סקר בחירות - טייק III

[Skins]

כמו שאמרתי, "מי מפחד מחופש?". יש כאלו שצריכים שיגידו להם מה לעשות, עם מי להתחתן, את מי לממן ומה לעשן, ואז יקטלגו אותם במאגר ביומטרי ויפקחו עליהם עין פן יסורו מדרך הישר.

 

מולם, יש מעטים שרואים בחופש האישי (שהוא בלתי נפרד מהחופש הכלכלי) כערך עליון.

 

לא יכולתי לנסח זאת טוב יותר.

 

כמו שאמרו בקאלט "אקספרס של חצות": The bad machine doesn't know that he's a bad machine. You still don't believe it. You still don't believe you're a bad machine? To know yourself is to know God, my friend. The factory knows, that's why they put you here. You'll see... You'll find out... In time, you'll know.

 

http://www.youtube.com/watch?v=rW9DxqYtvmU דרך יוטיוב

 

 

ואדון רוני, קח איזה שיר על הדרך (מקווה שהוא עובר את סלקציית הברזל שלך):

 

http://www.youtube.com/watch?v=63ZdHYZ2QII דרך יוטיוב

[[פנדוב]

אוי, לא

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000812344#fromelement=hp_daily_news

[milanista23]

אוי, לא

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000812344#fromelement=hp_daily_news

הרב עובדיה יוסף: "אם נגויס לצה"ל נרד מהארץ"

ללא ספק הכותרת הכי משעשעת שהיתה עד כה בנושא הבחירות.

[amir74]

תעמולת בחירות טהורה.

לרוב המשפחות האלה אין כסף לממן לעצמם כרטיסי טיסה לחו"ל שלא לדבר על מי בכלל יקבל אוכלוסיה לא יצרנית. אה, כן, כשהם יגיעו לחו"ל בטח יחכו להם מגשי זהב עם דולרים עליהם רק כדי שהם יוכלו לשבת ללמוד.

כנראה שהאסימון מתחיל ליפול אצל גדולי התורה שאין מה לעשות וחייבים להשתתף בנטל.

[amir74]

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4329449,00.html

 

מה התוצאות בסקרים האחרונים?

נניח ש:

הליכוד 35.

לפיד 10.

לבני 10.

_____

55 מנדטים. יש סיכוי להרכיב ממשלה נורמלית?

[שמר]

טוב,

ליאיר לפיד כבר לא אצביע.

לא פוליטיקה, אלא למען הסיכוי שעופר שלח יחזור לפרשן משחקים.

[amir74]

כתבה מלפני שמונה חודשים מרתקת וקצת כבדה שעושה חשק להצביע לשלי.

למי שכבד עליו יותר מדי מומלץ להתמקד בסעיף 2 (המספרים מופיעים באדום).

 

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3568899,00.html

[roee]

כתבה מלפני שמונה חודשים מרתקת וקצת כבדה שעושה חשק להצביע לשלי.

למי שכבד עליו יותר מדי מומלץ להתמקד בסעיף 2 (המספרים מופיעים באדום).

 

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3568899,00.html

 

זה בדיוק התמהיל מאחורי המצביעים לשלי - קצת בורות, קצת קנאה, קצת הרגשת קיפוח מעמדי.

[amir74]

אשמח להחכים במקום שתעליב את כלל הציבור.

[roee]

לשמחתי זה לא כלל הציבור, אלא רק 16 מנדטים מתוכו (ויורד). מתוך זה יש מספר לא מבוטל של חברי הסתדרות ועובדי מדינה מושחתים שמצביעים בשביל שמירת כוחו של עיני.

 

חוסר השיוויון כאן רק משקף את המציאות שבה - הפתעה - לא כולם שווים. יש לנו חברה מאוד הטרוגנית. אם יהיה שיוויון כלכלי בין החרדי לאיש היי טק, אבוי לנו. אם יהיה לנו שיוויון כלכלי בין משפחה עם 8 ילדים לבין משפחה עם 2 ילדים וכלב, אבוי לנו. אם יהיה לנו שיוויון כלכלי בין זה שיושב על הברזלים ודוקר ביד חרוצים בסוף שבוע לבין זה עם התואר השני מהטכניון, אבוי לנו. כשהיזם בעל החברה שמעסיקה מאות ומייצא בעשרות מיליונים יהיה בשיוויון כלכלי עם פקיד הדואר... בקיצור, הבנת.

 

המושג החלול "צדק חלוקתי" לא באמת קיים, אבל אם היה קיים הוא היה מתאר מצב שבו כל אדם מתוגמל לפי תרומתו, ללא שיקולים זרים של כוח הועד שלו או של מספר הילדים שלו.

 

כשהאנשים יהיו שווים, אז תמצא שיוויון כלכלי. בנתיים זו רק חלוקה מחדש של העושר באמצעות מיסוי אגרסיבי.

 

בוא אני אספר לך עוד משהו - לא רק בישראל הפערים גדלים. אני מציע לך לנסות ולמצוא מדינה מערבית שבה הפערים הולכים וקטנים (אולי צרפת, עם מדיניות המיסוי החדשה שלהם שמבריחה את המעמד היצרני). זה קורה בגלל הגלובליזציה וההזדמנויות הרבות שמחכות למי שמסוגל לנצל אותן, בזמן שהאחרים נשארים מאחור. המקום לבינוניות הולך ונעלם; אנשים צריכים להתייחס לחיים שלהם כסטארט אפ אחרת הם ימצאו את עצמם בבעיה גדולה מאוד בעשורים הבאים.

