חוק איסור על נהג מונית לעבוד בשבת למשל אתה פוגע בחופש העיסוק בטענה לערכי מדינת ישראל. תקין או לא?

 

יש עקרון בחקיקה (במדינות דמוקרטיות לפחות) שאומר "אחרון עליון", כלומר החקיקה האחרונה היא הקובעת.

זה גם הגיוני אם חושבים על זה. כי אחרת היינו תקועים עם חוקים שאוסרים למשל מין אנאלי (לא רק בין גברים). החוק הזה בוטל ע"י חקיקת חוק שביטל, כלומר אחרון עליון.

לכל היותר, אם לדעת בג"צ (או בית משפט לחוקה במדינות אחרות) המחוקק (והיועצים המשפטיים של הפרלמנט והוועדות בפרלמנט) "פספס" התנגשות בין שני חוקים, הוא מבקש מהפרלמנט ליישב את ההתנגשות. אבל היום זה סוג של חד-קרן, זה כמעט ולא קורה, ובטח לא מתפספס ע"י כל כך הרבה יועצים משפטיים ויועצי חקיקה.

 

לפני 9 דקות, Night Driver כתב:

החוק קובע "ההולם את ערכיה" "ובמידה שאינה עולה על הנדרש". מה זה אם לא סבירות ומידתיות?

 

זה לא סבירות ומידתיות, כי אחרת היו כותבים "סבירות" ו"מידתיות".

וההחלטה נתונה לשיקול דעת של המחוקק בחוק הזה.

כנ"ל לגבי ערכי המדינה.

 

אני חושב שלא הבנת מה אומר החוק הזה...

מעשית הוא אומר שאם אתה רוצה לחוקק חוק שלכאורה מתנגש בו, על המחוקק לציין אילו ערכי המדינה החוק החדש אמור להלום, ובאיזה מידה ניתן לפגוע בחופש העיסוק. (שזה אגב גם ככה אמור להיות במידע סביב החוק שאנחנו קוראים לו בכלליות "כוונת המחוקק")

כלומר מחוקק יכול להחליט שערך המדינה שהוא רוצה לקדם זה "שמירת שבת בפרהסיה", ולכן הוא אוסר על תחבורה ציבורית סדירה, והמידה שהיא פוגעת בחופש העיסוק היא שתחבורה ציבורית סדירה תהיה אסורה, אבל תחבורה ציבורית לא סדירה (היינו מוניות ספיישל ומוניות שירות) לא ייאסרו.

מחוקק אחר יכול להחליט שעבור אותו ערך הוא אוסר על רשתות שיווק לפעול בשבת, אבל מסעדות לא.

עריכה אחרונה ב-18 לאוקטובר, 2022 על ידי m3x7r3m3

[Night Driver]

לפני 6 דקות, m3x7r3m3 כתב:

יש עקרון בחקיקה (במדינות דמוקרטיות לפחות) שאומר "אחרון עליון", כלומר החקיקה האחרונה היא הקובעת.

אין עיקרון כזה.

אם אתה רוצה לחוקק חוק שסותר חוק קיים אתה צריך ליישב את הסתירה וזה מה שבגץ שולח את הכנסת והממשלה כל פעם לעשות. הוא אומר יש לכם סתירה אז תשבו ותחליטו מא משניעהם אתם משנים ואם לא תעשו זאת תוך X זמן אני אחליט עד שתחליטו לתקן את מה שאתם רוצים איך שאתם רוצים. בגלל זה אמרתי שכנראהנ לא קראת פסיקות שלו.

לפני 7 דקות, m3x7r3m3 כתב:

זה לא סבירות ומידתיות, כי אחרת היו כותבים "סבירות" ו"מידתיות".

וההחלטה נתונה לשיקול דעת של המחוקק בחוק הזה.

כנ"ל לגבי ערכי המדינה.

"ובמידה שאינה עולה על הנדרש"

 

זו ההגדרה למידתיות.

[m3x7r3m3]

לפני 27 דקות, Night Driver כתב:

אין עיקרון כזה.

 

בוודאי שיש, זה שאין לך מושג לגביו אומר הרבה.

 

לפני 27 דקות, Night Driver כתב:

אם אתה רוצה לחוקק חוק שסותר חוק קיים אתה צריך ליישב את הסתירה וזה מה שבגץ שולח את הכנסת והממשלה כל פעם לעשות.

 

לא נכון, דוגמה בשלוף זה החוק למניעת הסתננות.

וממשלה לא מחוקקת חוקים, אתה אולי מתכוון לתיקון תקנות.

 

לפני 27 דקות, Night Driver כתב:

הוא אומר יש לכם סתירה אז תשבו ותחליטו מא משניעהם אתם משנים ואם לא תעשו זאת תוך X זמן אני אחליט עד שתחליטו לתקן את מה שאתם רוצים איך שאתם רוצים.

 

לא נכון, שוב, הם קובעים שיש סתירה (גם אם אין, ע"י ה"סבירות" וה"מידתיות"), ואז פוסלים את החוק שלא בא להם בטוב.

שוב, החוק למניעת הסתננות.

 

ולסיפא של דבריך אין שום יסוד במדינה דמוקרטית, בית משפט לא "מחליט" על חקיקה במקום הפרלמנט.

 

לפני 27 דקות, Night Driver כתב:

בגלל זה אמרתי שכנראהנ לא קראת פסיקות שלו.

 

כמו את פסילת חוק למניעת הסתננות?

עזוב, אפילו המכון הישראלי לדמוקרטיה (זה שלא נחשד בשיתוף פעולה עם בן גביר) מודה בעצמו:

ציטוט

הרכב מורחב של בג"ץ קובע כי סעיף בחוק החרם הקובע פיצויים ללא הוכחת נזק למי שקורא לחרם על ישראל, אינו מידתי.

 

ציטוט

בג"ץ קובע כי תקופה של 20 חודשים ב"מרכז השהייה למסתננים" היא בלתי מידתית, והקצה לכנסת שישה חודשים כדי לחוקק תקופה מרבית שתהיה מידתית.

 

(כלומר לא רק פסלו את אורך התקופה בסעיף, אלא שאם הכנסת לא תיישר קו - הרי שכל הסעיף ייפסל).

ברור, זה בדיוק שלחו את הכנסת והממשלה ליישב את הסתירה - יש לכם בחירה בין 0 ל-12 חודשים כפי שאני קבעתי, ואם לא תיישרו קו אז את כל הסעיף נפסול 🤣

 

ציטוט

בג"ץ קבע כי החוק המחייב לנכות 20% משכרם של המסתננים, לשם יצירת פקדון על ידי המדינה, לשם עידוד יציאתם מהארץ אינו חוקתי. לפי פסק הדין, מדובר בפגיעה קשה ובלתי מידתית בזכותם לקניין. שכרם של המסתננים הוא הקניין העיקרי המשמש למחייתם. שלילה זו נעשית למשך שנים ארוכות ובלתי מוגבלות שלעתים אף מביאות להפקעה מוחלטת של קניין זה. בית המשפט הורה כי בטלות הסעיף תחול באופן מיידי והכספים יוחזרו למסתננים בתוך 30 יום.   

 

שלחו ליישב את הסתירה אומרים לכם

 

ציטוט

בג"ץ נעתר לעתירת חטיבת זכויות האדם נגד בתי הסוהר ומבטל הקמת בית סוהר (במתכונת ניסיונית) שיופעל וינוהל על ידי תאגיד פרטי ולא על ידי המדינה. ומנמק זאת בשל הפגיעה הבלתי מידתית בכבודם ובחירותם של אסירים.