 

מי שמתכנן על חיים קטנים עם קביעות ומשכורת שדופקת כל עשירי לחודש, הולך לחטוף בצורה קשה מאוד בעתיד. שינויים בשוק עקב מיחשוב ואוטומציה והאינטרנט, גלובליזציה שמזיזה תעשיות למזרח, עליה בתוחלת החיים וחוסר יציבות בשווקים שמעיבים על הסיכוי לפנסיה בטוחה (וגם גיל הפרישה, למי שבן 20-30 כיום, כבר ממש לא ידוע), וספציפית לישראל שינויים דמוגרפיים וערכיים שיכללו בעתיד גם שינויים במוסדות המדינה (יותר דת, פחות ליברליות וחילוניות), קריסה כלכלית של מדינת הרווחה - כל אלו מעבירים אחריות בחזרה אל האינדיבידואל שחייב לתכנן את החיים שלו סביב הגורמים האלו. מי שישכיל לעשות את זה, יקח את כל הקופה, ואחרים שלא יבינו לאן ברחה הרכבת, ישארו מאחור (ויצביעו לשלי).

 

לצד הבעיות - ואולי דווקא בגלל הבעיות - יש כיום הזדמנויות גלובליות מדהימות למי שיודע לנצל אותן. אי השיוויון רק יגדל ואי אפשר להלחם בו.

[amir74]

היית צודק במידה והמצב היה נשאר קבוע. המצב רק מחמיר משנה לשנה והנתונים בכתבה מוכיחים זאת.

[roee]

היית צודק במידה והמצב היה נשאר קבוע. המצב רק מחמיר משנה לשנה והנתונים בכתבה מוכיחים זאת.

 

המצב מחמיר כל שנה ומחמיר גם בין מדינות שונות. אי אפשר לעצור את התהליך הזה, רק להצטרף אליו ולעבוד קשה בשביל להיות למעלה.

[amir74]

המצב מחמיר בגלל מדיניות שמעבירה יותר ויותר אנשים למעמד של עבדים ולא עובדים.

למעלה ממיליון וחצי מהאנשים שעובדים במדינה לא מרוויחים משכורת שאפשר לשלם איתה כלום וחצי.

זו בדיוק הסיבה שקמה המחאה אפילו אם האנשים שמחו בה לא מודעים למושג שכר חציוני או חושבים שהוא שכר ממוצע.

[roee]

ומהי המדיניות הזו?

[amir74]

המדיניות של מנכ"ל שמרוויח פי 100 מהעובד הכי פשוט שלו. המדיניות שגורמת לעניים להרוויח פחות ולעשירים להרוויח יותר.

שנינו מסכימים שחייב להיות הפרש ברמת ההכנסה של אנשים עובדים. אנחנו לא מסכימים על הפער.

 

"נתונים אלה מזכירים סדרת נתונים לא מחמיאים דומה שפרסם בסוף השנה שעברה ארגון ה־OECD. הדו"ח המיוחד שפורסם אז ציין כי ישראל וארה"ב הן שתי המדינות שבהן פערי ההכנסות, הכוללים בנוסף לשכר עבודה גם הכנסות מהון ומקצבאות, בין עניים לעשירים התרחבו בקצב מהיר יותר מזה שנרשם במדינות האחרות החברות בארגון. ישראל גם מוזכרת בדו"ח, לצד ארה"ב וטורקיה, כמדינה שבה הכנסות העשירון העליון גדולות פי 14 מהכנסות העשירון התחתון, לעומת יחס של פי תשעה בקרב כלל המדינות החברות בארגון. ישראל ויפן הן המדינות היחידות בארגון ה־OECD שבהן נרשמה מאז אמצע שנות השמונים ירידה ריאלית בהכנסות של העשירון התחתון. גם על פי השוואה שנערכה על ידי הלמ"ס, בנוגע לנתוני אי־השוויון בין נפשות בישראל לאלה של כמה מדינות נבחרות ב־OECD, הראתה התוצאה שבסוף שנות האלפיים (בישראל התייחסו הנתונים לשנת 2009), רמת אי־השוויון בין נפשות בישראל ובארה"ב היתה הגבוהה ביותר ביחס למדינות המוצגות, וגבוהה בהרבה ממדינות מתקדמות בתחום הסוציאלי כמו פינלנד ושבדיה.

 

דרך אגב, בדברי ההקדמה לאותו דו"ח הזכיר מזכ"ל ה־OECD אנחל גוריה אירועים אקטואליים, שאולי מבשרים על מה שצפוי לנו גם בתקופה הקרובה: "המשבר הכלכלי הגביר את הדחיפות בצורך לדון בדרכים להתמודד עם חוסר השוויון. אל הצעירים שהתייאשו מהעתיד שמצפה להם הצטרפו מפגינים המאמינים כי נדרש מהם לשלם את מחיר המשבר שלא הם יצרו, בעוד שבעלי ההכנסות הגבוהות יצאו ממנו ללא פגע. המחאה החברתית מתפשטת במהירות; מוול סטריט לכיכר סינטגמה באתונה, מספרד לישראל"."