 

שלחו ליישב את הסתירה אומרים לכם

 

ציטוט

בית המשפט קובע כי החוק שנועד להכשיר בדיעבד בניה בלתי חוקית בהתיישבות ביהודה ושומרון, שנעשתה על קרקע פרטית פלסטינית, אינו חוקתי. זאת משום השחוק פוגע באופן בלתי מידתי בקניין, בשוווין ובכבוד של התושבים הפלסטיניים. אף שבית המשפט אישר שה"תכלית האנושית" בחוק היא ראויה, הפגיעה בקניין, בשווין ובכבוד היא פגיעה קשה ביותר. החוק לא עומד במבחן המדיתיות משום שהיו אמצעים מידתיים יותר שהיו משיגים את התכלית, תוך פגיעה פחותה בזכויות.

 

שלחו ליישב את הסתירה אמרנו?

אה? לא? הם אמרו למחוקק מה לעשות? אויש

 

וכו' וכו' וכו'.

 

אתה עוד לא יישבת את הסתירה בין מה שלימדו אותך, ובין המציאות של בג"צ בתקופת האקטיביזם השיפוטי.

אני מציע שתתחיל שם.

 

אתה יכול לטעון שני טיעונים ברצינות:

1. אתה בעד אקטיביזם שיפוטי - כדי שלא יחוקקו חוק ש"הורגים את כל הג'ינג'ים". מה קוראים אותו "מניעת עריצות הרוב".

2. אתה נגד אקטיביזם שיפוטי - מה קוראים אותו מניעת עריצות המיעוט.

 

אבל אתה בחרת בדרך שלישית, הזויה לחלוטין, שמכחישה בכלל את קיום האקטיביזם השיפוטי בישראל.

ולכן אני כותב שוב ושוב, אתה מביך את עצמך.

  

לפני 27 דקות, Night Driver כתב:

"ובמידה שאינה עולה על הנדרש"

 

זו ההגדרה למידתיות.

 

דווקא לא, זה משאיר את ההחלטה על המידה הנדרשת בידי המחוקק.

עריכה אחרונה ב-18 לאוקטובר, 2022 על ידי m3x7r3m3

[SlowRide]

לפני 49 דקות, m3x7r3m3 כתב:

אין הכרה רשמית בכך שהם עם מצד מדינת ישראל.

 

ומצד מדינות אחרות?

[m3x7r3m3]

לפני 9 דקות, SlowRide כתב:

ומצד מדינות אחרות?

 

לא רלוונטי, אלא אם כן הם מחליטים להקים את המדינה בתוך שטח של המדינות האחרות.

כלומר ירדן יכולה להחליט (למעשה זה כבר קרה) שהיא מכירה בעם הפלשתיני ובזכותו למדינה, אין לה את היכולת לתת להם את המדינה הזו.

 

כל עוד ההחלטה היא לא מצד ישראל, זו החלטה הצהרתית בלי שום אפקט מעשי בכלל.

למעשה בזמנים כאלה ואחרים הרבה מדינות הכירו בעם הפלשתיני ובזכותו למדינה (לא "שתי מדינות לשני עמים", אלא בעם הפלשתיני ובזכותו למדינה בגבולות 67 או בכל שטח המנדט הבריטי).

זה לא מעשי, כי מי ששולט בשטח זו ישראל (ואחרי אוסלו - הרש"פ, בהתאם להסכם של אש"פ עם... מדינת ישראל).

 

אני אתן לך רגע אנלוגיה שיהיה יותר קל להבין.

זה כמו שאתה תבוא לקולגות שלך, תסביר להם שמגיעה לך העלאה במשכורת, הם גם יסכימו איתך.

אבל זה הצהרתי, בלי שום אפקט מעשי, כדי שזה יהיה מעשי אתה צריך שהבוס שלך (או הבוס של הבוס) יסכים איתך.

עריכה אחרונה ב-18 לאוקטובר, 2022 על ידי m3x7r3m3